בכוח המוח{Aion}
|
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
אין בי טיפת ציניות עכשיו, כפוף, (או כל מי שירצה להסביר במקומו), כי אני באמת רוצה להבין איך לדעתך נראים חיים זוגיים כאלה בין שולטת לנשלט, לאורך זמן.
אתה יכול לצייר את זה, ותוך כדי אולי להסביר את הסיבות (לדעתך) להתנהלות הזו בניהם? מה הוא מקבל? מה היא מקבלת? אתה טוען שאין הרבה נשים שאוהבות לשלוט בבן זוגן, ובאותה נשימה אתה טוען שהן לא אוהבות לשלוט עליו *כמו שהוא רוצה*. אם באמת מדובר בפנטזיה גברית שלא מתקשרת עם זו הנשית, אולי כאן טמונה הבעיה. אולי מה שאתם מחפשים זו לא שליטה, אלא שפה שונה שמייצרת תקשורת שהיא אחרת, והבנות פנימיות שהן שונות. אולי אי אפשר לחכות לאישה שתדבר את השפה הזו, או לנסות לשכנע אותה לנהוג בדרך הזו ע"י מניפולציות, אלא צריך לקחת אחריות משותפת ולבנות את אותה שפה יחודית בהתאמה מיוחדת לזוג. אולי להבין שזה לא רק "שליטה", אלא הרבה יותר רחב - דרכי ביטוי לאהבה ותשומת לב דווקא. שפה שנשלט ושולטת זקוקים לה לא רק מינית כי אם גם רגשית, למרות שההבעות יכולות לכאורה להראות הפוכות מהדרכים הוניליות המקובלות, ויכולות לכלול גם כאב, השפלה, וכו', אבל באופן שמייצר מקום. שיש בו אכפתיות. אהבה. כמו הורה וילד למשל, אבל לא רק. אני חושבת שחשוב לזכור שצריך להיות איזה הגיון פנימי אחיד בתוך הרעיון של השליטה. זה לא משהו שיכול רק להיות מורכב מאקטים, כי ניתוק של האקט מהגיון פנימי כזה, מרוקן את השיח הבדסמי הזוגי מתוכן. אני גם חושבת שמעט מבינים את זה ולכן רצים ומחפשים את האקט עצמו ממישהי שלא מבינה מה הוא אומר באמת מבחינה רגשית ולמה היא צריכה בכלל לתת את זה. |
|
|
פור גוד
|
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
Re: מה למדתי בגן היום? כפוף כתב/ה: מאדאם קירי כתב/ה: כפוף כתב/ה: ...בהזדמנות זו אענה גם לך קילינג: במובן "אמתי" אני מתכוון (שוב) פחות או יותר לרפרטואר הפמדומי של הפנטזיה הגברית (שוב מאזוך בהתאמה לימינו) ולאו לשוליים הסהרוריים שלה. ומה זה אומר, בדיוק? אני מעוניינת לממש את הפנטזיה שלי, למה פנטזיה אחרת כלשהי רלוונטית לי? למה שיהיה לי איכפת בכלל מה "נחשב" (בעיניך, כנראה, ואולי בעיניהם של נוספים - לא ערכתי סקר בנושא) לפמדום "אמיתי"? תגידי משהו מאדאם: נניח שאת טסה לנופש ברומא ונניח שנכנסת לאיזו מסעדה איטלקית נחמדה. אז מה תעשי שם סקנדל כי אין להם בתפריט סושי ? למה שיהיה אכפת לך שהם מגישים ספגטי ולמה התפריט שלהם רלוונטי? למה מי הם שיגישו ספגטי כאשר למאדאם מתחשק דווקא סושי . הדימוי הקולינרי המצחקק שלך, כפוף, הזכיר לי משום-מה - גם מפני שאני מתלבט ממש ברגעים אלו מה בא לי לאכול הערב - שבזמנו כאשר התגוררתי תקופה קצרה בלונדון, היה לי ידיד הומו, שתמיד אחרי שהיינו לומדים קצת יחד ונהיים רעבים ומתחילים להתלבט מה לאכול, הוא היה אוהב לומר לי כול מיני משפטים שהיו תמיד מצליחים להצחיק אותי, ושהיו נשמעים בערך ככה: "אתה יודע מה, פורגוד, בוא נלך לחטוף איזה איטלקי. ואחר כך גם נאכל משהו..." (: |
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
Re: מה למדתי בגן היום? כפוף כתב/ה: מאדאם קירי כתב/ה: כפוף כתב/ה: ...בהזדמנות זו אענה גם לך קילינג: במובן "אמתי" אני מתכוון (שוב) פחות או יותר לרפרטואר הפמדומי של הפנטזיה הגברית (שוב מאזוך בהתאמה לימינו) ולאו לשוליים הסהרוריים שלה. ומה זה אומר, בדיוק? אני מעוניינת לממש את הפנטזיה שלי, למה פנטזיה אחרת כלשהי רלוונטית לי? למה שיהיה לי איכפת בכלל מה "נחשב" (בעיניך, כנראה, ואולי בעיניהם של נוספים - לא ערכתי סקר בנושא) לפמדום "אמיתי"? תגידי משהו מאדאם: נניח שאת טסה לנופש ברומא ונניח שנכנסת לאיזו מסעדה איטלקית נחמדה. אז מה תעשי שם סקנדל כי אין להם בתפריט סושי ? למה שיהיה אכפת לך שהם מגישים ספגטי ולמה התפריט שלהם רלוונטי? למה מי הם שיגישו ספגטי כאשר למאדאם מתחשק דווקא סושי! ברומא התנהגי כרומאית ואם נכנסת לפורום פמדום בתור שולטת העבד הנאיבי ישמח לשרת אותך אבל הוא לא מעלה לרגע על דעתו שלא עיינת בתפריט טרם כניסתך. לא. זה כמו שאלך למסעדה איטלקית נחמדה, ואגלה שכל מה שיש להם בתפריט הוא סוג אחד מסוים מאוד של פסטה, בעל טעם סתמי ובנלי. ומי קבע שדווקא הסוג הזה הוא הסוג בו אני מעוניינת? |
|
|
| כפוף |
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
בכוח המוח כתב/ה: אין בי טיפת ציניות עכשיו, כפוף, (או כל מי שירצה להסביר במקומו), כי אני באמת רוצה להבין איך לדעתך נראים חיים זוגיים כאלה בין שולטת לנשלט, לאורך זמן.
אתה יכול לצייר את זה, ותוך כדי אולי להסביר את הסיבות (לדעתך) להתנהלות הזו בניהם? מה הוא מקבל? מה היא מקבלת? אתה טוען שאין הרבה נשים שאוהבות לשלוט בבן זוגן, ובאותה נשימה אתה טוען שהן לא אוהבות לשלוט עליו *כמו שהוא רוצה*. אם באמת מדובר בפנטזיה גברית שלא מתקשרת עם זו הנשית, אולי כאן טמונה הבעיה. אולי מה שאתם מחפשים זו לא שליטה, אלא שפה שונה שמייצרת תקשורת שהיא אחרת, והבנות פנימיות שהן שונות. אולי אי אפשר לחכות לאישה שתדבר את השפה הזו, או לנסות לשכנע אותה לנהוג בדרך הזו ע"י מניפולציות, אלא צריך לקחת אחריות משותפת ולבנות את אותה שפה יחודית בהתאמה מיוחדת לזוג. אולי להבין שזה לא רק "שליטה", אלא הרבה יותר רחב - דרכי ביטוי לאהבה ותשומת לב דווקא. שפה שנשלט ושולטת זקוקים לה לא רק מינית כי אם גם רגשית, למרות שההבעות יכולות לכאורה להראות הפוכות מהדרכים הוניליות המקובלות, ויכולות לכלול גם כאב, השפלה, וכו', אבל באופן שמייצר מקום. שיש בו אכפתיות. אהבה. כמו הורה וילד למשל, אבל לא רק. אני חושבת שחשוב לזכור שצריך להיות איזה הגיון פנימי אחיד בתוך הרעיון של השליטה. זה לא משהו שיכול רק להיות מורכב מאקטים, כי ניתוק של האקט מהגיון פנימי כזה, מרוקן את השיח הבדסמי הזוגי מתוכן. אני גם חושבת שמעט מבינים את זה ולכן רצים ומחפשים את האקט עצמו ממישהי שלא מבינה מה הוא אומר באמת מבחינה רגשית ולמה היא צריכה בכלל לתת את זה. מסכים עם הכול פחות או יותר. אני חושב הפנטזיה הגברית וזו הנשית לא נפגשות. יש ניסיונות להסביר את המשיכה האפלה לקשר סאדו-מאזוכיסטי. יש בזה עניין אקדמי אבל מה שמעניין את היחיד שנפל בגורלו להיות חריג מהסוג הזה הוא האם יש לו סיכוי לממש את התשוקה הזו. לגבי רוב הנשלטים התשובה היא למרבה הצער שלילית. גם אני תוהה איך קשר כזה אם כבר נוצר מחזיק לאורך זמן. אני לא יכול לענות לך מניסיוני אבל יש כמה בלוגים (לא הרבה והם בחו"ל) שמתארים זוגיות מתמשכת כזו. מעניין שיש שם רוב לזוגות נשואים שעשו הסבה מוניל לפמדום ביוזמת הבעל דווקא. (מאדאם – אין ברומא מסעדה איטלקית שיש בה רק סוג אחד של ספגטי, ישרפו אותה עוד בערב הפתיחה) |
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
כפוף כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: אין בי טיפת ציניות עכשיו, כפוף, (או כל מי שירצה להסביר במקומו), כי אני באמת רוצה להבין איך לדעתך נראים חיים זוגיים כאלה בין שולטת לנשלט, לאורך זמן.
אתה יכול לצייר את זה, ותוך כדי אולי להסביר את הסיבות (לדעתך) להתנהלות הזו בניהם? מה הוא מקבל? מה היא מקבלת? אתה טוען שאין הרבה נשים שאוהבות לשלוט בבן זוגן, ובאותה נשימה אתה טוען שהן לא אוהבות לשלוט עליו *כמו שהוא רוצה*. אם באמת מדובר בפנטזיה גברית שלא מתקשרת עם זו הנשית, אולי כאן טמונה הבעיה. אולי מה שאתם מחפשים זו לא שליטה, אלא שפה שונה שמייצרת תקשורת שהיא אחרת, והבנות פנימיות שהן שונות. אולי אי אפשר לחכות לאישה שתדבר את השפה הזו, או לנסות לשכנע אותה לנהוג בדרך הזו ע"י מניפולציות, אלא צריך לקחת אחריות משותפת ולבנות את אותה שפה יחודית בהתאמה מיוחדת לזוג. אולי להבין שזה לא רק "שליטה", אלא הרבה יותר רחב - דרכי ביטוי לאהבה ותשומת לב דווקא. שפה שנשלט ושולטת זקוקים לה לא רק מינית כי אם גם רגשית, למרות שההבעות יכולות לכאורה להראות הפוכות מהדרכים הוניליות המקובלות, ויכולות לכלול גם כאב, השפלה, וכו', אבל באופן שמייצר מקום. שיש בו אכפתיות. אהבה. כמו הורה וילד למשל, אבל לא רק. אני חושבת שחשוב לזכור שצריך להיות איזה הגיון פנימי אחיד בתוך הרעיון של השליטה. זה לא משהו שיכול רק להיות מורכב מאקטים, כי ניתוק של האקט מהגיון פנימי כזה, מרוקן את השיח הבדסמי הזוגי מתוכן. אני גם חושבת שמעט מבינים את זה ולכן רצים ומחפשים את האקט עצמו ממישהי שלא מבינה מה הוא אומר באמת מבחינה רגשית ולמה היא צריכה בכלל לתת את זה. מסכים עם הכול פחות או יותר. אני חושב הפנטזיה הגברית וזו הנשית לא נפגשות. יש ניסיונות להסביר את המשיכה האפלה לקשר סאדו-מאזוכיסטי. יש בזה עניין אקדמי אבל מה שמעניין את היחיד שנפל בגורלו להיות חריג מהסוג הזה הוא האם יש לו סיכוי לממש את התשוקה הזו. לגבי רוב הנשלטים התשובה היא למרבה הצער שלילית. גם אני תוהה איך קשר כזה אם כבר נוצר מחזיק לאורך זמן. אני לא יכול לענות לך מניסיוני אבל יש כמה בלוגים (לא הרבה והם בחו"ל) שמתארים זוגיות מתמשכת כזו. מעניין שיש שם רוב לזוגות נשואים שעשו הסבה מוניל לפמדום ביוזמת הבעל דווקא. (מאדאם – אין ברומא מסעדה איטלקית שיש בה רק סוג אחד של ספגטי, ישרפו אותה עוד בערב הפתיחה) 1. גם אני מסכימה עם כל מה שכתבה "בכח המוח" (אי פעם). 2. זו בדיוק הנקודה שלי: מה שאתה טוען, אם הבנתי נכון, זה שיש סוג אחד של קשר פמדומי (זו המילה הנכונה?) - והיא פנטזיה מסוג מסוים מאוד. בעיניי, הדבר שקול למסעדה איטלקית שיש בה רק סוג אחד של ספגטי. (או של פסטה? מעולם לא הבנתי את הדקויות הללו.) 3. אני כן חושבת שבזוגיות טובה, יכולה וצריכה להיות התאמה בין הפנטזיות. כמו בתחומים אחרים בזוגיות, גם כאן: א. קשה למצוא מישהו שמתאים לחלוטין. ב. צריך, מדי פעם, להתפשר. ועדיין, לא ענית לי על שאלתי: מה גורם לך לקבוע שדווקא פנטזיה אחת מסויימת היא הפנטזיה הפמדומית ה"נכונה"? ובכלל, מי מחליט מה נכון כאן ומה לא? והאם טענה כזו היא בכלל רלוונטית? אנחנו חבורת סוטים, איש איש וסטייתו. למה לנסות לכפות או להתאים בכח סטייה א' לאדם שמעוניין ב- ב'? |
|
|
|
פור גוד
|
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
כפוף כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: אין בי טיפת ציניות עכשיו, כפוף, (או כל מי שירצה להסביר במקומו), כי אני באמת רוצה להבין איך לדעתך נראים חיים זוגיים כאלה בין שולטת לנשלט, לאורך זמן.
אתה יכול לצייר את זה, ותוך כדי אולי להסביר את הסיבות (לדעתך) להתנהלות הזו בניהם? מה הוא מקבל? מה היא מקבלת? אתה טוען שאין הרבה נשים שאוהבות לשלוט בבן זוגן, ובאותה נשימה אתה טוען שהן לא אוהבות לשלוט עליו *כמו שהוא רוצה*. אם באמת מדובר בפנטזיה גברית שלא מתקשרת עם זו הנשית, אולי כאן טמונה הבעיה. אולי מה שאתם מחפשים זו לא שליטה, אלא שפה שונה שמייצרת תקשורת שהיא אחרת, והבנות פנימיות שהן שונות. אולי אי אפשר לחכות לאישה שתדבר את השפה הזו, או לנסות לשכנע אותה לנהוג בדרך הזו ע"י מניפולציות, אלא צריך לקחת אחריות משותפת ולבנות את אותה שפה יחודית בהתאמה מיוחדת לזוג. אולי להבין שזה לא רק "שליטה", אלא הרבה יותר רחב - דרכי ביטוי לאהבה ותשומת לב דווקא. שפה שנשלט ושולטת זקוקים לה לא רק מינית כי אם גם רגשית, למרות שההבעות יכולות לכאורה להראות הפוכות מהדרכים הוניליות המקובלות, ויכולות לכלול גם כאב, השפלה, וכו', אבל באופן שמייצר מקום. שיש בו אכפתיות. אהבה. כמו הורה וילד למשל, אבל לא רק. אני חושבת שחשוב לזכור שצריך להיות איזה הגיון פנימי אחיד בתוך הרעיון של השליטה. זה לא משהו שיכול רק להיות מורכב מאקטים, כי ניתוק של האקט מהגיון פנימי כזה, מרוקן את השיח הבדסמי הזוגי מתוכן. אני גם חושבת שמעט מבינים את זה ולכן רצים ומחפשים את האקט עצמו ממישהי שלא מבינה מה הוא אומר באמת מבחינה רגשית ולמה היא צריכה בכלל לתת את זה. מסכים עם הכול פחות או יותר. אני חושב הפנטזיה הגברית וזו הנשית לא נפגשות. הטענה שלא קיימת הלימה בין עולם הפנטזיות של האישה לבין עולם הפנטזיות של הגבר הייתה התזה של לאקאן, ומכאן האפוריזם המפורסם שלו " THERE IS NO SEXUAL RELATION". פירוש : אין ק-ש-ר מיני ( אמתי ) בין הגבר והאישה, מפני שכאשר הם "עושים אהבה", הוא שוכב עם הפנטזיה-הנשית שלו, והיא עם הפנטזיה-הגברית שלה, אבל הם אף פעם לא עושים אהבה "אחד עם השני", כביכול, ואפילו לא באותו "חלל-פנטזמטי". כנ"ל - וכמעין מקרה פרטי של התזה הזאת, - היא הטענה המפורסמת של דלייז ( בהקדמה המופתית שהוא כתב ל"וונוס בפרווה", ושנקראת "קור ואכזריות" ) שהישות הסאדו-נזזוכיסטת היא פיקציה-לשונית, ושהסדיזם והמזוכיזם אינם משלימים זה את זה, אינם נפגשים, ושכל אחד מהם מחפש פרטרנר אחר. הסדיסט ה"אמתי" ( בסגנון סאד ) אינו מחפש קרבן שיהנה מהכאב שהוא ישית עליו. ואילו המזוכיסט ה"אמתי" ( בסגנון מאזוך ) יחפש רק מישהי שתשאיל את עצמה ללפנטזיות שלו, ושהוא יוכל לתזמר ולביים כרצונו ( כמו שמאזוך מביים ומתזמר את וונדה ברומן, ובחיים ) אני חושב ששתי הטענות הללו - אף על פי שיש להן אחיזה במציאות הנפשית - הן קיצוניות מדי ובלתי מוצדקות. לגבי הטענה של לאקאן ( ושל כפוף ) - כול מה שנכון לומר בעיני, ובאופן הכי כללי, הוא שקיימת אי-הלימה בין הפנטזיה והמציאות. הפנטזיה והמציאות אכן אף פעם לא יעלו בקנה אחד. לכן פנטזיה קרויה פנטזיה ( ולא מציאות ). אתה לא יכול באמת לחיות פנטזיה. אתה יכול רק ללחיות אותה באופן חלקי ובלתי מושלם ולפרקי זמן קצובים בלבד. ותו לא. היא אף פעם לא הופכת למציאות, לא חשוב מה תעשה בשביל זה. ומי שלא מבין את זה, דן את עצמו לאומללות. ולגבי הטענה של דלייז ( ושל כפוף ) - בעיני יש ועוד-איך הצדקה לישות הלשונית הקרויה "סאדו-מזוכיזם". מזוכיסט טהור וסדיסט טהור הם מניסוני יצורים נדירים מאד-מאד במרחב האנושי. אצל רובנו - גם אם תהיה לנו העדפה כלשהי לצד מסויים ביחסי השליטה - הם מתקיימים בקשר דיאלקטי. והוא שמאפשר את ההבנה ההדדית את התקשורת ואת הקשר בינינו. |
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
כפוף כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: אין בי טיפת ציניות עכשיו, כפוף, (או כל מי שירצה להסביר במקומו), כי אני באמת רוצה להבין איך לדעתך נראים חיים זוגיים כאלה בין שולטת לנשלט, לאורך זמן.
אתה יכול לצייר את זה, ותוך כדי אולי להסביר את הסיבות (לדעתך) להתנהלות הזו בניהם? מה הוא מקבל? מה היא מקבלת? אתה טוען שאין הרבה נשים שאוהבות לשלוט בבן זוגן, ובאותה נשימה אתה טוען שהן לא אוהבות לשלוט עליו *כמו שהוא רוצה*. אם באמת מדובר בפנטזיה גברית שלא מתקשרת עם זו הנשית, אולי כאן טמונה הבעיה. אולי מה שאתם מחפשים זו לא שליטה, אלא שפה שונה שמייצרת תקשורת שהיא אחרת, והבנות פנימיות שהן שונות. אולי אי אפשר לחכות לאישה שתדבר את השפה הזו, או לנסות לשכנע אותה לנהוג בדרך הזו ע"י מניפולציות, אלא צריך לקחת אחריות משותפת ולבנות את אותה שפה יחודית בהתאמה מיוחדת לזוג. אולי להבין שזה לא רק "שליטה", אלא הרבה יותר רחב - דרכי ביטוי לאהבה ותשומת לב דווקא. שפה שנשלט ושולטת זקוקים לה לא רק מינית כי אם גם רגשית, למרות שההבעות יכולות לכאורה להראות הפוכות מהדרכים הוניליות המקובלות, ויכולות לכלול גם כאב, השפלה, וכו', אבל באופן שמייצר מקום. שיש בו אכפתיות. אהבה. כמו הורה וילד למשל, אבל לא רק. אני חושבת שחשוב לזכור שצריך להיות איזה הגיון פנימי אחיד בתוך הרעיון של השליטה. זה לא משהו שיכול רק להיות מורכב מאקטים, כי ניתוק של האקט מהגיון פנימי כזה, מרוקן את השיח הבדסמי הזוגי מתוכן. אני גם חושבת שמעט מבינים את זה ולכן רצים ומחפשים את האקט עצמו ממישהי שלא מבינה מה הוא אומר באמת מבחינה רגשית ולמה היא צריכה בכלל לתת את זה. מסכים עם הכול פחות או יותר. אני חושב הפנטזיה הגברית וזו הנשית לא נפגשות. יש ניסיונות להסביר את המשיכה האפלה לקשר סאדו-מאזוכיסטי. יש בזה עניין אקדמי אבל מה שמעניין את היחיד שנפל בגורלו להיות חריג מהסוג הזה הוא האם יש לו סיכוי לממש את התשוקה הזו. לגבי רוב הנשלטים התשובה היא למרבה הצער שלילית. גם אני תוהה איך קשר כזה אם כבר נוצר מחזיק לאורך זמן. אני לא יכול לענות לך מניסיוני אבל יש כמה בלוגים (לא הרבה והם בחו"ל) שמתארים זוגיות מתמשכת כזו. מעניין שיש שם רוב לזוגות נשואים שעשו הסבה מוניל לפמדום ביוזמת הבעל דווקא. (מאדאם – אין ברומא מסעדה איטלקית שיש בה רק סוג אחד של ספגטי, ישרפו אותה עוד בערב הפתיחה) אתה מבין למה אני שואלת את זה? כי אם רוצים משהו כמו זוגיות שהיא אלטרנטיבית למיינסטרים, צריך לדמיין אותה ולהבין אותה. להבין מה עומד בבסיס שלה, אילו רעיונות ותפישות. מהם הצרכים הרגשיים (עוד לפני המיניים אפילו) שיש לתת להם ביטוי. איך זה נראה באופן יומיומי, שבועי, חודשי. מה קורה שם. מה יש לך להציע בזוגיות כזו ואיך היא יכולה לעבוד. צריך להבין מה אישה דומיננטית-שולטת רוצה לקבל בקשר זוגי, ומה גורם לה לרצות לקחת ולהכניע. וכנ"ל גבר נשלט. צריך להבין שהצרכים של שניהם לא מסתיימים בצרכים הפנטזמטים. הוא גם ירצה להרגיש תחושות אחרות, לעיתים מנוגדות, בקשר (השפלה-הערכה ניכור-קרבה דחיה-אהבה כאב -נועם וכו. דווקא המעברים הם אלה המחדדים הכל) והיא תרצה להרגיש אישה שיכולה לבטוח בגבר שלה, שיכול לקחת הובלה ושליטה בחלקים מהזמן וכו. אני לא מבינה עד הסוף את הרעיון של 24/7. זה מוות ודאי לפנטזיה ולקשר גם יחד. בעניין הזה אני מסכימה עם פור גוד. אי אפשר לחיות את הפנטזיה עצמה בקשר זוגי ומתמשך. אבל מצד שני אפשר לחוות אותה בעוצמות מטורפות על צירי זמן מוגבלים. אני גם מסכימה שזה לא נכון שהפנטזיות אינן נפגשות. הן כן נפגשות ועוד איך, אחרי שבני הזוג מכוננים שפה שבתוכה הם מצליחים לאחד תקשורת אמיתית בין הפנטזיות. דבר שיוצר קרבה עצומה, מנסיון. |
|
|
עבד משועבד{עבד}
|
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
זה כמו ללכת למסעדה איטלקית לבחור מתוך רשימה של מאה מנות
את הפסטה הכי טובה והכי יפה והכי יקרה. ואז השף אומר לך שאתה יכול לקבל את הפסטה רק בתנאי שיש לך רגש אליה ואתה באמת אוהב אותה. אחרי שהשף השתכנע שיש לך רגש אמיתי ליצירה. הוא אומר לך כי עליך לעמוד במשימה נוספת אבל פשוטה: לבלוע את הזרע של עצמך. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
מתהפך כתב/ה: זה כמו ללכת למסעדה איטלקית לבחור מתוך רשימה של מאה מנות
את הפסטה הכי טובה והכי יפה והכי יקרה. ואז השף אומר לך שאתה יכול לקבל את הפסטה רק בתנאי שיש לך רגש אליה ואתה באמת אוהב אותה. אחרי שהשף השתכנע שיש לך רגש אמיתי ליצירה. הוא אומר לך כי עליך לעמוד במשימה נוספת אבל פשוטה: לבלוע את הזרע של עצמך. (((: |
|
|
ליידי תמרה(שולטת)
|
לפני 9 שנים •
31 במאי 2015
המבחן האמיתי
רוב הגברים נפסלים הרבה לפני מבחן פיזי כזה או אחר, כדוגמת "בלע את הזרע של עצמך". הרוב נפסלים כבר ברמת לקרוא פרופיל, להבין פרופיל, לפנות באופן סביר, לכבד גבולות.
בכל מקרה, פתחתי שרשור חדש שמנסה להתייחס לנקודה של הפערים בין חלק מהשולטות לחלק מהנשלטים. זה כבר מזמן חרג מ"למה השולטות פאסיביות" ופסטה. |
|
|