סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי ראה את הסרט על גואל רצון? בערוץ 10...

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 14 בפבר׳ 2009

Re: ברור שהילדים זה הכי חשוב

אנימה כתב/ה:


אני חושבת שעניתי לך אנה דן.
אבל אם את חושבת שלא, את מוזמנת.
להצקות אינטלגנטיות לא אומרים לא : )


כן, את בהחלט ענית לי icon_smile.gif

מה המרחק? אם את מתכוונת למרחק בין הערצה עיוורת לבן זוג לבין שכזאת לגורו - וואלה אני לא יודעת. כנראה שהוא קיים, לא בטוח שהוא גדול. אני רואה כמה וכמה קווי דמיון.
שלגי
לפני 15 שנים • 14 בפבר׳ 2009

Re: ברור שהילדים זה הכי חשוב

שלגי • 14 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה:
זה פשוט נושא נפרד ממה שניסיתי לשאול. נו, מילא.
זה לא שאתם לא צודקים בכך שזה לא בסדר, אז אני אנסה להפסיק להציק.


אני לא חושבת שאת מציקה, אנסה לחדד מדוע בעיני זה האישיו.
כאשר אישה בוחרת להיות שפחה טוטאלית, זו הבחירה שלה, גם אם זה להיות חלק מהרמון.
כאשר היא בוחרת לערב בכך את ילדיה, אז זה מפסיק להיות לגיטימי.
וזה מה שבעיני, עושה את עיקר ההבדל.
אם היה מדובר בנשים בלבד, היה קשה מאוד לעשות את ההפרדה החדה בין שליטה לגיטימית למשהו אחר.
זו עדיין בחירה שלהן, גם אם היא לא נראית לנו.
כאן זה ממש לא כך.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 14 בפבר׳ 2009

Re: ברור שהילדים זה הכי חשוב

שלגי כתב/ה:
אנה דן כתב/ה:
זה פשוט נושא נפרד ממה שניסיתי לשאול. נו, מילא.
זה לא שאתם לא צודקים בכך שזה לא בסדר, אז אני אנסה להפסיק להציק.


אני לא חושבת שאת מציקה, אנסה לחדד מדוע בעיני זה האישיו.
כאשר אישה בוחרת להיות שפחה טוטאלית, זו הבחירה שלה, גם אם זה להיות חלק מהרמון.
כאשר היא בוחרת לערב בכך את ילדיה, אז זה מפסיק להיות לגיטימי.
וזה מה שבעיני, עושה את עיקר ההבדל.
אם היה מדובר בנשים בלבד, היה קשה מאוד לעשות את ההפרדה החדה בין שליטה לגיטימית למשהו אחר.
זו עדיין בחירה שלהן, גם אם היא לא נראית לנו.
כאן זה ממש לא כך.


אם העירוב שלה את ילדיה פסול, סימן שהבחירה שלה גם פסולה, רק שבגלל שהיא בגירה אין לנו זכות לעצור אותה (כל עוד אין ילדים מעורבים). אז מה, למשל, המקום של המשפחה שלה בבחירה הזאת? האם להם יש אחריות/זכות לנסות להשפיע עליה ו"להציל" אותה, או שהם צריכים לכבד את ה"בחירה" שלה?

ומצד שני - אם יש לה זכות לחיות כפי שהיא רואה לנכון, ויש לה זכות לחנך את ילדיה כפי שהיא רואה לנכון, איך שתי ההנחות האלה מתיישבות עם הזכות של החברה להתערב במקרה כזה?
(ואכן הזכות לא מוכחת - המשטרה חסרת אונים).
אנימה
לפני 15 שנים • 14 בפבר׳ 2009

Re: ברור שהילדים זה הכי חשוב

אנימה • 14 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה:
אנימה כתב/ה:


אני חושבת שעניתי לך אנה דן.
אבל אם את חושבת שלא, את מוזמנת.
להצקות אינטלגנטיות לא אומרים לא : )


כן, את בהחלט ענית לי icon_smile.gif

מה המרחק? אם את מתכוונת למרחק בין הערצה עיוורת לבן זוג לבין שכזאת לגורו - וואלה אני לא יודעת. כנראה שהוא קיים, לא בטוח שהוא גדול. אני רואה כמה וכמה קווי דמיון.



יש קווי דמיון, ואם הוא לא היה גדול, אז כאן היו צריכות לצוץ כל שני וחמישי
כתות. וזה גם אומר שבכל מקום יש אנשים שיש להם צורך בהערצה, וכל מקום
יש אנשים שמחפשים משמעות לחיים.
אלו תופעות פסיכולוגיות שמופיעות בחיים בכל מיני מינונים.
מדוע אנשים רוצים להתפרסם? מדוע יש הערצת כוכבים? מדוע אנשים
מחפשים משמעות לחיים? מדוע סאבית זקוקה להערצת אדונה?
כל הדברים האלו מופיעים במינונים שונים ומשונים.
אלו לא תופעות יש מאין. בבדסמ זה נראה כך, בעולם זה נראה קצת אחרת
ואצל גואל זה נראה קיצוני ומסוכן.
בכתות יש שימוש בצרכים הפסיכולוגים האלו באופן קיצוני.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 14 בפבר׳ 2009

Re: ברור שהילדים זה הכי חשוב

אנימה כתב/ה:
אנה דן כתב/ה:
אנימה כתב/ה:


אני חושבת שעניתי לך אנה דן.
אבל אם את חושבת שלא, את מוזמנת.
להצקות אינטלגנטיות לא אומרים לא : )


כן, את בהחלט ענית לי icon_smile.gif

מה המרחק? אם את מתכוונת למרחק בין הערצה עיוורת לבן זוג לבין שכזאת לגורו - וואלה אני לא יודעת. כנראה שהוא קיים, לא בטוח שהוא גדול. אני רואה כמה וכמה קווי דמיון.



יש קווי דמיון, ואם הוא לא היה גדול, אז כאן היו צריכות לצוץ כל שני וחמישי
כתות. וזה גם אומר שבכל מקום יש אנשים שיש להם צורך בהערצה, וכל מקום
יש אנשים שמחפשים משמעות לחיים.
אלו תופעות פסיכולוגיות שמופיעות בחיים בכל מיני מינונים.
מדוע אנשים רוצים להתפרסם? מדוע יש הערצת כוכבים? מדוע אנשים
מחפשים משמעות לחיים? מדוע סאבית זקוקה להערצת אדונה?
כל הדברים האלו מופיעים במינונים שונים ומשונים.
אלו לא תופעות יש מאין. בבדסמ זה נראה כך, בעולם זה נראה קצת אחרת
ואצל גואל זה נראה קיצוני ומסוכן.
בכתות יש שימוש בצרכים הפסיכולוגים האלו באופן קיצוני.


כן, על זה אני מדברת.
לא על זה שככה זה בבדסמ (כי זה לא).
אלא על כך שקיצוניות כזאת מתקיימת גם, בין השאר, במסווה של בדסמ.
גם פה יש אנשים שלא מבינים שהם כלואים וחושבים שטוב להם.
גם פה יש מניפולציות פסיכולוגיות.
וברור לי לחלוטין שכרגע סתם ציינתי את המובן מאליו ואין לי פואנטה בכלל.

זה לא אומר שום דבר על אף אחד, התחלתי עם זה כתגובה לכך שמישהו אמר שהשרשור הזה לא צריך להיות פה בכלל, וניסיתי להגיד שדווקא אין בעיה עם המיקום של הדיון הזה, ושדווקא צריך להיות לנו מאד מעניין לדבר על זה, בהקשר של הנושא שלשמו התכנסנו בכלוב.
שלגי
לפני 15 שנים • 14 בפבר׳ 2009

Re: ברור שהילדים זה הכי חשוב

שלגי • 14 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה:
שלגי כתב/ה:
אנה דן כתב/ה:
זה פשוט נושא נפרד ממה שניסיתי לשאול. נו, מילא.
זה לא שאתם לא צודקים בכך שזה לא בסדר, אז אני אנסה להפסיק להציק.


אני לא חושבת שאת מציקה, אנסה לחדד מדוע בעיני זה האישיו.
כאשר אישה בוחרת להיות שפחה טוטאלית, זו הבחירה שלה, גם אם זה להיות חלק מהרמון.
כאשר היא בוחרת לערב בכך את ילדיה, אז זה מפסיק להיות לגיטימי.
וזה מה שבעיני, עושה את עיקר ההבדל.
אם היה מדובר בנשים בלבד, היה קשה מאוד לעשות את ההפרדה החדה בין שליטה לגיטימית למשהו אחר.
זו עדיין בחירה שלהן, גם אם היא לא נראית לנו.
כאן זה ממש לא כך.


אם העירוב שלה את ילדיה פסול, סימן שהבחירה שלה גם פסולה, רק שבגלל שהיא בגירה אין לנו זכות לעצור אותה (כל עוד אין ילדים מעורבים). אז מה, למשל, המקום של המשפחה שלה בבחירה הזאת? האם להם יש אחריות/זכות לנסות להשפיע עליה ו"להציל" אותה, או שהם צריכים לכבד את ה"בחירה" שלה?

ומצד שני - אם יש לה זכות לחיות כפי שהיא רואה לנכון, ויש לה זכות לחנך את ילדיה כפי שהיא רואה לנכון, איך שתי ההנחות האלה מתיישבות עם הזכות של החברה להתערב במקרה כזה?
(ואכן הזכות לא מוכחת - המשטרה חסרת אונים).


עצם עירוב הילדים הוא זה שהופך את האקט לפסול,
מה שבסדר בין שני בגירים (או יותר), אינו בסדר כשמעורבים בו ילדים.

ביחס לשאלות האחרות שהעלית כאן, אני עייפה מכדי להתעמק בשלב זה. icon_smile.gif
אנימה
לפני 15 שנים • 14 בפבר׳ 2009

Re: ברור שהילדים זה הכי חשוב

אנימה • 14 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה:
שלגי כתב/ה:
אנה דן כתב/ה:
זה פשוט נושא נפרד ממה שניסיתי לשאול. נו, מילא.
זה לא שאתם לא צודקים בכך שזה לא בסדר, אז אני אנסה להפסיק להציק.


אני לא חושבת שאת מציקה, אנסה לחדד מדוע בעיני זה האישיו.
כאשר אישה בוחרת להיות שפחה טוטאלית, זו הבחירה שלה, גם אם זה להיות חלק מהרמון.
כאשר היא בוחרת לערב בכך את ילדיה, אז זה מפסיק להיות לגיטימי.
וזה מה שבעיני, עושה את עיקר ההבדל.
אם היה מדובר בנשים בלבד, היה קשה מאוד לעשות את ההפרדה החדה בין שליטה לגיטימית למשהו אחר.
זו עדיין בחירה שלהן, גם אם היא לא נראית לנו.
כאן זה ממש לא כך.


אם העירוב שלה את ילדיה פסול, סימן שהבחירה שלה גם פסולה, רק שבגלל שהיא בגירה אין לנו זכות לעצור אותה (כל עוד אין ילדים מעורבים). אז מה, למשל, המקום של המשפחה שלה בבחירה הזאת? האם להם יש אחריות/זכות לנסות להשפיע עליה ו"להציל" אותה, או שהם צריכים לכבד את ה"בחירה" שלה?

ומצד שני - אם יש לה זכות לחיות כפי שהיא רואה לנכון, ויש לה זכות לחנך את ילדיה כפי שהיא רואה לנכון, איך שתי ההנחות האלה מתיישבות עם הזכות של החברה להתערב במקרה כזה?
(ואכן הזכות לא מוכחת - המשטרה חסרת אונים).



אדם שנמצא תחת שטיפת מוח מאסיבית, שנמצא בתוך עולם שמנותק
מהעולם הרגיל,אני לא בטוחה שהוא יודע מה שהוא עושה, מה שמטיל סימן
שאלה אחד גדול על הזכות שלו לחיות את חייו וחיי ילדיו כמו שהוא חושב.

לא כל החלטה שמערבת חיי ילדינו היא פסולה.
אבל אי אפשר להגדיר את האנשים ששם כבעלי תפיסת מציאות נורמלית.
התהליכים בתוך כת הורסים כלים חשובים כמו שיפוט, שכל ישר והגיון.

זכותה של המשפחה לנסות להציל את ילדיה.
כי זו לא זכות, זה צורך דם לנסות להציל את הקרובים אליך.

אבל באמת מצד שני מול דבר כזה צריך לדעת מה עושים.
פשיטות על כתות בדרך כלל גורמות להתאבדויות.
אם החברה לא מתערבת ממשיך להגרם נזק ויש סכנה שאנשים
חדשים יצטרפו לשם.
אבל מה האלטרנטיבות מול דבר כזה? לא בטוחה שבמדינה שלנו
יש בכלל כלים לפעול מול תופעה זו. לא חוקית ולא מקצועית.
Tish Adams
לפני 15 שנים • 14 בפבר׳ 2009
Tish Adams • 14 בפבר׳ 2009
אני יכולה להבין את הקישור לבדס"מ דרך המושג 'שליטה'.
יש פה שטיפת מח שהיא סוג של Mind control.
מה שמבדיל פה בברור הם הילדים שמעורבים ואפשר לומר שנחרץ גורלם לחיות כאזרחים סוג ב'.
הם לא יוכלו להתחתן כדת וכדין אם ירצו בכך אם משפחה 'רגילה' בכלל תסכים לחתן את
הבת/הבן שלה עם מישהו שגדל כך ובכך, להתחבר עם הכת.
הקב"א הצבאית שהם יקבלו, הנידוי החברתי, הלעג ליוצא דופן והרשימה עוד ארוכה.
ועוד משהו בסיסי שמבדיל בדס"מ מהכת: שפוי, בטוח ובהסכמה.
לשטוף את המח לנשים להתאבד עם ילדיהם לא נכנס באף לא אחת משלושת הקטגוריות הנ"ל.

הדבר שהכי ברור לי והכי צורם לי אחרי הילדים הוא שאם עכשיו יש לו 32,
בעוד חודש יהיו לו עוד שלוש לפחות.
מחריד.
ראובן
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009

על כתות וחמלה

ראובן • 15 בפבר׳ 2009
מכובדיי,

הדברים שקראתי בשרשור הזה גרמו לי לצפות שוב, צפייה ביקורתית הפעם, בסרט המדובר. להלן מספר מסקנות:

1) הסרט ערוך בצורה מוטה, משוחדת. שימו לב, למשל, למוסיקה העדינה המלווה כמה קטעים - היא נועדה ליצור רושם של של שלווה הרמונית (אולם אין קטעים של מוסיקה קודרת או מטרידה). סביר להניח שאחד התנאים שהציב גואל רצון לשידור הכתבה היה, שזכות ה final cut תהיה שלו - כלומר שיש לו זכות להטיל וטו על שידור הכתבה אם התוצאה לא תהיה לרוחו. 2) מעט מאוד מהילדים הוראו. היכן הילדים הבוגרים יותר? איך נראים חייהם כיום? 3) לא באמת נחשף מידע על הלוגיסטיקה של הארגון - מקורות מחייה, מספר הבתים, קריירות של נשותיו, השקפת עולמן בהקשרים אחרים. 4) נראה שיש 'אמביאנס' מעט דתי בבית (במובן של יהדות, לא של פולחן הגואל). האם אכן כך? איך מוסדרים חיי ה'נישואין' הללו?

***

יש צורך במקורות מידע נוספים על מנת אכן לרדת לשורש העניין, אולם אני מבקש לזכור מספר דברים: אם ברצוננו אכן להבין משהו שזר לנו, עלינו להתחיל בגילוי חמלה (כלומר, לקבל את זכותו דבר להתקיים גם בלי שנבין אותו). נקודה נוספת: הועלתה השוואה בין פועלו של גואל רצון לבין פועלו של מאסטר אור, אם הבנתי נכון. איני סבור שלהשוואה הזו יש יסוד משום שנקודת המוצא של השניים שונה בתכלית: הרי גואל רצון אכן אוהב את נשותיו, מעבר אותן גם ויודע לכלכל את ביתו ומעשיו כבר עשרות שנים.

אגב, לעניין הכתות, מצורף מעט חומר רקע, גם אם ארכאי מעט:

http://www.katot.org/

ראובן
נוריתE
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009
נוריתE • 15 בפבר׳ 2009
ראובן
כמו כל נרקיסיסט ראוי לשמו ותוארו
האיש הזה אוהב את ההשתקפות שלו בעיניי "נשותיו" וילדיו.
זההכל.
אין בו שום אהבה אמיתית ונכונה.
מעברלזה הוא שרלטן מתחזה ורמאי.
הוא,מה שמכנים בלשון נקיה "אספן". כמה שיש לו יותר נשים וילדים ככה בעיניו הוא ,הוא יותר גדול ויותר חשוב.וזה מה שמניע אותו.

יש בו את כל המאפיינים של נרקיסיזם וסוציופתיות.וזה לא בריא לאף אחת מהנפשות ששמה.

אני לא רואה שום מקום לפתח או לגלות סובלנות ובטח שלא אמפטיה לאורח החיים ה"אלטרנטיבי" הזה, שלו. גםלא בתור בידיסמית אקסרימית מוכחת ומוצהרת.לא.

ומי שכן מנסה להבין אותו ואת אורח חייו ובזה לתת לזה אישור כל שהוא טועה ומטעה.ולא משנה לאיזה סקטור ציבורי,הוא שייך.

כל העיניין הזה הוא אסון ,בפוטנציה.
כי לצערנו, לכל מלכודת יש מי שיפול.

אזלת היד האימפוטננטית של הרשויות בעיניין היא מזעזת
אבל רק תסכלו על הסיפורים בעיתון בזמן האחרון וזה לא מפליא.למרבה הצער, לא
מפליא בכלל.