Homelander(שולט)
|
לפני 15 שנים •
12 בינו׳ 2009
יקירתי האהובה,
ראשית, אחלה הקדשה עשית לי פה בפוסט, אז קבלי נשיקה
 ואיזו הצלפה הגונה לאיזון 
שנית, אני חושש שמהתיאור הסוער של התחושות שתיארת פה, אנשים לא בדיוק הבינו את הקשר של ההודעה הזו לפוסט ולכן אכניס את נק' המבט שלי היות וגם אני באותו ערב, עלתה בי המחשבה על הנושאים שדנתי בהם פה במהלך התהליך: אז ככה, שפחתי היקרה כששכבה בעיניים עצומות והתמסרה לתחושות בעיקר, ראתה רק פן אחד של ה'יצירה' הקטנה והמתוקה שלנו- אני לדידי, לא נגעתי בבלבד במובן הכי פשוט וראשוני שלו... ראוי לציין למען הדיון שאימי היקרה הינה אשת-מחול מגיל צעיר ועד היום ולשמחתי ניצני הריקוד והחיבור למקצבים ומוסיקה דבקו גם בי (יעידו על כך אנשים שונים ומגוונים :->) ולכן מה שעשיתי בעצמי, החל בעצימת עיני שלי, לעתים רחוקות מאד בתהליך פקחתי אותן והעפתי מבט כדי לראות מה הולך; תוך כדי עצימת עיינים התחברתי חזק למוסיקה ופשוט זרמתי בתנועותי שכולן הסתכמו כמובן בידי הנוגעות ורק בהמשך בשאר חלקי הגוף הנוגעים ממש לפי איך שחשתי את המוסיקה. המצב שנוצר הוא שכל גופי בהתחלה בתנועות הרבה יותר עגולות וגליות ובהמשך כשהמוסיקה התחלפה למשהו אירי יותר אז בתנועות חדות יותר- כוח המגע החל בגוף ותמיד הסתכם בידיים או באיבר שהעביר אותו, לכן המגע שנוצר היה יותר ייחודי. הגירוי שעבר אליה נבע מעצם המגע בגופה, אך אני מצידי נשארתי במכנסי הג'ינס שלי ולא היה בי כל גירוי-מיני, אלא סוג של אקסטטיות הנובעת מהחיבור עם המוסיקה והביטוי שלו במגע- לכן זה היה כ"כ טקסי. כאשר מביטים מנק' המבט הזו, האמנות מתבטאת בשני רבדים- האחד, העברת תחושות שונות לשפחתי המתמסרת והשני התנועתיות הכוללת שהייתה יצירתית ככל שנתתי לה. ואכן כפי שניתן לראות- התוצר יצא טוב 
|
|
|
|
|
|