אמא רעה

Never say Never

אליבא דיודעי ח"ן, [B]מי[B] מבין שנינו שצורתו ואורחותיו מזכירות יותר דובון היא דווקא את, ואולי אף אפשר לוותר על ההקטנה החיננית ולהיוותר עם דב סתם, שלא לומר דבה[/B]. [/B]אבל זה לא העניין העיקרי שבשבילו באתי. העניין העיקרי הוא שאת לא רואה ממטר. וגם אם שמים לך מראה מול הפרצוף המתחסד שלך, כמו שהעירה מישהי כאן, גם אז את לא רואה ממטר. את לא רואה כלום ממטר חוץ מאיזושהי תפיסה קשיחה ורעה שאת מסגלת לעצמך. התגובה שלך לתגובות-נגד – במינונים שונים של עוקצנות – היא לא פחות מהיסטרית. את פשוט היסטרית, ואנשים היסטריים נוטים להיות מתלהמים, מפחידים ואלימים. וכזו את לאורך השנים – קלה להתנפל, קלה לשחרר חרצובות לשון ומרקחות רעילות ("לא פחות ממוות! ולפני זה אקדח סיכות!), קלה לשחרר שיפוטיות חמוצה כלפי אחרים ("ספר החוקים העקום״ הוא תמיד תמיד של מישהו אחר, לעולם לא שלך כמובן). וכשמקצת מן התרופה המסואבת הזו חוזרת אלייך ממישהו שלא חושש כל כך מהתפלשות בוצית עם צווחנית עתיקה בכלוב, אז את מאבדת כל רסן, גולשת מיד להכפשות אישיות ורעות, ואין כח בעולם – לא-אל ולא אדם - שיוכל לפייס את דעתך.

מדהים.

תעשי טובה, תכבי רגע את הורמוני הנקבה והרגש שמחסלים כל חלקה טובה של שכל והגיון בריא, ותקראי שוב את מה שכתבתי.

עכשיו, תכבי את מעט ההורמונים שנותרו, ותקראי שוב.

האם יש מקום אחד שרשמתי שמותר להתעלל?

יפה.

את מוזמנת לסתור לעצמך, תודה.

נ.ב, תני לי לנחש, את מאלו שעושות לינצ' לנתן אשל בלי לדעת בכלל מי נגד מי, נכון?

נ.ב2, יש בית משפט לטפל באישה ולהענישה, ולא לנו.

פרלין,אני יכולה בבקשה לשאול אותך משהו?
יופי,תודה.
תשמעי,ראיתי ששמת לי לייק על התגובה לצ'ילי(מה שכמובן מאוד מצא חן בעייני)אך אני תוהה,האם מקובל מבחינתך להשתיק מישהי ע"י שימוש במילה "דבה" "את והעודף משקל שלך"?

סושי, מה עשיתי לך רע?

לא מקובל בעיניי, כלל וכלל, ברור שלא.
אבל (!) אני לא נכנסת לסכסוך ענקים כזה בשום פנים ואופן כי מנסיוני עד כה זה מסתיים בזה שקוראים *לי* דבה ואז אני נאלצת לבכות, לברוח מהפורום ולשלוח הודעות היסטריות לכלובי שימחק את הקיום שלי מהכלוב מהן הוא מתעלם באלגנטיות ובחכמה רבה.