שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדס"מ והרס עצמי

up u rs​(אחרת)
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

והינה מבזק חדשות

up u rs​(אחרת) • 15 בדצמ׳ 2011
(טובות או רעות, תחליטו בעצמכם) . כל מערכת יחסים, מכל סוג, יכולה להיות הזנה של הרס עצמי, תלוי בשותפים לה. לא צריך בדסמ בשביל זה...
catalyst​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

הרס עצמי

catalyst​(לא בעסק) • 15 בדצמ׳ 2011
באופן אישי אני יכולה להעיד שאני ואנוכי הגענו לבדס"מ ממקום של הרס עצמי אין ספק בכך,
נשארנו כי זה היה כיף וגיליתי (גילינו) שזה גם יכול לבנות תחת תנאים מסוימים ועם הבנזוג הנכון.
מקום ההרס העצמי אצלי הוא חזק ובא בתקופות, צריך לדעת מתי זה ככה ואז להימנע מלהתקרב לדברים שמחזקים אותו. אגב כפי שאחרים בטח אמרו כאן קודם הרס עצמי הוא לא רק בבדס"מ.
אבל אין ספק שאנשים עם נטייה כזאת (אם יש דבר כזה) בהחלט "ייפרחו" יותר בבדס"מ
Mephisto​(שולט)
לפני 12 שנים • 16 בדצמ׳ 2011
Mephisto​(שולט) • 16 בדצמ׳ 2011
נילי ונילי כתב/ה:
Mephisto כתב/ה:
דווקא אני חושב, כמו שכתבתי, שבגלל שאני חי עם הנטיות שלי בשלום אז אין בי צורך לחפור בהן.
כמו שכתבתי, סטרייטים לא נוטים לחפור בסטרייטיות שלהם, הומואים קצת יותר - כנראה בגלל שזה איזה שהוא שוני מהנורמה ולכן הם (חלקם) מחפשים סיבה.
ונילים לא חופרים בסיבה להיותם וניליים, למה שבדס"מים יחפרו במניעי הבדס"מ שלהם ובסיבותיו?
זו לא אקסיומה. מי שרוצה שיחפור. מי שלא לא.
מי שמקבל את עצמו, לדעתי, פחות יחפור.
מי שלא מקבל את עצמו, לדעתי, רצוי שיחפור בלמה הוא לא מקבל את עצמו ופחות בלמה הוא כזה.

בנוסף, ברשימת הדברים שיכולים למנוע קטסטרופות ביחסי בדס"מ דווקא לא הייתי מדרג את החפירה במקום הכי גבוה ברשימה, אם בכלל. יש הרבה דברים יותר חשובים ומהותיים ברשימה הזו.

אני מתה. והכל הזמן הזה הייתי בטוחה שכשדיברתי בכלל לא היית מקשיב.


לא נו, קראתי את זה בבלייזר.
מUחדת
לפני 12 שנים • 16 בדצמ׳ 2011
מUחדת • 16 בדצמ׳ 2011
ב"לאישה". מיזוגן.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 16 בדצמ׳ 2011

Re: בדס"מ והרס עצמי

pet cat כתב/ה:
ולשאלת השאלות שלי -

אם באמת יש לכם התחברות להרס העצמי הזה, לכך שזה מקור אולי של מזו' או סדיזם - האם המקום הזה גרם לכם לרצות לצאת מהעסק? ולמה?


כן, יש לי התחברות מאד חזקה לקטע של הרס עצמי. אבל זה לא המקור לסאדומזוכיזם אלא לאיך שהשתמשתי בנטיה הזאת. כלומר, בתקופות שהנטיה שלי להרס עצמי הייתה מאד חזקה, זה התבטא בכך שעשיתי דברים עם אנשים שאני בקושי מכירה, או אנשים שאני לא סומכת עליהם - הכל בשם העונג, והייתי מוכנה להסתכן לא מעט. היום היא חלשה יותר אז אני פחות להוטה לחוות כל דבר שמושך אותי ויותר נותנת את הדעת על הסיכונים. פעם הייתי מוכנה להתפשר על הבטחון האישי שלי בשביל עוד חוויה - זה קטע של הרס עצמי. היום אני מוכנה להתפשר על עוד חוויה בשביל להגן על הבטחון האישי שלי - זה אקט של אחת שכבר לא רוצה להרוס את עצמה. כשהייתי הרסנית לעצמי הייתי מוכנה לעשות בדס"מ עם כל אחד שנמשכתי אליו, העיקר לעשות. זה היה מאד חשוב לי, לעשות. היום אני מוכנה לוותר. כבר לא חשוב לי לחוות בכל מחיר. משנה לי, מה המחיר.
סוררת בשקט​(אחרת)
לפני 12 שנים • 16 בדצמ׳ 2011

אם בחישובים סטטיסטיים עסקינן...

סוררת בשקט​(אחרת) • 16 בדצמ׳ 2011
היום כל אישה שלישית עברה/ תעבור במהלך חייה תקיפה/ הטרדה מינית. אבל יהיה מוגזם להגיד ששליש מכלל נשות ישראל פיתחו/ יפתחו נטיות בדס"מיות.
נראה לי, שאי-אפשר לתת תשובה אחידה וגם אין צורך. חלק מגיעים כי יש דברים קשים בעברם וזה עוזר להם להתמודד עימם, וחלק כי יש דברים קשים בעברם וזה עוזר להם לא להתמודד עימם, חלק כי נמאס להם כבר לשחק גולף או לעשות שופינג וחלק כי מאז היו כילדים בספארי וראו תחת אדום של בבון, זה הצבע האהוב עליהם. וחלק, מגיעים כי משלבים בין זה לזה (או זו לזו).

אצלי זה כן שילוב של כמה דברים יחד, אך העיקרי הינו שכל חיי (אישיים ומקצועיים) הייתי צריכה, בלית ברירה, לשמש כיוזמת, מובילה ומכוונת וכל הזמן הרגשתי שאני לא בנויה לזה, אני בנויה אחרת. בסופו של דבר נמאס לי. בא לי לשחרר קצת.
מUחדת
לפני 12 שנים • 16 בדצמ׳ 2011

לכדי תמונה אימפרסיוניסטית

מUחדת • 16 בדצמ׳ 2011
התשובות שלכם עושות לי לחשוב. להגיד 'חרמנות' וגם 'הרס עצמי'-פינוי-פיצוי זה מפוצץ וסתמי כמו "הכל בגלל ההורים". אם לסכם במשפט (**שנכון רק לרגע זה ואין לנגח את הכותבת אותו על המשתמע או האולי משתמע ממנו וגם אם תנגחו, בתכלס זה ממש בסדר מבחינתה**) אז *****חלק******* מהמשיכה שלי ל****חלק******** מהדברים ב********תחום********** היא כדי לספק לי סוג של שיקוף והעברה/ העברה נגדית, רק שהיא לא נגדית ולא ממש העברה.

זה להניח למישהו אחר- שאני בוטחת בו, ומכיר אותי היטב, ונמשכת אליו גם (רדודה, כוסאמי. אלפי שולטים מנטאלים נאנחים כעת בכאב)- להניח לו "להתעמר" בי במקום שאתעמר בעצמי ולהפיק תועלת כלשהי, נפשית, פיזית, תת הכרתית (לא באמת, מפיסטו) מהעניין.
שיעשה לי כפיל להניח לו להניח לי להניח לו לנקום בי עלבונות שהטחתי בעצמי.

ותודה לכוסית העראק על עזרתה בניסוח תגובה אקספרסיוניסטית וקוהרנטית.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 16 בדצמ׳ 2011

Re: לכדי תמונה אימפרסיוניסטית

בלוסום​(לא בעסק) • 16 בדצמ׳ 2011
מUחדת כתב/ה:
התשובות שלכם עושות לי לחשוב. להגיד 'חרמנות' וגם 'הרס עצמי'-פינוי-פיצוי זה מפוצץ .


בעיני, כשאני חרמנית - הראש העליון שלי לא עובד. יוצא לחופש - ולא לשניה וחצי, אלא מושבת לגמרי. במצב כזה, אני עלולה להרוס יחסי חברות וידידות שעבדתי עליהם קשה מאוד, שכמעט נהרסו לי כליל אם היתי מקשיבה לראש התחתון ולא לעליון - ואם היתי מקשיבה לראש התחתון ולא לעליון, ובכלל כל הכניסה לסיטואציה הזו - בעיני זה הרס עצמי. לתת לחרמנות משקל כל כך גדול, לא להרפות ולסכן חברות כל כך יקרה בשביל כמה דקות של עונג רגעי - ואחר כך לא יכולים להסתכל אחד לשניה בעינים - זה הרס עצמי בעיני, כי זה בא ממקום אמנם טבעי - אבל ההתעקשות על המקום הזה, גם כשכבר רואים שהתוצאות רעות והרסניות - מגיעה רק ממקום לא בריא ומזיק.
צפונית
לפני 12 שנים • 16 בדצמ׳ 2011

שלום

צפונית • 16 בדצמ׳ 2011
שאלת ההרס העצמי עולה לדעתי בעיקר אצל נשלטים/ ת ולא אצל שולטים /שולטות. יש משהו פחות מקובל חברתית בלרצות להיות מושפל /מזוכיסט וכדומה מאשר שולט ודומיננטי ולכן נשלטים יותר יתהו למה? ושולטים לא יבינו למה בכלל צריך לשאול.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 16 בדצמ׳ 2011

Re: שלום

בלוסום​(לא בעסק) • 16 בדצמ׳ 2011
צפונית כתב/ה:
שאלת ההרס העצמי עולה לדעתי בעיקר אצל נשלטים/ ת ולא אצל שולטים /שולטות. יש משהו פחות מקובל חברתית בלרצות להיות מושפל /מזוכיסט וכדומה מאשר שולט ודומיננטי ולכן נשלטים יותר יתהו למה? ושולטים לא יבינו למה בכלל צריך לשאול.


האם כשהית בצד השולט זה היה כך? לא עלו בך תהיות לגבי מוצא הסדיזם שלך ולגבי המקור שלו?