אנשים שלא טורחים לקרוא פרופיל לפני שהם שולחים הודעה

מנסה להבין מה עובר להם בראש.
מה מפעיל אותם?
איך הם חושבים שזה הגיוני או סביר?

דונו.

היתרון של עוזי על רובה צלפים - יורה הרבה כדורים, לא מבזבז זמן, לא מצפה לפגיעה

מנסה להבין מה עובר להם בראש.
מה מפעיל אותם?
איך הם חושבים שזה הגיוני או סביר?

דונו.

מה שאנחנו באמת רוצים ומה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים הם לעתים לא אותו הדבר. לראייה, היו לא מעט מקרים שהכרות התחילה משיחה עם מישהי שאני בגבולות שלה: בגובה, בגיל, בסטטוס, במקום (לאו דווקא ממקום של הכרות, אלא שיחה רגילה בצ'אט, או פנייה בעקבות פוסט בבלוג). לפעמים אותה מישהי פנתה אלי. זאת המציאות.

גם מי שנמצא בגבול אחד יכול לזהות שאולי יש התאמה מצוינת בפרמטרים אחרים, לפנות בצורה מכבדת, ולתת לצד השני להחליט.

חחחחחח משעשע אתה. אם כתוב שאני לא מעוניינת ואתה בגבולות ופנית, איבדת כל סיכוי. לפחות מולי... לכל כלל יש יוצא מן הכלל, פרט לכלל אחד: אם חשבת שזה סביר לפנות לבחורה שכתוב לה בפרופיל שהיא לא מעוניינת שתפנה אליה, לא משנה מי אתה (גם אם אתה הנרי פאקינג קאוויל), אתה פסול. אם שמת זין על הבקשות שלי לפני שהכרנו, אתה כנראה תשים זין גם על שאר הבקשות שלי ואני לא מעוניינת בלוזר חסר רגישות שיעשה הכל כדי לספק את הקטן בין הרגליים שלו. זה כלכך מביך (וסופר שוביניסטי ודוחה) לפנות לאישה כשאתה לא מתאים בטענה שהיא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה💀 איזה הזיה.

אבל זה הקטע - בחיפוש עבודה זה סבבה לשלוח את אותו מייל זהה למאות חברות ולקוות שמי שמתאים לו יתקשר, אתה לא אמור לכתוב לכל מעסיק למה הוא מוצא חן בעיניו ולמה פנית דווקא אליו.

לעומת קשר אישי בין שני אנשים שכל הקטע בו הוא שזה אישי ואתה אמור להראות לאדם הזה שחשבת רגע לפני שזרקת לו הגשת מועמדות.

וגם בחיפוש עבודה יש איזה מרחק בין "לא עומד במאה אחוז מהדרישות" לבין "לא עומד בדרישת סף חד משמעית שכתוב מפורשות שהיא דרישת סף קריטית" - אף מגייס לא חוזר לאנשים שברור שלא קראו את המודעה.