שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוקיי. בואו נפתח את זה

עבד משועבד{עבד}
לפני 11 שנים • 24 במאי 2013
עבד משועבד{עבד} • 24 במאי 2013
Brave Dwarf כתב/ה:
'מישהי כתב/ה:

שאלה מצויינת. גם אם אמות המוסר הן דומות, נראה לי שבמי שאינו מתגרה הן טבועות ומושרשות. ומה עם מי שמתגרה? יש בו "מלחמה פנימית"? אולי היא מוכרעת מהר מאוד, אבל היא קיימת בניגוד לרעהו? מה זה אומר על החוזק של אמות המוסר שלו ביחס לזה שאין בו שום מלחמה?


מעניין מה היית אומרת לו שמעת על מקרה בו שני אנשים נקלעו לזירת אונס. אחד לא עשה דבר כי פחד על חיו והשני סיכן את חיו והציל את הקורבן. הראשון מעולם לא פינטז על אונס, הוא אדם מוסרי ונורמטיבי שרוצה לחיות. השני, לעומתו, מפנטז על אונס תאורתי לשם גירוי מיני. לפי מה את קובעת את רמת המוסריות של האדם, מישהי?

------
תוספת כי רק עכשיו ראיתי:
כתבתי: זאת פנטזיה שטומנת בחובה מטען ולכן אף אחד לא מציג אותה כפנטזיה טהורה שוות ערך לפנטזיה לקטוף פרחים בצפון אירלנד בעיר גלווי. לדוגמא.

זה מאוד פשוט.
אדם מוסרי לא מפנטז שהוא אונס אשה או ילד חסר ישע.
מבחינתו אין אופציה כזאת .אפילו לא במחשבה.
סוררת בשקט​(אחרת)
לפני 11 שנים • 24 במאי 2013
סוררת בשקט​(אחרת) • 24 במאי 2013
מתהפך,
אני בטוחה שמישהו כבר אמר בסגנון לפניי, אני עייפה מדי להפעיל את הזכרון, וגם בעבודה, אבל מה שחשוב הוא:

גדולתו (וזה מבחינתי מוסריותו/ אנושיות שלו/ כל מה שחשוב בו) של האדם לא נמדדת על פי הפנטזיות שלו, אלא על פי מעשיו.

לדוגמא, אם מישהי עכשיו מאחלת לי להתפגר היום, לפני כניסת השבת, אני לא אשפוט אותה לרעה. אלא אם כן, תבוא לכאן ותירה בי. או סתם תשלח עוד כמה נשים לחדר ניתוח, כי אני כבר קורסת. icon_smile.gif
'לא קשורה'
לפני 11 שנים • 24 במאי 2013
'לא קשורה' • 24 במאי 2013
לא רואה קשר בין השאלה שלך לנושא.
אני אמורה לשפוט אותם? אחד היה משותק מהפחד, השני התגבר על הפחד והתערב בסיטואציה. אחד נהג כך ואחד אחרת. לא יכולה לשפוט אותם. שניהם להבנתי הזדעזעו מהמאורע.
סביר שאני לא הייתי מתערבת פיזית בסיטואציה. תוך רגע הייתי מוצאת את עצמי עם דימום מוחי ולא מועילה- לא לעצמי ולא לצד שלשמו התערבתי.
הייתי עושה כל שביכולתי להפריע לסיטואציה. מזמינה משטרה/ אמבולנס/ צורחת בקרבת מקום/ קוראת לאנשים/ משהו, כל דבר, לא הייתי יכולה לחיות עם עצמי אם לא.

אני לא קובעת רמת מוסריות. יחד עם זה, בתפיסה שלי- מה שמתחולל בנפשנו הוא יותר מהותי. יותר ממה שכתוב בחוק או נהוג בחברה. אין אצלי, לדוגמא, דבר כזה "מה שלא יודעים לא פוגע".
אם אני מרגישה צורך להסתיר ממישהו משהו כי אני חושבת שזה יפגע בו, אז לא אעשה את זה גם לא בנוכחותו. כי מבחינתי יש השפעה לדברים גם כשהם "אמורפיים". גם כשלא אומרים אותם בקול. זה אמת מידה שלי. לא יודעת מה עם אחרים.



לגבי התוספת, זה לא מה שכתבת. כתבת במילים אחרות שיש אנשים שיכולים לפנטז על משהו ויש כאלה שלא ראוי שיפנטזו. אבל בסדר, נניח לזה (:


Brave Dwarf כתב/ה:
'מישהי כתב/ה:

שאלה מצויינת. גם אם אמות המוסר הן דומות, נראה לי שבמי שאינו מתגרה הן טבועות ומושרשות. ומה עם מי שמתגרה? יש בו "מלחמה פנימית"? אולי היא מוכרעת מהר מאוד, אבל היא קיימת בניגוד לרעהו? מה זה אומר על החוזק של אמות המוסר שלו ביחס לזה שאין בו שום מלחמה?


מעניין מה היית אומרת לו שמעת על מקרה בו שני אנשים נקלעו לזירת אונס. אחד לא עשה דבר כי פחד על חיו והשני סיכן את חיו והציל את הקורבן. הראשון מעולם לא פינטז על אונס, הוא אדם מוסרי ונורמטיבי שרוצה לחיות. השני, לעומתו, מפנטז על אונס תאורתי לשם גירוי מיני. לפי מה את קובעת את רמת המוסריות של האדם, מישהי?

------
תוספת כי רק עכשיו ראיתי:
כתבתי: זאת פנטזיה שטומנת בחובה מטען ולכן אף אחד לא מציג אותה כפנטזיה טהורה שוות ערך לפנטזיה לקטוף פרחים בצפון אירלנד בעיר גלווי. לדוגמא.
'לא קשורה'
לפני 11 שנים • 24 במאי 2013
'לא קשורה' • 24 במאי 2013
גם וגם. שניהם נכונים לדעתי. גם מי שלא מאפשר כלל למחשבה כזו לחדור למוחו וגם מי שמתעלה על עצמו בעולם המעשה.
"במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים"- כלומר, ההתנסות וההתגברות על היצר מצריכים מהאדם להתעלות מעל עצמו. להשתמש במשאבי נפש שאחר לא נזקק להם כלל. לכן, אין ספק ששניהם נכונים.

שתהיה לך שבת שלום, והחלמה מהירה (:



סוררת בשקט כתב/ה:
מתהפך,
אני בטוחה שמישהו כבר אמר בסגנון לפניי, אני עייפה מדי להפעיל את הזכרון, וגם בעבודה, אבל מה שחשוב הוא:

גדולתו (וזה מבחינתי מוסריותו/ אנושיות שלו/ כל מה שחשוב בו) של האדם לא נמדדת על פי הפנטזיות שלו, אלא על פי מעשיו.

לדוגמא, אם מישהי עכשיו מאחלת לי להתפגר היום, לפני כניסת השבת, אני לא אשפוט אותה לרעה. אלא אם כן, תבוא לכאן ותירה בי. או סתם תשלח עוד כמה נשים לחדר ניתוח, כי אני כבר קורסת. icon_smile.gif
Brave Dwarf
לפני 11 שנים • 24 במאי 2013
Brave Dwarf • 24 במאי 2013
'מישהי כתב/ה:
לגבי התוספת, זה לא מה שכתבת. כתבת במילים אחרות שיש אנשים שיכולים לפנטז על משהו ויש כאלה שלא ראוי שיפנטזו.

מישהי, מעולם לא כתבתי שיש ראוי ואין ראוי. ומכיוון שזאת הפעם השניה במהלך השרשור שלא רק שאת מעוותת את דבריי אלא אף טורחת לשכנע אותי שאיני יודע למה התכוונתי, אני פורש.

היה ומדובר בחוסר הבנה של ההבדל בין "רצוי" ל"ראוי" אני מנדבר לך את הפירוש של בבילון:

רצוי
(ת') מבוקש, שרוצים בו, דרוש, נדרש, חיוני

ראוי
(ת') כדאי, הולם, מתאים, תואם, נאות
'לא קשורה'
לפני 11 שנים • 24 במאי 2013
'לא קשורה' • 24 במאי 2013
סליחה, לא רצוי.
ההודעה לא הייתה פתוחה לפניי והגבתי מהזכרון.
לא הייתה לי כוונה לעוות את דברייך ולא מודעת לזה שעשיתי את זה גם קודם. בטח לא לשכנע אותך בכלום. אני מנסה להבין את החלקים שלא ברורים או פתורים בראשי.
אם אתה בוחר להעלב, חבל לי כמובן. גם פה לא מנסה לשכנע.

כתבת: "נכון ש 90% מאכלוסיית הרחוב הסואן יזדעזעו מהפנטזיה שלי ולא רק כי חלקם מתחסדים, אלא כי זאת באמת פנטזיה מזעזעת. אף אחד לא מנסה להציג אותה, גם פה, כפנטזיה טהורה שרצוי שתפונטז ע"י כל אחד"
מה זה פנטזיה שיש כאלה שיכולים לפנטז ויש כאלו שלא רצוי שיפנטזו?

סמנטיקה. לעניות דעתי.



Brave Dwarf כתב/ה:
'מישהי כתב/ה:
לגבי התוספת, זה לא מה שכתבת. כתבת במילים אחרות שיש אנשים שיכולים לפנטז על משהו ויש כאלה שלא ראוי שיפנטזו.

מישהי, מעולם לא כתבתי שיש ראוי ואין ראוי. ומכיוון שזאת הפעם השניה במהלך השרשור שלא רק שאת מעוותת את דבריי אלא אף טורחת לשכנע אותי שאיני יודע למה התכוונתי, אני פורש.

היה ומדובר בחוסר הבנה של ההבדל בין "רצוי" ל"ראוי" אני מנדבר לך את הפירוש של בבילון:

רצוי
(ת') מבוקש, שרוצים בו, דרוש, נדרש, חיוני

ראוי
(ת') כדאי, הולם, מתאים, תואם, נאות
רפאל
לפני 11 שנים • 24 במאי 2013
רפאל • 24 במאי 2013
רפאל כתב/ה:
אגב, גם אין הפרדה חותכת בין תשוקה לבין דחיה וזעזוע. או בין משיכה לבין רתיעה. ואפשר לתהות מדוע מישהי שאומרת את כל מה שאת אומרת מתפלמסת עם מישהו שמדבר אליה בביטול, ומנסה בלהט לחזור ולהוכיח את כולם בך שדמיונות מסויימים הם מרושעים. אבל כמובן שאין משמעות הדבר שאת עצמך אנסית אכזרית או אישה מרושעת. icon_smile.gif
'מישהי כתב/ה:
יצר הסקרנות שלי חזק מהאגו שלי.


זה מעניין שאת מגנה מבחריפות את הכנסתם של תכנים מסויימים אל עולם המחשבה כאשר יצר המין אחראי לכך, אבל את המרשה את הכנסתם כאשר יצר הסקרנות הוא האחראי. (ובאופן תמוהה את גם מציגה את זה כאקט של התגברות על האגו.)

אם את מחמירה כל כך וטוענת שאל לאדם מוסרי להזין את מחשבותיו בפנטזיות אונס, ואת אפילו מגדילה לטעון ש"מה שמתחולל בנפשנו הוא יותר מהותי. יותר ממה שכתוב בחוק או נהוג בחברה.", איפה הדוגמה האישית שלך? זה מוסרי להזין את המחשבות שלך בפנטזיות כאלו בשביל הסקרנות? והאם זה מלמד שאולי תאנסי בשביל הסקרנות? איך זה שאת חשה דחייה וזעזוע ביחס לאנשים שמפנטזים על אונס, אבל את מזינה שרשור כמו השרשור הזה?
'לא קשורה'
לפני 11 שנים • 24 במאי 2013
'לא קשורה' • 24 במאי 2013
ההתגברות על האגו התייחסה להתעלמות שלי מכך ששוחחתי עם מישהו שביטל אותי או את דבריי.

נכון, התחבטתי בזה. אם להעלות את כל הדבר הזה פה. אם אני טוענת שיש השפעה גם ברמת המחשבה אז למה אני מאפשרת להעלות את המחשבה הזו בראשם של קוראים? הרי אני מוכיחה ההיפך ממה שאני מאמינה בו.


באחת ההודעות פה נתתי קישור לפוסט שפורסם בבלוג של בכח המח.
היא שאלה שם שאלה: "בהנחה שמובטח לכם שהסטיה הכי מאוסה/דוחה/מבישה שאתם מכירים/נתקלתם בה, תשאר ברמת מחשבה ולא תבוא לידי מימוש, האם היא עדיין מאוסה/דוחה/מבישה?"

אני הייתי מאוד נחרצת וחד משמעית. כן.

התפתח שם דיון ארוך. שבעיקרו דיבר על הלגטימיות של הצפת המחשבה. ההתעסקות בה. החקירה שלה.
אני פה גם בשביל להבין. ללמוד. ובשביל ללמוד אני חייבת להיות מסוגלת לפתוח את הראש.
נאמרו שם לא מעט דברים שגרמו לי לחשוב. לדוגמא, משהו שבכח רשמה: "כשאנחנו רוצים לבודד רכיב, מותר לשאול גם שאלות תיאורטיות על מנת להבין ולחדד נקודה מסויימת. כשרוצים לראות מהיכן נובע מקור מסויים, מותר לסגור צינורות אחרים ולו זמנית על מנת לראות את הנביעה."

הייתי נגד. אבל הדיון שהתפתח גרם לי לחשוב שאולי אני טועה. שאולי אני מונעת מתוך אוטומט.

אחרי כמה ימים נתקלתי בסרטון הזה, שזעזע אותי, והצפתי את זה.
אולי לא טעיתי כל כך.

מה שהופך את ההצפה הזו לטעות.


[quote="רפאל"]
רפאל כתב/ה:


זה מעניין שאת מגנה מבחריפות את הכנסתם של תכנים מסויימים אל עולם המחשבה כאשר יצר המין אחראי לכך, אבל את המרשה את הכנסתם כאשר יצר הסקרנות הוא האחראי. (ובאופן תמוהה את גם מציגה את זה כאקט של התגברות על האגו.)

אם את מחמירה כל כך וטוענת שאל לאדם מוסרי להזין את מחשבותיו בפנטזיות אונס, ואת אפילו מגדילה לטעון ש"מה שמתחולל בנפשנו הוא יותר מהותי. יותר ממה שכתוב בחוק או נהוג בחברה.", איפה הדוגמה האישית שלך? זה מוסרי להזין את המחשבות שלך בפנטזיות כאלו בשביל הסקרנות? והאם זה מלמד שאולי תאנסי בשביל הסקרנות? איך זה שאת חשה דחייה וזעזוע ביחס לאנשים שמפנטזים על אונס, אבל את מזינה שרשור כמו השרשור הזה?
Brave Dwarf
לפני 11 שנים • 25 במאי 2013
Brave Dwarf • 25 במאי 2013
'מישהי כתב/ה:

כתבת: "נכון ש 90% מאכלוסיית הרחוב הסואן יזדעזעו מהפנטזיה שלי ולא רק כי חלקם מתחסדים, אלא כי זאת באמת פנטזיה מזעזעת. אף אחד לא מנסה להציג אותה, גם פה, כפנטזיה טהורה שרצוי שתפונטז ע"י כל אחד"
מה זה פנטזיה שיש כאלה שיכולים לפנטז ויש כאלו שלא רצוי שיפנטזו?

סמנטיקה. לעניות דעתי.


כפי שראית, גם הבבילון חושב שההבדל בין רצוי לראוי אינו סמנטי. הטענה "שיש כאלה שיכולים וכאלה שלא יכולים" היא שלך ולא שלי. מי שטוען שפנטזיית אונס אינה ראויה זו את ולא אני. אני הבהרתי שבעיניי כל פנטזיה ראויה בתנאי שהאפלות שביניהן יישארו בגדר פנטזיה. אני גם מאמין בכך שאצל רוב אנשים הן אכן יישארו בגדר פנטזיה כיוון שרוב האנשים יודעים להפריד בין מציאות לפנטזיה. אני לא טוען שפנטזיית אונס זאת פנטזיה נטולת מטענים ומבין שהרוב יתקשה לקבלה, חלקו מתוך התחסדות וחלקו מתוך זעזוע כן. ולמרות שאני מאמין שקבלתו של האחר מהווה חלק מחוקי החברה, והייתי רוצה לשאוף לכך, אני מודע לעובדה שמימוש השאיפה הזאת בלתי אפשרי ולכן את מה שאני אחשוף במסגרת הכלוב אני לא אחשוף במסגרת רחוב סואן. למעלה מכך, אני לא חושב שאנחנו אמורים לחשוף את הכל במסגרת רחוב סואן, אני כן חושב שהכלוב על חבריו אמור להיות סבלני יותר (לא בהכרח תמיד מקבל) כלפי חשיפות מיניות מעצם הגדרתו והתיימרותו.

אני לא רוצה שילדיי יגדלו להיות חלק מקהילת BDsM, ולו הייתי בוחר עבור עצמי, הייתי מוותר על הנטייה הזאת בקלות כי בעבר היא הקשתה רבות על חיי. היא אינה רצויה לי אבל היא בהחלט ראויה. בגלל שפנטזיית אונס טומנת בחובה מטען רגשי אני לא רואה אותה כפנטזיה רצויה ומקובלת במידה בה פנטזיות אחרות, המכונות "ונילית" במחוזותינו, מקובלות. אבל אני לא מסווג פנטזיות לראויות/לא ראויות, הגונות/לא הגונות, הולמות/לא הולמות. כל פנטזיה היא ראויה כל עוד היא נשארת בגדר פנטזיה, וזה כולל את הפנטזיות שהדעת מהן אינה נוחה.

גם אבן שושן לא חושב שראוי ורצוי זה אותו הדבר:
ת הָגוּן וָטוֹב, זַכַּאי: "כָּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת" (נידה ו ד).
שֶׁהוּא לְרָצוֹן, שֶׁהַדַּעַת נוֹחָה הֵימֶנּוּ: "בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו" (דברים לג כד).
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed }
לפני 11 שנים • 25 במאי 2013
Brave Dwarf כתב/ה:
'מישהי כתב/ה:

כתבת: "נכון ש 90% מאכלוסיית הרחוב הסואן יזדעזעו מהפנטזיה שלי ולא רק כי חלקם מתחסדים, אלא כי זאת באמת פנטזיה מזעזעת. אף אחד לא מנסה להציג אותה, גם פה, כפנטזיה טהורה שרצוי שתפונטז ע"י כל אחד"
מה זה פנטזיה שיש כאלה שיכולים לפנטז ויש כאלו שלא רצוי שיפנטזו?

סמנטיקה. לעניות דעתי.


כפי שראית, גם הבבילון חושב שההבדל בין רצוי לראוי אינו סמנטי. הטענה "שיש כאלה שיכולים וכאלה שלא יכולים" היא שלך ולא שלי. מי שטוען שפנטזיית אונס אינה ראויה זו את ולא אני. אני הבהרתי שבעיניי כל פנטזיה ראויה בתנאי שהאפלות שביניהן יישארו בגדר פנטזיה. אני גם מאמין בכך שאצל רוב אנשים הן אכן יישארו בגדר פנטזיה כיוון שרוב האנשים יודעים להפריד בין מציאות לפנטזיה. אני לא טוען שפנטזיית אונס זאת פנטזיה נטולת מטענים ומבין שהרוב יתקשה לקבלה, חלקו מתוך התחסדות וחלקו מתוך זעזוע כן. ולמרות שאני מאמין שקבלתו של האחר מהווה חלק מחוקי החברה, והייתי רוצה לשאוף לכך, אני מודע לעובדה שמימוש השאיפה הזאת בלתי אפשרי ולכן את מה שאני אחשוף במסגרת הכלוב אני לא אחשוף במסגרת רחוב סואן. למעלה מכך, אני לא חושב שאנחנו אמורים לחשוף את הכל במסגרת רחוב סואן, אני כן חושב שהכלוב על חבריו אמור להיות סבלני יותר (לא בהכרח תמיד מקבל) כלפי חשיפות מיניות מעצם הגדרתו והתיימרותו.

אני לא רוצה שילדיי יגדלו להיות חלק מקהילת BDsM, ולו הייתי בוחר עבור עצמי, הייתי מוותר על הנטייה הזאת בקלות כי בעבר היא הקשתה רבות על חיי. היא אינה רצויה לי אבל היא בהחלט ראויה. בגלל שפנטזיית אונס טומנת בחובה מטען רגשי אני לא רואה אותה כפנטזיה רצויה ומקובלת במידה בה פנטזיות אחרות, המכונות "ונילית" במחוזותינו, מקובלות. אבל אני לא מסווג פנטזיות לראויות/לא ראויות, הגונות/לא הגונות, הולמות/לא הולמות. כל פנטזיה היא ראויה כל עוד היא נשארת בגדר פנטזיה, וזה כולל את הפנטזיות שהדעת מהן אינה נוחה.

גם אבן שושן לא חושב שראוי ורצוי זה אותו הדבר:
ת הָגוּן וָטוֹב, זַכַּאי: "כָּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת" (נידה ו ד).
שֶׁהוּא לְרָצוֹן, שֶׁהַדַּעַת נוֹחָה הֵימֶנּוּ: "בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו" (דברים לג כד).



יפה כל כך אמרת. }{