רצסיבי(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
11 באפר׳ 2013
אונס (או אינוס), , מילולית, הוא כפייה בניגוד לרצון.
אם א' רוצה שיאנסו אותה, ו-ב' מממש איתה את זה, זה כבר לא אונס, מעצם ההגדרה של המונח. זה, למעשה, האבסורד הבסיסי שטמון ביחסי כפייה בדס"מיים באשר הם. אם אני מרשה למישהו לעשות משהו, הרי שאין כאן כפייה / רדייה אמיתית שלו בי. כמובן שכאשר נותנים מסגרת, בלי למלא אותה בתוכן, וה"אנס" יוצק לה תוכן משל עצמו, וכאשר מגיע רגע האמת אין (כביכול) דרך חזרה, אז באמת יש סממנים של אונס. אבל הסממנים אף פעם לא יהיו הדבר האמיתי. (מה שבכלל לא מוציא את החשק או ההיגיון בלממש פנטזיה כזו, לא הכל צריך להיות מושלם) הנושא הזה, על האבסורדים שבו, עניין אותי מאז ומעולם. וגם ספציפית לבעייתיות של מימוש פנטזיית אונס, בגלל האבסורד של "הרצון שמבטל את הכפייה", התייחסתי בשני סיפורים קצרים נפרדים, בכל אחד מזווית שונה, ועם פתרון אחר. אם מישהו מעוניין לקרוא: http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=285562&blog_id=18668 http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=279720&blog_id=18668 |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 11 שנים •
12 באפר׳ 2013
ישנם הרבה דרכים להאנס.
רוב מקרי האונס אינם לקבל אגרוף בסמטה אפלה בזמן שהיא צורחת ובועטת, ויש הרבה מאוד דרכים לאנוס מישהי מבלי לעבור על שום חוק ואפילו לא לעבור את הפן האפור של הדברים, כי אונס הוא דבר סובייקטיבי. השאלה הגדולה בכל זה היא אפילו לא למה לרצות את זה, אני מבין את הלמה של שני המגדרים, השאלה היא האם את\ה מוכנים לשאת בהשלכות. באונס, כל סוג אונס, האדם יוצא משם אחר, זה לא רק חוסר אונים, או כפייה של חוסר אונים, זו הבושה התהומית שיש בך אחר כך, הכתם שנמצא על הנשמה והתודעה, כל שאלות המה אם שלא מפסיקות בראש, והקרום העדין הזה שנקרע לעד, הקרום העדין הזה של התמימות, של אי הידיעה, כי ברגע שאנסו אותך, את יודעת, ותמיד תדעי, שלך זה כן יכול לקרות, וזה קרה, ומעכשיו תוכלי לראות מתחת לכל דבר יפה, את הרקב המבשיל בתוכו. |
|
|