פנטזיית אונס

כנפגעת תקיפה מינית ושורדת אונס, אני דווקא מבינה אחרת את הפנטזיה הזו. ולא, לא כל אישה חולמת שיקחו אותה בכוח, באלימות, תוך השתקה ולקיחת השליטה על המקום הכי אינטימי שלה ללא רשותה.
בבואכם לחשוב על פנטזיה כזו - זכרו נתון: אישה אחת מתוך שלוש עברה תקיפה מינית פיזית במדינת ישראל, על פי הנתונים של ארגוני הסיוע. אחד מכל שבעה גברים גם הוא נפגע. שביעית מהגברים במדינה. לא הטרדה, לא מילים. פגיעה מינית פיזית.
1 מתוך 3. שליש מהנשים במדינה. כולן סובלות מתסמונת פוסט טראומטית - חרדות, פחדים, דיסאסוציאציות, קיפאון ריגשי ונטיה איומה לשחזר את הפגיעה בכדי למצוא נקודה של שליטה בכאוס הזה, המכונה פגיעה מינית.
יחד עם כל האמור לעיל, מבחינתי ומבחינת החוק, אם:
א. היא יכולה לעצור את זה אם זה לא מתאים לה.היא יכולה לומר למי שאיתה שזה נורא בעבורה.
היא יכולה לשלוט בעצם המעשה בכל רגע נתון ולהפסיק אותו לאלתר, (בהסכמה טוטאלית, במילים אחרות)
ב. היא לא נפגעה בעברה והיא לא מנסה לפתור רגע בחייה שלצערי הרב מאוד, אין לו באמת פתרון. (שפוי. פוסט יטראומה עלולה להביא לאובדנות, דיכאון ושאר מרעין בישין בסגנון. לא משאירים נזקים נפשיים! זה בלתי הפיך!) טראומות לעיתים עולות מסשן כזה, דברים מהעבר שהסאבית הדחיקה, דברים שקשה מאוד להתמודד איתם. טריגר לפוסט טראומה כזו עלול להשאיר נזק בלתי הפיך. שקלו היטב, היו רגישים ורגישות לכל סימן קל של מצוקה קלה. זה עלול להיות שניה מאוחר מדי אם לא.
ג. היא יצרה רשת תמיכה מספקת סביבה למידה ומשהו לא יעלה יפה. (בטוח. שיהיה לה עם מי לדבר ולעבד שהוא לא רק ה"אנס" בפנטזיה, שתרגיש בטוחה אחרי החוויה, שמה שבטוח היא לא תישאר קרעים קרעים)
אם כל האמור לעיל מתקיים, אין לי עם זה שום בעיה. כמו כל פנטזיה בדס"מית. משחק מתוק על דברים כואבים, שלפעמים הם ממש צלקת. אני הייתי נמנעת כי הסיכון לא שווה את הפנטזיה, אבל זה שיקול דעת של כל זוג.
אישית, לעולם לא אעמיד את עצמי בסיטואציה, כיוון שהייתי שם באמת. ומי שנכווה במים רותחים ולבה רותחת, עושה פו גם על גלידה בקוטב הצפוני. לא כשולטת ולא כנשלטת, זה לא שווה לי את הטריגר וחוסר השינה והשפעות הפוסט טראומה על חיי.
זה מורכב. מצד אחד, תגשימו פנטזיות. מצד שני, למה לשחק עם אלוהים רולטה רוסית על הנפש של הנשלט שלכם, שלכו תדעו איזה שכן נגע בו בילדותו.

דיני נפשות, הפנטזיה הזו. זהירות, שביר.
ע.

הדברים כתובים ברובם בלשון נקבה אך מכוונים לכל המינים והמגדרים. פגיעה מינית חוצה גבולות של מגדר ומין כי היא אלימות, וגם האחרונה לא נעצרת בשום מקום. אבל כתבתי בנקבה, כי חשבתי על עצמי. כן, אני אגואיסטית, ספרו לי משהו שאני לא יודעת לגבי פגיעה מינית. מותר לי.

אני רוצה להציע כיוון קצת אחר, מופשט יותר, שאולי יסייע להבין במקצת את מיקומן של פנטזיות-אונס ופנטזיות קיצוניות אחרות בקונטקסט הבדסמי שלהן. פנטזיית אונס היא די שכיחה בבדסמ, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, וכמו פנטזיית השעבוד הטוטאלי (שפחה חרופה, עבד נרצע) גם היא מסמנת את הקצה, שכן אחרי מסירת גופך לבעלות האחר באופן מוחלט, כל שנותר הוא מוות. פנטזיית מוות, אגב, אפשר למצוא אצל חנוך לוין: גבר חי מתחת לאסלה ולבסוף מתמזג עם יסודות הבנין כאשר הקתרזיס של כל זה הינו עצם הידיעה שהאדונית המופלאה נמצאת שם איפושהו מעליו, ממשיכה לחיות את חייה בנועם ובנחת ואף אינה מודעת לגופתו ההולכת ומרקיבה של הגבר מתחת לביתה. הנה לכם פנטזיית מוות, שחור על גבי לבן. מוות מסמן את הקצה. את קצה הקצוות האולטימטיבי. המפנטז על מוות אינו באמת מבקש לחוות מוות. היסוד הנפשי של פנטזיה כזו הוא השאיפה והכמיהה המתוקה שכה מאפיינת פנטזיות בדסמיות – ללכת עד הקצה. בכל מובן שהוא, פנטזיה שכזו היא הרחבה והפשטה של התשוקה להתמסר לאחר. על רקע זה יש לראות גם את פנטזיית האונס, וכמוה גם את פנטזיית העבדות. אלה פנטזיות שמייצגות מצב נפשי מסוים, חוסר שקט תמידי שנוהה אחר הריגוש המסעיר שבהליכה על הקצה, שבעקבותיה מגיעות הנחמה והפיוס . הנחמה הגופנית על ידי האחר, והפיוס עם הסערות שמתרחשות בתוך הנפש. האם אפשר לנתח את פנטזיות כאלה על ידי התייחסות לתוכן  עצמו-  אונס, עבדות, חטיפה אלימה ואפילו מוות -- ולקרוא להן – נגיד -- 'פנטזייה לניתוץ עכבות'? לא נראה לי. המצב הפיזי של אונס, עבדות, חטיפה אלימה ובטח של מוות – הוא בלתי נסבל, ולכן יש להפשיט את הדיון מכל עיסוק בו. לעומת זאת, הכמיהה והחלום – אלה חופשיים ומופשטים ותמיד מבקשים מחוזות חדשים שהגוף טרם ידע – ולעולם גם לא ידע.