סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתימת פיות

הנמרונת
לפני 19 שנים • 11 באוג׳ 2005
הנמרונת • 11 באוג׳ 2005
עדיין אני לצד דעותיו של מאסטר מיינד
Tame
לפני 19 שנים • 11 באוג׳ 2005
Tame • 11 באוג׳ 2005
מאסטר מיינד,
גם אני בדעותיך לגבי יחסי שליטה פרט ליוצא מן הכלל אחד.
לדעתי בפוסט האחרון חטאת באותו החטא עליו אתה מתריע בכך שקראת לבדסמ של דארק ארטיסט "משחק תפקידים" ובכך בעצם קצת פסלת אותו.
אני בטוח שלא התכוונת לזה אבל ככה יצא בלהט הדיון. בכל מקרה לך יש את הבדסמ שלך לו יש את שלו ולי יש את שלי.
ובאופן כללי אתם מחטיאים את עיקר הדיון שהוא לדעתי לפחות "האם "עלבון" מפי סאבית "סוררת" צריך להיסגר בין הנעלב לאדון או הנעלב לסאבית?"
זה ברור שלא מדובר בפן הונילי בחיה של הסאבית כי הרי למה מישהו שלא יודע שהיא סאבית יחשוב על לפנות לאדון שלה?
לדעתי מדובר על הדברים בפן הקהילתי (תקן אותי דארק אם אני טועה כמובן, אבל הפוסט שפתחת נבע ממשהו שקרה לך באמת במסגרת הקהילה לא?) ולדעתי הדיון צריך להתעסק סביב הפן הקהילתי ולא המשפחתי או העבודה.

כמובן שאם ממש בא לכם לשנות את הנושא גם זה בסדרicon_smile.gif
gala
לפני 19 שנים • 11 באוג׳ 2005
gala • 11 באוג׳ 2005
אני ממש מייחלת לרגע שבו יגיע הדום שיצליח לסתום לי את הפה.
אבל לגמרי יסתום לי ת'פה.
Aragorn​(שולט)
לפני 19 שנים • 11 באוג׳ 2005

Re: סתימת פיות

Aragorn​(שולט) • 11 באוג׳ 2005
dr jekyll and MASTER hyde כתב/ה:

כל כך קשה להבין שיש כאלו שבשבילהם זה משחק, ויש כאלה שלא?

תקן אותי אם אני טועה אבל יש לי הרגשה שהויכוח ביננו סמנטי בלבד.

אני קורא לזה משחק כי הדינמיקה הזאת מעוגנת רק בראשם של המשתתפים
אין שום סנקציה חוקית שניתן להפעיל כנגד מי מהצדדים שמחליט לסיים אותה
במילים אחרות, זה משחק תפקידים.

אם לא מתאימה לך המילה משחק אז אתה יכול להחליף אותה במילה אחרת
אבל זה לא משנה את המהות.

dark artist כתב/ה:
האם דום צריך "לסתום" לסאבית שלו את הפה במידה והיא פגעה באנשים אחרים מילולית

הוא יכול.
אבל מי אמר שהם צודקים והיא טועה?

זה שהיא סאבית רק אומר שמוטב לה לשתוק כשהדום שלה מדבר
ולא שכל אחד יכול לבוא ולהשתיק אותה.

במקרה הספציפי של יוליה
היא באמת קצת חצופה אבל זה חלק מהקסם הילדותי שלה
ואולי אם אותם אנשים ידברו אליה כמו אל אדם בוגר אז הם גם יצליחו להפיק ממנה תגובות בוגרות.

dark artist כתב/ה:
ואותם אנשים באים בטענות לאותו אדון שישתיק את הסאבית הזו כיון שהוא כביכול
"אחראי" עליה ולפה שלה.

שוב פעם
זה ש"לרוע מזלה" יש לה דום עדין לא אומר שהיא צריכה לעבור לדום שתיקה כל פעם שעובר מישהו
שמסיבות של גיל/ניסיון/אחר מחשיב את עצמו מעליה.
אותם אנשים מנסים לבצע (ללא הצלחה) מניפולציה שקופה.
Sadist_il
לפני 19 שנים • 11 באוג׳ 2005

Re: עיניים עצומות לרווחה

Sadist_il • 11 באוג׳ 2005
כיף לקרוא פוסט ארוך לגבש תגובה בראש, ואז להגיע לתגובה של טיצ'ר, לחייך ולאמר "מסכים אני".

בדיוק כפי שאומר טיצ'ר, כשאהבה נוכחת פירוש הדבר שיש איחוד בין בני הזוג. או אז מתייתר הצורך ב"לשלוט" (וגם ב"להשלט") במובן "המקובל" של מתן הוראות וציות להן.

הדוגמא הנפוצה בהקשר זה היא איסור/צנזורה על כתיבה של הסאבית בפורומים (או, לצורך העניין, כל התבטאות אחרת שלה). באופן אישי אף פעם לא אאסור על זוגתי לכתוב משהו או אצנזר את דבריה. הסיבה לכך אינה כי "זה מעבר לגבול", שכן אין ספק שבזוגיות שבה אני חי יש לי את "הזכות" לעשות כן. ההסבר נעוץ במקום אחר לגמרי - איני רואה מצב שיהיה לי צורך לצנזר את דבריה. כאילו מה? בדבריה היא מביישת אותי (או, היינו הך) את עצמה? וגם אם זה היה קורה, איפה נעלמה האחריות שלי כשולט (מה לעשות, אי אפשר לקחת קרדיט על תרומה שלי לדברים חיוביים הנעשים על ידה בלא לקח אחריות על אלו שאינם)?

ליל מנוחה לכולם

לסיום, שתי הערות אישיות:

מאסטר מיינד - שמח לשמוע את קולך לאחר זמן רב

טיצ'ר - כמובן שהמשפט שקנה אותי היה:

teacher כתב/ה:

זו גם הסיבה שלדעתי לזוגות BDSMים 24/7 יש ''סופר'' מערכת יחסים, עם תקשורת מצויינת, ומודעות הדדית ברמה גבוהה. אחרת מערכת שכזו לא יכולה להתקיים לאורך זמן.

teacher
Sadist_il
לפני 19 שנים • 11 באוג׳ 2005

Re: עיניים עצומות לרווחה

Sadist_il • 11 באוג׳ 2005
כיף לקרוא פוסט ארוך לגבש תגובה בראש, ואז להגיע לתגובה של טיצ'ר, לחייך ולאמר "מסכים אני".

בדיוק כפי שאומר טיצ'ר, כשאהבה נוכחת פירוש הדבר שיש איחוד בין בני הזוג. או אז מתייתר הצורך ב"לשלוט" (וגם ב"להשלט") במובן "המקובל" של מתן הוראות וציות להן.

הדוגמא הנפוצה בהקשר זה היא איסור/צנזורה על כתיבה של הסאבית בפורומים (או, לצורך העניין, כל התבטאות אחרת שלה). באופן אישי אף פעם לא אאסור על זוגתי לכתוב משהו או אצנזר את דבריה. הסיבה לכך אינה כי "זה מעבר לגבול", שכן אין ספק שבזוגיות שבה אני חי יש לי את "הזכות" לעשות כן. ההסבר נעוץ במקום אחר לגמרי - איני רואה מצב שיהיה לי צורך לצנזר את דבריה. כאילו מה? בדבריה היא מביישת אותי (או, היינו הך) את עצמה? וגם אם זה היה קורה, איפה נעלמה האחריות שלי כשולט (מה לעשות, אי אפשר לקחת קרדיט על תרומה שלי לדברים חיוביים הנעשים על ידה בלא לקח אחריות על אלו שאינם)?

ליל מנוחה לכולם

לסיום, שתי הערות אישיות:

מאסטר מיינד - שמח לשמוע את קולך לאחר זמן רב

טיצ'ר - כמובן שהמשפט שקנה אותי היה:

teacher כתב/ה:

זו גם הסיבה שלדעתי לזוגות BDSMים 24/7 יש ''סופר'' מערכת יחסים, עם תקשורת מצויינת, ומודעות הדדית ברמה גבוהה. אחרת מערכת שכזו לא יכולה להתקיים לאורך זמן.

teacher
Uranus
לפני 19 שנים • 11 באוג׳ 2005

Re: קודם כל צריך לעשות הפרדה

Uranus • 11 באוג׳ 2005
dark artist כתב/ה:

אוראנוס, קל מאוד לבוא ולהתעלם מהסיטואציה הזו כשהיא לא נוגעת לך אישית. תמיד אפשר לומר,אם שני הצדדים רואים כה וככה את מערכת היחסים בינהם שיעשו מה שבא להם.
ואם נניח מכרה טובה שלך או ידידה קרובה מאוד אליך נמצאת במערכת יחסים כזו ואתה חש כי זה עלול לדרדר אותה למחוזות לא רצויים.אני סבור שאתה לא תשב מהצד ותגיד "I don't give a damn"
אלא תתערב ותנסה למנוע ממערכת יחסים כזו להתממש


אתה טועה בגדול.
ביקורתיות במקרה זה = התנשאות
והתערבות במקרה זה = להיות יחנע, חטטן ומשועמם.

ואני ממליץ גם לך או לכל אחד לא להתערב בענינים של זוגות אחרים, כמובן כשזה עוד בהסכמה ביניהם, ולא משנה כמה זה צורם לך בעיניים.

אני נדהם שבכלל אתה מעלה על דעתך שיש לי או לך או למישהו זכות לעשות כזה דבר.
קצת פרופורציה, ואני חושב שזו במה נהדרת לומר זאת - אבל זוגות כאן לא חייבים מאום ל"קהילה" ולא עומדים לביקורת או מבחן של אף אחד.
נורא מוגזם כמה אנשים תופסים כאן בעלות על אנשים אחרים והעניינים הפרטיים שלהם.
Dom_Quixote
לפני 19 שנים • 12 באוג׳ 2005

היי הג'יפ

Dom_Quixote • 12 באוג׳ 2005
איזה יופי, עוד שרשור חרטא עתיר התנשאות ורהבתנות עם ערך קלורי של צמר גפן מתוק בטעם קולרבי. איך אני אוהב כאלה.

אז דארק ארטיסט, בוא נחלק את התפקידים. אתה תהיה השוטר הטוב ותמשיך עם ה"ידידי" לכל עבר, ואני אומר את הדברים כמו שנדמה לי שרצוי שהם ייאמרו. שמישהו בבקשה יכין כבר עכשיו את טיעון "תרבות הדיון" הכה חביב עלי, שהרי אינני מבין בנושא זה דבר וחצי דבר.

הנה זה בא.

כבוד,

נתחיל עם אוראנוס, שהוא אדם אינטלגנטי לכל הדיעות, ונראה לי שיש בינו לבינינו פשוט אי-הבנה קטנה.

Uranus כתב/ה:
DA מה שאתה נכשל בלהבין (אל תעלב מהטון) כמעט בכל מה שענו כאן בשרשור, לפחות החבר'ה המנוסים והבוגרים, זה:

כל אחד וה- BDSM שלו. אין כאן נכון או לא נכון, או צודק ופחות צודק.
אם הוסכם שזו מערכת היחסים אז כך יהיה בין אם זה נראה שפוי לך או לקיחוט ובין אם לאו.


הגבול מאוד דק בין מתי להתערב ומתי לא וזה נקבע ע"י אנשים, הקרבה ביניהם והדרך שעברו יחד.


עד פה אין ויכוח.


Uranus כתב/ה:

אני יכול לומר שלו הייתי במצב של לשלוט על מישהי עם משפחה או חד הורית -
לא הייתי מתערב לה באיך לגדל אותם או כמה לפנק אותם וכיו"ב בעיקר אם אני אפילו לא הכרתי אותם. אם יש לה בעיות בעבודה אני אצפה ממנה לשתף אותי ולהתייעץ איתי. אם היא בטיפול רפואי או נפשי הייתי רוצה לדעת על כך אך לא אתערב.


ופה בעצם אתה אומר בדיוק את מה שאני ודארק אומרים, דהיינו: ישנו מצב כלשהו, סוגיה כלשהי, אספקט כלשהו בחיים, שבו השולט לא ראוי שיתערב. לדעתי, לדעת דארק, וגם לדעתך. אין בינינו שום ויכוח, אם כן.

למעשה אוראנוס יקר, רק על פרט אחד יש לי מחלוקת איתך:

Uranus כתב/ה:
dark artist כתב/ה:

אוראנוס, קל מאוד לבוא ולהתעלם מהסיטואציה הזו כשהיא לא נוגעת לך אישית. תמיד אפשר לומר,אם שני הצדדים רואים כה וככה את מערכת היחסים בינהם שיעשו מה שבא להם.
ואם נניח מכרה טובה שלך או ידידה קרובה מאוד אליך נמצאת במערכת יחסים כזו ואתה חש כי זה עלול לדרדר אותה למחוזות לא רצויים.אני סבור שאתה לא תשב מהצד ותגיד "I don't give a damn"
אלא תתערב ותנסה למנוע ממערכת יחסים כזו להתממש


אתה טועה בגדול.
ביקורתיות במקרה זה = התנשאות
והתערבות במקרה זה = להיות יחנע, חטטן ומשועמם.


Uranus כתב/ה:

ואני ממליץ גם לך או לכל אחד לא להתערב בענינים של זוגות אחרים, כמובן כשזה עוד בהסכמה ביניהם, ולא משנה כמה זה צורם לך בעיניים.

אני נדהם שבכלל אתה מעלה על דעתך שיש לי או לך או למישהו זכות לעשות כזה דבר.
קצת פרופורציה, ואני חושב שזו במה נהדרת לומר זאת - אבל זוגות כאן לא חייבים מאום ל"קהילה" ולא עומדים לביקורת או מבחן של אף אחד.
נורא מוגזם כמה אנשים תופסים כאן בעלות על אנשים אחרים והעניינים הפרטיים שלהם.



אוראנוס, זה ממש לא הקטע. יש פה דיון עקרוני. לא זכור לי שהלכתי לבית המשפט והגשתי בקשה לצו שיאסור על מאסטר מיינד לעשות משהו. אנחנו מנהלים דיון, וכל אחד אומר את דעתו. מפה ועד ל"שיפוט" ו"קביעה לזוגות אחרים" יש מרחק גדול.

ועם זאת, אני ממש לא מקבל את "לא תתערב" כאחת מעשרת הדיברות. זה לא קשור לשיפוט, ולזה לא קשור לחטטנות. זה קשור לחובה אנושית ואזרחית. בוא לא נשכח את עניין בצלמו, ואת סיפורה מלפני זמן רב של אנאפאזה, ולא מעט סיפורים דומים שכלל לא התפרסמו. גם שם הכל היה בהסכמה. וכן, כשאתה רואה שמתרחש משהו שמסכן את חייו של צד במערכת יחסים, גם אם זה בסוג מעוות ולא מבוסס של הסכמה ("מעוות ולא מבוסס" - בדומה לאלה שאומרים שהיטלר עלה לשלטון במשטר דמוקרטי - נכון טכנית אבל לא מהותית. הסברים בפרטי או בקורס להיסטוריה או משהו), יש לך חובה להתערב, על שום "לא תעמוד על דם רעך", כפי שאמרה בייבי לדעתי בשרשור קודם. התערבות היא לרוב דבר לא מנומס ואולי גם לא מוסרי. לפעמים אי-התערבות, אפילו מתוך רצון שלא לחדור לפרטיות של הזוג, היא פשע חמור פי כמה. זכור לכולנו איך בצלמו הבהירה שהיא מאמינה בדום שלה בעיניים עצומות ושהכל בהסכמה. נסה לדבר איתה היום ולראות אם היא עדיין בדעה הזאת. ואתה יודע מה? אולי אם לא היינו "מתערבים" ואומרים את דעתנו, אולי היא היתה איתו עד היום, ולך תדע לאיזה נזקים היא היתה מגיעה.


ולא, אני לא מאשים את מאסטר מיינד בדברים דומים (לא מכיר אותו, כזכור), ולא אומר שזה המצב בשרשור הזה. אני רק אומר: יש מצבים כאלה.

ואתם יודעים מה, זה הולך להיות פוסט ארוך, בואו נפצל אותו למען הסדר הטוב.

חברים תמיד אוראנוס.

כבוד,
קיחוט
נוריתE
לפני 19 שנים • 12 באוג׳ 2005
נוריתE • 12 באוג׳ 2005
הבה נוציא כל סאבית שפותחת פה , אל מחוצ לעיר, עם זפת ונוצות וניסגור עיניין.
Dom_Quixote
לפני 19 שנים • 12 באוג׳ 2005

היי הג'יפ 2

Dom_Quixote • 12 באוג׳ 2005
תודה שנשארתם עימנו.

כבוד,

ועכשיו למנה העיקרית, כוכב השרשור. בואו נראה לאילו תובנות עמוקות, חוכמת חיים ודרך ארץ מגיעים הדומים הוותיקים, שכבר מזמן סיימו לנגב נזלת עם השרוול כמוני וכמו דארק:


מאסטר מיינד כתב/ה:
dark artist כתב:
ציטוט: אני חושב שנמרונת,מיינד ואחרים שכחו לעשות פה הפרדה בין החיים הוניליים לבין החיים הבדס"מים. צריך לזכור שאפילו בשליטות הכי "טוטאליות" לכאורה יש הפרדה כזו.


תודה שהזכרת לי מה ש"שכחתי".
יכול להיות שמה ש"שכחתי" - אתה לא למדת?


תענוג לעין הקוראת ולאוזן השומעת! נתן אלתרמן אוכל את עצמו מקינאה בקברו, ושייקספיר בולע את הטיוטה של "סונטה 18" מרוב בושה. בדיוק ככה מדבר אדם שרכש נסיון רב וחוכמת חיים, וכעת הינו בעל סמכות מוסרית כה גבוהה עד שבמילים כה ספורות ומדודות, חיוך אבהי, וקריצה ידידותית מלאת משמעות שכמו מסגירה סוד כמוס, הוא יכול להעביר לנו - המסטיקים הטרם בשלים שעל סוליותיו - את אפס קצהם של רזי העולם האצורים במוחו, שלא לומר בלבבו.


אבל אני מודה, הסגנון הוא באמת פרט שולי יחסית פה, הגם שללא ספק הוא מלמד על משהו. מסגנון, הבה נעבור לקריטריון השני בצמד המדדים החשובים ביותר של נאום, הלוא הוא התוכן:

מאסטר מיינד כתב/ה:
dark artist כתב:
ציטוט: אני לא חושב שקפצתי גבוה מדיי.להיפך אני חושב שהעליתי פה דיון חשוב.
אתה לא ענית לשאלות שלי ושל קיחוטה
איפה מתחילה הטוטאליות אצלך ואיפה היא נגמרת?
האם זה גם יכול להגיע למצב שבו אתה תפקוד על הסאבית שלך להתפטר מהעבודה לאלתר רק בגלל שאתה רוצה אותה לידך?
האם כשיהיה מדובר במשפחתה שרוצה אותך הרחק משיפחתך,אתה תצווה על הסאבית שלך להתרחק מהם?


יש הבדל גדול בין העמדה ממנה אני כותב ובין העמדה ממנה אתה כותב, וההבדל איננו הגיל.
ההבדל הוא שאתה כותב על משהו תיאורטי, שלא מוכר לך, שמפחיד אותך, שלא מתאים לרגשות שלך.
אני מדבר על החיים שלי.

ה"דיעה המגובשת" שלך שווה בדיוק כמו דעתו של בדואי נבון וחכם על ציד לוויתנים באוקיאנוס הארקטי. כלומר - היא בוודאי חשובה כמו דעתו של כל בדואי אחר - לא פחות, אבל כשהם פוגשים אסקימוסי בכל זאת יש לו יותר מה לומר בעניין.

השאלה שלך "האם זה גם יכול להגיע למצב שבו אתה תפקוד על הסאבית שלך להתפטר מהעבודה לאלתר רק בגלל שאתה רוצה אותה לידך?" רלוונטית בדיוק כמו השאלה של בדואי "האם אתה יכול לשאוב מספיק מים להשקות לוויתן?" היא שאובה מעולם שבו אתה לא נושא באחריות טוטאלית, ואין לה משמעות בעולם שבו אתה כן. מי שמקבל אחריות כזו עושה את כל השיקולים, לא מה שמתחשק לו באותו רגע.

כמובן שהבדואי יכול לומר שאין לוויתנים ואין אוקיאנוס ואין אסקימוסי, והוא ייצא חכם גדול ליד המדורה במדבר סהרה. אבל מה לעשות אם פתאום בא אסקימוסי לשתות איזה כוס קפה? לא נראה לך שהוא יגיב בצורה נחרצת?



מאסטר מיינד המכובד,

אני יודע ששנותיי הן כברק חולף לעומת שנותיך אתה, ובכל זאת אני מרשה לעצמי לצטט אותך ולומר, כי ישנם דברים, אפילו שאתה מבוגר ממני לא במעט, שאני שכחתי, ושבהם אני לא בטוח כמה אתה מתמחה.

ודבר אחד, אולי היחיד בעולם, שהייתי די טוב בו אפילו בזירות יותר מכובדות מהכלוב (!), זה לדעת להצביע מתי מישהו מדבר ממש הרבה בלי לומר שום דבר, אבל פשוט כלום. תאמין לי, גם אני עשיתי זאת לא מעט בתוקף תפקידיי.

אתה לא עונה פה על שאלתו של דארק, אפילו לא קרוב. אתה רק כותב משהו שנשמע חכם, שם יוצק אותו בתבנית של מטאפורה (שזה תמיד מרשים), יוצר זיקה לא מהותית כלל לנושא שלפנינו, ומגיש לנו את זה בתור תשובה.

ומהי התשובה שאתה מתיימר לה? שדארק משחק בקקי, כי זה לא רלוונטי לו, כי הוא ילד קטן ופחדן וחושב שהוא דומיננטי למרות שהוא לא ראוי להיות נייר טואלט בשירותים שלך. אתה, לטענתך, מבוגר אחראי ומנוסה שחי את מה שעבור דארק הוא תיאוריה בלבד.

בסדר. הכל טוב ויפה, באמת.

אבל זה עדיין לא עונה על השאלה שלו, נכון? אפילו לא במילה.

אה,

אבל אז אתה כותב שלוש מילים שהן בכל זאת התייחסות, ולו מועטה ושולית, לעניין שלפנינו:

"מי שמקבל אחריות כזו עושה את כל השיקולים, לא מה שמתחשק לו באותו רגע."

או, תודה רבה. זו כבר אמירה עם משמעות כלשהי, עם כל הכבוד לסיפור הבדואי המשעשע.

ומכיוון שהנה מצאנו אמירה עם משמעות, הבה נתייחס אליה במלוא הרצינות. ממש מרגע זה, מפאת "והדרת פני זקן", אני בכל זאת אלבש מסכת הוד והדר ואנהג ביתר כבוד עם הדום הבכיר מאסטר מיינד מאשר הוא נוהג עימנו בני הנוער הפוחזים:

מר מיינד הנכבד,

גילי מחצית מגילך.

זה עושה אותך מנוסה יותר ממני באספקטים מסויימים של החיים, אך לאו דווקא באחרים (כפי שציינתי, אני בטוח שאני יכול לחשוב על כמה דברים שאני עושה אשר לא נמנים על משלחי ידך, הגם שאינני מכיר אותך ולכן לא אציין זאת כעובדה).

זה עושה אותך בעל השקפה מסויימת ומעמיד אותך בנקודת ראות מסויימת על בדסמ ועל החיים ועל העולם משלי. נקודת הראות הזאת נבנית גם על נסיון שרכשת, אך גם על מקובעות. גם על תובנות שהבנת, אך גם על שגיאות שנצרבו בתודעתך. גם על הצלחות שאתה מוקיר, אך גם על כשלונות שאולי אתה מתכחש אליהם (אין פה עלבון ובטח שלא אישי - זה רק אנושי, ואין בן אנוש שלא "חוטא" בכך). בקיצור, זה עושה אותך בעל נקודת ראות אחרת. היא כמובן לא בהכרח מוטעית, אבל גם לא בהכרח נכונה.

אני אגיד לך מה זה לא עושה אותך בשום מקרה. זה לא עושה אותך יותר צודק, וזה לא עושה אותך יותר חכם.

ישנם מספיק תקדימים במהלך ההיסטוריה לכך שאנשים שעוד לא הגיעו אפילו לגילי פתרו בעיות שזקנים רבים וטובים לפניהם כשלו בהן. בפיזיקה, במתימטיקה, במוזיקה, בכלכלה, איפה שאתה רוצה. אני לא רוצה להאריך את הפוסט הזה מעבר לגבול המותר בחוק האינטרנט, אבל אשמח לפרט אם אתה באמת חולק על זה. גיל זה טוב ויפה. זה לא הדבר הכי חשוב, ממש לא.

זכותך לדעתך, וזכותו של דארק הינוקא לדעתו, וזכותי שלי העולל בחיתוליו לדעתי. וכמו שדארק לא אמר לך "סבא, אתה בטח כבר לא זוכר על מה השרשור הזה, לך לשחק בינגו בלובי", אין שום סיבה בעולם שאתה תתנשא עליו מפאת גילו. בוודאי שלא כשאתה מנסה להוכיח כמה בגרותך ותובנותיך הרבות משחקות פקטור במערכות היחסים שלך. אני מרשה לעצמי לומר שאם אתה נוהג עם בנות זוגך באותה דרך ארץ בה אתה נוהג עם אנשים שאתה לא מכיר שלא אמרו עליך אפילו מילה רעה אחת ומנהלים דיון עקרוני בנימה ידידותית, הרי שנסיונך יהא רב כמה שיהא, כנראה שהוא לא ממש קשור להתנהלות אישית.

ואף אחד לא אומר לך איך לנהל את מערכות היחסים שלך. כל עוד זה בהסכמה, בבטיחות ובשפיות, תעשה מה שאתה רוצה, באמת. מצדי אם שפחתך מסכימה בדעה צלולה לחלוטין שתזרוק אותה ממטוס ללא מצנח ואז תצלול בעקבותיה ותנסה לתפוס אותה בטרם תפגע בקרקע, גו פור איט.


אבל מה שראוי שתבין, אדון נכבד ומנוסה, ונסיונך הרב היה אמור במצב אידיאלי כבר להקנות את התובנה הזאת, הן שעל שום 3 נקודות לא ראוי שיקום דבר כזה "שליטה טוטאלית" שבה אין שום אספקט שנותר בחוץ. על השלישית אתה עוד יכול מבחינה רציונלית לחלוק, אבל השתיים הראשונות הן בבחינת אקסיומה עבור כל אדם ששכל בקודקודו ונפש שפויה מפעמת בו:


1.

לא משנה כמה שנים הסאבית איתך, לא משנה כמה היא מאמינה בך, לא משנה כמה אתה דואג לה ואוהב אותה, לא משנה כמה אתה חכם, לא משנה כמה אתה מנוסה, לא משנה כמה תחקיר עשית, ואפילו לא משנה אם "עשית את כל השיקולים". לא משנה כלום. אתה פשוט אינך חסין מטעויות, חד וחלק. אין אדם שלא טועה, גם אם הוא הכי חכם ומנוסה בעולם. ומר מאסטר מיינד, עם כל הכבוד, לא אני ולא אתה האנשים הכי חכמים בעולם. בוודאי אני, ואני מניח שגם אתה, טועים לעיתים די קרובות.

ומשום כך, ואפילו רק משום כך אם אתה לא מוכן להסכים עם שום דבר אחר שאנחנו אומרים - אסור לסאבית לעצום עיניים, ואסור לה לציית באופן עיוור לכל דבר כולל כל דבר. לא אם היא מעוניינת להיחשב יצור אנושי שדעתו לא נשתבשה. מי שיש תבונה ולו מועטה בקודקודו, יודע שכמה שהדום חכם, וכמה שהוא מנוסה, וכמה שהוא איכפתי, הוא עדיין יכול לטעות. תמיד. ולכן ציות זה יופי, וציות מוחלט זה אפילו יופי טופי, אבל תמיד, תמיד, בעיניים פקוחות.

2.

מר מאסטר מיינד, נקודה חשובה נוספת שאתה מתעלם ממנה לחלוטין, היא שגם אם אתה הכי חכם ומתחשב בעולם, אחרים לא כמוך. למה לכל הרוחות אני צריך לשוב ולהזכיר פה דוגמה שרק הודות למזל הטוב לא נסתיימה בטרגדיה, ושנטחנת פה באתר כבר חודשים? למה אף אחד מכם לא מוכן לתת לכך התייחסות עניינית? האם זה משום שזה נוגד את הטענה שלכם שציות עיוור הוא אפשרי ואף רצוי? שוב נזכיר: סאבית בטחה בדום שלה "בעיניים עצומות". נתנה לו את "כל כולה". הדום הזה העמיד אותה בסכנת חיים ממשית. אני חוזר - סכנת חיים, לא מיליגרם פחות מכך. היום היא מכה על חטא ומשתפת אותנו באומץ בכמה תמימה היתה. יש לכם מה להגיד על זה? אז או קיי מאסטר מיינד, אתה נורא חכם ומנוסה, בסדר, שסאביתך תלך אחריך בעיניים עצומות אם היא סבורה שאתה לא אנושי ולא מסוגל לטעות, קיבלתי. אבל מה עם הסאבית של הדום האחר, שהוא לא חכם ומנוסה כמוך, אבל היא קראה את התגובות שלך והחליטה שגם היה בוטחת בו בעיניים עצומות, כמו שכתבת שאפשר ומותר ואולי כדאי לעשות? מי ערב לך ולי ובעיקר לה, שאותו דום חכם ומנוסה ומתחשב כמוך? ואם אותו דום יעמיד גם אותה בסכנה? האם לא כדאי שהיא תפקח את עיניה באיזשהו שלב? או שאולי אתה מעניק תו תקן לדומים שראויים לדעתך לשליטה "טוטאלית", וכך יוכלו הסאביות לדעת שזה בסדר לעצום את העיניים?

אני אתמצת את הפיסקה הזו: היו מספיק מקרים במהלך ההיסטוריה האנושית, שאנשים הפרו אמון, שאנשים בגדו באנשים הקרובים להם ביותר, אפילו עד כדי רצח. אמון זה טוב וחשוב ויפה, אבל הוא לא ערובה לצדק. ואם תיתן במישהו אמון "בעיניים עצומות", לא תוכל לראות מתי, אם, הוא כבר לא ראוי לאמון הזה.


עד כאן עובדות. אם אתה מתווכח על העובדות האלה (תזכורת: אין אדם שחסין מטעויות \ הדום עלול להפר או להתגלות בשלב מסויים כלא ראוי לאמון שהסאבית נותנת בו - ועל שום שני הדברים הללו אין לעצום עיניים, ולא משנה כמה חזק הקשר) , באמת שאין לנו שיג ושיח משותף.

והנה משהו שאתה יכול לחלוק עליו, אבל אני כולי תקווה שתישאר במיעוט.

3.

הנה שוב משהו שאמרת לדארק, במסגרת החינוך האבהי שלך:

מאסטר מיינד כתב/ה:
השאלה שלך "האם זה גם יכול להגיע למצב שבו אתה תפקוד על הסאבית שלך להתפטר מהעבודה לאלתר רק בגלל שאתה רוצה אותה לידך?" רלוונטית בדיוק כמו השאלה של בדואי "האם אתה יכול לשאוב מספיק מים להשקות לוויתן?" היא שאובה מעולם שבו אתה לא נושא באחריות טוטאלית,


צר לי לבשר לך את זה מר מאסטר מיינד, אבל אפילו אם אתה ושפחתך \ זוגתך הכי קרובים בעולם, אפילו אם אתם הזוג הכי מושלם שחי בהרמוניה החזקה ביותר בתולדות היקום, אתם עדיין שני בני אדם שונים. אתם לא אותו אדם. ואתם לא שניכם אתה.

ממש היום שמעתי על פרידה של זוג אוהבים בעקבות מחלוקת באשר ליחס של אחד מבני הזוג להורים של האחר.

ומאסטר מיינד, אם אחרי ש"תעשה את כל השיקולים", ותצווה על שפחתך לנתק קשר עם הוריה, אתה אולי "תישא באחריות הטוטאלית".

אבל מי שתישא במלוא ה- תוצאות , תהיה היא. ולא אתה.

אתה יכול לומר עד מחר כמה אתה אוהב אותה וכואב את כאבה. זה גם יכול להיות נכון. אבל אני עדיין מאוד מקווה שאתה לא ברצינות מתכוון לטעון כי ניתוק שלה מהוריה ישפיע עליך באותה מידה שישפיע עליה. אולי התוצאות ישפיעו גם עליך. את מלוא ההשלכות של ההחלטה, רק היא תחוש.

אם תצווה על סאבית להתפטר מעבודה אותה היא אוהבת מאוד, שוב - אחרי ש"עשית את כל השיקולים" כדת וכדין ולא מתוך גחמה של רגע, אתה נושא באחריות. מי שתישא בתוצאות, זו היא. לא אתה. לך עדיין יש עבודה שאתה אוהב, אני מקווה.

אם הסאבית שלך מוכנה להסכים לזה, ת'פדאל, שיבושם לכם. בעיקר לה.

אבל זה רק אומר שהיא מוכנה להקריב עבורך יותר מכפי שראוי להקריב עבור בן זוג שהוא כביכול מתחשב ואוהב ורוצה את טובתה. וכיוון שכך, אני מרשה לעצמי לומר, שהסכמתה לא מגיעה ממקום בריא ומנפש יציבה וממוח צלול. ומיד אסביר גם למה אני אומר זאת.

מה שדארק התכוון לומר בעניין הנישואין, שאתה כמובן צחקת עליו, הוא לא שהוא זקוק לאישור מרב או חותמת של המועצה הדתית כדי לומר לאשתו מה לעשות. הוא התכוון לכך שלעיתים בזוגיות, מקריבים קורבנות אחד בשביל השני.

אבל את הקורבנות האלה מקריבים לטובת הזוגיות, הביחד. לא לטובת בן הזוג השני בלי שום מטרה משותפת נורמלית.


ואם שניכם ביחד מגיעים למסקנה שהאשה צריכה לעזוב את עבודתה כי כך ייטב לזוגיות שלכם ולביתכם ולמשפחתכם, זה דבר אחד. אבל אם אתה אומר לה לעזוב את העבודה אותה היא אוהבת ואינה רוצה לעזוב, כי ככה החלטת (כן, אחרי שעשית את "כל השיקולים), זה דבר אחר. היא למעשה מוותרת על היותה אדם חופשי. וכן, גם סאבית מצייתת כי היא אדם חופשי שבחר לציית.

ואתה בוודאי תמהר לצטט את המשפט האחרון שלי, ולומר לי שהיא בתור בן אדם חופשי בחרה להיות שלך באופן טוטאלי, ובחרה לתת לך את הזכות להורות לה להקריב קורבנות עצומים שאותם היא אינה רוצה להקריב, עבור מטרה שאין היא בהכרח מודעת אליה וסביר מאוד, בדוגמאות שנתנו של ההורים ושל העבודה האהובה, שהיא גם לא מסכימה עליה.


ואתה צודק.


אני מניח (אלא אם כן היא שייכת למקרים המתוארים בנקודות 1 ו-2), שהיא באמת בחרה בכך בדעה צלולה.


אתה יודע מה ההבדל?


שבן זוג שראוי לבחירה הזאת שלה, לא היה דורש ממנה להקריב את הקורבנות האישיים האלה, שרק היא תישא במלוא התוצאות שלהם, אם היא לא מסכימה על המטרה לשמה עליה להקריב אותם.[/B]



הנה, קח דוגמה מאיזה ספר שאולי קראת:


היה פעם מישהו כזה שקראו לו אברהם (אבל החבר'ה קראו לו אבי). אבי האמין באלוהים בכל מאודו - "בעיניים עצומות". כל מה שאלוהים היה אומר לו לעשות, הוא היה עושה.


ואז אלוהים אמר לו להרוג את בנו.


ואבי האמין בעיניים עצומות, אז הוא הלך לעשות את זה, שזה קצת מזעזע. וזה גורם לקוראים לומר: [B]"למה שאלוהים, אם הוא טוב ומיטיב וחכם וראוי לכך שאברהם בוטח בו כ"כ, למה הוא מבקש ממנו לעשות את זה?".



אז אתה יודע מה, הפתעה! יש טוויסט בסוף:


אלוהים לא באמת רצה שהוא יעשה את זה.


ואתה יודע למה?

כי מישהו בעל סמכות, הדורש מהכפוף לו להקריב קורבן שאינו מוסכם על שניהם, ואשר אינו תורם לטובת שניהם, ואשר רק צד אחד, שמחזיק במונופול על החוכמה ועל הידע ועל הצדק (ותרשה לי מאסטר מיינד, לטעון בצניעות שלאלוהים יש יותר סיבות לטעון את הדברים האלה מאשר לך) החליט עליו בשביל הצד השני -

לא ראוי לסמכות הזאת.


כי כמו שזה שדארק שואל שאלות שהוא בכלל לא צריך לעמוד מאחורי התשובות עליהן עושה אותו ילד קטן ואידיוט,

כך זה שדום מחלק פקודות אשר הסאבית, והיא בלבד, תישא במלוא התוצאות עליהן, הוא דום קטן ואידיוט. אפילו אם הוא גדול. אפילו אם הוא חכם.


ושוב לפני שאנה תביא חיתול מלוכלך לזרוק עלי, אבהיר שלמעט הביקורת המוצדקת שלי על סגנונו של מאסטר מיינד כלפי דארק, ולמעט המחלוקת הרעיונית שלי עם דבריו, אינני מייחס לו שום דבר. לא חטאים, לא רוע, ולא טפשות.


נו, מה תגידו על זה. פוסט כ"כ ארוך, כ"כ הרבה דברים מהותיים נאמרו, ואפילו לא סיפור אחד קטן על בדואי. מה לעשות, כנראה שאני לא בליגה שלי.

כבוד.
קיחוט

אין תקציר. זה נושא חשוב מדי.