T O M(שולט)
|
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
ציטה
המעשים שאתה מדבר עליהם קורים על בסיס יום יומי ברחבי העולם ובכל מדינה. פשעים קורים בעולמינו. הטעות שלך מבחינתי הוא בזה שאתה משייך את המעשה בהקשר הבדסמי, (פשע בתוך הקהילה הבדסמית) ואילו זה לא קיים. אני משייך זאת להקשר של חברה ואדם. עבירה שנעשתה במדינה שלנו, היא ישראל. כשאני משתתף בפורומים, בצאט, או מגיע למסיבה עם אנשים מהקהילה (לא חובה שתהיה מסיבה בדסמית) אני לוקח חלק בפעילות קהילתית. מעט או הרבה לא משנה. יש מסגרת חברתית שבה אני לוקח חלק. ברגע שאני מכיר מישהי במסגרת הפעילות שלי ומתחיל לדבר איתה, מאותו רגע ואילך מה שקורה ביני ובינה לא קשור כלל לקהילה שעליה אתה מדבר. זה רק אני והיא והיחסים בינינו. יש מה שנקרא את המינגלינג או האינטראקציה החברתית בקהילה ובמסיבות שונות ויש את ההתנהלות הפרטית אחד על אחד. אז אפשר להגביל ולחוקק חוקים כאשר ישנם מסיבות. בעל המסיבה יכול לנהל אותה כרצונו. באותה מידה מנהל האתר או צאט יכול גם לקבוע חוקים. אך באחד על אחד לא כך הדבר. זו התנהלות פרטית ואישית. כמובן שאפשר לייעץ להביע דיעה ואף להיות בוטה אם רוצים, כלפי קשר זה או אחר. אך חוק אי אפשר ליישם פה ולקבוע עשה ואל תעשה אינך יכול. אתה יכול להמליץ לצד אחד בקשר לנהוג כך וכך... וחוץ מזה, גם אם לרגע נניח שאפשר ליישם את מה שאתה רוצה הדבר הראשון שאתה צריך הוא סמכות. ולמי תינתן הסמכות? איך אפשר יהיה לקבוע זאת? (ומה תעשה למי שלא יסכים? תחרים אותו?) אנשים באים להכיר אנשים להנאות משותפות ואולי אפילו זוגיות טובה. בדסמ זה אירגון, לא עמותה וגם לא עבודה. מה שמקשר את כולם פה מהרגע ההתחלתי שנכנסו הוא הזיקה לבדסמ. אם זה בתור התעניינות מהצד או סקרנות לקחת קצת חלק או תשוקה עזה לנושא. מעבר לזה אין דבר במשותף. הרצון של כל אחד להגשים(או לצפות) בפנטזיות האישיות שלו. כדי להגשים את הפנטזיות האישיות שלי אני לא רואה בשום שלב צורך לעמוד בסטנדרטים של מישהו אחר פה והחוקים שלו. אני בא כבודד ולא מייצג אף אחד מלבדי ומלבד סטיותיי  .
אם קבוצה של אנשים יחליטו להתארגן להחרים אדם זה או אחר זו בחירה שלהם על דעת עצמם. ללא קשר אליי. שיעשו מה שהם רוצים בדרך שלהם. הם אחראים לעצמם בלבד, בהתנהלות האישית שלהם. וכמו שאמרתי קודם, אני בעד יוזמות שלא מעוגנות בחוק כלשהוא. של הסברה וצימצום נזקים עתידיים |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לטום
דבריך חכמים, מלומדים ומנומקים היטב, ואני נהנה לקרוא אותם.
העניין שפה עושה את החריגה, לדעתי, הוא קושי השימוש במערכת החוק והסדר, במקרה עבירות שמתבצעות פה. ומכך נגזר לדעתי, הצורך בהתארגנות קהילתית, למרות הנהנתנות הבסיסית, הטבועה בנו, והמביאה אותנו לכאן. פה יש מקום לאחריות קהילתית. בכל מקרה הצעתה של מיוחדת קסמה לי ביותר, ואני אפעל ליישם אותה. אודיע לכם על תוצאות יוזמה זו. מבחינתי, לאור זה, הדיון בנושא זה, מוצה. |
|
|
מUחדת
|
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
בהצלחה.
והלוואי הלוואי שיועיל. |
|
|
גלתיאה
|
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
laila כתב/ה: גלתיאה
אני מסכימה איתך. עד לנקודה מסוימת. זה שישנן רשימות של מסוכנים זה טוב אבל בכל הרשימות מופיעים אותם אנשים פחות או יותר והגישה אליהן , למי שלא חברה בסגורים קשה, אם למשל עכשיו אני ניכנסת לאתר מסויים שאני לא בסגור שלו ומבקשת ממנהלת הפורום הסגור רשימה של שמות אני לא הכי בטוחה שהיא תתן לי. ויש לנו בעיה, רוב השפחות שניפגעו נותרו הרוב הדומם מבחירה של אי ברירה, מבושה או מפחד שילגלגו עליהן או השד יודע למה,או שהכאב הוא בלתי נסבל. וכל סיפור כזה כואב, מזעיק מחדש את הנפשות בקהילה שממהרים לתמוך בה לאחר מעשה אבל הדבר לא נימנע מראש. ואיך נימנע מראש? משפט שדה כמו שצ'יטה דוגל בו? זה לא מעשי. אנחנו טוחנים מיים הוזכרה כאן פרסונה מסויימת שבימקרה שלה נעשה דבר מבחינה קהילתית זה עצר את זה? לא. אנשים פה צריכים לקחת אחריות אישית מה זה אחריות אישית? אף נישלטת אסור לה למסור את השליטה כליל לידי שולט,אסור אנחנו לצערנו צריכות להיות כל הזמן על המישמר אין פה שום האשמה לגבי הניפגעות כי הן בסך הכל עשו מה שהבידיסמ אומר להן לעשות , מסרו עצמן בידי מישהו ונתנו לו לעשות כחפצו, רק שהן מצאו עצמן שנעשה בהן בכלל שלא כחפצן אני, נחלצתי בשן ועיין מספר פעמים לאורך השנים ורק אני הוצאתי עצמי מהבעיות להן למעשה היכנסתי את עצמי למה? כי החלטתי שלא לתת אמון עיוור,בניגוד לכל אינסטינקט "שפחתי" בניגוד לכל מה שצועק בי תני לו את הכל, תמיד לתת אמון בערבון מוגבל, תמיד לשיון עם לפחות חצי עיין פקוחה תמיד להיות על המישמר זה פיתרון? זה נוגד כביכול את "חוקי המישחק" אבל החיים, זה לא מישחק. אנחנו היחידות שנעצור אם ומתי כל שהוא את התופעה ברגע שנילמד לשוב ולסמוך על עצמנו ברגע שנילמד לא לתת אמון עיוור לא לתת את הכל הכוח בידיים של בנאדם זר ועד שלא נילמד לעשות כך נוסיף להיפגע. לילה- זה לא סוד גדול שהכוח של הקהילה מוגבל. זה אחד הצדדים במטבע שיש לו כמה צדדים. אבל יש עוד צד שהוא מאוד חשוב- את מדברת על אחריות אישית. ובעצם איך את למדת אותה? כמה פעמים ומאוד כואב. ואני בטוחה שאם יש משפט שיגדיר את כל התקופה הקשה שלך, את תוכלי לסכם אותה במשפט אחד: למדתי לקחת אחריות. בבדסמ את לא נהפכת למשהו אחר. את מממשיכה להיות מה שאת. זה רק מתחדד יותר. אבל כמה זמן לקח לך ללמוד מה זאת אחריות אישית? ואיזה תהליך ארוך זה היה? וכמה יחסת משקל למה שאנשים מסביב אמרו ( אם אמרו)? זאת אומרת שיש סאביות שגם להן יקח כמה שנים וכמה פעמים כדי ללמוד מה זאת אחריות אישית. אחריות אישית היא לא מובנת מאליה. נכון שאנחנו באופן טבעי מצפים לאחריות אישית. אבל יש אנשים שצריכים ללמוד איך לקחת אותה. לינצ'ים לא עוזרים כי המטרה שלהם היא להזהיר. אבל באופן פרדוכסלי היא נופלת דווקא על מי שאחראי במילא. מי שלא יודעת להגן על עצמה תקרא את זה ברמה הרכילותית, וזה לא יפריע לה בעתיד אם תפגוש אותו. לא כי היא רעה, או טובה, או פחות טובה. היא פשוט עוד לא יודעת או טרם למדה להגן על עצמה. וזו בדיוק הסיבה שמתעללים נוטים להתעסק רק עם חדשות בתחום. ומתרחקים מוותיקות. לא כי מי שחדשה לא אחראית. כי הסיכוי למצוא מישהי שעוד לא יודעת להגן על עצמה כי היא לא הספיקה ללמוד, הוא בדיוק בנקודת ההתחלה. ולהגן על עצמה זה אומר אם היא ידעה להגיד לא לפני שהיא הגיעה לכאן. בנתיים הכדור אצל הסאביות. ומה שיש זה את הפורומים . ואם אני חדשה בתחום, ועוד לא מראים לי רשימות שחורות, וכבר אצה לי הדרך להכיר מישהו בלי שהשתרשתי קצת במקום, הכרתי את פני הדברים, למדתי להתייחס ברצינות למאמרים שקשורים לבטחון שלי, אז לא תעזור לי שום רשימה שחורה. להיפך- רוב הסיכויים שאני אפול דווקא על מישהו מהרשימה הזו, או שהוא יפול עלי, או על דום אחר שהזהירו אותי מפניו. אני חייבת לציין שבזמנו הביא טיצ'ר רעיון שנשמע מאוד מוצלח. אם הקהילה תצליח להרים אותו, אז הצלחנו. אם לא, נלך עם מה שיש. כי בנתיים יש המון רעיונות. אבל בשורה תחתונה המעשים הם החשובים. אנחנו בקלות יכולים לפתוח שרשורים שישתרעו על פני עשרות עמודים. אבל כל עוד זה ישאר ברמה הזו, הסאביות יצטרכו לדעת שהן חייבות ללמוד לסמוך על עצמן ועל החברות שלהן. |
|
|
| משלים אותך(שולט) |
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
תגובה הולמת
קראתי בעיון רב את תגובתכם המלומדת והנבונה.
אכן זיהיתם את הבעיה, נעשה פה מעשה אלימות בכפיה, ואפילו אולי מעשה אונס אם כי בתאור הראשוני לא ברור אם היה פה אונס. כלומר תקיפה מינית (כך אני זוכר לפחות). מה לעשות? אם לא ללכת למשטרה, אין לקחת את החוק לידים, כי אז כל מי שמציע זאת בעצם יוצר מערכת אלימה עצמאית משלו על מנת לפתור בעית אלימות. זכורני מקרה שפורסם לאחרונה בעיתונות על בעל או בן זוג שהואשם בתקיפה מינית של אישתו, ומתברר ששני בני הזוג היו חברים בבדס"מ, והמכות ההשפלה האלימות, היו דברים שבשגרה אצלם. השאלה היא איפה נמתח הגבול הדק בין אלימות בהסכמה לבין אלימות שלא בהסכמה. די אם אתן חומר למחשבה, ותזכרו שעל מנת להאשים מישהו צריך להתקיים התנאי, של חוסר ספק בעליל. 1. אם בת הזוג, החליטה באותו הרגע, במהלך הסשן שהיא לא רוצה? ובמקרה פיה היה סתום? ולא יכלה לבטא את רצונה? או 2. שהיא תפשה אותו עם אחרת וזה לא מצא חן בעיניה אז התלוננה על מכות, או אונס? לא שאני קובע, אבל רק העליתי נקודות של קיום הספק. ואנשים אל תשכחו, אנחנו חיים בעולם שנתפש בידי החברה כסטייה. ובודאי, כשבאים להתלונן, יכולים להתקל בתגובה, מה את מתלוננת את הרי רגילה לזה. אז אפשרות של פתרון אלים על ידי אנשי וחברי הבדס"מ היא אפשרות רעה. אפשרות של יצירת רשימות שחורות, כבר עלתה אפשרות כזו במקרים רבים והמסקנה היתה ברוב המקרים שלילית, להוקיע? אפשרי, בין אנשים בין החברים אחד לאחד בלי פרסום פומבי. והדבר החשוב ביותר הוא, קבוצות תמיכה, כמו טיפול בכל נפגעי אונס. הקמת קבוצת תמיכה על ידי חברים הבדס"מ לדעתי היא הפתרון, של טיפול נפשי מחד, הכרת הסמפטומים, ומניעה בעקבות כך למפרע. אין בטחון שמקרים דומים לא ישנו. אבל בואו נישאר אינטליגנטים, רציונאלים, ושומרי חוק. משלים |
|
|
| דיגניטי |
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
תודה לכולם/ן
כשפירסמתי את הגיהנום הפרטי שלי ,עמדו מספר מטרות לנגד עיני
במימד האישי, לשחרר קצת את הבושה ותחושת האשמה , ולתת לנפש קצת מנוחה. במימד הקהילתי הנחת יסוד , ששבר כזה יכול לעורר להתבוננות חברתית של כל אחד ואחת. כ"כ פחדתי ,שיטילו עלי אשמה, יבחנו אותי ובעיקר יעוררו את הבושה שקיימת בי... תנחשו את גודל תדהמתי כאשר לא הוטלה עלי אשמה, ביקורת או בושה ולכולם/ן תודה על הידיים התומכות ומושטות לעזרה , תודה על החום והאהבה 
|
|
|
Morticia
|
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
לצ'יטה צ'יטה כתב/ה: העניין שפה עושה את החריגה, לדעתי, הוא קושי השימוש במערכת החוק והסדר, במקרה עבירות שמתבצעות פה. ומכך נגזר לדעתי, הצורך בהתארגנות קהילתית, למרות הנהנתנות הבסיסית, הטבועה בנו, והמביאה אותנו לכאן. פה יש מקום לאחריות קהילתית. דרלינג, אני מאוד מסכימה אתך בנוגע להתארגנות קהילתית אך אני חושבת שמטרת התארגנות זו היא תמיכה. הן אישית והן ציבורית. זה אומר שכקהילה המבינה ללבה של הנפגעת, אנו יכולים לתמוך בה, להיות לה לעזר ולחברים. גם ברמה הציבורית, מי מאתנו שמאמין בעצמו מספיק ומאמין שאין לו מה להפסיד, יכול לבוא ולתמוך ציבורית בהסברת הסיטואציה הזרה למערכת החוק כפי שהיא כיום. מערכות חוק, סדר ושליטה הן מאוד דינמיות ומקובעות הרבה פחות ממה שנדמה. כשמתבוננים בהן במבחן הזמן, קל לראות את זה. אם יצאו מתוכנו אנשי קהילה תומכים ולוחמים, אותן מערכות יבחנו ויערכו מחדש לנושא. זו האחריות האמיתית שלנו. האם עלי להזכירכם שבעבר הלא מאוד רחוק של החברה האנושית אנשים ישבו בכלא ובבתי משוגעים בשל נטיות מיניות "סוטות" כאלו ואחרות? גם אם נעשו בין בוגרים בהסכמה מלאה...? |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
למורטישיה
למורטישיה המקסימה.
אמן כן יהי רצון. |
|
|
| עכבר(מתחלף){Yaara-g} |
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
גברת, מקווה שאת בסדר.
לפעמים אני מזיל דימעה כשאני חושב על דברים כאלו ואני מרגיש כמו שבחור אחד ריפרפ-- See I'm a man for what it's worth, an idea, love it My family grew up without manhood in its structure And we were stronger for that fact I do believe so We held our own against some fuckin evil people And now I'm grown and I still can't protect my sister But I know she has her mother's strength within her And maybe I can tap that strength and burn with greatness EXPOSE THESE ALCOHOLIC STEPFATHERS AND RAPISTS! |
|
|
devotion(מתחלפת)
|
לפני 18 שנים •
20 באפר׳ 2006
את לא אשמה !!
|
|
|