שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיות בסרט !!

Bagel
לפני 10 שנים • 29 בנוב׳ 2013
Bagel • 29 בנוב׳ 2013
יצא לי כבר לבחוש בכמה וכמה קהילות בדסמ בחיי הבוגרים ולהכיר עשרות אם לא מאות אנשים שקשורים לתחום כך שה "ממצאים" שלי לא מבוססים אך ורק על חוויה אישית זו או אחרת. אבל אין לי שום אג'נדה פוליטית שמטרתה הכפשה או קביעה שאין-הדבר-אפשרי או כל דבר שאולי דומה לזה.

כל מה שאני אומר זה שכשמתעסקים במשהו ילדותי אז זה קצת מוזר להתייחס אליו כאל נשגב מורכב ומתוחכם. אובססיות הן לרוב סביב דבר מה פרדוקסלי, משהו שקצת הורס אותך אבל גם מעניק לך אופוריה, סוג של תרופה עצמית. הגברים המתוסכלים טוענים שהנשים חיות פה בסרט אבל אני טוען שכל הקהילה הזאת חיה בסוג של סרט. לפעמים סרט מעניין אבל לרוב זהו סרט של אבי ביטר.
Mary Jane
לפני 10 שנים • 29 בנוב׳ 2013
Mary Jane • 29 בנוב׳ 2013
Bagel כתב/ה:
........

כל מה שאני אומר זה שכשמתעסקים במשהו ילדותי אז זה קצת מוזר להתייחס אליו כאל נשגב מורכב ומתוחכם. אובססיות הן לרוב סביב דבר מה פרדוקסלי, משהו שקצת הורס אותך אבל גם מעניק לך אופוריה, סוג של תרופה עצמית. הגברים המתוסכלים טוענים שהנשים חיות פה בסרט אבל אני טוען שכל הקהילה הזאת חיה בסוג של סרט. לפעמים סרט מעניין אבל לרוב זהו סרט של אבי ביטר.


תודה על ההסבר. אני יכולה להבין אותך. גם אני לא חושבת שזהו עיסוק "נשגב, מורכב ומתוחכם" שיש לקחת אותו ברצינות תהומית. יחד עם זאת, גם לא טוענת שמדובר במשהו רדוד, הרסני ברובו, נטול עומק, אינטימיות ואהבה. יש ויש. אין אחידות, וגם לא רוב מוחץ. יש הרבה סוגים. זה מה שאני, לפחות, למדתי מאנשים שמתעניינים בנושא. וגם על בשרי (:

בכל אופן הדברים שכתבת על התמכרות לריגושים ואובססיות מעניינים ומעוררי מחשבה.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 10 שנים • 29 בנוב׳ 2013
בכוח המוח​(שולטת) • 29 בנוב׳ 2013
Bagel כתב/ה:
יצא לי כבר לבחוש בכמה וכמה קהילות בדסמ בחיי הבוגרים ולהכיר עשרות אם לא מאות אנשים שקשורים לתחום כך שה "ממצאים" שלי לא מבוססים אך ורק על חוויה אישית זו או אחרת. אבל אין לי שום אג'נדה פוליטית שמטרתה הכפשה או קביעה שאין-הדבר-אפשרי או כל דבר שאולי דומה לזה.

כל מה שאני אומר זה שכשמתעסקים במשהו ילדותי אז זה קצת מוזר להתייחס אליו כאל נשגב מורכב ומתוחכם. אובססיות הן לרוב סביב דבר מה פרדוקסלי, משהו שקצת הורס אותך אבל גם מעניק לך אופוריה, סוג של תרופה עצמית. הגברים המתוסכלים טוענים שהנשים חיות פה בסרט אבל אני טוען שכל הקהילה הזאת חיה בסוג של סרט. לפעמים סרט מעניין אבל לרוב זהו סרט של אבי ביטר.


אותי מעניינת שאלה אחרת - נראה שאתה מקדיש זמן לא מועט על מנת לבחון את רעיונות הבדס"ם, וההתקשרויות האנושיות שהוא מאפשר.
אני מניחה שאתה מחשיב את עצמך כאדם עמוק ומפותח שבכל זאת נמשך לפחות לצפייה בקהילות המקיימות בדס"ם, בין באופן וירטואלי, ובין באופן בלתי אמצעי.

אם בסך הכל מדובר במשהו ילדותי ואובססיבי, מהיכן מגיע העניין שלך בתחום?
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 10 שנים • 29 בנוב׳ 2013
בכוח המוח​(שולטת) • 29 בנוב׳ 2013
אדון שפחון כתב/ה:
ראית איפשהו שהוא טוען שאינו אינפנטיל?


הסקרנות שלי מגיעה ממה שכתוב אצלו בפרופיל על כך שהוא משקיף מהצד.
עכשיו, אחד משניים - או שהסקרנות שלו אנתרופולוגית, או שהוא מעוניין להתחכך (אולי שוב) בעולם הזה, אבל חושש מהשטחיות שבעולם הזה, ומההתמכרות עליה הוא מדבר.
אם זה השני, הרי שאת מה שהוא אומר לגבינו, הוא אומר גם על עצמו.
זו תחושה לא נעימה להסתובב בה, כשאדם מרחם על עצמו בשל הצרכים שלו.
Bagel
לפני 10 שנים • 29 בנוב׳ 2013
Bagel • 29 בנוב׳ 2013
אני בסך הכל מנצל את החופש הבלתי מוגבל. זה שמאפשר לאנשים שפעם היו שולטים להפוך לנשלטים וכן הלאה. אז אני יכול להיות מה שאני רוצה, כולל המטיף שבשער וכן הלאה.

אני לא טוען שהאנשים הם אינפנטילים (למרות שכולנו יודעים שרבים פה מתנהגים כך לעיתים קרובות, לעיתים קרובות מדי) אלא שבתוך המתח הזה שמייצר רעיון השליטה מסתתרות נימות רגשיות קטנוניות שהן חלק בלתי נפרד מאותו רעיון והסקס כשלעצמו הוא חסר משמעות לחלוטין ללא ההקשר החברתי והרגשי שנלווה אליו ושלפי דעתי מניע אותו.

העולם הזה שבו היוצרות מתהפכות (כי צריך להיות מאוד תמים ונאיבי בכדי לחשוב ש"נשלטים" הם באמת טיפוסים כנועים, הרי מאחורי יצר הנשלטות עומדת הכוחנות במערומיה) הוא מקום די סהרורי, במיוחד בכל מה שקשור לקשרים בין אנשים. באיזשהו מקום זהו עולם קצת בלתי שפוי, בגלל זה תמיד יהיו שרשורים של נשלטים שנורא מתוסכלים ועצבניים, תמיד יכעסו על השולטות בתשלום (שהן דווקא מאוד שפויות ורציונליות אם כי קצת עקומות מבחינה מוסרית) ותמיד יהיה קשה לקיים אינטימיות (כזו שמבוססת על פנטזיות).

המקום הזה אינו קהילה אלא פלטפורמה, בעיקר לשם השגת סקס אבל גם לשם החלפת דיעות. התופעה, אם תרצי, מעניינת אותי, וגם האנשים. אני בעצמי לא טהור וגם לא טוב יותר מבחינה מוסרית או שיכלית מאף אחד כאן, אני מביע את דעתי האישית בלבד.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 10 שנים • 29 בנוב׳ 2013
בכוח המוח​(שולטת) • 29 בנוב׳ 2013
Bagel כתב/ה:
אני בסך הכל מנצל את החופש הבלתי מוגבל. זה שמאפשר לאנשים שפעם היו שולטים להפוך לנשלטים וכן הלאה. אז אני יכול להיות מה שאני רוצה, כולל המטיף שבשער וכן הלאה.

אני לא טוען שהאנשים הם אינפנטילים (למרות שכולנו יודעים שרבים פה מתנהגים כך לעיתים קרובות, לעיתים קרובות מדי) אלא שבתוך המתח הזה שמייצר רעיון השליטה מסתתרות נימות רגשיות קטנוניות שהן חלק בלתי נפרד מאותו רעיון והסקס כשלעצמו הוא חסר משמעות לחלוטין ללא ההקשר החברתי והרגשי שנלווה אליו ושלפי דעתי מניע אותו.

העולם הזה שבו היוצרות מתהפכות (כי צריך להיות מאוד תמים ונאיבי בכדי לחשוב ש"נשלטים" הם באמת טיפוסים כנועים, הרי מאחורי יצר הנשלטות עומדת הכוחנות במערומיה) הוא מקום די סהרורי, במיוחד בכל מה שקשור לקשרים בין אנשים. באיזשהו מקום זהו עולם קצת בלתי שפוי, בגלל זה תמיד יהיו שרשורים של נשלטים שנורא מתוסכלים ועצבניים, תמיד יכעסו על השולטות בתשלום (שהן דווקא מאוד שפויות ורציונליות אם כי קצת עקומות מבחינה מוסרית) ותמיד יהיה קשה לקיים אינטימיות (כזו שמבוססת על פנטזיות).

המקום הזה אינו קהילה אלא פלטפורמה, בעיקר לשם השגת סקס אבל גם לשם החלפת דיעות. התופעה, אם תרצי, מעניינת אותי, וגם האנשים. אני בעצמי לא טהור וגם לא טוב יותר מבחינה מוסרית או שיכלית מאף אחד כאן, אני מביע את דעתי האישית בלבד.


אני מסכימה עם רוב הדברים שאתה כותב. בטח בקשר לחופש להיות (גם) המטיף בשער וגם החוטא בו זמנית. רבים מאיתנו הם אמביוולנטים בקשר לחלק הזה בחיים שלנו.
המקום בו דעותינו נחלקות הוא בדרך בה אתה מתייחס לנימות הרגשיות השליליות ולאינפנטיליזם שבא לילדי ביטוי ביחסי שליטה.

לתפישתי האישית, הביטויים האלה בתוך מערכת יחסים (ואני מדברת על מערכת יחסים ולא על איזה סטוץ מיני-בדס"מי) הם מאוד משחררים ומאוד מאפשרים. החוויה היא תמיד כפולה בעיני, ואני רואה אותה מתוך הבועה ומחוץ לבועה. המתח הזה בין הפריזמות מאפשר הבנה ומודעות רבה, בין היתר, גם שלך וגם של הפרטנר. ההחצנה של הצרכים הפנימיים שלנו, של התפישה העמוקה שלנו, מאפשרת להתבונן ולהבין מחדש מנגנונים רבים ואפילו לייצר בהם שינוי.

אם הייתי צריכה לצמצם את הסעיף האחרון למשפט פשוט, הייתי אומרת שבדס"ם הוא כלי, ויותר משהכלי חשוב, חשוב מי אוחז בו ומה הוא מבקש להפיק ממנו.