היילני |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
היילני • 1 במרץ 2009
tebayes כתב/ה: Tish Adams כתב/ה: קבלתי הודעה פרטית משיר כאב ואני מוצאת לנכון להתנצל בפניה על שהפלתי דווקא עליה את עניין הקיטורים.
הסברתי לה מאיפה זה בא. מסתבר (כמו שאני חושבת שקרה עם הייליני וטיצ'ר), כתבתי את זה לאדם שכן עוזר ועושה. Tame לדעתי, יש הרבה מקומות בהם זה יכול לבוא ליידי ביטוי. בתור התחלה, אנשים מדברים על הרצאות ומאנצ'ים. סדנאות למידה. זה דבר שמצריך ארגון והשקעה לא רק כספית. אתה רואה אנשים מתנדבים לעשות את זה? אני מתנדב, לארגן מקום(פאב סגור לערב) אנשים שיעשו הדגמה ולימוד, פרסום, מפה, כל מה שצריך. העניין היחיד הוא, שבשביל לעשות את זה צריך הענות של אנשים ושהם אשכרה יגיעו. כי אם אני סוגר פאב לערב שלנו, ומגיעים בסוף רק 10 אנשים.... קיצר, אם יש שלושים איש בערך שמוכנים להגיע לערב מאנץ+לימוד קשירות, אני מוכן לארגן את זה. טאבי, נפשיל שרוולים! ולגבי רצון להשתייך ותחושת אשמה. האבחנה ברורה וחשובה. אני, אישית, טיפוס אינדיבידואליסטי, כלומר, בהקשר הזה, אני בדר"כ מרגישה יחידה בהמון, או במילים אחרות, אני אף פעם לא מרגישה שאני חברה פרוטוטיפית בקבוצה, ותהיה זאת כל קבוצה שאני חברה בה. אבל, משום מה, התחושה הכי קרובה שהייתה לי אי פעם לקהילה היא כאן, בקהילת הבדס"מ. הייתי דו-מינית לפני כן, ומעולם לא הרגשתי קרובה לקהילת הלהט"ב. חיבבתי את "באפי, ציידת הערפדים", אך לא הרגשתי צורך להתחבר לקהילת המד"ב והפנטזיה. נמשכתי לתת-התרבות הגותית, אך לא ראיתי בעצמי חברה בקהילה הזו., וכו' וכו' כו'. לסיכום, משום שדווקא כן יש לי תחושת שייכות, על אף היותי אינדיבידואליסטית, כן חסרים לי אירועים קהילתיים מלבד מסיבות. לכן, הצעתי לתרום את חלקי בארגון אירוע כזה. |
|
המלט |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
המלט • 1 במרץ 2009
שיר כאב כתב/ה: היילני כתב/ה: מזלי, טיצ'ר, שזו לא משימתי לספק אותך.
עקר, פילוג, וואטאבר. אני רוצה שיהיה מפגש של שיחות, דיבורים, הרצאות אפילו לכולם. מה שטיש מכנה 'מאנץ''. לפיכך, ברשותכם, אנסה לפעול בנושא. ולא על גבי דפי הפורום כאן. המשך דיון תיאורטי, אנליטי לגבי טיבה של קהילה עשוי להיות מעניין. כן, מה שנקרא "רק דיבורים". פגישות של אנשים בעלי עניין משותף עדיין לא מגדירות קהילה. קהילה היא מעבר לעניין ואינטרסים משותפים ומקום להכיר. קהילה ניכרת במוסדותיה, בעזרה שהיא נותנת לפרטים החברים בה. הקהילה היהודית הקלאסית למשל דואגת לחבריה בכל שלב של חייהם. ב"קהילת" הבדסם בישראל אין שום ארגון פנימי ואפילו אין הגדרה אחת (כי "לכל אחד הבדסם שלו"). עזרה הדדית קיימת - אבל רק על בסיס אישי. אין עזרה בלתי מותנית: אם לא מחבבים את ההחצנה שלך לא תזכי לתמיכה. זאת לא בקורת אלא אבחנה, כמובן. יש המון יומרה בשימוש במונח הזה בהקשר הספציפי. אני חושבת שהאינפלציה בהתייחסות ל"קהילה" נובע מרצון חזק להשתייך, גם אם בפועל השיוך הוא למשהו רופף וערטילאי. ובעניין מאנץ': למה לא? בשמחה. ושיהיה קל"ב, כן? אבחנות חדות ומדויקות. לעניות קיומי, הגיע הזמן כבר שהקהילה תזכה ל בית כנסת משלה, ללא מחיצה בין מיילדום לפמדום. |
|
שיר כאב(שולטת){סוליקר} |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
שיר כאב(שולטת){סוליקר} • 1 במרץ 2009
המלט כתב/ה: שיר כאב כתב/ה: היילני כתב/ה: מזלי, טיצ'ר, שזו לא משימתי לספק אותך.
עקר, פילוג, וואטאבר. אני רוצה שיהיה מפגש של שיחות, דיבורים, הרצאות אפילו לכולם. מה שטיש מכנה 'מאנץ''. לפיכך, ברשותכם, אנסה לפעול בנושא. ולא על גבי דפי הפורום כאן. המשך דיון תיאורטי, אנליטי לגבי טיבה של קהילה עשוי להיות מעניין. כן, מה שנקרא "רק דיבורים". פגישות של אנשים בעלי עניין משותף עדיין לא מגדירות קהילה. קהילה היא מעבר לעניין ואינטרסים משותפים ומקום להכיר. קהילה ניכרת במוסדותיה, בעזרה שהיא נותנת לפרטים החברים בה. הקהילה היהודית הקלאסית למשל דואגת לחבריה בכל שלב של חייהם. ב"קהילת" הבדסם בישראל אין שום ארגון פנימי ואפילו אין הגדרה אחת (כי "לכל אחד הבדסם שלו"). עזרה הדדית קיימת - אבל רק על בסיס אישי. אין עזרה בלתי מותנית: אם לא מחבבים את ההחצנה שלך לא תזכי לתמיכה. זאת לא בקורת אלא אבחנה, כמובן. יש המון יומרה בשימוש במונח הזה בהקשר הספציפי. אני חושבת שהאינפלציה בהתייחסות ל"קהילה" נובע מרצון חזק להשתייך, גם אם בפועל השיוך הוא למשהו רופף וערטילאי. ובעניין מאנץ': למה לא? בשמחה. ושיהיה קל"ב, כן? אבחנות חדות ומדויקות. לעניות קיומי, הגיע הזמן כבר שהקהילה תזכה ל בית כנסת משלה, ללא מחיצה בין מיילדום לפמדום. בוא נתחיל עם בית קברות. |
|
דובדבן |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
כן!!!
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
דובדבן • 1 במרץ 2009
המלט כתב/ה: שיר כאב כתב/ה: היילני כתב/ה: מזלי, טיצ'ר, שזו לא משימתי לספק אותך.
עקר, פילוג, וואטאבר. אני רוצה שיהיה מפגש של שיחות, דיבורים, הרצאות אפילו לכולם. מה שטיש מכנה 'מאנץ''. לפיכך, ברשותכם, אנסה לפעול בנושא. ולא על גבי דפי הפורום כאן. המשך דיון תיאורטי, אנליטי לגבי טיבה של קהילה עשוי להיות מעניין. כן, מה שנקרא "רק דיבורים". פגישות של אנשים בעלי עניין משותף עדיין לא מגדירות קהילה. קהילה היא מעבר לעניין ואינטרסים משותפים ומקום להכיר. קהילה ניכרת במוסדותיה, בעזרה שהיא נותנת לפרטים החברים בה. הקהילה היהודית הקלאסית למשל דואגת לחבריה בכל שלב של חייהם. ב"קהילת" הבדסם בישראל אין שום ארגון פנימי ואפילו אין הגדרה אחת (כי "לכל אחד הבדסם שלו"). עזרה הדדית קיימת - אבל רק על בסיס אישי. אין עזרה בלתי מותנית: אם לא מחבבים את ההחצנה שלך לא תזכי לתמיכה. זאת לא בקורת אלא אבחנה, כמובן. יש המון יומרה בשימוש במונח הזה בהקשר הספציפי. אני חושבת שהאינפלציה בהתייחסות ל"קהילה" נובע מרצון חזק להשתייך, גם אם בפועל השיוך הוא למשהו רופף וערטילאי. ובעניין מאנץ': למה לא? בשמחה. ושיהיה קל"ב, כן? אבחנות חדות ומדויקות. לעניות קיומי, הגיע הזמן כבר שהקהילה תזכה ל בית כנסת משלה, ללא מחיצה בין מיילדום לפמדום. ומי ירד לרבי מתחת לדוכן? |
|
קטסטרופה{Adonai} |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
קטסטרופה{Adonai} • 1 במרץ 2009
שיר כאב כתב/ה: המלט כתב/ה: שיר כאב כתב/ה: היילני כתב/ה: מזלי, טיצ'ר, שזו לא משימתי לספק אותך.
עקר, פילוג, וואטאבר. אני רוצה שיהיה מפגש של שיחות, דיבורים, הרצאות אפילו לכולם. מה שטיש מכנה 'מאנץ''. לפיכך, ברשותכם, אנסה לפעול בנושא. ולא על גבי דפי הפורום כאן. המשך דיון תיאורטי, אנליטי לגבי טיבה של קהילה עשוי להיות מעניין. כן, מה שנקרא "רק דיבורים". פגישות של אנשים בעלי עניין משותף עדיין לא מגדירות קהילה. קהילה היא מעבר לעניין ואינטרסים משותפים ומקום להכיר. קהילה ניכרת במוסדותיה, בעזרה שהיא נותנת לפרטים החברים בה. הקהילה היהודית הקלאסית למשל דואגת לחבריה בכל שלב של חייהם. ב"קהילת" הבדסם בישראל אין שום ארגון פנימי ואפילו אין הגדרה אחת (כי "לכל אחד הבדסם שלו"). עזרה הדדית קיימת - אבל רק על בסיס אישי. אין עזרה בלתי מותנית: אם לא מחבבים את ההחצנה שלך לא תזכי לתמיכה. זאת לא בקורת אלא אבחנה, כמובן. יש המון יומרה בשימוש במונח הזה בהקשר הספציפי. אני חושבת שהאינפלציה בהתייחסות ל"קהילה" נובע מרצון חזק להשתייך, גם אם בפועל השיוך הוא למשהו רופף וערטילאי. ובעניין מאנץ': למה לא? בשמחה. ושיהיה קל"ב, כן? אבחנות חדות ומדויקות. לעניות קיומי, הגיע הזמן כבר שהקהילה תזכה ל בית כנסת משלה, ללא מחיצה בין מיילדום לפמדום. בוא נתחיל עם בית קברות. בית קברות כבר יש. שם בדרום תל אביב. שמעתי רוצים להקים עליו כנסיה גותית. לא חראם? |
|
teacher(שולט) |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
teacher(שולט) • 1 במרץ 2009
הפוסט של דיטה קלע מאוד למה שאני חושב.
ופוג, מבלי להיכנס להתנגחויות, אני חושב שאתה טועה. מה שכתבתי, כתבתי והתכוונתי. וכשאני אומר שהילייני לא צריכה את האישור שלי, אין כאן שום דבר מגלומני. היא באמת לא צריכה. נראה גם שהיא הבינה אותי ועברה לפסים יותר פרקטיים. אין לי גם איזה עניין נגד פמדום. הרשה לי לשניה לצטט אותך: ציטוט: ''..האם זה לא בגלל שהוא לא יכול לראות הצעות לעשייה פמדומית טהורה, או להבין איזשהו מחשבה שהיא פמדומית? בגלל שהיא כותבת בלשון נקבה? סתם תהייה למחשבה...''
''..וזה לא נועד להיות ביקורת על טי'צר כלל וכלל. לכן גם אסיים בביקורת עצמית לא מבוטלת: לטי'צר יש זכות מוחלטת לכתוב את מה שהוא כתב. הוא רק הביע את דעתו. במקרה הספציפי שלפנינו הוא טעה ובגדול, לדעתי, אבל יש המון נשים שכותבות בפורומים דברים לא נכונים, להבדיל, ואף בוטים ומקוממים, ואולי במקרים כאלו, האחרים, המילים של טי'צר היו *נכונות*. הנקודה היא שאני לא מסוגל לסבול את היחס הזה. כלומר, שכלתנית אני יכול להגיד לעצמי שהוא יכול להיות מוצדק, במקרה שהיה שוויון בין המינים. רגשית אני לא מסוגל. בעיניי נשים שוות יותר, ובשום פנים ואופן אסור לכתוב "חארטה" על מה שהן כותבות. אף פעם אף פעם... '' מה אני אגיד לך, אנחנו חלוקים. אני מסתכל מולי ורואה קודם כל בני אדם. לא ג'נדר, לא מעמד סוציו', לא שולט/נשלט, קודם כל בנאדם. כל השאר, כבודם במקומם מונח, באים קצת אחר כך. בשבילי, אם מהשרשור הזה יצא ולו רק משהו אחד שהוא לא בפיקסלים על המסך, אני מרוצה. בעיני זה הכי חשוב. הרבה לפני דיונים והסכמות והגדרות וחוקים וכללים. וזה כן עוד צעד קטן. למרות שאני לא מסכים בעניין הזה עם בודיגרד, הוא צודק כשהוא אומר שיש עוד כברת דרך ארוכה. ויכול להיות שאני חוטא לכיוון הזה כשאני כותב כמו שאני כותב. אף אחד לא צריך לעשות דבר מתוך אשמה או עדריות או כל דבר שלילי אחר. עושים כי רוצים. ואולי לא כולם רוצים? (שאלה רטורית) גם עם זה אין לי ממש בעיה. יש לי בעיה עם הרס ורוע. יש לי בעיה עם ניצול. יש לי בעיה עם להיות Freeloader בקבוצה הזו, ולאורך זמן. אולי בעצם אין לי בעיה עם כל אלה, אלא עם זה שאנחנו מסכימים לזה. |
|
נולי |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
נולי • 1 במרץ 2009
קהילה יכולה להיות מוגדרת במספר אופנים:
קבוצת אנשים הגרים באזור גאוגרפי מסוים, תחת אותו שלטון. קבוצה חברתית בכל גודל, שחבריה חיים במקום מוגדר, חולקים ממשל משותף, והם בעלי מורשת תרבותית והיסטורית משותפת. קבוצה של בני אדם בעלי עניינים משותפים (אינטרסים ו/או דעות), הפריה הדדית והרגשת שותפות. קבוצה חברתית, דתית, מקצועית או אחרת, שחבריה הם בעלי עניין משותף (כמו למשל קהילת העסקים, או הקהילה היהודית, שעקב רדיפות נדדה ממקום למקום ושמרה על זהותה כקהילה). קבוצת פרטים שיצרו קשרים חברתיים הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום, ויש להם מאפיין רצון או עניין משותפים, הסוציולוגיה רואה באדם יצור חברתי, שיש בו צורך להשתייך לקהילה. גם מבחינה אטימולוגית, המילה קהילה באה מלשון "קהל", משמע, קבוצת אנשים. האדם הוא יצור חברתי ("לא טוב היות האדם לבדו" - בראשית ב' י"ח), השתייכות לקהילה היא צורך בסיסי של בני-האדם, אפילו דמות ספרותית של גיבור בודד כמו רובינזון קרוזו הייתה זקוקה לחברת בני אדם להפגת הבדידות. אותה מצא קרוזו אצל ששת, גם לדמויות אחרות היו בני שיח (דון קישוט וסנצ'ו פנשו, שרלוק הולמס וד"ר ווטסון). למרות השוני בהגדרות הקהילה, המשותף לסוגי הקהילות הוא הרגשת הזהות של חברי הקהילה, היוצרת תחושה שהאדם אינו לבד, ומכאן ניסיון ליצור סמלי זהות ייחודיים (סלנג או שפה מקצועית, לבוש, סמלים, ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות) קהילות מורכבות מקבוצות שונות. קבוצה: התארגנות חברתית של שני בני אדם או יותר, שקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים, התלויים במידה שיש להם אינטרסים או מטרות משותפים ובמידה שהם תופסים את עצמם כחברים בקבוצה. קבוצה מוגדרת במילון "רב מילים" כ"מספר בני אדם שיש להם מכנה משותף ההופך אותם ליחידה אחת, כגון הימצאותם במקום אחד באותו זמן, מטרה משותפת, פעילות משותפת ועוד". מקום הקהילה בחיי האדם: חייהם של בני האדם סובבים לרוב סביב שלושה מישורים: עבודה בית/משפחה מקום בילוי - מקום ללא מחויבויות, בארצות האנגלוסקסיות זה יהיה הפאב בו מבלים בדרך בין העבודה לבית, יכול להיות גם מועדון ספורט או כל מקום אחר, התכונה המאפיינת מקום כזה היא העדר התכליתיות שבו, העדר המחויבות, האדם נמצא במקום כזה כי נעים לו, ולא כי הוא צריך להיות בו. הקהילה יכולה למלא את מקומם של כל אחד מהמישורים האלו - אם כי לרוב היא באה למלא את הצורך בבילוי ומילוי שעות הפנאי, [עריכה] סוגי קהילות קהילה מקצועית קהילה חברתית (לדוגמה: אורוויל בהודו, דמנהור באיטליה, תמרה בפורטוגל) קהילה לומדת או קהילה לומדת וירטואלית הקהילה יכולה להיות קהילה ממשית, כלומר כזו שחבריה נפגשים פנים אל פנים, או קהילה וירטואלית, כלומר כזו שחבריה נפגשים במקום ברשת האינטרנט, או קהילה משולבת. קהילות וירטואלית של שחקני רשת (גיימרים). זה מויקיפדיה. לא שלי. כאילו דא. N |
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} • 1 במרץ 2009
אחת השאלות שפתחה את הדיון הזה היא "האם יש כאן קהילת בדס"מ ואם כן, מה עושה אותה לקהילה ולא לעוד קבוצת אנשים בעלי אינטרס ועניין משותף?"
השאלה האם יש כאן קהילה תלויה בעצם בהגדרת מה נכלל תחת ראשי התיבות בדס"מ ומה לא, ועל השאלה הזו יהיו תשובות שונות מאד ורחוקות זו מזו. כתוצאה מכך, קבוצה מסוימת לא רואה באחרת שייכת בכלל לקטגוריה שלהם, וקבוצה שלישית מוסיפה להגדרה פעילויות שמוגדרות על ידי קבוצה רביעית כלא SSC וגורמות לה לא לרצות קשר איתה וכן הלאה. אני חושבת שמה שיש כיום בכלוב הן מספר קבוצות שמקיימות את הוריאציה שלהן לבדס"מ ולא קהילה בעלת נקודת התחלה דומה. מכיוון שקיימת בעיה של ביטול קבוצות מסויימות על ידי אחרות, גם נושא העניין והאינטרס המשותף מוטלים בספק. |
|
aka BODYGUARD |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
aka BODYGUARD • 1 במרץ 2009
teacher כתב/ה: למרות שאני לא מסכים בעניין הזה עם בודיגרד, הוא צודק כשהוא אומר שיש עוד כברת דרך ארוכה. . טיצ' יקירי.. אני לעומת זאת מסכים עם דבריך. האמירה שלי נבעה מכך שבמבט לימין ולשמאל איני מבחין בהסכמה על צבע הריפוד של הכיסאות לדיון... במקום רגיש כמו נישה שכזו הרי ברור שכל אחד ואחת יחיו את הדרך שהם מאמינים בה ולמעשה אין סתירה של ממש בכך כל זמן שאחד יכול לקבל את האחר, על דרכו. זו הנורמה הראשונה שעדיין מיקבץ האנשים כאן לא למד להכיל. הדרך עוד ארוכה מאד ואין לי את הידע והכלים לומר אם היא בכלל אפשרית. כשאין קבלה עצמית אין מצב בו החוץ יראה באותה קבוצת אנשים כקהילה. ללא ספק, עשייה מקדמת תהליך וכך נכתב הקוד אולם בהביטי על תגובות מסויימות אני מודה שהסקפטיות חוזרת לשלוט בגאון. מה שיש היום יכול במקרה הטוב להקרא קליקות ולא יותר. עוד לא בגרנו לטייטל המפואר- קהילה. |
|
אנדרפוט |
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
אנדרפוט • 1 במרץ 2009
מצד אחד יש חיבור כמעט מיידי בין עבדים לבין שפחות, בין מיילדום לפאמדום אבל מצד שני כשאני פוגש נשלטת אני לרוב לא מרגיש שפגשתי קולגה אלא דווקא מישהי שאין לי שום יכולת להבין מאיפה היא באה ולמה היא אוהבת את מה שאוהבת. הקשר ביננו הוא תיאורטי בלבד, קצת כמו הקשר הלכאורה קיים בין הומואים ולסביות, כידוע מדובר בשתי קבוצות חברתיות שונות לחלוטין האחת מהשניה שהדבר היחידי שמחבר אותן הוא נרדפות. קצת כמו יהודים שאין בעצם שום חוט שמחבר ביניהם (הרי יש יהודים נהגי מונית ויש מדעני גרעין, יש טובי לב ויש גנבים, חובבי טלנובות ומנוי אופרה) מלבד קשר תאורטי והעובדה שהעולם החיצון מתייג אותם כקבוצה אחת.
|
|