master xy(שולט)
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
נילי ונילי כתב/ה: מקבי כתב/ה: master xy - אתה שמן, נכון?
לא. הוא סתם אפס. ואתה מכיר אותו בניקים קודמים, שאותם חסמו לו שוב ושוב, ומשום מה הוא ממשיך לחזור. עולם כמנהגו נוהג. אותו אהבל עם אותה מנטרה. בברכת "יריקה אחת, בעיטה אחת, הצלפה אחת ודי", נ'. נילי נילי נילי - את יודעת מה הכי מצחיק ? לאחר עשרות שיחות שלנו שבהם הפנמת כי החיים שלך עקומים כי את היית האשמה ואת עדיין משחקת את תפקיד הקורבן . עיזבי נו , מיצינו את זה . לכי תעשי משהו אמיתי. ותפסיקי לרקוד על הוירטואל ולינוק ממנו חיות . הטרגדיה הכי גדולה שלך בחיים היית את . הגיע הזמן שתשתני . ואני לא מתייחס למה שכתבת עלי , אני מכיר אותך קצת יותר מידי על מנת לדעת מתי ההיגיון נגמר בכתיבה. סעי לשלום . ותפסיקי ללעוג לנשים אחרות , את בכית לילות כי פגעו בך להזכירך . |
|
|
|
master xy(שולט)
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
זונת סושי כתב/ה: מקבי-
קוראים אותו פסיכיאטר מופרע. לכולם- תודה על התגובות וסליחה אם מישהו נפגע מדבריי,(לפחות הפעם) זו ממש לא היתה כוונתי. כהרגלך בקודש - את משקרת . כל מטרתך היתה מראש ללעוג לנשים שמנות . לו היית שמנה לא היית טורחת להעלות נושא זה . כשהזכרים עושים זאת אפשר להבין שהם משחקים במשחק מלחמות המינים , אבל שנקבה עושה זאת זה בזוי . אין אדם שאין לו יום וגם אישה רזה יכולה להיות שמנה מאלף ואחת סיבות . את צריכה להתבייש במה את עושה . הרי כבר אז הודת לי בפרטי שאת נהנת לצחוק על אחרים כי זה עושה לך טוב . מוטב שתתנצלי על הגסות שהפגנת כאן . לפחות 5 נשים מהכלוב פנו אלי היום ואמרו לי שאת בכוונה מנסה ללעוג עליהם ומנצלת את העובדה שיש לך סימפטיה מסוימת בקרב זכרים שחושבים שלהתחנף אלייך זה מעלה . הגיע הזמן באמת לשים סוף לתופעה הזאת שכל שרמוטה שרוצה קצת צומי שמה ללעג נשים שמנות . עכשיו בטח תזייני לנו במח שלא ואיך ולמה . תתביישי לך . |
|
|
שוסי
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=339267&highlight=#339267
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=338975&highlight=#338975 |
|
|
|
master xy(שולט)
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
זונת סושי כתב/ה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=339267&highlight=#339267
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=338975&highlight=#338975 מה רע במילה שמנמונת ? זאת מילה נאה ואצילית לדעתי . בימי הבינים לכל פריץ היה לו במלאי שמנמונת או שניים לשעשועים בין הערביים . |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
master xy כתב/ה: נילי ונילי כתב/ה: מקבי כתב/ה: master xy - אתה שמן, נכון?
לא. הוא סתם אפס. ואתה מכיר אותו בניקים קודמים, שאותם חסמו לו שוב ושוב, ומשום מה הוא ממשיך לחזור. עולם כמנהגו נוהג. אותו אהבל עם אותה מנטרה. בברכת "יריקה אחת, בעיטה אחת, הצלפה אחת ודי", נ'. נילי נילי נילי - את יודעת מה הכי מצחיק ? לאחר עשרות שיחות שלנו שבהם הפנמת כי החיים שלך עקומים כי את היית האשמה ואת עדיין משחקת את תפקיד הקורבן . עיזבי נו , מיצינו את זה . לכי תעשי משהו אמיתי. ותפסיקי לרקוד על הוירטואל ולינוק ממנו חיות . הטרגדיה הכי גדולה שלך בחיים היית את . הגיע הזמן שתשתני . ואני לא מתייחס למה שכתבת עלי , אני מכיר אותך קצת יותר מידי על מנת לדעת מתי ההיגיון נגמר בכתיבה. סעי לשלום . ותפסיקי ללעוג לנשים אחרות , את בכית לילות כי פגעו בך להזכירך . צודק גם אם עילג ונהג שלא כ"שורה", אהיה בנזונה אם לא אציין שאפילו אני שלא מעוניין והלא מחפש, מכיר אותך מהצד הזה, נילי ונילי. ולא כי אני רע ושונא שמנות. את העדפותיי המיניות אני משאיר לעצמי. את אדם רקוב. צבוע. ואומלל. ואמרותיך, ספק נכונות, לא אחת גורמו מהומות. את פגועה על סף פגומה. את מהראשונות המשתמשת בחולשות של חברותיך כדי להעלות את עצמך. לכן אחרי אחת מתגובותיך כתבתי שכשיש אותך אין צורך בעוזרד. את השבת לי ב"לך ממני". באמת שאי ברכה. מגיע לך להיות את. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
master xy כתב/ה: זונת סושי כתב/ה: מקבי-
קוראים אותו פסיכיאטר מופרע. לכולם- תודה על התגובות וסליחה אם מישהו נפגע מדבריי,(לפחות הפעם) זו ממש לא היתה כוונתי. כהרגלך בקודש - את משקרת . כל מטרתך היתה מראש ללעוג לנשים שמנות . לו היית שמנה לא היית טורחת להעלות נושא זה . כשהזכרים עושים זאת אפשר להבין שהם משחקים במשחק מלחמות המינים , אבל שנקבה עושה זאת זה בזוי . אין אדם שאין לו יום וגם אישה רזה יכולה להיות שמנה מאלף ואחת סיבות . את צריכה להתבייש במה את עושה . הרי כבר אז הודת לי בפרטי שאת נהנת לצחוק על אחרים כי זה עושה לך טוב . מוטב שתתנצלי על הגסות שהפגנת כאן . לפחות 5 נשים מהכלוב פנו אלי היום ואמרו לי שאת בכוונה מנסה ללעוג עליהם ומנצלת את העובדה שיש לך סימפטיה מסוימת בקרב זכרים שחושבים שלהתחנף אלייך זה מעלה . הגיע הזמן באמת לשים סוף לתופעה הזאת שכל שרמוטה שרוצה קצת צומי שמה ללעג נשים שמנות . עכשיו בטח תזייני לנו במח שלא ואיך ולמה . תתביישי לך . אני בוחר להאמין שסושי הפעם העלתה נושא מן התמים שבנפשה הרקובה. אך בכך שנפשה רקובה (אדם שעשה אאוטינג, פתח כאן אינספר ניקים ואף בחר בי כמטרה למרות שאין לי שום עניין מיני בכלוב) אין לי ספק. וכן, מותר לאדם XYZ אזרח ק לומר את האמת שלו ולא לבלוע את החרא. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
נ.ב. בברכה ורודה סגולה נילי ונילי כתב/ה: מקבי כתב/ה: master xy - אתה שמן, נכון?
לא. הוא סתם אפס. ואתה מכיר אותו בניקים קודמים, שאותם חסמו לו שוב ושוב, ומשום מה הוא ממשיך לחזור. עולם כמנהגו נוהג. אותו אהבל עם אותה מנטרה. בברכת "יריקה אחת, בעיטה אחת, הצלפה אחת ודי", נ'. בפעם הבאה כלובי יצטרך לזרוק אותי גם. כי אם אמירת האמת בקול רם עומדת למבחן, הרי שמכבוד יהיה לי להיות זה המועף על כי לא נסוגתי ממה שאני מאמין בו (בהתאם להוכחות בפועל הכתובות בלבן על גבי שחור כאן). |
|
|
ראובן
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
מטען שקוף
Siren,
אליס מילר קובעת כי, אנשים לא מוכנים להתמודד עם זכרונות הילדות שלהם, משום שהם מפחדים מן הכאב הכרוך בכך. במובן הזה, קהילת השליטה היא אוסף של אנשים המוכנים לכל היותר לגשש סביב כאביהם הקדומים, או לתרגם אותם לכאב אסתטי ובהסכמה הדדית. כתיבתך כאן מוכיחה כי את שונה בתכלית - ולו כי את מוכנה לבדוק את מניעיך, במובן המשיכה לשליטה. אמרת ''בואו נדבר על זה'' ובהתאמה, אנסה כעת להעלות בפניך כמה רעיונות, בהסתמך על כתיבתך אלי כאן. כולי תקווה כי גם אחרים יירמזו מאותה נכונות שלנו ''לדבר על זה'', ולא יסתפקו בהטחת עלבונות ומשיכה קולקטיבית בצמות. ''אני מוצאת את עצמי תוהה מאין מגיע הצורך הזה להכאיב לאחרים, או לרצות בכך שאחרים יכאיבו לי'' - הצורך בכאב נובע מן הצורך העתיק להציף כאב שאת עצמך חווית. השיקוף בהווה לעולם לא יהיה זהה לאופני הכאב שחווית דאז, משום שמדובר בביום לא מודע. כך, כאב רגשי עתיק יכול לקבל בהווה צורה של כאב פיזי בוטה (ולא משנה אם את המכאיבה או הכואבת). ''...ונחשפתי למעט מאוד – אם בכלל – אלימות'' - אלימות אינה בהכרח פיזית, כאמור. הבעיה עם אלימות רגשית היא, שקשה מאוד לעמוד על טיבה ועל מקורותיה. כאשר ילד מוכה פיזית, קל לדעת זאת ולזכור זאת. מצד שני, כאשר על ילד נאסר להביע רגש כלשהו (או אפילו להרעיש בבית), הרבה יותר קשה לשחזר זאת או להבין שמדובר בהתעללות רגשית, בדיכוי וחסימה של רגשות לגיטימיים. ''.... אבל תגובות של אנשים מרתקות אותי... אני אוהבת להביט בהבעות הפנים... במקרה הזה הכול ברור וגלוי... מעניינות אותי תגובות של אנשים שנמצאים בסטרס'' - היי הבלשית של עצמך והביני כי אם משהו מעניין אותך מאוד, סימן שהוא רלוונטי וקשור מאוד לתבנית הפגיעה האישית שלך. ''...אנשים נפתחים אליי מאוד. אין לי מושג למה...'' - ככל הנראה, אנשים נפתחים אליך כי הם חשים שיש בך יכולה עצומה להבין ולהכיל את מצוקותיהם. נסי כעת לחשוב (אגב בלשית), מתי אולפת להיות כה מכילה? את מי אולפת להכיל? מי השתולל/ה אז בילדותך ואולצת להכיל זאת ברמה גבוהה של ביטול רגשי עצמי? הביני - ההכלה הזו, האפשרות לה (ועוד בילדותך) כרוכה בוודאות בביטול של רגשותיך שלך. לדעתי זה סוג של פדופיליה, כלומר, האופנים בהם מבוגרים דורשים מן הילדים להיות עדים סבלניים וקשובים להשתוללויות שלהם. הילד מאולץ להיות המטפל, המבין, הקשוב. הוא מאולץ להיות שם עבור ההורה, במחיר הביטוי הרגשי האישי שלו. ''זה אפשר לי הצצה למגוון הבעות פנים, לעיתים כה קפואות שיכולתי להבחין ברגש רק בניואנסים הקטנים ביותר, בתזוזה של השפתיים, לפעמים בגוון הקול. זו הפכה להיות מעין תחרות ביני לבין עצמי – בכמה אוכל להבחין, ועד כמה אוכל להיוותר אדישה'' - הרי לך הביום הקלאסי - תחרות של ילדה קדומה, להבין כמה שיותר ולהסגיר כמה שפחות את תעצומות הנפש של עצמה. שאלי את עצמך - מדוע נאלצת להסגיר כמה שפחות? ואולי בכלל - את רוצה לראות הבעה של כאב ודחק (סטרס), כי את מעולם לא הורשית לחוות אותם? אולי פשוט את כעת ''דוגמת'' הבעות של כאב ועונג מלראות את פניהם של אחרים, כדי ללמוד אותן ולנסות לגבור על השיתוק הרגשי לו אולפת? ''אני נתקלת בכל אותם מחסומים שנבנו אצלי מאחר וחונכתי עליהם ... אני מוכרחה למצוא דרך כלשהי לחמוק בין הצורך שלי להיות הבת של, הנכדה של, החברה של... הבעות הפנים והקול שלי מייצרים להזמין אנשים לפרוק מעל עצמם דברים בדיאלוג. בדרך הזו אני מגשימה את כל הציפיות שנתלות בי'' - והרי לך, את עצמך יודעת את פתרון החידה שלך, כלומר, שאולפת להכיל דרמה של אחרים במקום לפתח את הדרמה שלך, וכעת את ''שודדת'' דרמה של אחרים כדי להמשיך ולהגשים את הציפיות העתיקות הללו. *** למעשה, את ברמת הבנה גבוהה, גבוהה מאוד, של חידת ילדותך. העיסוק האובססיבי אגואיסטי בעצמך, מטרתו לעזור לך סופסוף לחוש רגשות אותנטיים, ובכך להפוך את המטען השקוף (דימוי נהדר!) של רגש האשמה, לרגש אותנטי שלך - כלומר הבנה כי חלק מרגשותיך כילדה בוטלו והפכו לשקופים, וכעת יש להשיבם ולהחיותם, וכמובן - האשמה אינה בך, אלא באלו שהזיקו לך. אם אני מבין נכון, הבעיה שלך היא אחת - ההפיכה של התובנות הללו ממשהו שכלתני גרידא, לרגש אמיתי, זועק ומדמם, וכך להיחלץ מהשיתוק. ברורה לי גם דרכך האישית להבעת רגש, וכדי לתמוך בה - ולו במעט - אני מצרף לך קישור לציוריה של אליס מילר. חשבי עליה רגע - פסיכואנליטית משוויצריה שלקח לה 50 שנים כדי להבין שאמה אסרה עליה אפילו לצייר (אגב דיכוי רגשי). כעת ראי את ציוריה... http://alice-miller.com/gallery/ תודה על האומץ, R |
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
Re: מטען שקוף ראובן כתב/ה: Siren,
אליס מילר קובעת כי, אנשים לא מוכנים להתמודד עם זכרונות הילדות שלהם, משום שהם מפחדים מן הכאב הכרוך בכך. במובן הזה, קהילת השליטה היא אוסף של אנשים המוכנים לכל היותר לגשש סביב כאביהם הקדומים, או לתרגם אותם לכאב אסתטי ובהסכמה הדדית. כתיבתך כאן מוכיחה כי את שונה בתכלית - ולו כי את מוכנה לבדוק את מניעיך, במובן המשיכה לשליטה. אמרת ''בואו נדבר על זה'' ובהתאמה, אנסה כעת להעלות בפניך כמה רעיונות, בהסתמך על כתיבתך אלי כאן. כולי תקווה כי גם אחרים יירמזו מאותה נכונות שלנו ''לדבר על זה'', ולא יסתפקו בהטחת עלבונות ומשיכה קולקטיבית בצמות. ''אני מוצאת את עצמי תוהה מאין מגיע הצורך הזה להכאיב לאחרים, או לרצות בכך שאחרים יכאיבו לי'' - הצורך בכאב נובע מן הצורך העתיק להציף כאב שאת עצמך חווית. השיקוף בהווה לעולם לא יהיה זהה לאופני הכאב שחווית דאז, משום שמדובר בביום לא מודע. כך, כאב רגשי עתיק יכול לקבל בהווה צורה של כאב פיזי בוטה (ולא משנה אם את המכאיבה או הכואבת). ''...ונחשפתי למעט מאוד – אם בכלל – אלימות'' - אלימות אינה בהכרח פיזית, כאמור. הבעיה עם אלימות רגשית היא, שקשה מאוד לעמוד על טיבה ועל מקורותיה. כאשר ילד מוכה פיזית, קל לדעת זאת ולזכור זאת. מצד שני, כאשר על ילד נאסר להביע רגש כלשהו (או אפילו להרעיש בבית), הרבה יותר קשה לשחזר זאת או להבין שמדובר בהתעללות רגשית, בדיכוי וחסימה של רגשות לגיטימיים. ''.... אבל תגובות של אנשים מרתקות אותי... אני אוהבת להביט בהבעות הפנים... במקרה הזה הכול ברור וגלוי... מעניינות אותי תגובות של אנשים שנמצאים בסטרס'' - היי הבלשית של עצמך והביני כי אם משהו מעניין אותך מאוד, סימן שהוא רלוונטי וקשור מאוד לתבנית הפגיעה האישית שלך. ''...אנשים נפתחים אליי מאוד. אין לי מושג למה...'' - ככל הנראה, אנשים נפתחים אליך כי הם חשים שיש בך יכולה עצומה להבין ולהכיל את מצוקותיהם. נסי כעת לחשוב (אגב בלשית), מתי אולפת להיות כה מכילה? את מי אולפת להכיל? מי השתולל/ה אז בילדותך ואולצת להכיל זאת ברמה גבוהה של ביטול רגשי עצמי? הביני - ההכלה הזו, האפשרות לה (ועוד בילדותך) כרוכה בוודאות בביטול של רגשותיך שלך. לדעתי זה סוג של פדופיליה, כלומר, האופנים בהם מבוגרים דורשים מן הילדים להיות עדים סבלניים וקשובים להשתוללויות שלהם. הילד מאולץ להיות המטפל, המבין, הקשוב. הוא מאולץ להיות שם עבור ההורה, במחיר הביטוי הרגשי האישי שלו. ''זה אפשר לי הצצה למגוון הבעות פנים, לעיתים כה קפואות שיכולתי להבחין ברגש רק בניואנסים הקטנים ביותר, בתזוזה של השפתיים, לפעמים בגוון הקול. זו הפכה להיות מעין תחרות ביני לבין עצמי – בכמה אוכל להבחין, ועד כמה אוכל להיוותר אדישה'' - הרי לך הביום הקלאסי - תחרות של ילדה קדומה, להבין כמה שיותר ולהסגיר כמה שפחות את תעצומות הנפש של עצמה. שאלי את עצמך - מדוע נאלצת להסגיר כמה שפחות? ואולי בכלל - את רוצה לראות הבעה של כאב ודחק (סטרס), כי את מעולם לא הורשית לחוות אותם? אולי פשוט את כעת ''דוגמת'' הבעות של כאב ועונג מלראות את פניהם של אחרים, כדי ללמוד אותן ולנסות לגבור על השיתוק הרגשי לו אולפת? ''אני נתקלת בכל אותם מחסומים שנבנו אצלי מאחר וחונכתי עליהם ... אני מוכרחה למצוא דרך כלשהי לחמוק בין הצורך שלי להיות הבת של, הנכדה של, החברה של... הבעות הפנים והקול שלי מייצרים להזמין אנשים לפרוק מעל עצמם דברים בדיאלוג. בדרך הזו אני מגשימה את כל הציפיות שנתלות בי'' - והרי לך, את עצמך יודעת את פתרון החידה שלך, כלומר, שאולפת להכיל דרמה של אחרים במקום לפתח את הדרמה שלך, וכעת את ''שודדת'' דרמה של אחרים כדי להמשיך ולהגשים את הציפיות העתיקות הללו. *** למעשה, את ברמת הבנה גבוהה, גבוהה מאוד, של חידת ילדותך. העיסוק האובססיבי אגואיסטי בעצמך, מטרתו לעזור לך סופסוף לחוש רגשות אותנטיים, ובכך להפוך את המטען השקוף (דימוי נהדר!) של רגש האשמה, לרגש אותנטי שלך - כלומר הבנה כי חלק מרגשותיך כילדה בוטלו והפכו לשקופים, וכעת יש להשיבם ולהחיותם, וכמובן - האשמה אינה בך, אלא באלו שהזיקו לך. אם אני מבין נכון, הבעיה שלך היא אחת - ההפיכה של התובנות הללו ממשהו שכלתני גרידא, לרגש אמיתי, זועק ומדמם, וכך להיחלץ מהשיתוק. ברורה לי גם דרכך האישית להבעת רגש, וכדי לתמוך בה - ולו במעט - אני מצרף לך קישור לציוריה של אליס מילר. חשבי עליה רגע - פסיכואנליטית משוויצריה שלקח לה 50 שנים כדי להבין שאמה אסרה עליה אפילו לצייר (אגב דיכוי רגשי). כעת ראי את ציוריה... http://alice-miller.com/gallery/ תודה על האומץ, R מקסים. |
|
|
|
master xy(שולט)
|
לפני 13 שנים •
26 בינו׳ 2011
Brave Dwarf כתב/ה: master xy כתב/ה: זונת סושי כתב/ה: מקבי-
קוראים אותו פסיכיאטר מופרע. לכולם- תודה על התגובות וסליחה אם מישהו נפגע מדבריי,(לפחות הפעם) זו ממש לא היתה כוונתי. כהרגלך בקודש - את משקרת . כל מטרתך היתה מראש ללעוג לנשים שמנות . לו היית שמנה לא היית טורחת להעלות נושא זה . כשהזכרים עושים זאת אפשר להבין שהם משחקים במשחק מלחמות המינים , אבל שנקבה עושה זאת זה בזוי . אין אדם שאין לו יום וגם אישה רזה יכולה להיות שמנה מאלף ואחת סיבות . את צריכה להתבייש במה את עושה . הרי כבר אז הודת לי בפרטי שאת נהנת לצחוק על אחרים כי זה עושה לך טוב . מוטב שתתנצלי על הגסות שהפגנת כאן . לפחות 5 נשים מהכלוב פנו אלי היום ואמרו לי שאת בכוונה מנסה ללעוג עליהם ומנצלת את העובדה שיש לך סימפטיה מסוימת בקרב זכרים שחושבים שלהתחנף אלייך זה מעלה . הגיע הזמן באמת לשים סוף לתופעה הזאת שכל שרמוטה שרוצה קצת צומי שמה ללעג נשים שמנות . עכשיו בטח תזייני לנו במח שלא ואיך ולמה . תתביישי לך . אני בוחר להאמין שסושי הפעם העלתה נושא מן התמים שבנפשה הרקובה. אך בכך שנפשה רקובה (אדם שעשה אאוטינג, פתח כאן אינספר ניקים ואף בחר בי כמטרה למרות שאין לי שום עניין מיני בכלוב) אין לי ספק. וכן, מותר לאדם XYZ אזרח ק לומר את האמת שלו ולא לבלוע את החרא. רקיבות נשמתה . רדידות חייה . ועליבות דעתה - לא אמורה לעניין אותנו . מה שהכי נבזה הוא לראות נשים שמתנגחות בנשים אחרות . אני תמיד מצפה שאישה תגן על אישה כי זה מתבקש והגיוני . |
|
|