פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
יבורך הדיון הזה שמרחיק אותי מלימודיי ויקולל בו"ז כי יש לי מחר מבחן.
רפאל, זה לא שאני לא מסכימה עם התאוריה שלך לחלוטין, אני פשוט חושבת שהיא חלק מתופעה הרבה יותר גדולה של גסות וניכור שהם אופיינים למה שאני חווה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות. ה"חוצפה" וה"דוגריות" שהפכו פשוט לגסות רוח ברגע שהמדינה גדלה ובמובנים מסוימים גם הסתאבה. אני מכירה מקומות אחרים באינטרנט, אבל לא רבים. ומה שמאפיין אותם ומבדיל מהכלוב הוא הן הגודל והן הרצון העז ליצור אלטרנטיבה למה שמתרחש במיינסטרים. אני לא מרגישה שזה הקטע של ה"כלוב". אין רצון ליצור אלטרנטיבה, כך שמה שקורה בחוץ נכנס גם לפה, בלי פילטרים ואולי אפילו מועצם בגלל אווירת האלימות (כן, אלימות) שהיא יותר בטוחה ומוקצנת כאן, מטבע הדברים. |
|
|
שוסי
|
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
מה את לומדת?
|
|
|
| walking dead |
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
rapunzel כתב/ה: בטי בום כתב/ה: העניין הוא תמיד איפה עובר הגבול בין השמצות לאזהרה
לדוגמא : נתתי לסאב את הטלפון וגם כשזה לא התאים הוא לא הפסיק להתקשר ולהטריד זאת הזהרה לגיטימית לחברות שלי או דומיות ששואלות או השמצה? מישהי שנפגשה עם גבר שכתוב לו רווק וגילתה שהוא נשוי זה לגטימי להזהיר חברות? ועוד אלפי דוגמאות, אנשים פה חברים ומדברים אחד עם השני וחולקים חוויות אני יודעת שזה לא נעים לשמוע "רכילות" עלינו אבל זה חלק מהחיים. שמעתי על עצמי כל כך הרבה דברים במהלך השנים והשמעתי את דעתי על אנשים אני אמשיך להשמיע את דעותי ומי שטוען שהוא לא צבוע. זה היה בתיכון, בצבא ובמקומות עבודה. להרבה מהדברים אין קשר למציאות אבל אנשים בוגרים מסוגלים לקבל החלטות על אנשים בלי קשר לאיזה קליקה הם, עם הרבה אנשים שמחתי לגלות שהרכילות לא קשורה לכלום והרווחתי אנשים נהדרים בחיים שלי ועם הרבה אחרים חטפתי כאפה. רב סרן שמועתי לא משתחרר בקרוב, תפעילו שיקול דעת. באמת? מהנסיון שלי, קליקות משפיעות בצורה קריטית על אופן התפיסה של אנשים את האדם האחר ועל התדמית שאותו אדם נתפס בעיניהם. גם אם האדם השתנה מהקצה לקצה - רוב הפעמים התדמית שלו כלל לא קשורה למי שהוא. ומהנסיון שלי בני אדם צריכים לקחת אחריות על עצמם ועל ההתנהגות שלהם, ולא להאשים "קליקות" דמיוניות (או אמיתיות) באיזשהי רדיפה פרנואידית. אם מספר גדול של אנשים מעירים לפלוני על התנהגות כלשהי, מוטב כי ייקח לתשומת ליבו ויערוך בדק בית במקום להטיח בכל אותם אנשים שהם "קליקה". |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
זונת סושי אייכן כתב/ה: מה את לומדת?
קרב מגע 
סתם..... |
|
|
מלכתא
|
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
בטי בום כתב/ה: אדם לא רוצה להיות בקשר איתך, מותר? או שיש חוק התיישנות? לא מכירה את המקרה המדובר, ובהתייחסות כללית ולא ספציפית, אין שום בעיה וזה לגיטימי מאוד שעם הזמן כל אדם יחליט אם לא מתאים לו קשר עם אדם אחר מכאן. אבל יש הבדל בין לקחת מרחק ממישהו לבין להפיץ עליו שקרים וללכת לדבר עליו מאחורי הגב. לא אומרת שזה מה שעשית, אלא שזה מה שקורה. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
free spirit כתב/ה: rapunzel כתב/ה: בטי בום כתב/ה: העניין הוא תמיד איפה עובר הגבול בין השמצות לאזהרה
לדוגמא : נתתי לסאב את הטלפון וגם כשזה לא התאים הוא לא הפסיק להתקשר ולהטריד זאת הזהרה לגיטימית לחברות שלי או דומיות ששואלות או השמצה? מישהי שנפגשה עם גבר שכתוב לו רווק וגילתה שהוא נשוי זה לגטימי להזהיר חברות? ועוד אלפי דוגמאות, אנשים פה חברים ומדברים אחד עם השני וחולקים חוויות אני יודעת שזה לא נעים לשמוע "רכילות" עלינו אבל זה חלק מהחיים. שמעתי על עצמי כל כך הרבה דברים במהלך השנים והשמעתי את דעתי על אנשים אני אמשיך להשמיע את דעותי ומי שטוען שהוא לא צבוע. זה היה בתיכון, בצבא ובמקומות עבודה. להרבה מהדברים אין קשר למציאות אבל אנשים בוגרים מסוגלים לקבל החלטות על אנשים בלי קשר לאיזה קליקה הם, עם הרבה אנשים שמחתי לגלות שהרכילות לא קשורה לכלום והרווחתי אנשים נהדרים בחיים שלי ועם הרבה אחרים חטפתי כאפה. רב סרן שמועתי לא משתחרר בקרוב, תפעילו שיקול דעת. באמת? מהנסיון שלי, קליקות משפיעות בצורה קריטית על אופן התפיסה של אנשים את האדם האחר ועל התדמית שאותו אדם נתפס בעיניהם. גם אם האדם השתנה מהקצה לקצה - רוב הפעמים התדמית שלו כלל לא קשורה למי שהוא. ומהנסיון שלי בני אדם צריכים לקחת אחריות על עצמם ועל ההתנהגות שלהם, ולא להאשים "קליקות" דמיוניות (או אמיתיות) באיזשהי רדיפה פרנואידית. אם מספר גדול של אנשים מעירים לפלוני על התנהגות כלשהי, מוטב כי ייקח לתשומת ליבו ויערוך בדק בית במקום להטיח בכל אותם אנשים שהם "קליקה". אני מחכה להוכחות שלך שלא עשיתי כך. שלא התנצלתי על אי הבנות שהיו. ממתינה בסבלנות
|
|
|
| walking dead |
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
rapunzel כתב/ה: free spirit כתב/ה: rapunzel כתב/ה: בטי בום כתב/ה: העניין הוא תמיד איפה עובר הגבול בין השמצות לאזהרה
לדוגמא : נתתי לסאב את הטלפון וגם כשזה לא התאים הוא לא הפסיק להתקשר ולהטריד זאת הזהרה לגיטימית לחברות שלי או דומיות ששואלות או השמצה? מישהי שנפגשה עם גבר שכתוב לו רווק וגילתה שהוא נשוי זה לגטימי להזהיר חברות? ועוד אלפי דוגמאות, אנשים פה חברים ומדברים אחד עם השני וחולקים חוויות אני יודעת שזה לא נעים לשמוע "רכילות" עלינו אבל זה חלק מהחיים. שמעתי על עצמי כל כך הרבה דברים במהלך השנים והשמעתי את דעתי על אנשים אני אמשיך להשמיע את דעותי ומי שטוען שהוא לא צבוע. זה היה בתיכון, בצבא ובמקומות עבודה. להרבה מהדברים אין קשר למציאות אבל אנשים בוגרים מסוגלים לקבל החלטות על אנשים בלי קשר לאיזה קליקה הם, עם הרבה אנשים שמחתי לגלות שהרכילות לא קשורה לכלום והרווחתי אנשים נהדרים בחיים שלי ועם הרבה אחרים חטפתי כאפה. רב סרן שמועתי לא משתחרר בקרוב, תפעילו שיקול דעת. באמת? מהנסיון שלי, קליקות משפיעות בצורה קריטית על אופן התפיסה של אנשים את האדם האחר ועל התדמית שאותו אדם נתפס בעיניהם. גם אם האדם השתנה מהקצה לקצה - רוב הפעמים התדמית שלו כלל לא קשורה למי שהוא. ומהנסיון שלי בני אדם צריכים לקחת אחריות על עצמם ועל ההתנהגות שלהם, ולא להאשים "קליקות" דמיוניות (או אמיתיות) באיזשהי רדיפה פרנואידית. אם מספר גדול של אנשים מעירים לפלוני על התנהגות כלשהי, מוטב כי ייקח לתשומת ליבו ויערוך בדק בית במקום להטיח בכל אותם אנשים שהם "קליקה". אני מחכה להוכחות שלך שלא עשיתי כך. שלא התנצלתי על אי הבנות שהיו. ממתינה בסבלנות מה הקשר?? את קוראת טקסט במלואו לפני שאת מגיבה? רפונזל, הגבתי לדברים שאת כתבת באופן כללי ולמרות שנורא התרגלת לזה, אין לי כל כוונה לסייע לך להסיט את נושא השרשור אלייך. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שלישי פבר' 19, 2013 11:15 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
:)
ככה זה כשאין הוכחות
ואני אדגיש שנושא השרשור הוא... ה ש מ צ ו ת... (אי לקיחת אחריות וכו') מה שנקרא history in the making... נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שלישי פבר' 19, 2013 11:19 pm, סך-הכל נערך 2 פעמים |
|
|
רפאל
|
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
פרלין כתב/ה: יבורך הדיון הזה שמרחיק אותי מלימודיי ויקולל בו"ז כי יש לי מחר מבחן.
רפאל, זה לא שאני לא מסכימה עם התאוריה שלך לחלוטין, אני פשוט חושבת שהיא חלק מתופעה הרבה יותר גדולה של גסות וניכור שהם אופיינים למה שאני חווה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות. ה"חוצפה" וה"דוגריות" שהפכו פשוט לגסות רוח ברגע שהמדינה גדלה ובמובנים מסוימים גם הסתאבה. אני מכירה מקומות אחרים באינטרנט, אבל לא רבים. ומה שמאפיין אותם ומבדיל מהכלוב הוא הן הגודל והן הרצון העז ליצור אלטרנטיבה למה שמתרחש במיינסטרים. אני לא מרגישה שזה הקטע של ה"כלוב". אין רצון ליצור אלטרנטיבה, כך שמה שקורה בחוץ נכנס גם לפה, בלי פילטרים ואולי אפילו מועצם בגלל אווירת האלימות (כן, אלימות) שהיא יותר בטוחה ומוקצנת כאן, מטבע הדברים. אני מסכים. ואני חושב ש"אין רצון ליצור אלטרנטיבה" הוא פשוט שם אחר ל"אין רצון ליצור אחווה קהילתית". או שלפחות זה דומה מאוד. אני גם מסכים שהאוירה בישראל היא דומה, ולדעתי - גם כאן מסיבות דומות. אין תודעה לאומית ישראלית של אחווה ושל ערבות הדדית. או כמו שאומרים, החברה שלנו משוסעת. יש ציבור דתי-לאומי, שהוא חודר באחווה ובחינויות שראויים להערצה. יש ציבור חילוני עם יחס פטישיסטי ליהדות, שקשרי האחווה שהוא מייצר הם מזוייפים ורעועים. ויש עוד כמה פלגים. בסופו של דבר אין לנו באמת חברה ישראלית-הומניסטית-וליברלית, שמחנכת ולאחווה חברתית שמבוססת על ערכים של הומניזם וליברליזם. בהצלחה במבחן (: |
|
|
| walking dead |
לפני 11 שנים •
19 בפבר׳ 2013
Re: :) rapunzel כתב/ה: ככה זה כשאין הוכחות
ואני אדגיש שנושא השרשור הוא... ה ש מ צ ו ת... (אי לקיחת אחריות וכו') מה שנקרא history in the making... אין הוכחות למה בדיוק? |
|
|