גולוסקלפר(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
5 בנוב׳ 2012
סתם.. נזכרתי בזה:
http://www.youtube.com/watch?v=kSnX8c7gYO4 אפילו לא זכור לי שעורר סערה ציבורית כלשהי, אולי כי הם היו כמעט אלמונים אז. מה שמעניין זה שדוקא אחד מנגני הלהקה כנראה הושפע קצת מהשיר, שכתב חברו ללהקה. פולו, אם יש לך חבר שעלול לקרוא את הסיפור הזהר את הבנות מפניו. |
|
|
DomMale4fem
|
לפני 11 שנים •
5 בנוב׳ 2012
הא(ו)מנם? רפאל כתב/ה: נדמה לי שהערך הכבד מכל הוא כבודם של בני אדם ... רק בצילו של הערך הזה יש לדעתי, בחברה הומניסטית וליברלית, טעם לאסור אונס. הרי מעשה אונס אסור מפני שהוא פוגע בכבודו של אדם.
רק? אך ורק? בלבד? מה עם "גם", "בין היתר", ספק, הסתייגות, דברים כגון אלו? משהו? כשאונסים מישהי או מישהו אז רק "מגלים כלפיהם חוסר כבוד"/"פוגעים בכבודם" בלבד, ותו לא? האם ניתן למצות במילה האחת הזו - "כבוד" (גם אם נגלם בה ולתוכה את מלוא האוטונומיה הגופנית והאישיותית של הפרט, רצונותיו וזכויותיו) - את כל האלמנטים והאספקטים (חברתיים, פסיכולוגיים/קרימינולוגיים ועוד) של ההתנהגות/התופעה האנושית עתיקת היומין הזאת? נדמה לי שהתשובה הדי ברורה היא "לא". הרי מעשי אונס נזכרו כבר בתנ"ך, במיתולוגיות של יוון ורומי וכו'. זו נחשבה תמיד להתנהגות חריגה, בדרך כלל ראויה לגנאי (אולי למעט במקרים של אוכלוסיה שנכבשה בקרב), גם אם יש יוצאים מן הכלל בתרבויות, דתות וחברות שונות, גם כיום (כגון כאלה בהן מותר לבעל לאנוס את אשתו). ומדוע לסייג ל"חברות הומניסטיות וליברליות"? הרי גם בתוכן יש ויימצאו כנראה תמיד פרטים שאינם כאלה, מעטים-אינדיבידואלים שאונסים, וכלפיהם מופנה האיסור, לא לרוב ה"נורמטיבי". די מוסכם כיום שזהו אקט שמביא לידי ביטוי ומשלב אלימות, רצון לשליטה/הכנעה, דה-הומניזציה, מיניות, סוציופתיה ועוד ועוד. בתוך כל זה יש, אולי אפילו מובנה בו, גם יסוד של כוונה לגרום ביזוי, השפלה ("פגיעה בכבוד", אם תרצה), לעתים לא רק של האישה/הגבר הספציפיים, אלא גם של בני הזוג, המשפחה, העדה (הדתית), השיוך האתני, העם, הלאום וכיו"ב. אולם זה איננו העיקר והדבר היחיד או החשוב מכל, במכלול הזה. לכן לא נראה לי שניתן לומר שזה רק עניין של "כבוד", או לבודד רכיב זה ולהסתפק בו . אני לא עוסק בסמנטיקה או משחק במלים. אני באמת ובתמים סבור שעם כל ההבנה לרצון לחדד אמירה, להעביר מסר או לנסות ולשכנע בדעה (ליצור הקבלה לנושא הכבוד שעלינו לגלות, במובן של "לתת קרדיט", ליכולת השליטה של אדם בעצמו וביצריו, לאינטליגנציה שלו ולשיקול דעתו, הבחנה והפרדה בין דמיון למציאות ובין "פינטוז" למעשים והתנהגות יומיומית. דבר נכון וחשוב כשלעצמו), לא ניתן "לשטח" נושא כה סבוך לכדי מימד אחד. בכבוד רב. |
|
|
|
DomMale4fem
|
לפני 11 שנים •
5 בנוב׳ 2012
העלית נשכחות שפחון כתב/ה: סתם.. נזכרתי בזה:
http://www.youtube.com/watch?v=kSnX8c7gYO4 אפילו לא זכור לי שעורר סערה ציבורית כלשהי, אולי כי הם היו כמעט אלמונים אז. מה שמעניין זה שדוקא אחד מנגני הלהקה כנראה הושפע קצת מהשיר, שכתב חברו ללהקה. פולו, אם יש לך חבר שעלול לקרוא את הסיפור הזהר את הבנות מפניו. למרות ואולי דווקא בגלל גילי, אני יכול לומר שלמיטב זכרוני הלהקה בכלל והנגן בו היה מדובר בפרט, היו ידועים אז, ודאי לחובבי הז'אנר המוסיקלי הזה. וגם להוסיף שהפרשה היכתה גם היכתה גלים, בעיתונות, גם ואולי בעיקר בגלל עניין הכפיתה בחבל שהיה כרוך בכך, והשאלה אם זה נעשה כחלק מ"משחקי מיטה", כפי שנדמה לי שהיתה טענת הנאשם שהורשע בסופו של דבר, אם לאו. נדמה לי שגם קראתי בזמנו שהיו בפסק הדין אמירות שנויות במחלוקת של השופט או השופטת, בביקורת על הבחורה או הנערה שהשתכרה, למה עלתה אליו או הביאה אותו אליה, אבל בשביל זה צריך מן הסתם לנבור בגוגל. באמת ששכחתי בכלל מהעניין הזה. כנראה שיש דברים שלא משתנים, למרות שחולפות השנים. |
|
|
רפאל
|
לפני 11 שנים •
5 בנוב׳ 2012
Re: הא(ו)מנם?
DomMale4fem,
האמת היא שלא כל כך הבנתי מה אתה אומר, ומהי הרלוונטיות של דבריך לדיון. כתבת שאינך "עוסק בסמנטיקה או משחק במלים", אז אני מניח שנתת את דעתך על האופן שבו הגדרתי את המונח "כבוד האדם". אולי תוכל פשוט לומר מאילו סיבות, שאינן כלולות בדבר שאותו הגדרתי ככבוד האדם, אנחנו אוסרים אונס? וכמו כן, למה הנקודה הזו חשובה לדיון? |
|
|
|
DomMale4fem
|
לפני 11 שנים •
6 בנוב׳ 2012
Re: הא(ו)מנם? רפאל כתב/ה: DomMale4fem,
האמת היא שלא כל כך הבנתי מה אתה אומר, ומהי הרלוונטיות של דבריך לדיון. כתבת שאינך "עוסק בסמנטיקה או משחק במלים", אז אני מניח שנתת את דעתך על האופן שבו הגדרתי את המונח "כבוד האדם". אולי תוכל פשוט לומר מאילו סיבות, שאינן כלולות בדבר שאותו הגדרתי ככבוד האדם, אנחנו אוסרים אונס? וכמו כן, למה הנקודה הזו חשובה לדיון? לא הבנת, לא נורא. לא קרה כלום. |
|
|
Red E
|
לפני 11 שנים •
6 בנוב׳ 2012
Re: הא(ו)מנם? DomMale4fem כתב/ה: רפאל כתב/ה: נדמה לי שהערך הכבד מכל הוא כבודם של בני אדם ... רק בצילו של הערך הזה יש לדעתי, בחברה הומניסטית וליברלית, טעם לאסור אונס. הרי מעשה אונס אסור מפני שהוא פוגע בכבודו של אדם.
רק? אך ורק? בלבד? מה עם "גם", "בין היתר", ספק, הסתייגות, דברים כגון אלו? משהו? כשאונסים מישהי או מישהו אז רק "מגלים כלפיהם חוסר כבוד"/"פוגעים בכבודם" בלבד, ותו לא? האם ניתן למצות במילה האחת הזו - "כבוד" (גם אם נגלם בה ולתוכה את מלוא האוטונומיה הגופנית והאישיותית של הפרט, רצונותיו וזכויותיו) - את כל האלמנטים והאספקטים (חברתיים, פסיכולוגיים/קרימינולוגיים ועוד) של ההתנהגות/התופעה האנושית עתיקת היומין הזאת? נדמה לי שהתשובה הדי ברורה היא "לא". הרי מעשי אונס נזכרו כבר בתנ"ך, במיתולוגיות של יוון ורומי וכו'. זו נחשבה תמיד להתנהגות חריגה, בדרך כלל ראויה לגנאי (אולי למעט במקרים של אוכלוסיה שנכבשה בקרב), גם אם יש יוצאים מן הכלל בתרבויות, דתות וחברות שונות, גם כיום (כגון כאלה בהן מותר לבעל לאנוס את אשתו). ומדוע לסייג ל"חברות הומניסטיות וליברליות"? הרי גם בתוכן יש ויימצאו כנראה תמיד פרטים שאינם כאלה, מעטים-אינדיבידואלים שאונסים, וכלפיהם מופנה האיסור, לא לרוב ה"נורמטיבי". די מוסכם כיום שזהו אקט שמביא לידי ביטוי ומשלב אלימות, רצון לשליטה/הכנעה, דה-הומניזציה, מיניות, סוציופתיה ועוד ועוד. בתוך כל זה יש, אולי אפילו מובנה בו, גם יסוד של כוונה לגרום ביזוי, השפלה ("פגיעה בכבוד", אם תרצה), לעתים לא רק של האישה/הגבר הספציפיים, אלא גם של בני הזוג, המשפחה, העדה (הדתית), השיוך האתני, העם, הלאום וכיו"ב. אולם זה איננו העיקר והדבר היחיד או החשוב מכל, במכלול הזה. לכן לא נראה לי שניתן לומר שזה רק עניין של "כבוד", או לבודד רכיב זה ולהסתפק בו . אני לא עוסק בסמנטיקה או משחק במלים. אני באמת ובתמים סבור שעם כל ההבנה לרצון לחדד אמירה, להעביר מסר או לנסות ולשכנע בדעה (ליצור הקבלה לנושא הכבוד שעלינו לגלות, במובן של "לתת קרדיט", ליכולת השליטה של אדם בעצמו וביצריו, לאינטליגנציה שלו ולשיקול דעתו, הבחנה והפרדה בין דמיון למציאות ובין "פינטוז" למעשים והתנהגות יומיומית. דבר נכון וחשוב כשלעצמו), לא ניתן "לשטח" נושא כה סבוך לכדי מימד אחד. בכבוד רב. לינדנשטראוס לשעבר יקירי  אני רק לחדד בתורתנו הקדושה.. אונס אינו שייך לכבוד כפי שציינת.. אלא משול לרצח.
אבל אני חושבת שמה שבעצם מנסים לדון כאן. האם נכון לפרסם סיפורי פנטזיה מסוג זה שעלולים לעורר או לחזק או להצדיק מעשי אונס.. וזו באמת בעיה.. הרי האתר הזה.. נותן לנו דרור להביע יפה כל אחד את אהבותיו וסטיותיו הוא, אבל ,מצד שני יכולים להכנס זרים ולקרוא.. ומה אז ?
אישית אני חושבת שמי ששכלו בראשו .. לא יצא לאנוס מכל הבא ליד ובכלל רק בגלל שקרא סיפור פנטזיה כזה או אחר .. מי שרוצה לאנוס.. יאנוס.. פשיטא.. ולצערי... בכבוד מאוד רב
|
|
|
|
DomMale4fem
|
לפני 11 שנים •
6 בנוב׳ 2012
Re: הא(ו)מנם? Red E כתב/ה: DomMale4fem כתב/ה: רפאל כתב/ה: נדמה לי שהערך הכבד מכל הוא כבודם של בני אדם ... רק בצילו של הערך הזה יש לדעתי, בחברה הומניסטית וליברלית, טעם לאסור אונס. הרי מעשה אונס אסור מפני שהוא פוגע בכבודו של אדם.
רק? אך ורק? בלבד? מה עם "גם", "בין היתר", ספק, הסתייגות, דברים כגון אלו? משהו? כשאונסים מישהי או מישהו אז רק "מגלים כלפיהם חוסר כבוד"/"פוגעים בכבודם" בלבד, ותו לא? האם ניתן למצות במילה האחת הזו - "כבוד" (גם אם נגלם בה ולתוכה את מלוא האוטונומיה הגופנית והאישיותית של הפרט, רצונותיו וזכויותיו) - את כל האלמנטים והאספקטים (חברתיים, פסיכולוגיים/קרימינולוגיים ועוד) של ההתנהגות/התופעה האנושית עתיקת היומין הזאת? נדמה לי שהתשובה הדי ברורה היא "לא". הרי מעשי אונס נזכרו כבר בתנ"ך, במיתולוגיות של יוון ורומי וכו'. זו נחשבה תמיד להתנהגות חריגה, בדרך כלל ראויה לגנאי (אולי למעט במקרים של אוכלוסיה שנכבשה בקרב), גם אם יש יוצאים מן הכלל בתרבויות, דתות וחברות שונות, גם כיום (כגון כאלה בהן מותר לבעל לאנוס את אשתו). ומדוע לסייג ל"חברות הומניסטיות וליברליות"? הרי גם בתוכן יש ויימצאו כנראה תמיד פרטים שאינם כאלה, מעטים-אינדיבידואלים שאונסים, וכלפיהם מופנה האיסור, לא לרוב ה"נורמטיבי". די מוסכם כיום שזהו אקט שמביא לידי ביטוי ומשלב אלימות, רצון לשליטה/הכנעה, דה-הומניזציה, מיניות, סוציופתיה ועוד ועוד. בתוך כל זה יש, אולי אפילו מובנה בו, גם יסוד של כוונה לגרום ביזוי, השפלה ("פגיעה בכבוד", אם תרצה), לעתים לא רק של האישה/הגבר הספציפיים, אלא גם של בני הזוג, המשפחה, העדה (הדתית), השיוך האתני, העם, הלאום וכיו"ב. אולם זה איננו העיקר והדבר היחיד או החשוב מכל, במכלול הזה. לכן לא נראה לי שניתן לומר שזה רק עניין של "כבוד", או לבודד רכיב זה ולהסתפק בו . אני לא עוסק בסמנטיקה או משחק במלים. אני באמת ובתמים סבור שעם כל ההבנה לרצון לחדד אמירה, להעביר מסר או לנסות ולשכנע בדעה (ליצור הקבלה לנושא הכבוד שעלינו לגלות, במובן של "לתת קרדיט", ליכולת השליטה של אדם בעצמו וביצריו, לאינטליגנציה שלו ולשיקול דעתו, הבחנה והפרדה בין דמיון למציאות ובין "פינטוז" למעשים והתנהגות יומיומית. דבר נכון וחשוב כשלעצמו), לא ניתן "לשטח" נושא כה סבוך לכדי מימד אחד. בכבוד רב. לינדנשטראוס לשעבר יקירי אני רק לחדד בתורתנו הקדושה.. אונס אינו שייך לכבוד כפי שציינת.. אלא משול לרצח.
אבל אני חושבת שמה שבעצם מנסים לדון כאן. האם נכון לפרסם סיפורי פנטזיה מסוג זה שעלולים לעורר או לחזק או להצדיק מעשי אונס.. וזו באמת בעיה.. הרי האתר הזה.. נותן לנו דרור להביע יפה כל אחד את אהבותיו וסטיותיו הוא, אבל ,מצד שני יכולים להכנס זרים ולקרוא.. ומה אז ?
אישית אני חושבת שמי ששכלו בראשו .. לא יצא לאנוס מכל הבא ליד ובכלל רק בגלל שקרא סיפור פנטזיה כזה או אחר .. מי שרוצה לאנוס.. יאנוס.. פשיטא.. ולצערי... בכבוד מאוד רב נאה דרשת, רד(י) מעבר ל"התבחבשות" (גם שלי): שכל בראש, שכל ישר - זו כל התורה כולה וכל הסיפור, בכל דבר. |
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 11 שנים •
6 בנוב׳ 2012
Re: הא(ו)מנם? DomMale4fem כתב/ה: רפאל כתב/ה: DomMale4fem,
האמת היא שלא כל כך הבנתי מה אתה אומר, ומהי הרלוונטיות של דבריך לדיון. כתבת שאינך "עוסק בסמנטיקה או משחק במלים", אז אני מניח שנתת את דעתך על האופן שבו הגדרתי את המונח "כבוד האדם". אולי תוכל פשוט לומר מאילו סיבות, שאינן כלולות בדבר שאותו הגדרתי ככבוד האדם, אנחנו אוסרים אונס? וכמו כן, למה הנקודה הזו חשובה לדיון? לא הבנת, לא נורא. לא קרה כלום. תכלס גם אני לא הבנתי, אבל באמת שלא קרה כלום. זה פשוט מקובל להבהיר בתוך דיאלוג את מה שאתה מתכוון להביע כשמישהו לא מבין. מכל מקום, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא המטריה החוקתית תחתיה חוסות זכויות רבות ובין היתר - סעיף 2: אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. סעיף 4: כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו. וכמובן - "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" מיותר לציין שאונס מנוגד לתכלית חוק היסוד, והאיסור לאנוס שואב מהרעיון המועלה בחוק. נדמה לי שלכך כיוון רפאל. רדי, למעשה גם רצח הוא אסור תחת אותו הרציונל שבבסיסו של חוק היסוד הזה. זה נכון שהאיסורים הפליליים האלה חיים ובועטים טרם חוק היסוד, אבל חוק היסוד הוא ההסבר המהותי, התפישה החברתית, לאיסורים הנ"ל. |
|
|
|
Red E
|
לפני 11 שנים •
6 בנוב׳ 2012
Re: הא(ו)מנם? בכוח המוח כתב/ה: DomMale4fem כתב/ה: רפאל כתב/ה: DomMale4fem,
האמת היא שלא כל כך הבנתי מה אתה אומר, ומהי הרלוונטיות של דבריך לדיון. כתבת שאינך "עוסק בסמנטיקה או משחק במלים", אז אני מניח שנתת את דעתך על האופן שבו הגדרתי את המונח "כבוד האדם". אולי תוכל פשוט לומר מאילו סיבות, שאינן כלולות בדבר שאותו הגדרתי ככבוד האדם, אנחנו אוסרים אונס? וכמו כן, למה הנקודה הזו חשובה לדיון? לא הבנת, לא נורא. לא קרה כלום. תכלס גם אני לא הבנתי, אבל באמת שלא קרה כלום. זה פשוט מקובל להבהיר בתוך דיאלוג את מה שאתה מתכוון להביע כשמישהו לא מבין. מכל מקום, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא המטריה החוקתית תחתיה חוסות זכויות רבות ובין היתר - סעיף 2: אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. סעיף 4: כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו. וכמובן - "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" מיותר לציין שאונס מנוגד לתכלית חוק היסוד, והאיסור לאנוס שואב מהרעיון המועלה בחוק. נדמה לי שלכך כיוון רפאל. רדי, למעשה גם רצח הוא אסור תחת אותו הרציונל שבבסיסו של חוק היסוד הזה. זה נכון שהאיסורים הפליליים האלה חיים ובועטים טרם חוק היסוד, אבל חוק היסוד הוא ההסבר המהותי, התפישה החברתית, לאיסורים הנ"ל. ואני כמובן מסכימה עם כל מילה במיוחד עם סעיף 2 והסייפא שלך |
|
|
Brida(נשלטת){DDDOM}
|
לפני 11 שנים •
6 בנוב׳ 2012
...
ראיתי פעם פרק של "חוק וסדר- מדור מיוחד" עונה שישית פרק 14,
על זוג בני עשרה שמשחקים במשחק מחשב (סגנון GTA), ופשוט מעתיקים למציאות את מקרי האונס והרצח שבו. במהלך החקירה מגיעים גם ליוצרים של המשחק. כשהעמידו את הזוג הזה לדין, הם עמדו יחד עם יוצרי המשחק, בטענה שהם אחראיים לא פחות מהזוג למעשים המזעזעים האלה. היו עוד כמה פרקים בסגנון הזה, כמו בעונה רביעית פרק 19, כשילדה נחטפה, נאנסה ונרצחה והרוצח טען להגנתו שמצא את ההדרכה איך לחטוף ולרצוח בסיפור באתר פורנו (הכלוב לפעמים עונה על ההגדרה הזו, לא?), יוצר האתר טוען להגנתו שה"דוגמניות" בסיפור שלו (יש צילומים), הן בגירות שבפוטו שופ גרמו להן להיראות כמו ילדות. (לגיטימי, לא? הרי התמונות הן בהסכמה, רק הסיפור כולל אונס ילדה). ואני יכולה להמשיך ככה כל הלילה... אף פעם לא היו לי פנטזיות אונס, מקסימום איזשהו "פיתוי אגרסיבי", אבל תמיד יש הסכמה בפנטזיות שלי, חלק מהקסם של בדסמ בשבילי זה עד כמה אפשר להשתולל עם הפנטזיות שלנו בתוך המסגרת "הקטנה" הזו שנקראת "בהסכמה". מבחינתי הכל מותר, הכל הולך, ושיהיה לבריאות ובכיף, תדקרו אותי, תחתכו אותי, תקיזו ממני דם, וכו' וכו'- זה בסדר כי הסכמתי לזה (ואני לא על סמים ובדרך כלל "שפויה"). הסיפור של פולו היה "עובר" לי בנעימים, אם בסוף, שורה תחתונה, אותיות קטנות, אי שם למטה, היה משפט שמבהיר שזה היה "מתוכנן", כמו "הוא יצא בשקט מהחלון, ונכנס מהדלת, חיבק אותה ואמר יפה שלי- אני כל כך אוהב אותך". אני לא משמרת צניעות או משטרת מחשבות, אבל כן מאמינה שמילים יוצרות מציאות, אולי זה איזשהו רעיון "ניו אייג'י" מופרך- אבל כן. תמיד יש אנשים מעורערים שעלולים לפגוע בכל מה שקדוש ויקר לנו, הם ימצאו את הדרך גם אם לא ניתן להם כלים להשתמש בהם. אז למה לתת להם? לי אישית, סיפורי אונס עושים קשרים בבטן, לא נעים וחמים מתחתיה. |
|
|