צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שגיאות כתיב

מירני המלאך
לפני 16 שנים • 7 באוק׳ 2007

יש משהו שאת צודקת.

מירני המלאך • 7 באוק׳ 2007
אבל מי שעולה חדש ויש לא בעיה עם שגיאות מה הוא אשם.
כחי אותי אני עולה חדשה כבר המון זמן בארץ. ולי יש בעיה רצינית עם שגיאות בסה לפעמים.
אבל זה לא מתוך רועה או משהו פשוט נולדתי ככה.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 7 באוק׳ 2007
dragon fly כתב/ה:
אני מציע שיר אחד של אמוץ להרגעת האווירה.

כממשיך דרכו של ביאליק.

אמוצי שיר רומנטי?



ממשיך של ביאליק הלוואי.
הבעיה שאין לי ידע כמו שלו כי הוא למד שנים בישיבה.
יש לו בשירים דברים מהתנ''ך.אני חושב גם מהגמרה.


מלאך:

את מלאך בעולם מרובה רשעים
שושנה בשדה דרדרים
היפה מבין כל הנשים
והטובה מבין כל המלאכים

כמו אלה שמזמרת קנון
בשירה ורינה מלאת אור
נשגבת למרום
כציפור דרור

תפוח עסיסי ואדום
כדבש זהוב ומתוק
שמשאיר שובל של אהבה
שעוקד כל אחד
היילני
לפני 16 שנים • 7 באוק׳ 2007
היילני • 7 באוק׳ 2007
אמוץ כתב/ה:
dragon fly כתב/ה:
אני מציע שיר אחד של אמוץ להרגעת האווירה.

כממשיך דרכו של ביאליק.

אמוצי שיר רומנטי?



ממשיך של ביאליק הלוואי.
הבעיה שאין לי ידע כמו שלו כי הוא למד שנים בישיבה.
יש לו בשירים דברים מהתנ''ך.אני חושב גם מהגמרה.


מלאך:

את מלאך בעולם מרובה רשעים
שושנה בשדה דרדרים
היפה מבין כל הנשים
והטובה מבין כל המלאכים

כמו אלה שמזמרת קנון
בשירה ורינה מלאת אור
נשגבת למרום
כציפור דרור

תפוח עסיסי ואדום
כדבש זהוב ומתוק
שמשאיר שובל של אהבה
שעוקד כל אחד


השיר הזה הוא ללא אף שגיאת איות אחת. זה מראה שכשרוצים - מצליחים! icon_lol.gif
מUחדת
לפני 16 שנים • 7 באוק׳ 2007

30 שנה בארץ, עדיין עולה חדש?

מUחדת • 7 באוק׳ 2007
תסלחו לי רבותיי- אבל עניין העולים החדשים (שממוצע שהייתם בארץ עולה לא פעם על 10 שנים)הוא אולי התירוץ הקלוש ביותר.
מדוע?
כיוון שאני מכירה לא מעט עולים ששפתם, ניסוחיהם, וכתיבתם טובה ורהוטה עשרות מונים מהצברים היושבים בציון- כי אהבתם לשפה, לדקדוק, לדיוק גורמת להם להשקיע בלימוד הרבה פחות בסיסי ויותר מעמיק שמעשיר את שפתם בכל הרבדים.

גם לעניין הדיסלקציה-
עם כל הכבוד, ויש, נראה כי הרוב הקובע של מי שמתהדר בנוצות הדיסלקציה לא אובחן מעולם, לא נישלח לאבחון ולא שלח עצמו לאחד. לא מעט אנשים פותרים עצמם על ידי הטייטל שובה הלב הזה, במקום, רחמנא ליצלן, להחזיק ספר, כל ספר, משהו, לקרוא ולתרגל.

חברי הדיסלקטים הם ברובם אנשים אינטלגנטים הרבה מעבר לממוצע, הם מודעים לבעיה ומנסים לטפל בה במגוון דרכים. עניין האיות בוורד לא מאוד מדוייק, וכמו שצויין כאן קודם- לא ניתן לתקן בעיות ניסוח. בשביל זה אפשר לתת לאחרים לקרוא, להביע דעתם, להועיל.

וכמו נילי ונילי, גם אני חושבת שהרביצה האינסופית מול המרקע מגיל צעיר מדי- הופכת דורות שלמים לזומבים.

גם אני התבלבלתי שנים בין ג' לז', התבלבלו לי אותיות, עיצורים, תכנים, ניסוחים.
אבל אני אוהבת נורא כשמישהו שם לב לטעויות שלי ומתקן. אני לומדת מזה הרבה ונהנית בעצמי לתקן את הקרובים אלי כשאלו כושלים בלשונם. ותאמינו לי, גם הרהוטים ביותר מאיתנו טועים לא פעם.

נורא כיף ללהטט בשפה, לשחק בה, לבנות, לפרק ולהרכיב- ממש כמו סאבית.
רק שכאן כל מילה היא מילת ביטחון.
דובדבן
לפני 16 שנים • 8 באוק׳ 2007

לדעתי

דובדבן • 8 באוק׳ 2007
בפורום כה ממוקד כמו הכלוב חשוב ללמוד לאיית רק מילים אסטרטגיות ולא יותר.
לאיית נכון : פישוק (במקום פיסקה שפתיה), פרישה (במקום פרסה ירכיה), הידוק (במקום אידק לה חבל ללשון). כל השאר חופשי. עליי.
Here And There​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 8 באוק׳ 2007
Here And There​(נשלטת) • 8 באוק׳ 2007
ואוו השרשור הזה ממש תפס תאוצה...

כחולית-
ציטוט: לצערי הרב המודעות המוגברת לכל עניין הדיסלקציה והפרעות הקשב וההתנהגות למיניהם הפכו לאופנה והיום כל אחד שקשה לו להתרכז קצת בכיתה, מתעצל ומפריע, מיד מתייגים אותו כבעל ADHD ודוחפים לו ריטלין.
נורא אופנתי היום להיות לקוי למידה ואצלנו במכללה יש ים של אנשים שעושים כל מיני איבחונים ואפילו קצת מרמים כדי להיות מאובחנים כביכול ולקבל הרבה הקלות, בדיוק כמו שיש אנשים שיש להם עברית מחורבנת ואומרים שיש להם איזו דיסלקציית-שקר-כלשהו או הפרעת-משהו-בלה-בלה.


כשאת מגדירה את זה ככה אז אני בהחלט מסכימה שזה לא בסדר.
אני יודעת שיש הרבה הורים לבני נוער ששולחים את הילדים שלהם לאבחונים ע"מ
ש "יובחנו" כליקויי למידה במטרה להקל עליהם.
הם מרמים את המער' וחבל. אבל מה שיותר חבל זו העובדה שזה גורם לאנשים לחושב שזו תופעה רווחת אצל כולם כמעט, ושגם אלו שבעצם כן יש להם את זה סתם "עצלנים" שלא רוצים להתאמץ. חוץ מזה אני ממש לא נעלבתי מהשרשור הזה.
זה מרגיז, אבל לקחת את זה אישית אני ממש לא. icon_smile.gif



נילי ונילי- את יוצאת מתוך הנחה שליקויי למידה זה משהו שניתן לרפא או להתגבר עליו באמצעות קריאה או תירגול, אבל זה ממש לא ככה.
נכון, ניתן להעשיר את השפה ע"י קריאה, אבל מעבר לזה, גם תירגול וקריאה לא יוכל לשפר את היכולת לנסח נכון משפטים או לרשום אותם בצורה נכונה מבחינה תחבירית או לשונית, כפי רשמתי מקודם, זוהי מהות הבעיה, חוסר יכולת לתפוס את החוקיות וליישמו, ושום תירגול או קריאה, גם אם זה אלף פעם, לא יעזור.


פרלין,
ציטוט: איך אני יכולה למצוא איכות בטקסט שהוא כולו עילגות? הרי אנחנו אומרות בעצם את אותו הדבר בדיוק. באמת, פיה, יש כאן טקסטים שהם לחלוטין לא קריאים. לא קריאים ומביכים. את טוענת שלך אין זמן לבדוק כל טקסט בוורד אבל יוצאת מנקודת הנחה שלקוראים שלך יש זמן לנסות להבין למה בדיוק את מתכוונת בין שגיאות הכתיב? (לא לך ספציפית, כמובן.)



אני יוצאת מתוך נק' הנחה שמי שקורא אותי התאמץ לקרוא אותי למרות השגיאות כי מה שחשוב לו זה התוכן, ולא איך זה בא לידי ביטוי.
גם כשאני קוראת טקסט עם שגיאות, כל עוד זה מעניין אותי והוא איכותי, עם דגש על איכות, אני אמשיך לקרוא.
נכון, זה יהיה יותר קשה, ולא נוח, אבל בסופו של דבר אם אני אוכל להפיק מזה משהו, מבחינתי זה שוות את זה.

לגבי האנלוגיה שאת עושה בין עוברי אורח לקריאת טקסטים, אני לא נתקלת בטקסטים במקרה.
אני מגיעה אליהם בד"כ דרך אתרים שמעניינים אותי.
אם הטקסט מעניין אותי אני אקרא, אם לא אז מלכתחילה אני לא אכנס לזה בכלל, ככה שאין פה עניין של להיות סובלני.



ציטוט: אטקסט שכתוב לא טוב הוא מבחינתי לא קריא בעליל. וזה חבל


למה?
כסף מקומט הוא לא שווה ערך עדיין?
מה זה משנה איך הוא רשום כל עוד התוכן עצמו מעניין ואיכותי?

ואולי פשוט כדאי אחת ולתמיד לפתור את זה לפי המסורת הבדס"מית וזהו!
שיטת הישבן האדום נראת לי הרבה יותר יעילה משיטת האצבעות העייפות. icon_smile.gif


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני אוק' 08, 2007 10:53 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
Here And There​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 8 באוק׳ 2007
Here And There​(נשלטת) • 8 באוק׳ 2007
ואוו השרשור הזה ממש תפס תאוצה...

כחולית-
ציטוט: לצערי הרב המודעות המוגברת לכל עניין הדיסלקציה והפרעות הקשב וההתנהגות למיניהם הפכו לאופנה והיום כל אחד שקשה לו להתרכז קצת בכיתה, מתעצל ומפריע, מיד מתייגים אותו כבעל ADHD ודוחפים לו ריטלין.
נורא אופנתי היום להיות לקוי למידה ואצלנו במכללה יש ים של אנשים שעושים כל מיני איבחונים ואפילו קצת מרמים כדי להיות מאובחנים כביכול ולקבל הרבה הקלות, בדיוק כמו שיש אנשים שיש להם עברית מחורבנת ואומרים שיש להם איזו דיסלקציית-שקר-כלשהו או הפרעת-משהו-בלה-בלה.


כשאת מגדירה את זה ככה אז אני בהחלט מסכימה שזה לא בסדר.
אני יודעת שיש הרבה הורים לבני נוער ששולחים את הילדים שלהם לאבחונים ע"מ
ש "יובחנו" כליקויי למידה במטרה להקל עליהם.
הם מרמים את המער' וחבל. אבל מה שיותר חבל זו העובדה שזה גורם לאנשים לחושב שזו תופעה רווחת אצל כולם כמעט, ושגם אלו שבעצם כן יש להם את זה סתם "עצלנים" שלא רוצים להתאמץ. חוץ מזה אני ממש לא נעלבתי מהשרשור הזה.
זה מרגיז, אבל לקחת את זה אישית אני ממש לא. icon_smile.gif



נילי ונילי- את יוצאת מתוך הנחה שליקויי למידה זה משהו שניתן לרפא או להתגבר עליו באמצעות קריאה או תירגול, אבל זה ממש לא ככה.
נכון, ניתן להעשיר את השפה ע"י קריאה, אבל מעבר לזה, גם תירגול וקריאה לא יוכל לשפר את היכולת לנסח נכון משפטים או לרשום אותם בצורה נכונה מבחינה תחבירית או לשונית, כפי רשמתי מקודם, זוהי מהות הבעיה, חוסר יכולת לתפוס את החוקיות וליישמו, ושום תירגול או קריאה, גם אם זה אלף פעם, לא יעזור.


פרלין,
ציטוט: איך אני יכולה למצוא איכות בטקסט שהוא כולו עילגות? הרי אנחנו אומרות בעצם את אותו הדבר בדיוק. באמת, פיה, יש כאן טקסטים שהם לחלוטין לא קריאים. לא קריאים ומביכים. את טוענת שלך אין זמן לבדוק כל טקסט בוורד אבל יוצאת מנקודת הנחה שלקוראים שלך יש זמן לנסות להבין למה בדיוק את מתכוונת בין שגיאות הכתיב? (לא לך ספציפית, כמובן.)



אני יוצאת מתוך נק' הנחה שמי שקורא אותי התאמץ לקרוא אותי למרות השגיאות כי מה שחשוב לו זה התוכן, ולא איך זה בא לידי ביטוי.
גם כשאני קוראת טקסט עם שגיאות, כל עוד זה מעניין אותי והוא איכותי, עם דגש על איכות, אני אמשיך לקרוא.
נכון, זה יהיה יותר קשה, ולא נוח, אבל בסופו של דבר אם אני אוכל להפיק מזה משהו, מבחינתי זה שוות את זה.

לגבי האנלוגיה שאת עושה בין עוברי אורח לקריאת טקסטים, אני לא נתקלת בטקסטים במקרה.
אני מגיעה אליהם בד"כ דרך אתרים שמעניינים אותי.
אם הטקסט מעניין אותי אני אקרא, אם לא אז מלכתחילה אני לא אכנס לזה בכלל, ככה שאין פה עניין של להיות סובלני.



ציטוט: אטקסט שכתוב לא טוב הוא מבחינתי לא קריא בעליל. וזה חבל


למה?
כסף מקומט הוא לא שווה ערך עדיין?
מה זה משנה איך הוא רשום כל עוד התוכן עצמו מעניין ואיכותי?

ואולי כדאי פשוט לפתור את זה אחת ולתמיד לפי המסורת הבדס"מית וזהו!
שיטת הישבן האדום נראת לי הרבה יותר יעילה משיטת האצבעות העייפות. icon_smile.gif
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 8 באוק׳ 2007
באבחונים אי אפשר לרמות עד אינסוף.
אני עשיתי אבחון של 5 שעות ,הם יודעים לפי הצורה שאני פותר את הדברים שיש לי באמת בעיות.
מעבר לזה שאני למשל קיבלתי תוספות זמן מקסמליות 20 דקות לכל שעה.
מבחן של 3 שעות לי נותנים 4 שעות.
אי אפשר לקבל תוספות זמן מקסימליות סתם.
יש כאלה שהאיבחון שלהם מזכה אותם ב-10 דקות אלה אולי לא באמת יש להם בעיה ולכן התוצאות של האיבחון שונות.
אי אפשר להעמיד פנים ולקבל מקסימום כאשר אין בעיה.
Here And There​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 8 באוק׳ 2007
Here And There​(נשלטת) • 8 באוק׳ 2007
היתה כתבה לפני כמה זמן על הורים ששולחים את הילדים שלהם לאיבחונים פרטיים, לפי מה שהבנתי הם מדברים עם המאבחנים והם מעגלים פינות.
אני מניחה שהם לא מממציאים להם בעיות, הם פשוט מוצאים קשיים קטנים ומנפחים אותם.
חוץ מזה, שמאבחן יכול לרשום מה שהוא רוצה, אף אחד לא יודע, אלא אם יעשו לו עוד פעם איבחון, ובד"כ אף אחד לא טורח לבדוק את זה.

אגב, משרד החינוך מקבל הקלות לפי דעתי רק ע"ס איבחונים שנעשים ע"י מכונים מורשים מטעם משרד החינוך, ככה שיש להם כנראה סוג של פיקוח והם סומכים עליהם.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 8 באוק׳ 2007
fairy כתב/ה:
היתה כתבה לפני כמה זמן על הורים ששולחים את הילדים שלהם לאיבחונים פרטיים, לפי מה שהבנתי הם מדברים עם המאבחנים והם מעגלים פינות.
אני מניחה שהם לא מממציאים להם בעיות, הם פשוט מוצאים קשיים קטנים ומנפחים אותם.
חוץ מזה, שמאבחן יכול לרשום מה שהוא רוצה, אף אחד לא יודע, אלא אם יעשו לו עוד פעם איבחון, ובד"כ אף אחד לא טורח לבדוק את זה.

אגב, משרד החינוך מקבל הקלות לפי דעתי רק ע"ס איבחונים שנעשים ע"י מכונים מורשים מטעם משרד החינוך, ככה שיש להם כנראה סוג של פיקוח והם סומכים עליהם.


אני אובחנתי בניצן.
אומנם שילמתי כסף אבל אני בטוח שזה היה אובייקטיבי.
כי אצלי הבעיות ברורות.
המאבחנת אמרה שאין ספק שיש לי בעיות קשב וריכוז דיסלקציה וכו'.
והמאבחנת מבוגרת ומנוסה.מעבר לזה גם כילד אובחנתי והיה לי בעיות.