הוא אמר לי

מאוד נהניתי מהתגובות של רפאל שמצליחות, לטעמי, למצות גם את מה שאני עתיד להשיב לך, אבל אשיב בכ"ז.

יש לו משנה סדורה, אך אין לכך קשר לא למרירות, לא לעייפות ולא לדומיותו. יש לי משנה סדורה לגבי מהו אוכל. סלט אינו אוכל מבחינתי, הארוחה שלי חייבת לכלול לפחות 90% בשר אמיתי (חה! יש לי משנה סדורה לגבי מהו בשר אמיתי ומהו לא, מסתבר). למרות שאני אלחם עד זוב מילים על כך שטרנסיות הן נשים (מה שמצביע על פתיחות מסויימת), יש לי משנה סדורה לגבי מי היא אישה בעיניי. רק 5% מכלל הנשים מתאימות למשנה סדורה זו. אני גם לא מוותר לגברים, החבר שלי, גוב, הומוסקסואל כנוע, בעיניי הגבר שבגברים, ועמו 40% מכלל הגברים. שאר 60% גברים, אך לא בעיניי. החשמלאי, אנדריי, שלקח אותי לראות את הפטנטים שהתקין בביתו ביום שישי האחרון מתגורר בבת-ים בקומה חמישית ללא מעלית בדירת ארבעה חדרים המתפרשת על פני 60 מ"ר לערך. כשנצבתי בבית בובות הזערורי והמסודר בקפידה שלו, מול ארון קיר שהיה שווה לי בגודלו (לדעתי אני אפילו יותר רחב ממנו), אמרתי בלב - זה לא בית, זאת מלונה, היתיי מת פה מקלסטרופוביה.

זה עושה אותי מריר? לא. זה עושה אותי אדם רגיל בעל העדפות, בדומה לכולנו. אפשר לחשוב שאני אחשב גבר או שולט בעיניי כולן. אני בטוח ש 80% מכלל הנשים לא יראו בי בעל או מאהב פוטנציאלי. אז זהו, אני ארוץ לפתוח פוסטים בפורום בעלים ונשים - "היא אמרה שאני לא בעל ותודה על כי הסכמתם אתי שהיא קאקי ופיפי ועכשיו אלך לחפש לי אישה אמיתית"? נו באמת.





אנימה, אין לי שמץ של ספק שהבחורה פתחה את השרשור כי ההתרחשות הפריעה לה וטוב מאוד שכך עשתה. לרגע לא העברתי עליה ביקורת. אני לא הסכמתי עם תוכן התגובות של האנשים המנוסים לכאורה שבאו "לעזור". עם התגובות שכללו ביקורת חריפה על התנהלותו הנורמאלית והרגילה בה כל אחד "חוטא" כאשר הוא בוחר לו בת זוג אחת מתוך אלפים.

אני אגב לא ראיתי שם שום מסר כפול. הוא הבהיר לה שאישה שהיא אינה מתאימה לו, מישהי אחרת כן. מבחינה מסויימת הוא גם לימד אותה שיעור עליה, עכשיו היא יודעת אילו גברים/שולטים מתאימים לה ואילו לא. לפחות מהבחינה הזאת.



טוב, הלוואי ומבט רך בעיניים היה פותר את כל הבעיות, אבל זה נשמע נחמד אז אשתוק (-:

יכולה להיות לך משנה סדורה מאוד ככול שזה נוגע לך. ברגע שאתה מכניס אדם אחר
לעולם הפרטי הזוגי שלך אתה חייב לגלות גמישות.
זה כמו משיכת חבל. אתה לא יכול למשוך ולמשוך ולמשוך בלי להרפות כי בסוף החבל יקרע.
אתה צריך למשוך אבל גם באיזה שלב להרפות ולהמשיך למשוך אותו בעיתוי אחר. כי אחרת
אתה תשאר לבד עם החבל הקרוע ביד. גם בקשר בדסמי חייבים לגלות גמישות אחרת זה לא יעבוד.

לא רק שלפותחת השרשור הפריע מה שקרה היא גם הצטערה על הקשר שאבד.
כך אני לפחות הרגשתי.

מסר כפול זה שכולם כותבים מאוד יפה על חשיבות הביטחון והמציאות רחוקה מאוד
מכך. את יכולה להפליג בפוסטים על גבי פוסטים כמה שזה חשוב ובמציאות
יגידו לך להפסיק לזיין את השכל כי את מנסה לשלוט מלמטה.

לכולם יש חלק בכך. תקום הסאבית שלא מפנטזת על דום מסוקס
בעל שליטה מופלאה שידע לקרוא אותה וברגע שהם יהיו ביחד כל בעיותיה יפתרו
או שיפליג איתה מעבר לקשת בענן. זו פנטזיה שנקלטת על ידי הגברים והם
מנסים להגיב לה ולהענות לה ובסופו של דבר הרבה פעמים הדברים מתחרבשים
כי אי אפשר לעמוד בציפייה כזו כי היא לגמרי לא ריאלית.
ובסוף אתה לא מבין כי כל אחד בצד שלו משתדל והמון פעמים זה לא הולך.
ואז נקבל "זונות, כולן זונות" או "אין נשלטות/שולטים אמיתיים" או "את כולה שולטת מלמטה"

קסנדרה,

אני חושב שכנות היא דרך מצוינת לסנן אנשים.

ואין ספק שיש גם שולטים שיודעים לשחק מצוין את המשחק הכפול. חלקם מחפשים בדיוק את אותו הדבר: את המקום החמים והנעים של הרודן, שמחוסן מביקורת אבל מורשה כל היום להטיח ביקורת. שפחה-קורבן ואדון-רודן הם בדרך כלל שידוך מצוין, והם ממררים זה לזה את החיים כהלכה.