שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלילה בחצות - מסיבת סיום - נפרדים מהדאנג'ן

009​(אחר)
לפני 17 שנים • 16 בנוב׳ 2007
009​(אחר) • 16 בנוב׳ 2007
אכן היה זה לאחד מהלילות המשובחים ביותר בדאנג'ן ................לילה מטובל בים של סאשנים והופעות מקצועיות ומרהיבות ביופיין.............לילה באווירה מחשמלת ומינית ברמות מטורפות.............לילה של חברים אהובים שהכרנו בדאנג'ן במשך חמש שנים.............ולילה של עצב גדול על תקופה שחלפה והסתיימה בגלל בירוקטיה ישראלית מרושעת.............לילה בלתי נשכח עם אורחים רבים רבים שבאו להפרד ברגעים הכי קשים שלנו בדאנג'ן...........לילה שבו הגיעו כולם מכל רחבי הממלכה ומכל רחבי הארץ אורחים קבועים ואורחים מזדמנים ואפילו סלבריטאים ידועים ............תודה רבה לכולם על שבאתם להיפרד ולהיות איתנו בשעות הקשות ביותר שידענו מאז פתיחת הדנאג'ן לפני כמעט חמש שנים...............לילה שבו העלנו זכרונות מכל החוויות המדהימות שחווינו במשך חמש שנים ................לילה של חברים אהובים שיכולנו להכיר אך ורק בדאנג'ן.............לילה של סיכום ביניים בדאנג'ן כאשר המועדון בשיא פריחתו עם הניהול הכי טוב ועם המנהלים הכי טובים ועם האסטרטגיה והנוסחה הכי מצליחה שיש ועם הצלחה כל כך מסחררת קשה מאד להתווכח................לילה שבו נזכרתי בימים הראשונים שבהם הייתי נוהג להופיע מידי שבוע בשבוע ולאט לאט ובסבלנות אין קץ הבאנו את הדאנג'ן לכותרות העיתונים הטלויזיה ומה לא.............והפכנו את המקום למותג מצליח ומקום שכיף גדול לבלות בו ולהנות ..........מקום מפגש נפלא לחברים ולחברות ומקום נפלא על מנת להכניס לקרבנו את כל החדשים שמנסים ואחר כך מתאהבים ...........מקום שהפכנו אותו לדבר שהכי קרוב למיינסטרים הישראלי...............מקום שביקרו בו וכתבו וסיקרו אותו בכירי העיתונאים מקום שעשינו בו סרטים וצילומים ומה לא ................מקום שנכנס לערוצי הטלויזיה המסחרית לתכניות הכי מבוקשות ונזכיר רק את האחרונות שבהן..............."הכל דבש "בהשתתפותו של הגדול מכולם פולי האהוב ז"ל .............הסדרה של עדי אשכנזי שעסקה בסקס והפכה ללהיט מבוקש בקשת............זכורים לי ראיונות עם עשרות עיתונאים ואנחנו עשינו כמיטב יכולתנו על מנת לשדר מסרים מרגיעים שרק הביאו אליו יותר יותר חברים חדשים שהלכו והתרבו ככל שחלפו השנים.........

אכן מדובר בימים קשים ואני נאלץ להצטרף לחברי האהוב ביותר לא סתם עוד עבד ולבכות ביחד איתו על תקופה שהסתיימה ככה סתם לפתע פתאום וההרגשה שזה נגמר מטרידה יום ולילה ולא נותנת לי מנוח ורגע אחד של שקט...............

רק ברגע הקשה ובמסיבה המיוחדת והאחרונה שהיתה בלילה הזה בדאנג'ן אפשר היה להבין עד כמה הדאנג'ן חשוב ועד כמה המקום שימש כבית חם לחברים כולם...........מקום שקיבל את כולם ,גם את הסוטים והסרוטים ביותר כפי שהם בלי שיפוטיות ובאהבה גדולה...........מקום שרק ברגעיו הקשים ניתן היה להבין עד כמה הוא נחוץ ואי אפשר בלעדיו..............

ועכשיו נעזוב את הרגשות לרגע ונעבור לתכלס.................אני משוכנע מעל לכל ספק שזהו סיכום ביניים של חמש שנים אמנם סוערות עם המון תהפוכות עם עליות ומורדות שבהן הלכה והתגבשה לה מסורת למועדון הבדס"מ הראשון בישראל שמיוחדת אך ורק לנו כישראלים ...........אבל מסורת שמבחינתי היא רק התחלה .................לי אין ספק שהעיניינים יסתדרו ובקרוב מאד נמצא את עצמנו שוב בדאנג'ן.............האנשים שעושים במלאכה יומם ולילה מחפשים פתרונות ועושים את כל מה שניתן על מנת למצוא פתרון הולם וראוי ובמהרה נשוב למקום מבטחים -

ה ד נ א ג ' ן

בברכת שבת שלום ואהבה גדולה לכולם

009

.
מיכל המאלפת​(שולטת)
לפני 17 שנים • 16 בנוב׳ 2007
מיכל המאלפת​(שולטת) • 16 בנוב׳ 2007
הדאנג'ן הוא המקום שבו חוויתי את מסיבות הקהילה לראשונה, המקום שבו הבנתי שאני לא ה"פסיכית" היחידה, והכרתי עוד הרבה "פסיכים" כמוני, המקום שבו מצאתי בית, המקום שקיבל אותי כמו שאני ואיפשר לי לקבל את האחרים באותה מידה...
הדאנג'ן היה המקום שעזר לי לעצב את השולטת שבי, המקום שבו יכולתי להיות באמת אני, בלי להתחבא מאחורי "נורמות", ובלי מסיכות...
שם הכרתי שולטות, שולטים, נשלטות ונשלטים, אנשים שהפכו למשפחה עם הזמן...
אחרי 5 שנים היה לי מאוד קשה להאמין שהמקום אי פעם ייסגר... דווקא אחרי שהגיע למעמד, אחרי שהפך לאבן דרך בחיי הקהילה, אחרי שהופיע בכל אמצעי התקשורת...
חבל. חבל. חבל...
בסתר ליבי אני מקווה שמי שצריך למשוך בחוטים - ימשוך, ושהדאנג'ן ישוב לפעול, בין אם זה בין כותליו הישנים, ובין אם במקום אחר..
.
NelieL
לפני 17 שנים • 16 בנוב׳ 2007

היה מדהים. כרגיל. ואפילו יותר. אבל עצוב.

NelieL • 16 בנוב׳ 2007
אני אופטימית. יש לי סיבות טובות להיות.
אין כמו הדאנג'ן, אין ולא יהיה.




פירוט בבלוג, פירוט יותר מפורט מחר, וכ'ו וכ'ו.
אני עפה לישון...


אוהבת אתכם,

תודה כ"כ על הכל.
icon_redface.gif 10x.gif
s ronen​(נשלט)
לפני 17 שנים • 16 בנוב׳ 2007
s ronen​(נשלט) • 16 בנוב׳ 2007
009,
יותר מכולם - דברייך ריגשו אותי.
אולי זה מכיווון שפרצופך חרוט כזכרון הראשון מהמקום..
מצטרף לדבריך,
בעיקר לתשבוחות על הניהול המעולה לאחרונה,
ויותר מהכל מחזיק אצבעות ש"המושכים בחוטים" יצליחו להתגבר על המכשול הזה, ובדיעוד יראה לנו גם הוא עוד נקודה בתוך קו ישר ארוך....
"מסע גדול, מכיל בתוכו צעדים קטנים רבים, חלקם כואבים, חלקם מענגים..."
LADY RED​(שולטת)
לפני 17 שנים • 16 בנוב׳ 2007

יש לי תקווה בלב

LADY RED​(שולטת) • 16 בנוב׳ 2007
הי לכולם

היה מיוחד לראות את המועדון שוקק באנשים.
סשן אחר סשן
בכל מקום שרק הסתכלתי היו סשנים
הייתה אוירה שונה ומיוחדת בכל חדר שבו התקיימו הסשנים.
ממש זה עשה לי צביטה בלב לראות את כמות האנשים שהייתה במועדון.
כל כך הרבה אנשים מוכרים ולא מוכרים יצא לי לפגוש.
בשבילי הדאנגן הוא הרבה.
זה המקום שהתחלתי בצורה אמיתית מהבסיס ולמדתי רבות את כל מה שאני כיום
זה המקום שהרגשתי כמשפחה בבית
בשבילי המועדון הוא מיוחד ולא כמו עוד מועדון ריקודים רגיל
אין ספק שהמועדון הזה הוא בשבילי הרבה מעבר שמילים יוכלו לתאר.
ואני מקווה כפי שקראתי בפוסטים פה שבאמת
שצריך שנהיה אופטימים ולא ניתן ליגון לאחוז אותנו
אלא להמשיך להיות אופטימים ובאמת להאמין שהדאנגן על אף סגירתו
יחזור ל חייים
אני פשוט ממאנת להאמין אחרת.
אולי כי יש לי תקווה בלב.
אתמול עם כל תחושת העצבות שהייתה לי במועדון.
מצד שני ראיתי את כל האנשים שבאו למועדון ולהיות שם
וזה רק הראה לי עד כמה המועדון יקר לכולנו
זה איפשהו חיזק אותי ונתן לי תקוווה
שאנחנו כל משפחת דאנגן היא משפחה מחוזקת
ואנחנו לא נשבר
ונעמוד איתן.
ממני באהבה עמוקה
ליידי רד
סיגריה​(אחרת)
לפני 17 שנים • 17 בנוב׳ 2007

Re: יש לי תקווה בלב

סיגריה​(אחרת) • 17 בנוב׳ 2007
ליידי רד 24 כתב/ה:
הי לכולם

היה מיוחד לראות את המועדון שוקק באנשים.

זה המקום שהרגשתי כשפחה בבית
ממני באהבה עמוקה
ליידי רד


icon_lol.gif
נו...
הייתי חייבת...
Tish Adams
לפני 17 שנים • 17 בנוב׳ 2007
Tish Adams • 17 בנוב׳ 2007
למרות שהגענו מאוחר פגשתי המון אנשים שלא ראיתי המון זמן.
נהנתי והשתוללתי.
שיצאנו קלטתי שבעצם זהו.
הוצאתי את הנייד, צלמתי את המועדון מבחוץ ושלום.

תודה לעמוס, ללס"ע, למילי, ליעלי הניצחית ולכל מי שעשה את ה*גטו למה שהוא.
תודה על החוויות שנשארו - ונשארו המון.
מאמינה שלכל אחת ואחד מאיתנו יש מקום חם בלב למועדון שהוציא אותנו מהארון.

תודה על שתי מסיבות פמדום נפלאות שעשינו ביחד.

גטו = דאנג'ן בטישאית.