שאלה לגבי לבוש

Re: כמה תגובות בפוסט אחד

רפאל • 4 בפבר׳ 2009

אתה מבסס את כל הטיעון על מה שאתה מרגיש, ועל פליאה שאין אחרים מרגישים כמוך. אם אתה שובניסט, אין זה מפתיע באמת שאמירות שוביניסטיות אינן פוגעות בך או מטרידות את מנוחתך. גם אם היית קצין SS סביר להניח שאמירות אנטישמיות לא היו פוגעות בך או מטרידות את מנוחתך. ומנגד - אם היית אישה, אולי אמירות שובניסטיות, היו נוגעות בך יותר. אולי אז גם היית קורא, לנשים שרוצות להיות "מופלות לרעה" במסגרת בדס"מית, לפנות לטיפול נפשי. או שלפחות לא היית מתפלא כל כך שנשים אחדות מתקשות לשמוע אמירות שובניסטיות.

באופן כללי, גם אני מתקשה להבין את ההגיון שלך, ג'ק.


יחד עם זאת, איני מקבל את הטענות כי ישנו ניגוד מוחלט בין אידיאולוגיות של אפליה, מן הסוג של נאציזם ושוביניזם, לבין פנטזיות מיניות או המחזות של אותן פנטזיות בחדר המיטות. הניגוד קיים, אבל אין הוא ניגוד מוחלט. בוודאי שהפנטזיה משמרת משהו מן האידיאולוגיה, ומפיחה בה חיים.

huan • 4 בפבר׳ 2009

ואולי במקום לצטט את ג'ייק וראובן (שאף פעם לא הצטיין באמירות שיש בהם מן החוכמה) כדי לצטט את TAME ולחזור על דבריו שדין אבדו באמצע ואם זאת מדגישים היטב את ההבדל בין שליטה גברית (או נשית) לבין שובניזם ושנאה.


(אם כי אני חושב שהייתי יכול לנסח זאת המשפט יותר קצר ואלגנטי)

Morticia • 4 בפבר׳ 2009

הכל טוב ויפה

רק שאני מבקשת שלא לזלזל במה שרפאל כתב
שכן הוא כתב דברי טעם וחכמה
שאני אישית מצדיעה לו על האומץ להביעם

יש יותר מדי פער בשם הסאב טקסט - תת מודע - לא מודע
פער נסתר ומתנשא המעודד בורות ומביס תמימות ורומנטיקה, לצד ערכים, בשם הציניות המרה שאין בה ולו אצבעוני קטן ומלא חלודה על אצבעו של חייט מזדקן בפינת הסימטה החשוכה

אוסקר ויילד לדוגמא ישב בכלא על לא עוול בכפו
ואמר דברי טעם רבים וצודקים בחייו

קצת התמרמר מויתור הנשים אולי
קצת נשבר

כולה היה הומוסקסואל ובעל דעה עצמאית שאינה מתייפה כשם שהיא פשוט יפה
גם על כיעורה
ועד שהתכער נורא
בשל ישיבתו הבלתי מוצדקת במקום אליו לא היה ראוי
ובוודאי שגם לגבר הכליאה האונסת קשה
לא רק לאישה
...

אני מבקשת להניח בצד את שאלת השפיות של המרקיז דה סאד
ולשים על הפרק את שאלת השפיות של סרבני השירות בשטחים

ותפסיקו לרדות בגברים שלא עשו צבא
הם לא גאים
וכבר מזמן אף אחד לא נלחם למען הגנה על המדינה

אף אחד לא גאה בהחלטתו
ואף אחד לא גאה בכניעתו

דואליות קשה
הקוראת לצו פיוס בין הגברים למען הרואיות רומנטית אותנטית ויפה
ופאר כבוד האישה שעוד נותרה...

גבריות אינה בנשק - אינה בשוויץ שרירי חסר טעם ומאולץ, בוודאי אם מדי - אינה בסירוס עצמי מכל סוג שהוא {ואני אמצוץ מתוקף שליטתי לגבר שילבש מחוך וביריות עבורי - ככה בא לי!} - בוודאי שאינה בפרוטה או בריבוייה

בעל המאה הוא לא היחיד המחזיק בדעה

מהיום אמור
{באם תראה לנכון לאמץ לך את הבודהיזם הצבאי של חופש הבחירה}
אני סרבן שטחים גאה ושפוי שרואה את תפקידי החברתי רחוק מחורבן עמי בשם החרבת שכני
ובמקום זאת אני תורם ליצירה התרבותית בחברה
ולחינוך הערכי והמפרה
למיגור הבורות ועידוד ההבנה והסובלנות והתבונה
ללא ביטול רגש באם בורכת
ולשמירה על הביטחון של כולם בכבישי המדינה

סע לאט ובזהירות
אנא ממך
יש מי שאוהב אותך
ויחכה לך

כי אני לא רוצה רוצחים על הכביש
אני רוצה אנשים מוסריים עם מצפון ודעה
שיודעים לבחור ולתת את הדעת על הקושי הקיים בה

אין לקחת לסרבני שירות בשטחי ישראל הכבושים
{על ידי עמנו}
את רשיונות הנהיגה
זכותם לסרב מתוך שפיות הדעת
לי זה אפילו הגיוני במידת מה
{ואיני חלילה מבטלת את חשיבות הצבא ובטחון החוץ של המדינה או את הבחירה של פקודיה לשרתה נאמנה. בוודאי שאיני מבטלת את חשיבות הילד שיושב שם אבל כמו שאובאמה לא מבטל את החלום של מרטין לותר קינג על היום הזה, האדם השבוי אינו ממלא תפקיד חברתי מתבקש בהצגה שאף פעם לא נגמרת ואין בה שום תקווה. לא רוצה לדבר על נושא שטחנו מעבר ליכולת השאת אל מול התעלמות מן האמת}

יש לתת את הדעת על שיטות הענישה המפוקפקות במדינה
לצד האדרת פושעיה וביזוי גיבוריה
וללמוד עוד משהו מהאיטלקים

פאזוליני זה לא מוסוליני

אז סעו לאט ובזהירות בבקשה

וקבלו את השפיות המבקשת לא לכבוש אדם ולא להכנע לחורבן העם, המדינה והטעם במילה הגנה ולוחמה למען צדק ושלום העם
למען החברה

באיזו אגדה איש צבא ימלא תפקיד אסתטי של שר תחבורה?

תנו לנו חנות מכולת שכונתית קטנה
וגיטרות
תנו לנו פיסת נייר ונוצה
תנו לנו תקשורת המונים ראשונית בכיכרות העיר בפני כל העם

אנחנו שומרים על הגנת הפנים של המדינה
וביטחון הכבישים
והילדים

זה תפקידנו השפוי בעולם המטורף שלנו
אנחנו לא המרקיז דה סאד
לא בני סלע
ולא יגאל עמיר

אנחנו סרבני שירות בשטחים תחת כיבוש
ומבקשים ללמד את השפה הערבית ותרבותה
בבתי הספר
כמו את האנגלית, הלשון, הספרות, החיבור, שעת קריאה, שעת חברה, מחוייבות אישית, ציור, מוסיקה ומלאכה, כלכלת בית ומכונאות רכב

עד מתי נמנע מנשים להתבייש על סיבת דחייתן לאורך השנים מלימודי הטייס הצבאיים?
אתם בטוחים ש...

בקרוב:

האגדה על סינדרל וכוס הזכוכית

בעזרת השם



{אני יכולה ליצור מתח ועניין אך מבקשת שלא להבליע את הערך והטעם בשם ניצחון התום הטהור על ציניקני הבור}

קראו גם קצת קפקא בקיצור

סרט טוב של האחים כהן?

ביטניקים וביטלס קצת

אני מצדיעה לרפאל
ומבקשת לא לזלזל בערך
ולא להתנשא על כמה טוב אנחנו יכולים להסתיר אותו

להפיץ ולא להפליץ

סרבני שירות בשטחים כבושים בשם השפיות והענישה ההוגנת והולמת את מי שראוי לה
{סירוס לא יפתור מוח חולה של לפחות מחצית מעברייני המין ונדמה לי שהדרך הטובה ביותר לבטא מקבילה דמיונית לאקט הסירוס על נשים הוא אנטי-רחמי {שלי! שלי ואני רוצה לפרק את האם אמא של מי שככה חושב שהוא יכול לעשות לי! תרגיעו אותי ותקנו דרכי ענישה ומוסר!!}
די לכיבוש!
לחיי החברה הערכית המבורכת בשפע נפלאות האדם והטבע
והדמוקרטית כמובן
הווה אומר שלטון העם
וחופש העיתונות!
ודי לקטל בכבישים

{לי תקחו רישיון נהיגה כי אני לא רוצה לרצוח ערבים? על כל עברת תנועה שלא זכתה בכבוד מעמד הענישה על מה שפעם ידענו להבין כפשע נהרג סוכן נסיעות רוסי ממש לא מזמן בכביש הערבה והמרקיז דה סאד הוא לא פרסומת טובה לטויוטה, גם לא לאולדסמוביל!}


הפסקה האחרונה של רפאל נכונה ולגיטימית
כל הכבוד שרשם
צריך לזכור מקום לרפלקסיה וסאטירה
אפילו גרוטסקה
אני לעולם לא אשכח איך היטלר ביקש לרצוח אותנו כעם
וזה לא חייב להיות ציני כאילו היינו הומוסקסואל שבור בכלא
{באמת שיש טקסטים יפים לזכור לאוסקר ווילד}

מעתה בכביש חשוב כמו רומאי:
פאזוליני ולא מוסוליני!

בברכת בריאות, שלום ואהבה לכל

לצד החופש לבחור מה שאנחנו רואים לנכון
מבלי להתפשר על הערך שבלענו בהתנשאות מרושעת וקטנונית של אובדן אמונה במה שבער בנו
ותוך צמצום הפער בין חומרת הענישה הקטנונית
אל מול זו המוצדקת

לזכרו של יצחק רבין
ובשם הכבוד שטרם נס משולמית אלוני, שתהיה בריאה
יש חד"ש
יש רע"מ
זה לא מתחיל ונגמר במוסלמי-יהודי
מזרחי-אשכנזי
ושאר שטויות

זה מוסר וצדק
זה רצון לשלום וביטחון אמיתי
לשכנות נעימה ושלווה

ועוד המון המון אנשים טובים ומופלאים שפעם עוד היתה בהם אמונה

וזו לא נסה ולא ש"סה.......!

{גברים - דברו - אני תומכת בזכות שלכם לומר לא ולשמר ערכים. לא כל הנשים ויתרו עליכם ואוסקר ווילד עוד היה אומר מילה תמימה בזכות זה... אולי? היה גם איזה מארק טווין יפה.... אל תשכחו למה התכופפתם!}

Re: עטרה ליושנה

in_the_dark​(מתחלפת) • 4 בפבר׳ 2009

כדאי לך לאתר את האנשים הלבושים בהידור מאופק (האיפוק חשוב מההידור, אגב). שום דבר גותי, פטישיסטי וכדומה מחוכי פלסטיק זולים ואיפור צעקני. כל אלו אומרים 'שימו לב אלי!', או 'אין לי גרוש אבל אני מקורי/ת' - לא שזה רע - אבל לא מעיד על שליטה עצמית, שהיא בבחינת הכרח. רצונך לפגוש נשלט/ת ראוי/ה? יש לבקש את אלו הלבושים בבגדים המשדרים סקסיות מאופקת, בבחינת 'הזנות שלי אינה כללית, אלא שמורה למביני/ות עניין בלבד'. [color=orange]איפוק הוא קוד הלבוש של אנשים בעלי ערך עצמי.
ראובן[/quote][/color]

מתנצלת אם אני קטנונית אבל אני באמת רוצה להבין את הקשר
לדוגמה אני לובשת מחוכים שנים -התאהבתי בהם בטיול בסן פרנסיסקו
אני מכירה את דנה עוד מהתקופה שהיתה מוכרת מהבית
אז קצת מוזר לי לקרוא דבר כזה
איך זה שמישהי לובשת מחוך הופך אותה למישהי חסרת שליטה עצמית

Re: עטרה ליושנה

Morticia • 5 בפבר׳ 2009

[/color]

מתנצלת אם אני קטנונית אבל אני באמת רוצה להבין את הקשר
לדוגמה אני לובשת מחוכים שנים -התאהבתי בהם בטיול בסן פרנסיסקו
אני מכירה את דנה עוד מהתקופה שהיתה מוכרת מהבית
אז קצת מוזר לי לקרוא דבר כזה
איך זה שמישהי לובשת מחוך הופך אותה למישהי חסרת שליטה עצמית

[/quote]

את תעשי מה שטוב לך ותלבשי מחוכים בשפע

אני אוהבת לגוון בלבוש שלי ובהתאם למצב רוח וחוש הסגנון שלי

מי שלא נעים לו כף ימחא

עם זאת אני מניחה

שכנראה שכשאת במחוך
ראובן שלנו
נורא מתגרה

וכנראה שקשה לו לשלוט בעצמו
...

{המטרה: מוכרחים להיות שמח! הבאנו שלום.... כן}

Re: כמה תגובות בפוסט אחד

נילי ונילי • 5 בפבר׳ 2009

ובפרס "זעקת הקוזק הנגזל" לשנת 2009 זוכה [טה דה דם, דה דם]: ג'ייק!!!
לא מכבדת ולא נעליים, ידידי ג'ייק, כל ההתייחסות שלך לטראני בוי בשרשור הזו היתה מבזה ודומה להתנהלות של פיל בחנות חרסינה. עיון קצר בפרופיל שלו היה מעלה את הדרך הנכונה לפנות אליו. גם קריאת ההודעות שלו יכולה היתה לרמוז לך בנושא הזה, כיוון שהוא נוהג לכתוב על עצמו בגוף זכר. אתה לא יכול גם להתנהל בצורה מזלזלת מול אדם כלשהו, ואז גם לבכות אחרי שצועקים עליך.



למה זה סותר?



טוב, זה, כמובן, קשקוש.

Re: עטרה ליושנה

היילני • 5 בפבר׳ 2009

מכובדיי ומכובדותיי,

1. אין קשר בין ביגוד לאדם שאת. in-the-dark, את יכולה ללבוש חליפת טוקסידו ולהיות נשלטת, כמו שאת יכולה ללבוש שק ולהיות שולטת. ראובן מחפש את הסממנים החיצוניים לאיפוק, כי הוא רואה באיפוק סממן לשליטה עצמית, ואת זאת האחרונה תנאי להיות אדם שולט/ת. ראשית, וידוי קטן.
זה תמיד משעשע אותי כשאני קוראת כאן בפרופילים של שולטים את הססמה: "כל שולט שולט בעצמו". אני מניחה שכל מי שנמצא/ת כאן שולט/ת בצרכיו (כך לפחות אני מקווה), אבל מעבר לזה, אני, אישית, נוטה לאחר או להקדים למקומות, אני גרועה בדחיית סיפוקים, ואני נוטה להגיש עבודות ברגע האחרון. שנית, החברה המערבית -הגמונית שאנחנו חיות בה מקשרת בין איפוק, שליטה ויופי. אנחנו מוצאים ערך אסתטי רב יותר באישה שבוחרת קטיפה על פני ויניל, שמדברת יפה ואינה מתפרצת, שנראית מרוחקת ואותה אנחנו רוצות לכבוש. זו כמובן הכללה במסווה. הכל טוב ויפה, אבל המציאות מכה בנו פעם אחר פעם, כשאני מוצאת יופי בכנות גמורה, ולא במשחקי איפוק/שליטה, וככלל אני מוצאת הרבה יותר יופי בתוכן מאשר בצורה. כלומר, היי רהוטה ושקולה ככל שתהיי, את עשויה לדבר שטויות, מה עוד שדווקא בחברה שמאדירה שכל ומגנה רגש (כאילו השניים היו מנוגדים), אני אעריך ביטוי רגשי מקורי. לסיכום, איפוק הוא לא תנאי הכרחי ולא מספיק לשליטה. ובטח שלא ביגוד.

2. אינני יודעת מהיכן הסימוכין לדואליות הזו של נפש האישה. כמו כן, אין לי מושג מי היא אותה "דומית ותיקה", אבל זה גם לא ממש מעניין אותי. ראובן וידידו ג'ייק יכולים להמשיך להחזיק בדעותיהם, ונבצר מבינתי כיצד אני, כאישה, אוכל לקבל השראה מאחד מהם.

5. לצערי, ראובן חוזר לגישה המהותנית שלו, היינו שאישה היא רחם ולכן היא כך וכך. אותה גישה היא היא הבסיס לשובניזם והסיבה להולדת הפמיניזם. ראובן וג'ייק גורסים שכל אישה היא נשלטת, מלבד אלו המתכחשות לכך או אלו שלא פגשו את "הגבר הנכון". הם מוצאים חיזוקים למהותם הגברית והשולטת ע"י שימוש בביטויים כמו "כלבה נובחת ומציקנית", "הביאי בירה או קפה", במיוחד כאן בפורום השליטה הגברית ההטרוסקסואלית בו ניתנת להם הגושפנקא. מאחר ואני טיפוס אופטימי, אני רוצה להאמין שנשים נשלטות (כי הרי לא כל הנשים הן שולטות כמו שלא כל הגברים הם נשלטים) תהיינה בעלות ערך עצמי (גם אם הן בכלל נודיסטיות) ותבחרנה להן שולטים ראויים.

וראי כיצד ראובן משתמש באיפוק שלו, משתמש בשפה שאינה ראויה עם מורטישה, מנסה "לבחון" את מידת האיפוק שלה, שהוא בעצמו אינו עומד בה, ומתמלא בהרגשת ניצחון חמקמקה ווירטואלית כאשר היא לכאורה "נכנעת" לעלבונותיו ומגיבה, בצדק, באימפולס רגשי.

מציצה הגונה, ולא רק ביום ההולדת, ואם תהיה נחמד, אני מבטיחה לא לנשוך,
היילני.

Re: עטרה ליושנה

electro-z • 5 בפבר׳ 2009

סליחה על האוף טופיק, אבל אני לא מצליח להבין את ההמנעות ממגע של השיניים בזין בזמן מציצה בתור איזו הבטחה מנחמת.

דווקא ההיפך - אם הוא יהיה נחמד - גם תגרדי וגם תנשכי!

רפאל • 5 בפבר׳ 2009

ג'ק אמנם מפריז, אבל דווקא בנקודה הזו יש טעם בדבריו. שולט לא מחפש אישה מתחשבת שהתחביב שלה הוא להביא בירה. לא צריך קשר בדס"מי בשביל שאישה תביא לך בירה. אם לא נדקדק, הרי שהוא מחפש אישה צייתנית. לא רצון טוב, אלא איזו קונסטיטוציה שמחייבת אותה לעשות את זה. לרוב התשוקה הזו אינה מתייחסת לאישה ספציפית, אלא מעידה על סוג של דימוי שיש לאותו גבר ביחס לאישה הרצויה. אז בוודאי שיש בבדס"מ משהו שמחייב אי-שווין. גם אם החיוב הזה אינו אג'נדה פוליטית שקוראת לחקיקה חדשה ולהסדרה מחדש של מעמד הנשים בחברה.

הרבה אנשים בקטע מכחישים את המובן מאליו. הם חושבים שאלימות אינה עוד אלימות, אם היא כפופה לאיזה מנגנון של הסכמה. וחושבים שאי-שווין חדל להיות אי-שווין, אם הוא מלווה בתשוקה ובסוג של רצון.

huan • 5 בפבר׳ 2009

אני לא מסכים איתך. כמובן שאינני נמנע עם קליקת השולטים ואין לי הבנה עמוקה כלשהי או דלת סתרים לעולם הפנימי של שולטי הכלוב בפרט והעולם בכלל אך אני חושב שאין הדבר מונע ממני לחוות דעה על איך הדברים הינם או אמורים להיות לדעתי.

בסופו של דבר אנחנו מדברים כאן על דימויים ויצוגים ואל איך הם באים לביטוי בעולמו של אדם המכנה עצמו שולט/שולטת (או נשלטת/מתחלף). האם אכן יש הפרדה בין היצוג של "אישה" בכלל לבין ה"סאבית". האם לדעתו של "השולט" כל נשים הן בעצם סאביות (כמו במקרה של ראובן) או שאולי ישנן נשים שלהם מאפיינים מסויים וסאבית/סאביות שאל אף היותן נשים הן נבדלות מהן?
אם המקרה השני הוא הדומננטי הרי טענתו של TAME היא המגדירה אותו בצורה הטובה ביותר שכן שולט יכול להיות פאמניסט מושבע והדוגל בשיוויון מלא בין המינים (ואף יותר מכך) ואם זאת להחזיק בדעות אחרות לגבי סאביות ולשלוח אותן להביא לו בירה בהיותן סאביות ולא מהיותן נשים.
(אדם יתיחס בצורה מסויימת לאמא וידרוש ממנה להכין לו סטייק ויהיה "פודל" עם אישתו).

אני רוצה להאמין שהמקרה השני הוא אכן הדומננטי ודעות כמו של ראובן הן עמדת מיעוט לא רק בכלוב אלה בחברה בכלל. איך הדברים נראים במציאות? זאת אינני יודע - שכן מבחינת הלוגיקה וההתכנות שני האפשרויות שהצגתי הן בעלות תוקף.