שק איגרוף - שאלה

נוריתE • 4 באוק׳ 2012

ממש,לא.

בכוח המוח​(שולטת) • 5 באוק׳ 2012

למה ריהאנה לא אוהבת את עצמה? / לילך וולך

למה בעצם נשים חכמות עושות החלטות מטופשות? וגם אם נעזוב לרגע אחד את הסוגיה באשר למדד האיי.קיו. של ריהאנה, הרי שמדובר בבחורה מוכשרת ואמביציוזית, שעשתה צעדים נכונים בקריירה שלה, הפגינה מודעות עצמית והומור ואפילו ידעה לזרוק את כריס בראון אחרי שהוא קרע לה את הצורה, כמו שכולנו ראינו בתמונות.

אז למה, למה, למה, היא שבה וחוזרת אל בין ומחוץ לטופריו של בראון? מה כבר יכול להיות כל כך ייחודי, יוצא דופן ומהפנט בגבר אחד אלים שממנו היא קונה את האישרור לקיום שלה? התשובה העצובה היא שמן הסתם, באופן אובייקטיבי - שום דבר. לכריס בראון אין זין מזהב, אין בו חד פעמיות פנומנלית, הוא אפילו לא איזה מין כישרון שאין ברירה אלא ליפול לרגליו. גם אם היה לו אחד מכל אלו – גם אז יש ברירה ואין הכרח להפוך לסמרטוט תחת רגליו הרומסות.

ריהאנה לא חייבת דבר לבנות מינה. היא לא מייצגת הנשים באשר הן, היא לא מוכרחה לפעול כמודל לחיקוי; היה נחמד אם היתה לה מספיק תחושת אחריות ייצוגית, אבל נדמה שכל אלו ממש לא מעסיקים אותה. כמו יו-יו חסר שליטה היא נתפסת כשהיא ממלאת את התפקיד המסורתי והעצוב של האישה המוכה שחושבת לעצמה – אני חייבת להפסיק להיות כל כך מרגיזה, זה כנראה מגיע לי. וככה, מרחק שלוש שנים מאותו אירוע אלים ומבהיל ופומבי, ריהאנה חוזרת ככפוית שד אל כריס בראון.

במקום ריהאנה, לא היינו תולים את התמונה הכי טובה הכי מרוטשת, הכי מלאת גלאם וסקס אפיל על קירות הבית היקר שלה. למרות שהיא יפה מאוד ומצטלמת נהדר. על הקיר, בגדול עד כמה שאפשר, היה מומלץ לה לתלות את התמונה העגומה בה השפתיים שלה פצועות, ממפגש של אגרוף עם רקמות רכות; זו שהעין שלה נפוחה בה מחבטה של גבר שכנראה כבד ממנה בכמה עשרות קילוגרמים; שדם קרוש מפציעות שנעשו מכעס, שנאה, אלימות, מכער את הפנים היפות והמאופרות-בדרך-כלל שלה.

אם זה לא יזכיר לגברת שאין לה מה לחפש אפילו דקה אחת נוספת אצל כריס בראון, הדושבאג מהגיהנום, נשאר רק להתעצב מאוד על האישה שלא חשבה שהיא מספיק טובה בשביל לא לבזבז אפילו שניה אחת נוספת מהחיים המוצלחים וברי המזל שלה, על הגבר שלא, ואף פעם לא, ראה אותה במלואה.

http://e.walla.co.il/?w=/202/2572662&utm_source=outbrain&utm_medium=widget&utm_campaign=obclick&obref=obnetwork

טוב

' ' • 12 באוק׳ 2012

קראתי את הדיון במלואו. לא חסרות לי מחשבות בנידון.
אסכם אותן בקצרה.
יש משהו יפה ומעורר הערצה בגבר שנמצא בשליטה מלאה כל הזמן, אני יודעת כי היה לי את זה ונכרכתי סביב זה עם עינים נוצצות. הערצתי את זה.
לעומת זאת, יש משהו עוצמתי יותר בטשטוש הגבולות, בעיני. אני לא מתעסקת בהגדרות, הרבה פעמים אני חושבת שאנחנו (אני ובעלי) לא עומדים בסטנדרטים הבדסמים השגורים כאן, או בכלל. זה לא תמיד יפה ולא תמיד מרגיש נכון, זה לא תמיד נעים ולא תמיד נוח. זה הרבה פעמים מכוער, דוחה מעוות ומבחיל (אני מכירה עוד כמה מלים מתאימות). זה בהחלט לא מומלץ או מתאים לכל אחת ואחד.
לי, בסופו של יום, זה מתאים. גם אם אתבכיין ואקטר, אני שפוטה של השיגעון שלו. לא מצפה מהרבה אנשים להבין.

Re: טוב

MasterKey​(שולט) • 12 באוק׳ 2012

יש לי שאלה:
את רוצה לעשות איתו ילדים?

Re: טוב

' ' • 12 באוק׳ 2012

יש לנו ילדה. ואל תיקח את זה לשם בכלל כי זה פשוט לא.

Re: טוב

MasterKey​(שולט) • 12 באוק׳ 2012

האם את באמת מאמינה, שאדם שמאבד שליטה לעיתים תכופות, יכול בכלל לשלוט מתי, היכן ועל מי הוא מאבד שליטה?

אם נוח לך להאמין, שהוא מאבד שליטה רק עליך - מי אני שאנפץ לך את הפנטזיה?

Re: טוב

בכוח המוח​(שולטת) • 12 באוק׳ 2012

בתגובה מטופשת ויהירה מזו לא נתקלתי המון זמן.
הצליח לך.

Re: טוב

' ' • 12 באוק׳ 2012

מה זה נוח לי? הקשר ביננו הוא תוצאה של דברים רבים, הדינמיקה ביננו היא משהו שהרכבנו בעצמינו. כמו שהוא לא מאבד שליטה בעבודה, עם חברים או סתם ברחוב (בסה"כ הוא בן אדם חביב ואפילו אקצין ואומר עדין, ומסתובבים כאן כמה אנשים שיכולים להעיד) כך זה לא יקרה גם איתה. אנחנו בחרנו לאבד את הגבולות כי ככה מתאים לנו, ויש לנו את הדרך שלנו לשמור על זה ביננו.

Re: טוב

MasterKey​(שולט) • 12 באוק׳ 2012

אני מודה לך על יכולת השיפוט המדהימה שלך.
המון זמן לא נתקלתי בשיפוט מטופש מזה.

Re: טוב

Uranus • 12 באוק׳ 2012

אתה היחיד ששפט כאן. היא הגיבה ישירות למילים שלך, אתה שפטת מתוך בורות וחוסר הבנה.