bdsm ונאציזם-ראוי או לא?

זאלופון​(שולט) • 20 במאי 2013

אתה בטוח שפדופיל הוא בהכרח כזה? או שפשוט כך אנחנו מדמיינים פדופיל ולכן מחמירים איתו?
גם בראש שלי "ככה עושה פדופיל", אבל האמת היא שאני לא יודע כמה פדופילים הם באמת מהסוג הזה, שמשכנע את עצמו שהילדים רוצים את זה ושהם מפתים אותו, וכמה מביניהם פשוט מתגרים מילדים, אבל מבינים היטב שזה לא הדדי בשום מובן.

אדם "מבחוץ" עשוי להניח שהמפנטזים על אונס הם אותם אנסים שטוענים בדיעבד כי המעשים בוצעו בהסכמה, ממש כשם שאנו מניחים שפדופילים סבורים כי ילדים מפתים אותם. לי, "מבפנים", ידוע שהאדם מבחוץ חושב כך בין השאר מפני שעל אותם מפנטזי אונס שאינם אונסים בפועל, פחות סביר שישמע או יקרא בעיתון. מה הסבירות שאשמע אני על אותם פדופילים שמסוגלים להבחין בין טוב ורע ולא נותנים פורקן לסטייתם?

בכל מקרה, שיפוט של פדופיל מהסוג שבטוח שהילד נהנה איננו שיפוט של פנטזיה כשלעצמה, אלא שיפוט של פנטזיה המלווה בתפיסת מציאות לקויה, כזו שצפויה להוביל למימושה. זה עניין שונה לגמרי. על אותו משקל, איני חושש להותיר אישה יקרה ללבי לבדה עם אדם בעל פנטזיית אונס, אך בהחלט לא הייתי מותיר אותה לבדה עם אדם בעל פנטזיית אונס שמשכנע את עצמו כי היא רוצה שיכפה עליה קיום יחסי מין.

Brave Dwarf • 20 במאי 2013

כן, עד כמה שזה נשמע מפתיע. אחרי שלוטוס הזכירה את הבחור ההוא ותהיתי בעצם מה יכול למשוך גבר בייצור נטול "סממנים מיניים", גיליתי שהראש שם עובד לגמרי אחרת. אז אם התחלתי את השרשור במילים: אני איני שונה מפדופיל ומסוכן כמוהו, עכשיו נדמה לי שהבנתי את ההבדלים.

אני רק אדייק ואומר שמדובר בפדופילים. לא כל בוגר שמקיים יחסים עם קטין יוגדר כפדופיל. זה תלוי בנסיבות וכמובן בגיל של הקורבן. ההבדל העיקרי טמון בכך שהפדופיל זוכה בבטחון של הילד בו טרם הוא מבצע בו את זממו. לרוב אינו אלים ומשיג את המטרה בדרכי נועם. כמו כן בעובדה שפדופילים נמשכים לילדים שטרם הגיעו לבגרות מינית (אותם השוויתי ליצורים בעלי סממנים מיניים של ברווזים). קיימות גם hebephilia and ephebophilia, משיכה לגילאים יותר מאוחרים.

זאלופון​(שולט) • 20 במאי 2013

השאלה אם הראש הזה שעובד אחרת הוא של פדופילים מסוג מסוים בלבד, כאלה שמימשו את סטייתם ומן הסתם רוב המחקר בתחום מבוסס עליהם, כי על האחרים פשוט לא יודעים, או שהוא מייצג את הראש הפדופילי השכיח?

בקיצור, אם מצאת ברשת חומר קריאה טוב בנושא, שתף

Brave Dwarf • 20 במאי 2013

http://www.wordnik.com/words/hebephilia
http://psychobabbleonewordatatime.wordpress.com/2012/07/10/four-new-words-teliophiles-ephebophilia-hebephilia-and-pedophilia/
זה הכל אוספים של לינקים שחלקם עובדים חלקם לא, חלקם כוללים לדעתי דברים הזויים (כמו קשר בין פדופיליה להומוסקסואליות), מצד שני הידע שלי כ"כ מזערי בנושא עד שאולי זה לא המקום שלי להביע דעה מה הזוי ומה לא. בכל מקרה, הרשת מלאה בהם, אפילו נפלתי על איזה פורום שעוסק בפדופיליה ואני לא מצליח להגיע לשם עכשיו.

ולגבי על מי נעשו המחקרים ומה קורה בראש של פדופיל שלא מימש את הפנטזיה, זאלו, אני חייב להודות באשמה שעם כל הליברליות שלי ועם ההסכמה שניתן להמשך לילדות ולראות אותן כסקסיות, עם זה שאני לא חושב שסממנים נאציים על זרועה של שחקנית פורנו מצביעים על השתייכות למפלגה הקומוניסטית (או להפך) וכדומה, את הנקודה הספציפית הזאת, אני לא רוצה לבדוק על הילדים שלי. וגם לא על ילדים של מישהו אחר.

זאלופון​(שולט) • 20 במאי 2013

תודה על הקישורים. אבדוק אותם ואחפש גם בעצמי. אם אמצא משהו מעניין, אחלוק.

ברור לי לגמרי חוסר הרצון לקחת את הסיכון. כאמור, זו גם התגובה האינסטינקטיבית שלי, ולי בכלל אין ילדים. מנגד, אני גם עוקב אחרי הסיפור שלוטוס הזכירה, של אותו בחור שכתב בפייסבוק שהוא מסוגל לחוש משיכה גם כלפי ילדות בנות 7, ובד בבד ציין כי מעשה מיני בילדים הוא אסור, לא מפני שהוא טאבו אלא מפני שהוא פוצע אותם לכל חייהם.

אינני מכיר אותו, אבל לא נראה שהוא טועה לחשוב שבנות 7 נמשכות אליו בחזרה ושעל כן מימוש הפנטזיה מותר. לולא היה מתוודה על משיכתו, מי היה יודע? ולאור כך שהוידוי גרר לינץ' ציבורי, ושעל פי העדכון האחרון הוא איים להתאבד ונמצא כרגע במצב נפשי די קשה, אני נוטה להניח שישנם אחרים כמותו, מי יודע כמה, שנזהרים יותר - ובצדק - פן ייחשפו ויגיעו למצבו.

זה גורם לי לחשוב כמה מעט אני בעצם יודע על אנשים כאלה. לא שהייתי רוצה לצבור ידע דרך ניסויים שמערבים ילדים, שלי או של אחרים, אבל קצת הייתי רוצה שהם יוכלו להסביר לי על עצמם, ואני אוכל להסביר להם על הפנטזיות האפלות שלי, ואף אחד מאתנו לא יחשוב שאת השני צריך בהכרח לכלוא מאחורי סורג ובריח ולהשליך את המפתח לים.

רפאל • 20 במאי 2013

החוק קובע את גבולות המותר והאסור.
אבל הטענה שעניין כלשהו הוא רעוע מבחינה מוסרית, בעייתי, או טעון שיפור, איננה זהה עם הטענה שהוא אוסר. השיח המוסרי הרבה יותר רחב מן השיח של "מותר ואסור". יש מקום לשיפור אישי ולביקורת עצמית גם כשלא מדובר ב"חציית גבולות" ובמעשים אסורים. גאוותנות, קמצנות, רכלנות, גסות רוח וכו'... אף אחד מאלו איננו אסור. ובמידה זו או אחרת, כמעט כל אדם מתמודד עם הנטיות הללו. יחד עם זאת אלו מידות רעות, ואי אפשר לטהר אותן בכך שמזכירים שאין בהן משום עברה על החוק, ושבחברה שלנו "אנשים מבוגרים, בריאים, מודעים, מסכימים ורוצים" ומטפחים את המידות הללו.

מדי פעם שומעים בכלוב את הטענה שבדס"מ זה לא אונס. ויש מקום לשאלה למה שומעים את הטענה הזו כל כל הרבה. הרי זה לא שחובבי בדס"מ נרדפים כאנסים. אפילו אנשים שחשים שאט נפש של ממש מבדס"מ ומכל מי שמתעסק בבדס"מ לא חושבים שמדובר באונס. אני חושב שזה סוג של מנגנון הכחשה, שמושתת על הגיון רעוע. בכך שמפריכים טענה מופרכת שאף אחד לא טוען על בדס"מ, כאילו מפריכים גם ביקורת מתונה שאפשר להשמיע על נטיות בדס"מית. יענו "אני לא אנס, לכן הכל בסדר גמור". כאילו הדבר היחיד שיכול להיות בעייתי ומטריד בהקשר מיני הוא המעשה הקיצוני של אונס. זה דומה לאנשים שמרכלים ובוחשים בחרא, וכשאומרים להם מילה על כך מכשירים את מעשיהם בכך שהם לא רצחו אף אחד ולא עברו על החוק. אז נכון, רכילות היא לא רצח, בדס"מ זה לא אונס, ולעשות מהנאציזם חגיגה מינית זה לא חברות במפלגה הנאצית. אבל אי-אפשר לטהר שום דבר רק בכך שמשווים אותו לפשע מזעזע. ונדמה לי שזה בדיוק מה כמה תגובות כאן ניסו לעשות ביחס להתרגשות מינית מהנאציזם.

רפאל • 20 במאי 2013

בדיוק. רק שזה לא חייב להיות כך, וזה לא תמיד כך.


הסרטים של טרנטינו הם ממש פולחן של אלימות. בסרטים הראשונים שלו "כלבי האשמורת" ו"ספרות זולה" עוד היה עומק ומורכבות. אבל בסרטים האחרונים שלו אין שום דבר מלבד מפגן של אלימות. וכדי שהאלימות תהיה נסבלת ואפילו נחשקת, הוא תמיד נותן לה צורה של נקמה בישות שטנית כלשהי. רוצח נשים, נאצים, או בעל אחוזת עבדים. נו באמת.

יולי, אולי תעשי פינת קולנוע בכולב?

Brave Dwarf • 20 במאי 2013

אתה ולוטוס הכנסתם אותי לפלונטר, זאלו. כי לא אתה ולא היא לא מתארים את המשיכה של הבחור באופן שיהיה ברור האם מדובר באדם שמאונן על ילדים בני שבע ולא מוצא לעצמו מנוח או באדם שנמשך לנשים בוגרות אבל במקביל מצא את נטלי סקסית בסרט לאון. ואני מניח שאתם לא מצליחים לדייק כי אתם פשוט לא יודעים. לדעתי, לא משנה לאיזה סוג הוא משתייך, הלינץ' היה בלתי מוצדק ומאפיין את החברה הישראלית ואולי את האנושות בכלל באופן הכי מבריק ומצער שרק אפשר. אני מסכים אתך שלא היה מקום לבצע בו לינץ' ובטח ובטח שלא היה מקום לסתום לו את הפה. האם היה צורך להמליץ לו על טיפול איני יודע, כי כפי שאמרתי, אני לא מצליח להבין מכם במה מדובר.

לגבי חומר קריאה שקראתי, הבנתי שמדובר במחלה. ומכיוון שמדובר במחלה לא ניתן לצעוק על האדם "תבריא"' באותה מידה בה הוא לא מסוגל להבריא רק כי בא לו. ולכן כשאתה מדבר על לקיחת אחריות ועל מודעות ומחפיף אותם לשליטה עצמית, אני חולק עליך. אני מודע לכך שאני משתעל, אני גם יודע שכאשר אני משתעל אני מזיק לסביבה ואני מצר על כך, אבל אני לא יכול לשלוט על השיעול שלי כי אני חולה. אני צריך עזרה ועד שאקבל אותה, אתרחק מהסביבה. במקרה הזה מילדים. מהסביבה לעומת זאת, אני מצפה להתייחס לאותו אדם כאל אדם חולה, דהיינו בהבנה ואמפתיה. הבנה ואמפתיה אינן כוללות בייביסיטר לילדים שלי, אם היה ספק, אבל הן מבטלות שנאה, לינצ'ים וזריקות מפייסבוקים (אני לא יודע מה זה פייסבוק בדיוק אבל קצת הסבירו לי).

כאשר הבנתי את המצב שלי ניגשתי לטיפול אינטנסיבי. בדקתי את מצב הכרומוזומים, התרחקתי למשך שנה מחברה נשית ואפילו רכשתי לי קרקע בליטא מתוך מחשבה שאני מפלצת ומפלצות מקומן מאחורי הכתלים. אני הייתי בטוח שאני חולה ועד שלא ביררתי את מצב המחלה שלי לא הורדתי את היד מהדופק. לו ארז אפרתי היה קשוב יותר לעצמו, אין לי ספק שהלילה המטורף במהלכו ניסה לאנוס בחורה בסוף מסיבת הרווקים שלו, לא היה מתרחש. וזאת בהנחה שהסביבה לא הייתה מטיפה לו שהוא יוצא יחידת האבטחה של השב"כ, אדם שבמשך כל חייו הוכיח את עצמו כבעל יכולת שליטה עצמית, מוסר לא רבב ואדם משכמו ומעלה עם עתיד מזהיר ולכן דבר לא יקרה, אלא שולחת אותו לטיפול. כי עובדה, למרות כל המעלות שלו עליהן אין עוררין, בצירוף של נסיבות מסוימות הוא איבד שליטה. ולמה אני תמיד חוזר אליו? כי ארז אפרתי מסוגל להוריד ביצה למחבל מבלי שהמחבל עצמו ירגיש בכך. לולי היה מדובר בתוצאה של אבדן שליטה מטורף אלא באונס מתוכנן, אף אחד לעולם לא היה תופס אותו. הוא מעד והמעידה שלו עלתה לו ולארוסתו בחיים (עולמם חרב עליהם) והותירה בקורבן צלקות שלא יגלידו לעולמים.

הרהורים מוסריים לשעת לילה מאוחרת.

בקרקעית האוקיאנוס​(נשלט) • 20 במאי 2013

רפאל, נכון שהשיח המוסרי "הרבה" יותר רחב ממותר או אסור, אבל מצד אחד לצמצם את "המותר ואסור "החוקי " ומאידך להרחיב את "השיח" עד המקסימום אבל להשאיר את האחריות "לתיקון" על הפרט בלבד. זו עמדה דיי בעייתית את האמת שהייתי אומר קצת עושה זילות לדבר הזה שנקרא מוסר.

אני בניגוד אלייך דווקא לא שופט פדופילים. אני לא מדבר על אנשים שנמשכים לתום ילדתי (הרבה גברים נמשכים לתום הזה) אלא לאנשים שרוצים "להתאחד" איתו כי הוא כנראה נלקח מהם בכוח בצורה כלשהי בילדות. הרבה מהפדופילים הם אנשים שבעצמם עברו התעללות בילדותם.

לעומת זאת, אני בהחלט שופט אנשים שמפיצים חומר פדופילי, שמזהמים את מרקע הטלווזיה שלי בפרסומות רוויות אלימות מינית, וכו' וכו' כי אלה בדיוק האנשים שגורמים לאנשים אחרים לחשוב "שלאנוס" זה בסהכ' "בסדר" תרבותית, וגורמים לכך שהרבה אנשים שיש להם פנטזיות של אלימות חושבים שלהוציא לפועל ובפועל (לא כמשחק) את הפנטזיה שלהם - זה בסדר. ועליהם לדעתי כן צריך להטיל אחריות, ואף אחריות פלילית, וכן צריך להטיל עונש על מי שמפיץ דברים כאלה,. מי שאיבד את דעתו זקוק בעיקר לטיפול ושיקום אבל מי שעושה את הרע בדיעה צלולה צריך לחטוף.

פדופיל בפלוגה

בקרקעית האוקיאנוס​(נשלט) • 20 במאי 2013

סתם לידיעה,
איתי בפלוגה כששירתתי בסדיר היה פדופיל. לילה אחד , בשבוע שירדנו מקו בלבנון, באה משטרה צבאית בלילה ולקחה אותו , את "אנס המקלטים" . יום אחרי זה ראינו תמונה שלו בעיתון.
היינו בהלם, אבל היו גם כמה בפלוגה שלא הפסיקו לצחוק.

"אנס המקלטים" שלנו היה חייל נלעג, מאותם החיילים שלא הפסיקו להתעלל בהם במסלול ועוד יותר גרוע כשהם הגיעו לפלוגה המבצעית. החייל הנלעג והשפוף הזה היה מפתה ילדות בבני ברק בסוכריות וממתקים ללכת אחריו ואז אונס אותם במקלטים בסביבה. כמה שנים אחרי שכלאו אותו שמעתי שהוא בעצמו ביקש שיעבירו אותו סירוס כימי.

לא ריחמתי עליו , אבל חשתי מעט כלפיו חמלה, אותה חמלה שאני חש כשאני מעביר אצבעותי ברוך בשיערות ראשו של ילד שהולך לפינה ומכסה את פניו בבירכיו כי לא רוצים לשחק איתו....