האם יש אונס כשאישה אומרת לא אבל לא אומרת מילת בטחון?

לבטוב, לאחרונה ניסיתי לשים עצמי בנעליהם של שולטים, והגעתי למסקנה שזה מסוכן ומפחיד להיות שולטים-בייחוד כשסאביות מתנערות מכל אחריות לעצמן, מצפות שינחשו או ינבאו מה הן חשות.
אין ספק שתפקיד השולט לא קל.מופקדת בידיו אחריות גדולה בידיו נמצאת שפחה שנמצאת במצב של חומר ביד היוצר.
על השלוט להקפיד לקיים את כל כללי הבטיחות ולהיות קשוב גם למלמול של מילת הבטחון שבעיני כפי שכתבתי אכן היא המפתח.
אבל לפני ביצוע אקט החדירה (ושוב אני מתכוון ליחסי אדון שפחה שעדיין חדשים ובהתהוות) חייבת להיות הסכמה ברורה,כאשר הסאבית אומרת לא אסור לפרש את זה כלא להצלפה אלה כלא.
שומה על הדום לעצור ולברר בדיוק האם זה לא.
ייתכן והשפחה נמצאת במצב נפשי אולי על סף הספייס ויכולת הזיכרון והשיפוט שלה מעורערים ומילת הבטחון נשכחה.
ואני כמוך מדבר על השולטים שנוהגים לפי כל הכללים ומתקשים ביחסים שמתהווים לקרוא את שפת הגוף.לכן האוזן חייבת להיות בהאזנה מלאה והראש הוא שמוביל לא איבר המין.
אני מדברת כמובן על שולטים שנוהגים לפי כללי הזהירות, שאינם רוצים או מתכוונים לפגוע, גם אז יש אינספור סיטואציות שמספיק והם לא הצליחו 'לקרוא' את הסאבית איתה הם מקיימים פעילות בדסמית הם יכולים למצוא את עצמם נאשמים האשמות חמורות מאוד.

כל מה שכתבתי בא למנוע את ההאשמות החמורות והפגיעה הפיזית והנפשית בשפחה

אני סבורה שכסאבית עליי לגלות אחריות, הן לעצמי והן לשולט עימו אני נמצאת. אם יש סיכוי שאני אשכח את מילת הביטחון אז אבקש להוסיף עוד מילה, מילה שאין סיכוי שאשכח, למשל שמי.

ייתכן ומה שאת כותבת אכן ראוי אבל מניסיון שלי שנמצאים בסבספייס לא תמיד זוכרים והכרתנו מעורפלת משהו לכן המילה לא ששגורה בפינו חייבת להיות מכובדת ושוב כוונתי לאקט החדירה

אם רוצים שגם 'לא' תחשב כמילת ביטחון חייבים להגיד את זה. אנחנו מדברים על בדסמ. ביחסים ונילים 'לא' פירושו 'לא' ואילו ביחסים בדסמים קרה שאמרתי / קראתי 'לא, לא' אבל לא היתה שום כוונה מצידי להפסיק כי סוכם מראש שמילת ביטחון היא הקובעת.
בעיניי לא מומלץ בבדסמ להישתמש במילה 'לא' כמילת ביטחון כי מנסיוני היא עלולה להיפלט באופן בלתי נשלט, למשל, בזמן כאב. מילת ביטחון צריכה להיות מילה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים.


שוב אני מסכים איתך בבדסמ שכרוך בנתינה והענקה של כאב אבל אקט החדירה לדעתי זה משהו שונה.
זה לא אמצע של הצלפות או קשירות או שעווה או וואט אבר וביחסיםם שבהתהוות השלב הזה הוא שלב מכריע של מעבר


כמו שאני סבורה ששולט עליו להיות אחראי בבואו לעסוק בבדסמ, אני סבורה שגם סאבית חייבת לגלות אחריות אחרת היא עלולה לגרום נזק רב לעצמה ולא פחות חשוב -לשולט שאיתה, ומי שישא באחריות, באשמה, במקרים רבים יהיה הצד השולט - אם בעיניי הקהילה ואם בעיניי בית המשפט.

אני מרגישה שאני נתקלת בפנטזיה,
שאם רק נשים יקחו אחריות על עצמן,
יהיו הרבה פחות פגיעות בעולם שלנו.
........
ואם לשולטים מותר לטעות, לא ברור לי מדוע אסור לנשלטות לטעות.

תראי
אמש במסיבה בנולימיט הייתי עד לסשן מופלא שעשה בודיגארד.זה היה סשן שלו עם השפחה מסביב היו אנשים ולא היה שקט כפי שבסשן בין שני בני זוג.
השפחה עברה סידרת הצלפות ואכן היא נהנתה מהכאב ,למרות הרעש מסביב אוזנו של בודי כוונה וסוננה להקשיב לכל מילה שהשפחה אמרה (בכוונה אינני אומר מי הייתה כי לא קיבלתי את רשותה אלה רק את רשותו של בודי לכתוב)
הייתי עד ללחישתה אליו בכמה סיטואציות וברגע ,בשניה שהיא אמרה הוא עצר הכל.שמע אותה,הקשיב לה. ובהתאם המשיך.
הסשן לא היה קל אבל רגישותו של בודי בזמן הסשן ראויה הייתה לכל ציון לשבח ויש ללמוד מכך.
זאת בפרוש כוונתי לכך שהאדון חייב לפעול בשיקול דעת ,להקשיב ולא להחליט מה יהיה ההמשך מתוך רצונו הבלעדי,להקשיב ללחישותיה של השפחה ולהפעיל הגיון בריא השוקל את כל ההשלכות שיכולות להיות.

קודם כל, מדוע הגישה שאם נשים יקחו אחריות וישמרו על עצמן יהיו הרבה פחות פגיעות הינה פנטזיה בעיניך?
אף אחד לא אומר שלא יהיו יותר פגיעות בכלל, אבל אני בהחלט חושבת שיהיו הרבה פחות.
אחרת אין שום טעם לנסות בכלל לשמור על עצמינו ולהפעיל שכל ישר.

כי היא מבוססת על ההנחה שרוב הפגיעות מקורן בכך שנשים אינן מודעות לאחריות שלהן לעצמן.
מכיוון שאין לנו נתונים סטטיסטיים, כל הנחה תהיה מבוססת על ניסיון אישי ומהווי הלב של הכותב.

בוודאי שיש טעם לשמור על עצמנו, וזה בהחלט מצמצם את כמות הפגיעות.
בלי קשר למקור רוב הפגיעות הקיימות. יש פגיעות שאת יכולה להמנע מהן.

כשאת אומרת לא

ביצוע: התרנגולים
מילים: דן אלמגור
לחן: סשה ארגוב

...
...
כשהיא אומרת "לא" לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיאאומרת "לא",
לכן ה"לא" שלה ממש מוחלט,
כי היא קובעת, לא שום בית משפט,
ואל תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול
היא לא רומזת "כן" או "לא" או "בוא"
כשהיא אומרת "לא", היא מתכוונת "לא!"

כשאת אומרת לא

אבל את יודעת כמה פעמים "אחיותיך" הנשים אומרות "לא" ומתכוונות בעצם ל-"אולי" ול-"תתאמץ קצת לפני שאני מתמסרת כי אני לא רוצה להרגיש קלה להשגה"?
ברוב המקרים ההבדל ברור, והגברים ש-"מתבלבלים" ראויים לכל גנאי, אבל לא כל המקרים ברורים, ולא כולן תמיד מתכוונות ל- "לא" (ואל תתני לי את הדוגמא של זו שכיבתה סיגריה על ידו של זה שלא הבין ש-"לא" זה לא, פשוט כי זה המקרה הברור שראוי לגנאי).

אנחנו לא חיים בעולם מושלם, אלא בעולם אנושי, ולכן לדעתי מוטב להתחיל בחינוך "בבית" (בקרב הנשים) במקביל (ולא במקום) לכך שמתנפלים על כל גבר נבוך.

במובן מסויים זה דומה לטיעון של "על כל אחת לקחת חלק מהאחריות על עצמה לפני שהיא ממהרת להטיל את כל הנטל על הגבר".

כאמור, אף אחד לא אמר שזה קל להיות גבר מודרני.
או במילים אחרות: כל הזין בדיכוי המגדרי.

כל היופי בפטריארכיה זה שהדיכוי עובד גם על גברים ולא רק על נשים.
הוא נוטה להשפיע על כו-ללם.

אנחנו מחונכות (מחונכים) לדאבל סטנדרט?
מחונכות (מחונכים) שאישה אמיתית צריכה להיות נזירה בחוץ וזונה במיטה?
מחונכות (מחונכים!) להאמין שבתולות שוות יותר?
מקבלות (כן, כן, וגם מקבלים) את המסר שנערה נבוכה המסמיקה בהססנות מושכת יותר מאישה שיודעת מה עושה לה טוב?

guess what? הפנמנו!
כו-לנו הפנמנו.
גם אני וגם אתה.

אישה טובה אומרת קודם "לא", ורק אח"כ שוקלת את העניין.
אם את רוצה גבר, תזהרי לא להפחיד אותו בניסיון המיני שלך, ברצונות שלך ובבטחון העצמי שלך.

רציתם בתולה בחוץ וזונה במיטה?
ככה בדיוק היא מתנהגת.

(ועכשיו כבר באמת גלשנו לנושא שיחה אחר שלא קשור בשיט לנושא השרשור הספציפי הזה)