קליבר(שולט) |
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
אני כבר התרגלתי
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
קליבר(שולט) • 13 בנוב׳ 2007
[size=24]לעשות לפעמים דברים בלי אהבה .
זה פתאום התגלה לי וזה לא טוב .. אבל זה קיים , כזה טכני , מקצועי וקר ( ואומרים לי שאני עושה את זה טוב , לא לא מה שאתם חושבים ) [/size איך הגעתי ל-100+ רק ככה סתם בא לי לכתוב על זה |
|
calipso(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
19 בנוב׳ 2007
Re: דילמת אהבה וצייתנות
לפני 17 שנים •
19 בנוב׳ 2007
calipso(נשלטת) • 19 בנוב׳ 2007
כתבת:
"ומה קורה אם אתה אוהב אותה ? איפה גבול הצייתנות בשם האהבה ? האם אהבה היא הכרח ליחסי שליטה עבורכם או שהיא מוקצת ?" -- שאלה נהדרת . אין ספק שרגש עז מצוי כאן. שהרי זה לא רק פיזי . לאינטימיות גבוהה בנפש - לא מגיעים עם סתם כל אחד . גבול הצייתנות עובר היכן שאנו מותחים אותו ועליו אסור לאבד שליטה . מצד שני לא תמיד "אהבה" הכרחית . לעיתים תשוקה מטורפת עובדת נפלא .. |
|
אלעד(שולט) |
לפני 16 שנים •
23 בנוב׳ 2007
לפני 16 שנים •
23 בנוב׳ 2007
אלעד(שולט) • 23 בנוב׳ 2007
אני חושב שקודם כל צריך לאהוב את מה שאתה עושה ולהמשך לבת זוג שלך כי אחרת אתה מזייף.
בשלב הבא אם אתה גם אוהב אותה (אפילו לא במובן הרומנטי טוטלי של בני זוג) הרי שזה יכול לשפר את המשיכה והחוויה הריגשית. אם אתה מאוהב בה בכל המישורים גם מחוץ לבדס"מ בחיי היום יום הרי שזה מעצים מאוד את תחושת האחריות והחיבור הריגשי גם בשסנים כי לכל דבר שתעשה שם יש השפעה על חי היום יום אחר כך. זה יכול להיות מדהים אבל לסבך אותך. וזה ללא ספק מצריך יותר טיפול וזהירות ורגישות. מה גם שכאשר עושים סשנים שגולשים לעיתים לפעילויות אקסטרימיסטיות זה יכול לעיתים להוות מכשול או מעצור רציונלי. |
|
כובש יצרה(שולט) |
לפני 16 שנים •
23 בנוב׳ 2007
Re: דילמת אהבה וצייתנות
לפני 16 שנים •
23 בנוב׳ 2007
כובש יצרה(שולט) • 23 בנוב׳ 2007
IvoryDom כתב/ה: אני נרתע משליטה ללא אהבה
נראה בעיני כמו סקס עם כעורה. מסכים לחלוטין עם המשפט הזה. אני לא אוכל לשלוט במי שלא אוהב ולא אוהב מי שלא אכבד ואעריך. קראתי באחת התגובות העמוקות כי יש לה אפשרות לציית או ללכת כשאני מצווה משהו אני כמובן מצפה לציות. לשפחה יש אפשרות לנסות לשכנע אותי לשנות את דעתי או לבקש ממני לבטל את הציווי. במידה והיא לא מצליחה לשכנע אותי לבטל או לשנות את הציווי, היא תבצע או שתענש עד שתבצע. אין מצב מבחינתי שאסכים לבטל את הצו רק בגלל שהיא מתעקשת לא לבצע. אם היא לא רוצה להענש עד שתבצע זכותה כמובן ללכת ולא אעצור בעדה. ומה קורה אם אתה אוהב אותה ? אז יכאב לי הלב אבל לא אנסה לעצור או לשכנע "שכדאי לה". לפי השקפתי אדון שמוכן לבטל את מה שציווה רק מפחד שהשפחה תעזוב מפסיק באותו רגע להיות אדון. בלי קשר לכמה שאוהב את השפחה אין אפשרות לשכנע אותי לשנות דעתי באיום של עזיבה. איפה גבול הצייתנות בשם האהבה ? הגבול הוא היכן שאני קובע אותו. האם אהבה היא הכרח ליחסי שליטה עבורכם או שהיא מוקצת ? מבחינתי הכרחית. |
|