שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוק הפונדקאות - מה הביג דיל?

godisafemale​(שולטת)
לפני 6 שנים • 23 ביולי 2018
godisafemale​(שולטת) • 23 ביולי 2018
להט"ב דווקא!

דווקא בתשעה באב! למה?

דווקא להתערטל ברחובות הערים מול ילדים וקהילות שומרי מסורת! למה?

דווקא? אז דווקא!
Mary Jane
לפני 6 שנים • 23 ביולי 2018
Mary Jane • 23 ביולי 2018
ככל שאני קוראת יותר על הליך הפונדקאות והשלכותיו על האם הנושאת והילד, וכן על העמדות המסויגות והשליליות כלפי ההליך ברחבי העולם - כך המאבק הנוכחי להרחבת שירותי הפונדקאות, בהתגייסות פוליטיקאים, חברות גדולות במשק ו-80 אלף מוחים בכיכר - מזעזע יותר בעיני.

זה כולל את שתיקת הפמיניסטיות וחמור יותר, את הירתמותן, ואת הסחרור של התקשורת, ובכלל זאת עיתון ״הארץ״ שיוצא מגדרו, עבור סחר באיברי רביה של נשים, ע״י גברים בריאים שנלחמים על זכותם לקנות איברי נשים בלי למצמץ, בלי להזכיר את הסיכונים הבריאותיים והנפשיים לנשים, את האכזריות וחוסר האנושיות המובנה שבהפיכת ההליך למסחרי, ושבקריעת וולד בן יומו מהאישה שנשאה אותו ברחמה, כאילו היינו רובוטים או יצורים מכניים ולא יונקים, בשר ודם...

מאבק עבור שוויון ללהטבים הוא ככלל צודק, אך מה שיש כאן בנושא הפונדקאות הוא התחרפנות ציבורית רחבת היקף, המשקפת אג׳נדה ואינטרסים צרים ולא מה שאפשר לכנות צדק. לא זה צריך להיות דגל המחאה של הלהטבים. הזכות להיות הורים אינה מקבילה לזכות לשירותי פונדקאות. הרצון של גייז להוציא כלל אישה מהתמונה ולהביא ילד ללא נוכחות אם אינו רצון מקודש, אלא דבר מה מאוד בעייתי מבחינות רבות. נבצר מבינתי מדוע כל זה אינו מקבל ביטוי בתקשורת, שדומה כי מדברת בקול אחד בלבד תוך ייצור שיח שטחי ורדוד תחת הכותרת המטעה ״שוויון״.
godisafemale​(שולטת)
לפני 6 שנים • 23 ביולי 2018
godisafemale​(שולטת) • 23 ביולי 2018
ממליצה לכן ולכם לקרוא כאן, הקרדיט לכותבת מופיע בלינק:
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10216935984094173&id=1302873481

לנוחותכם, העתקתי את הפוסט לכאן:

התביישתי אתמול להיות חלק מ"הקהילה הגאה", קהילה שחרטה על דגלה סובלנות, הבנה וקבלה של האחר, קהילה, שבחרה במפגיע, דווקא בתשעה באב, יום צום, לצאת לרחובות, בתופים ובמחולות, להפריע לתנועה ולהפגין. לא די בזה שמדי חודש, אנחנו מפריעים, חוסמים נתיבים, בכל פעם בעיר אחרת, עם מצעד שאין לו שום משמעות, הגדלנו לעשות הפעם, שביום כזה, יום חורבן, יום המקודש לעם היהודי, בחרנו לצאת לרחובות. אנחנו כקהילה המבקשת מכולם סובלנות והבנה, לא גילינו ולו טיפת הבנה, לצד האחר.
איך יש לנו את התעוזה לבקש ממפלגות דתיות, או מכל אחד אחר, להצביע עבור חוקים שיקדמו את מעמדנו, אם אנחנו לא מסוגלים לנהוג בסובלנות מינימלית, בכל מה שקשור למעמד שלהם.
אני לא רואה את עצמי חלק מקהילה אגואיסטית, בכיינית ורודפת כותרות, שיש לה שמונים ראשים וכל אחד מושך לכיוונו, אני לא רואה את עצמי חלק מקהילה שעל מנת להשיג את מטרתה ואת מטרתה בלבד, דורסת את כל מי שהיא מבקשת את עזרתו. בדרך הזו, משיגים רק אוייבים.
לעניין חוק הפונדקאות, אני אעמוד בראש הבניין הכי גבוה בעולם, כדי לצעוק שאם באמת רוצים שיוויון, אז אין לאפשר לגברים , ללא בעיה רפואית לעבור הליך פונדקאות.
החוק בארץ כיום, מאפשר רק לנשים עם בעיות רפואיות ובגיל הפוריות, לעבור הליך פונדקאות , רק לנשים. זו יכולה להיות אישה לבד, או אישה עם גבר, אבל גבר לבד, בין אם הוא הומוסקסואל או סטרייט, לא יכול לעבור הליך פונדקאות. זה החוק, תקראו. אין כאן שום דבר נגד הקהילה. אתם מתייחסים לפונדקאות, כאילו הולכים לסופרמרקט לקנות ילד וגם אתם רוצים.
ועל איזה שיוויון אתם מדברים?? אם אני כאישה, צריכה לעבור גיהנום, שנים של טיפולים, דקירות בכל הגוף, הורמונים שמוזרקים מדי שבוע לתוך הגוף ומשגעים את המח, הרדמות כלליות, הוצאות ביציות, הריונות כושלים, טיפולי הפרייה, דכאונות, חרדות, אשפוזים ובנוסף, הרים של כסף ורק אז, רק אז, אחרי שנים, אני זכאית לעבור הליך פונדקאות, למה שאתם, שני גברים בריאים כמו שור, פוריים, תקבלו את זה ככה? פשוט תקומו יום אחד בבוקר ותחליטו שאתם רוצים ילד ותעמדו בתור במקום אחת שכבר שנים אין לה וריד בגוף שלא חורר? למה נראה לכם????
אני מוכנה שגברים יעמדו בתור, אבל כל אישה שתגיע, הם יעמדו מאחוריה, היא תמיד קודמת. זה שיוויון. אישה שעברה גיהנום במשך שנים, מול גבר שפתאום בא לו ילד – אישה קודמת.
הליך הפונדקאות בארץ קשה לכולם, וזהו הליך שנועד לנשים עם בעיות רפואיות בלבד. זה האוורסט של נשים ללא ילדים והן עושות את המסע כלפי מעלה, בשלג, בקור, בין הרים וסופות. חלק נופלות בדרך, חלק אף מתות במסע המפרך הזה , ימים, שבועות, שנים. נשים מלאות צלקות, מגיעות סוף סוף לפסגה... ואתם קהילה בכיינית, רוצים שינחיתו אתכם בפסגה עם מסוק.
זה לא שיוויון, זו אפליה.
Easytolove​(אחר)
לפני 6 שנים • 23 ביולי 2018

בתגובה לטקסט מעלי

Easytolove​(אחר) • 23 ביולי 2018
מסכם באופן מדויק את שלל מחשבותיי בנושא, עליו התחבטתי כל היממה האחרונה, מדויק, ומעלה נקודות חשובות ביותר.
רפאל המתנזר{צלב הפלדה}
לפני 6 שנים • 24 ביולי 2018

Re: חוק הפונדקאות - מה הביג דיל?

דום וג'נטלמן כתב/ה:
אז.. שמעתי שהחוק לא עבר. שמעתי גם את המאוכזבים, שגורסים- שבכך המדינה מונעת מהם להיות הורים.

אז..אני באמת לא מבין איך המדינה מונעת מהם להיות הורים? למה צריך את אישור המדינה?
למה במקום להשתמש בתהליכי הפריה חוץ גופית, למה שלא יחליטו לעשות סקס רגיל עם אישה, שמראש בחוזה תוותר על המשמורת.
למה צריך שהמדינה תאפשר את הליך הפונדקאות?


ואם ביום שלישי לא בא לה?
זאלופון​(שולט)
לפני 6 שנים • 24 ביולי 2018
זאלופון​(שולט) • 24 ביולי 2018
Mary Jane כתב/ה:
ככל שאני קוראת יותר על הליך הפונדקאות והשלכותיו על האם הנושאת והילד, וכן על העמדות המסויגות והשליליות כלפי ההליך ברחבי העולם - כך המאבק הנוכחי להרחבת שירותי הפונדקאות, בהתגייסות פוליטיקאים, חברות גדולות במשק ו-80 אלף מוחים בכיכר - מזעזע יותר בעיני.

זה כולל את שתיקת הפמיניסטיות וחמור יותר, את הירתמותן, ואת הסחרור של התקשורת, ובכלל זאת עיתון ״הארץ״ שיוצא מגדרו, עבור סחר באיברי רביה של נשים, ע״י גברים בריאים שנלחמים על זכותם לקנות איברי נשים בלי למצמץ, בלי להזכיר את הסיכונים הבריאותיים והנפשיים לנשים, את האכזריות וחוסר האנושיות המובנה שבהפיכת ההליך למסחרי, ושבקריעת וולד בן יומו מהאישה שנשאה אותו ברחמה, כאילו היינו רובוטים או יצורים מכניים ולא יונקים, בשר ודם...

אני מניח שהתלונה אודות הסיכונים הבריאותיים והנפשיים לנשים הפונדקאיות מבוססת על מחקרים, שהרי זו שאלה אמפירית ולא תיאורטית, כזו שאפשר לבסס על נתונים ולא על אידיאולוגיה גרידא.

ככל הידוע לי הריון לרוב אינו פוגע בבריאות האישה, וסביר שישנם מקצועות בעולם (עובדי זבל, עובדי בניין) שהסיכון בהם גבוה פי כמה. נשים פונדקאיות, לפי מה שאני ראיתי, לרוב טוענות שמכיוון שידעו שהן עתידות להפרד מן הילד הפרידה לא הותירה בהן משקעים ולא היתה חוויה קורעת לב עבורן. גם הולד, כמובן, אינו זוכר כלל את התהליך והוא אינו נקרע ממנה ומושלך לרחוב אלא זוכה בהורים שרוצים בו עד מאד, כך שקשה להבין איזו אכזריות יש פה.

מצאת נתונים אחרים? אשמח ללמוד.
סקרנית מדי
לפני 6 שנים • 24 ביולי 2018
סקרנית מדי • 24 ביולי 2018
בכל פעם שאני מתחילה להגיב כאן, אני רואה את זאלופון כותב את מה שתכננתי רק באופן הרבה יותר מכבד וחכם. מזל שיש אותך. תודה.
סקרנית מדי
לפני 6 שנים • 24 ביולי 2018
סקרנית מדי • 24 ביולי 2018
בנוסף, כדאי להבין קצת את תהליך הפונדקאות לפני שהופכים אותו למצב של סחר ברחמים. פונדקאות במדינות עולם שלישי יכולות להוביל לניצול נוראי של גוף האישה אבל בישראל הדבר נעשה בהתנדבות בלבד, לאחר מבחנים והערכות פסיכולוגיות מקיפות ורק במידה ואותה אישה כבר חוותה הריון, כך שאני באמת לא מבינה על מה צריכות להתקומם הפמיניסטיות (ואני איתן). כפי שמממנים פונדקאות לנשים שלא יכולות להכנס להריון, כך יש לממן פונדקאות לגברים שאינם יכולים. זה השוויון שכולם מדברים עליו. בפיקוח. לא מדובר על כך שכל גבר יוכל לתפוס לו אישה ולהשכיר ממנה את רחמה.
מציעה לקרוא קצת על פונדקאיות בישראל, אפשרות הבחירה שלהן, הזכויות שלהן ותחושת הנתינה העצומה שהן מקבלות מהתהליך לפני שרצים להגן על מי שלא מעוניינת בכך. זה לא פמיניזם. זה בדיוק ההפך...
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 6 שנים • 24 ביולי 2018
Mary Jane כתב/ה:
....

זה כולל את שתיקת הפמיניסטיות וחמור יותר, את הירתמותן, ואת הסחרור של התקשורת, ובכלל זאת עיתון ״הארץ״ שיוצא מגדרו, עבור סחר באיברי רביה של נשים, ע״י גברים בריאים שנלחמים על זכותם לקנות איברי נשים בלי למצמץ, בלי להזכיר את הסיכונים הבריאותיים והנפשיים לנשים, את האכזריות וחוסר האנושיות המובנה שבהפיכת ההליך למסחרי, ושבקריעת וולד בן יומו מהאישה שנשאה אותו ברחמה, כאילו היינו רובוטים או יצורים מכניים ולא יונקים, בשר ודם...

מאבק עבור שוויון ללהטבים הוא ככלל צודק, אך מה שיש כאן בנושא הפונדקאות הוא התחרפנות ציבורית רחבת היקף, המשקפת אג׳נדה ואינטרסים צרים ולא מה שאפשר לכנות צדק. לא זה צריך להיות דגל המחאה של הלהטבים. הזכות להיות הורים אינה מקבילה לזכות לשירותי פונדקאות. הרצון של גייז להוציא כלל אישה מהתמונה ולהביא ילד ללא נוכחות אם אינו רצון מקודש, אלא דבר מה מאוד בעייתי מבחינות רבות. נבצר מבינתי מדוע כל זה אינו מקבל ביטוי בתקשורת, שדומה כי מדברת בקול אחד בלבד תוך ייצור שיח שטחי ורדוד תחת הכותרת המטעה ״שוויון״.


יש לי חברים שעברו תהליך פונדקאות, ולהם עוד הרבה יותר חברים שעברו את התהליך הזה. בשום שלב אף אחד מהם לא התייחס לפונדקאית כ"רחם להשכיר". למעשה די מההתחלה נרקם קשר קרוב מאד בין הפונדקאית ומשפחתה לבין הזוג.

אולי כדי להעצים את התמונה הפמיניסטית נוח לתאר תמונה של ילד שנקרע מחיק אימו ברגע שבו הוא נולד, אבל בפועל אבות נשארים בסביבות החודש לצד הפונדקאית, על חשבונם. (כי אין לפחות לאחד מהם חופשת לידה) וגם זה חלק מהמאבק - מאבק על הכרה בזכויות הסוציאליות שלהם כהורים.