פוסט מחאה

דיגי,

Jake​(שולט) • 24 באוג׳ 2006

גם אני כמותך, קשור בצד אחד באופן הרבה יותר קרוב מאשר בצד האחר.

ההבדל היחיד בינינו הוא, שאני קשור לצד הנפגע ואילו את לצד הפוגע.

יש הבדל עצום בין האופן בו אדם אמור להתייחס למקרה שחבר נפגע לבין מקרה שחבר פוגע והבדל גדול יותר בין מקרה בו הפגיעה היא ישירה ואישית לבין מקרה בו הפגיעה היא עקיפה.

מצד אחד, עומד אדם יקר לי הטוען שנפגע באופן קשה ואליו מצטרפים עוד אנשים החביבים אליי וטוענים לפגיעה אף בהם. איזו סיבה יש לי לפקפק בדבריו או בדבריהם?
משהי שחשובה לי נפגעה ובאופן ישיר ואישי. אילו מתפקידי היה לשפוט את המקרה אולי הייתי נאלץ לשמוע את הצד הפוגע, אך תפקידי אינו לשפוט אלא לתמוך. אז טענות הצד השני אינן מענייני.

אילו אדם חשוב לי היה מואשם בפגיעה ונפגע מעצם ההאשמה - פרטי ההאשמה היו חשובים לי יותר. אמנם ייתכן וגם הוא נפגע, אך הפגיעה בו היא לא בגופו אלא ב"שמו הטוב". אך לנגד עיני יעמוד אף הצורך בקבלת מידע על הנושא וזאת בכדי לדעת אם בקרב מרעיי נמצא אדם המסוגל לבצע את הדברים הנטענים לגביו, וזאת בבחינת "אמור מי הם חבריך......".

Dolfi • 28 באוג׳ 2006

ועוד דבר קטן ששכחתי לציין, מסתבר שלאיש אין אינטרס מובהק בכל מערכת יחסים, עם כל אחד. יש אנשים שהוא פשוט "שומר על אש קטנה", עד שיגיע היום, כמו היום, בו האינטרס הזה יתגבש.

אני באמת מאמינה לך כשאת אומרת שהוא לא הרע לך, מאמינה לך כשאת אומרת שהוא אפילו עזר... אבל תסלחי לי על הספק שאני מטילה במניעים שלו וגם על הגבה שאני מרימה, כשאני קוראת אותך כותבת שהוא הראה לך הוכחות ל"חפותו" וכי אין בדבריך בכדי להתיחס ל"מאשימות", או ל"האשמות".