על בטחון והחוסר שלו

CuteSlave1986​(נשלט) • 17 במרץ 2025

זה ממש לא הנושא של הפוסט, כפי שהסברתי שוב ושוב- אבל כפי שאלינור רוזוולט אמרה:
אנשים גדולים מדברים על רעיונות, אנשים בינוניים מדברים על אירועים, אנשים קטנים מדברים על רכילות ...

אם לא היה לי ביטחון עצמי בוודאי שהייתי מתקשה לכתוב על הנושא הזה בפרום פומבי, ועוד לצאת נגד האמירות שלכם.
אם הייתי רוצה לעסוק ברכילות, הייתי מזכיר שמות או רומז להם, או מתאר את השיחה, אבל זו לא הייתה הכוונה כלל, ולכן לא עשיתי זאת.

תחת כנפיך • 17 במרץ 2025

באמת לא קשור לנושא.
אבל אדם עם הרבה ביטחון עצמי עלול להשליך כל תחושה שלילית שנובעת ממנו, על האחר.

ככה שאנשים ענווים לפעמים פועלים יותר נכון אוביקטיבית. וגם יותר נעים לפי דעתי

Sirene • 18 במרץ 2025

"ושולטים/שולטות הרבה פעמים (לא תמיד) ימשכו לשליטה מתוך חוסר בסיסי בבטחון עצמי כצורך לפצות."

אני לא חושבת שזו הנחה נכונה. אם כבר הייתי משערת משהו (ואני לא, כי למרות שיצא לי להיפגש עם כמה שולטים - במהלך סשנים או אינטרקציה חברתית - כל אחד מהם היה שונה באופן מובהק, עם סגנון שליטה שונה, ומן הסתם דברים שונים שמשכו אותם לשליטה) - אז הייתי משערת שאדם כלשהו ימשך לשליטה מתוך חוסר בשליטה, לא מתוך חוסר בסיסי בביטחון עצמי.

אבל כולנו בחיים נמצאים על הסף בין שליטה (במעט דברים) וחוסר שליטה (בהרבה דברים). ויש אנשים שפשוט רוצים לשחרר, ויש אנשים שרוצים לתפוס חזק, ויש אנשים שזה תלוי דינמיקה עם האדם השני שמולם. כשאני בתקופה של כאוס וחוסר שליטה בחיים שלי, אני מחפשת שליטה באספקטים מסויימים בגבולות הגוף שלי, אבל כשזה מגיע לדינמיקה עם אנשים אני זקוקה להרבה יותר כוח רצון כדיי לעמוד על שלי.

אם כן לוקחים בחשבון את התאוריה שלך על ביטחון עצמי, אז לפי התאוריה שלך אני למשל הייתי אמורה להיות שולטת, כי אני יותר ביישנית, נמנעת סדרתית מקונפליקטים, ובהחלט לא היה מזיק לי לעבוד על הביטחון העצמי שלי. אבל אני לא. כי אני נלחמת עם עצמי כל יום, בכל מיני סוגי התמודדות עם אנשים (ותכפיל את ההתמודדות הזו פי 10 כשעוד חייתי בארץ וצריך היה למרפק אנשים ולהפוך שולחנות כדיי לקבל דברים שאני זכאית אליהם). צריכה לאסוף את עצמי בכל פעם שאני צריכה להשתמש ב My big girl's voice כדיי לקבוע תור לרופא, לשלוח חשבוניות, לתזכר אנשים שהם צריכים לשלוח XYZ עד תאריך זה וזה אחרת לא אוכל להמשיך לעבוד איתם. למה שאני אשתוקק לשלוט במישהו כשאני יכולה *לנוח* מהמטלה המזעזעת הזו?

ובאותה המידה, אני יכולה לדמיין מישהו או מישהי שמלאים בביטחון עצמי, אבל חייבים לתזכר לעצמם כל הזמן להתפשר, לא למחוק דיעות של אחרים, להקשיב עד הסוף, לתת גם לאחרים את הבמה. ופתאום, הם יכולים לנוח מצורך הכפוי הזה.

או אנשים שהם לא פה ולא שם, וסתם נהנים מסקס עם קצת כאפות. גם זה יכול להיות.

Kind • 18 במרץ 2025

קראתי כמה פעמים את מה שכתבת, והאמת שלא לגמרי הבנתי.
מחד זה מרגיש כאילו הקביעות שלך הן קצת משום מקום.. לא יודע אם להגיד שהן שגויות באופן מוחלט, אבל נשמע לי שהן די מופרכות, לא ברור לי על מה הן יושבות. והן בוודאי גורפות ולא מייצגות. ומאידך הדוגמה שהבאת היא לא לגמרי קשורה, נשמע שהיא נפגעה מהבדיחה שכתבת והחליטה לחתוך, אולי זה מוגזם ולא מידתי, אבל לגיטימי. בכל אופן, לא ברור לי כ"כ איך זה מתקשר לעניין הביטחון.

כל מערכת יחסים וכל קשר, ובפרט בעולם השליטה, מחייב רמת ביטחון גבוהה. את האומץ להיחשף, את המחיר של להיפגע. משני הצדדים. אפשר בהחלט לטעון שהנשלט צריך להיות בעל יותר ביטחון, כי הוא זה שבוחר להתמסר, כי הוא זה שבוחר לתת מעצמו, לחשוף, להיפגע, להפקיד את המפתחות שלו בידיים אחרות משלו. טענה בהחלט סבירה אגב. אבל באותה מידה אפשר לטעון שהשולט הוא דווקא זה שיש לו יותר ביטחון. הוא הדומיננטי, "החזק", הקובע. האקטיבי. זה שיוזם, פועל, לוקח. עושה בלי לשאול, מחליט בלי לבקש. משתמש בנשלט כאילו הוא, אכן באמת, שלו. גם טענה סבירה באותה מידה.
ובאותה מידה אחר יכול לטעון שהנשלט הוא "חלש", כי הוא לא מסוגל לשלוט, כי הוא לא מסוגל לקבוע, לעשות.. הוא מרגיש ממש משותק. הוא לא מסוגל אחרת אלא שיקבעו עבורו, שישתמשו בו. ובעיני, גם זו טענה די סבירה. ייתכן אפילו שכל השלוש נכונות, אולי גם בעת ובעונה אחת.

אז בקיצור לדעתי, הדברים הרבה יותר מורכבים ממה שניסית לצייר אותם.. או שכנראה אכן לא לגמרי הבנתי מה שניסית להגיד.