israelislave |
לפני 6 שנים •
18 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
18 ביוני 2018
israelislave • 18 ביוני 2018
לילית חדשה כתב/ה: israelislave,
אני שוב אצטרך להצביע על כך שגם פה לא התייחסת עניינית לכלום ממה שכתבתי לך. כמו שעשית לאורך השירשור הזה. אמנם אבקש ממך להתחיל להתייחס לגופה של טענה, אבל לא אצא יותר מנקודת הנחה שבאמת תתחיל להגיב לי עניינית ולא אתן לך יותר להנות מהספק שאולי הפעם זה ייקרה. ולכן כל מה שאומר הוא זה, אתה האחרון שיכול לדבר על צביעות. כל האמירה שלך נגועה בה. אותם הבדלים מיושנים שאתה טוען שלא צריך לאיין מתייחסים גם לתפקידו ולחשיבותו של האבא בתא המשפחתי וליכולתו של גבר לתפקד כהורה. אז או שאתה מודה כרגע שאמא חשובה מאבא על כל המשתמע בכך או שאתה בעצם מודה שאתה רוצה לבטל את ההבדלים שלרעתך ושלא מתאימים לך אבל לשמר את אלו שלטובתך וכן מתאימים לך. מעבר לכך אמנם אני לא דוברת הפמיניזם באשר הוא אבל, אנחנו נמשיך להיאבק באי שיוויון, נמשיך לערער על הסדר והמבנה החברתי הקיים ובכל גורם אחר שיוצר יחסי כוחות והיררכיה מגדרית. נמשיך להיאבק למען שוויון זכויות והזדמנויות בין נשים וגברים, כל אחת בתחומה, באזורה ולפי יכולתה. עד שנצליח. את האמאמא של הפמיניזם הראדיקלי, הקצוני ושונא הגברים, שונא העולם המערבי. לא מתכוון להתנצח איתך על העובדות כפי שהצגתי אותם בקישורים שהבאתי. אלו המציאות שלי כפי שה"הפרכות" המופרכות שלך הן ה"מציאות" ההזויה שלך. בהחל שאסור לאיין את ההבדלים שבין המינים. יש הבדלים שאי אפשר לאיין ויש כאלו שהנסיון לאיינם יביא לאסון. הרס התא המשפחתי יביא לאסון בחברה המערבית. הוכחה לכך הם האוכלוסיה השחורה בארה"ב. רוב הילדים גדלים לאמהות יחידניות והתוצאה הגברת העוני והבורות, אבל הצלחה מסחררת לליברלים (כולל פמיניזם קיצוני) של יצירת תלות כלכלית במדינה ומאגר גדל של מצביעים תלויי חסדים. שוויון לעולם יהיה אי שוויון, אי שוויון הוא חלק מובנה בחברה האנושית. לא כולם גבוהים, לא כולם מנהלים, לא כולם בעלי אותם יכולות ואין סיבה שמוכשרים פחות יתפשו תפקידים של מוכשרים מהם רק בשם ה"שוויון" כל ה"תפיסה השוויונית " מבוססת על "מבחן התוצאה" תפיסה מרקסיסטית שניכפת על החברה המערבית. במגדל פיקוח את רוצה את הפקחים הטובים ביותר או שמחציתם יהי נשים ומחציתם גברים, ופחות חשובה יכולתם המקצועית? אילו לא היה שוויון לא היו נשים מובילות את הכלכלה בישראל גם בסקטור הציבורי וגם בסקטור הפרטי. לא המספרים משנים אלא המעמד וההישג.... כמה כלכלנים "שווה" נגידת בנק ישראל אחת? כמה מנהלי סניפים גברים שווה מנכ"לית בנק אחת? כמה קבלנים קטנים שווים "אריסון אחזקות" אחד. כמה שופטי שלום ומחוזי גברים שווים נשיאת בית המשפט העליון אחת? האם את יכולה למנות עסק אחד המנוהל ע"י אשה, משהו אשכרה פרודוקטיבי יותר מניירת שבוחר להעסיק נשים על גברים? האם כל התזה שלך לאי שוויון בשכר לא קורסת נוכח העובדה ששוק העבודה לא מגייס רק נשים כי"אפשר לשלם להן 30% פחות"? צבא הוא עניין לגברים. מלחמה היא עניין לגברים. "תומכי לחימה" יכולים להיות שני המינים. אז למה להתעקש לצרף נשים שרק מיעוט קטנטן במיוחד יכול להתאים לשם? כמה דם נשלם עד שנגלה מי מתאים? הצורך האובססיבי של נשים מסוימות להראות שהן שוות לגברים אם לא טובות מהן מצביע על דימוי עצמי נשי נמוך במיוחד. עוד שוויון. בשם השוויון תוותרי על "נשים וילדים קודם"? תתחילי לשלם את חלקך בכל דייט? מהרגע שהגישה להשכלה גבוהה שווה לכולם אין יותר "אי שוויון" יש החלטות אישיות. תסבירי לי את למה פחות נשים בוחרות ללמוד הנדסת חשמל ויותר נשים מעדיפות ללמוד מקצועות "דשא"? מקצוע מאד מבוקש ורנטבילי מול מקצועות "השלמת הכנסה". בטח תגידי "הסללה"... בכיינות פמיניסטית בלי אחיזה במציאות. האם תהיי מוכנה לחיות עם גבר פחות משכיל ממך, מרוויח פחות ממך, אבל אחרי שתלדי הוא ישאר בבית ויגדל את הילדים בעוד שאת תצאי ותפרנסי את משפחתך... ואם ח"ח תתגרשו תסכימי עם חזקת הגיל הרך שמשאירה את הילדים אצל "ההורה עקרי" וכמובן תעביר 60% משכרך לגרוש שיגדל את הילדים? לדעתי, הפמיניזם שאת מייצגת הוא רעל. רעל בגוונים שונים שאחד מהם הןא הפמיניזם הראדיקלי, אהבת מוסלמים, עידוד כיבוש מוסלמי של המערב, ניפוץ התא המשפחתי, סירוס הגבר הלבן בגלל "אשמתו הקולוניאליסטית", האדרה של כל מה שאינו זכר ונקבה, טרור אלקטרוני, שיימינג, שקרים ועיוותי אמת, הפצת דיסאינפורמציה, ובקיצור, מהפכה חברתית שמטרתה "עולם טוב יותר" שקיים רק במוחם ההוזה של אלו שמקדמיים רעיון חסר כל אחיזה במציאות. אנרכיה שתוביל לטוטליטריה. ומי שמכיר יודע בדיוק כמה טוטליטרית ה"ליברליים" של ימינו. סתימת פיות, האשמות שווא, גזענות, מיזנדריה ומה לא. אבל זמנכם קצוב. ארה"ב התעוררה. אנגליה התעוררה. סקנדינביה התעוררה, איטליה התעוררה, כל הגוש האירופי מתחיל להבין את גודל הנזק, הענק מגיב לאט אבל מגיב. אם היה חוסר שוויון מובנה ואנטי נשי כבר יכולתי למנוע ממך להפיץ את דעותייך תוך שימוש ב"פטריארכיה"....אבל ראי פלא, הסיכויים שאני אחסם גדולים מאלו שאת תחסמי... למה? כי הפטריארכיה בראש שלך, ובכלל, עם כמות הגברים שנרצחים מדי יום ברחבי העולם משהו ב"פטריארכיה" שאת מדמיינת לא עובד... את כתבת "שאתה בעצם מודה שאתה רוצה לבטל את ההבדלים שלרעתך ושלא מתאימים לך אבל לשמר את אלו שלטובתך וכן מתאימים לך" שמתאימים לי? שלא מתאימים לי? מה אלו? למה ש"לא יתאים לי" למשל ששרות צבאי גברי יקוצר כי נשים יוכלו לעשות את אותו שרות ולקצר רוחבית לכל הגברים? למה שלא יתאים לי שתרוויחי יותר, תשלמי יותר מס ונטל המס ירד מאלו שמרוויחים יותר? למה שלא יתאים לי שיותר נשים יזמו הכרות עם גברים? יותר מתאים לי שיותר נשים גם יוציאו ארנק מהכיס? מה בדיוק אמור להפחיד אותי משוויון בין נשים וגברים? |
|
israelislave |
לפני 6 שנים •
18 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
18 ביוני 2018
israelislave • 18 ביוני 2018
Gabi Daniel
לגבי תלונת שווא - כל תלונה שניתן להוכיח בבירור שנעשתה באופן שקרי ובזדון בכוונה לפגוע במישהו אחר. אחד משניים - אם רוצים להקל בעניין תלונות שווא כדי שנשים לא יפחדו להתלונן אז כל דיון סביב תלונה צריך להיות חסוי ולא מפורסם. אם רוצים שהדיון ייעשה לעיני כל אז צריך להיות מחיר לתלונות שווא. לא מקובל בעיני להשחיר שמו של אדם ולהרוס את חייו למרות שלא עשה את המיוחס לו. =================================================================================================================== לא רק זאת אלא התגייסות מערכתית - רובה נשית, להסתיר מהציבור, ואגב כך גם למנוע מהנפגע את זכותו לפיצוי גם במקרים שבהם קובע בית המשפט באופן חד משמעי שמדובר בתלונת שווא. תקרא טוב טוב ותבין את העולם אליו שואפת לילית. מעניינת במיוחד תגובת "ארגוני הנשים" הן טוענות ש"זיכוי מוחלט לא קובע שמדובר בתלונת שווא" https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4680091,00.html ואולי כדאי שתקרא גם את יואב אבן http://yoaveven.co.il/ |
|
עבד משועבד{עבד} |
לפני 6 שנים •
18 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
18 ביוני 2018
עבד משועבד{עבד} • 18 ביוני 2018
החלום שלי.
למצוא אשה שתאהב אותי ושיהיו לנו ילדים. אני אטפל בעניני הבית. בישולים כביסות וגם כמובן אטפל בילדים. אשתי תצא בשבע בבוקר לעבודה ותחזור בתשע בערב. כשהיא תחזור אני אחבק אותה ואגיש לה מהבישולים שהכנתי. ובלילה נזדיין. בבוקר היא תלך לעבודתה .אני אנשק אותה ,אעשה לה שלום עם היד כשהיא יורדת במדרגות ,ואאחל לה יום טוב. ואז אחזור למיטה עד שעה עשר. בעשר אני אתקלח אתלבש ואלך לחדר כושר. משם אלך לקניון ומשם אלך להוציא את הילדים מהגן. אני אכין להם אוכל אקלח אותם ואגיד להם להכין שעורי בית. אחרי הצהריים אלך איתם לטייל בחוץ עד שמונה בערב. אולי נשב במסעדה אולי נלך לבקר את המשפחה. אם יחסר לי כסף אתקשר לאשתי שתטעין את כרטיס הויזה. כשאני אהיה מחוץ לבית נשים זרות יתחילו איתי ויחמיאו לי על יופיי במטרה להכניס אותי למיטתן. בפעם בשנה יהיו לי עשרים יום חופש מאשתי כאשר היא תקרא למילואים בשטחים . כשאשתי תהיה עצבנית היא תצעק עלי ותכה אותי ותרצה לזיין אותי. אבל מהפכות לא קורות ביום אחד. זה תהליך ארוך. |
|
aum |
לפני 6 שנים •
18 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
18 ביוני 2018
aum • 18 ביוני 2018
הנה מצאתי פמיניסט אמיתי!
https://scontent.fhfa2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/35472382_1764291950299058_2941017987383033856_n.jpg?_nc_cat=0&oh=4116d7246cc0d27961ac57f0ee09f937&oe=5BAAFFB7 |
|
פלייפול |
לפני 6 שנים •
19 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
19 ביוני 2018
פלייפול • 19 ביוני 2018
israelislave כתב/ה:
ממליץ לכל אחד ואחת לקרוא את יואב אבן. גבר פופולרי, פמיניסט, ידיד קרוב של הרבה נשים, פמיניסטיות בעצמן, שמוצא עצמו פתאום גיבור של מחזה קפקאי, אחרי שהואשם באונס. בזמן שהחקירה נגדו מתתקיימת, עוד לפני שהורשע, (בסוף אפילו כתב-אישום לא הוגש), נשים המכנות עצמן "פמיניסטיות" פרסמו את שמו, (למרות צו איסור הפרסום שהיה), ואף התארגנו לעשות בו לינץ' - לשפוך חומצה על פניו. אחרי ששמו טוהר, הוא הגיש נגדן תלונה, שנסגרה כמובן, למרות שהכל היה מתועד. זו דוגמא לפמיניזם קיצוני, ולקיצוניות בכלל: המטרה המקורית יכולה להיות חיובית מאד, אך תמיד ימצאו הקיצוניים שיסלפו אותה כדי שתתאים לתעמולת השנאה שלהם. |
|
petka11(שולט) |
לפני 6 שנים •
19 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
19 ביוני 2018
petka11(שולט) • 19 ביוני 2018
וואו דיון סוער עם פוסטים ארוכים במיוחד... לא קראתי את הכל XD
אז רק אוסיף 1. איפה שיש כסף, יש אינטרסים, יש פרסומות ומחקרים ממומנים אז מי יודע איפה האמת? 2. נשים וגברים שונים אנטומית, פיזיאולוגית, פסיכולוגית ועוד.. אז אין אפשרות פיזית שיהיה שוויון מוחלט, לכל אחד צריך להתאים את מה שמתאים לו בכל התחומים. אפילו יותר מזה כל אדם ואדם שונה מאחר, אז לשפוט או לקבוע חוקים לפי איזהו קו שמיישרים בין כולם, זה תמיד תהיה בעיה. 3. במילואים האחרונים רופא אורטופד ותיק ומנוסה (משרת איתו הרבה שנים) התיחס ואמר על שילוב נשים במערך הקרבי שזה אסון: א. ביחידות לוחמות ששולבו נשים, למרות הורדת ספי מאמצים שונים יש לכ 30% מהנשים נזקים קבועים בגוף (לעומת הגברים) ב. בשריון יש ל 70% מהנשים נזקים קבועים. אז אסכם בזה שכולנו שונים, הדברים השונים בין זכרים ונקבות בטבע הצומח, החי והמדבר מאוד בולט, ואי אפשר להתיחס לכולם באותה הצורה. אולי כדאי שיהיה יחס לכל מין/מזגר/אדם לפי התכונות והיכולות שלו, מאשר לעשות חוק אחד שמתאים לכולם. |
|
לילית חדשה |
לפני 6 שנים •
21 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
21 ביוני 2018
לילית חדשה • 21 ביוני 2018
אריאל M כתב/ה: לילית אני מבין שיש לך יד ורגל בנושאים האלה אז אני אשמח שתתייחסי לשלושה נושאים ספציפיים שמטרידים אותי.
א. אישה שמורשעת בפדופיליה (אינוס או מעשים מגונים בילדים.) מקבלת במקסימום מאסר על תנאי ומספר חודשי עבודת שירות לעומת גברים שמקבלים את מה שמגיע לפדופיל מורשע לקבל, ב. הייחס הסלחני של הפמיניזם לעבריניות מכל סוג שהוא (קמפיין לסגור את נווה תרצה, מאבק להקל בעונשן של עברייניות מסוגים שונים. וכלה במניעת הגשת תלונות נגד תלונות שווא.) ואני מתכוון לפמיניזם המיינסטרימי. לא הרדיקלי. ג. התעלמות מהתלונות שנסגרות ב"חוסר אשמה" שזה ההגדרה הכי ברורה לתלונות שווא (הנתון הכי נמוך שראיתי היה 10 אחוז. והיו גם 20 אחוז.) וכל זה בלי להזכיר עוד את התלונות שנסגרות מחוסר ראיות (שאפילו את יכולה להסכים שלפחות 20 אחוז מהן נסגרו בעקבות העובדה שאין כלום כי לא היה כלום.) הייתי צריכה לעשות קצת מחקר ולאסוף נתונים אז לקח קצת זמן. שוב, תקציר לאלו שלא מעוניינות בחפירה. א. מערכת המשפט מקלה עם נשים שמבצעות עבירות מין בקטינים/ קטינות * החוק יוצר הבחנה והבדלים בעבירות שניתן להאשים גברים ונשים ולכן התוצאה שונה. * ישנן סיבות חברתיות משוערות שמוסיפות להבדלים האלה. * כל תיק ונסיבותיו * הבדלי ניראות כמותיים ומראית עין. * יש עברייניות מין שמקבלות עונשים חמורים כמו שיש עברייני מין שמקבלים עונשים מגוכחים. ב סלחנות פמיניסטית לעברייניות. 1. נווה תרצה. לא קשור בכלל לפמיניזם. * לא ראוי למגורי ולכליאת אדם ולכן חייב להיסגר. * יצר מצב קבוע בו יש הפרת חוק ופקודות השב"ס, בנוסף להפרת זכויות אדם והפרת זכויות האסירות. * ישראל התחייבה לסגור את נווה תרצה * בשורה התחתונה- אין כל פסול בקמפיינים הקוראים לסגור את נווה תרצה ולישראל לעמוד בהתחייבויותיה. 2. הקלת עונשי עברייניות * שקלול של פקטורים שונים- מסוכנות, רקע, רצידיביזם, תנאים וכו' * ישנן לא מעט סיבות להעדיף מסגרות טיפוליות או שיקומיות במקום מסגרת הענישה 3. תלונות שווא * הנחי 2.5 לא נוגעת רק לעבירות אלימות ומין ולא מונעת הגשת כתב אישום בגין תלונת כוזבת גם בתחומים אלה- אלא אומרת שצריך לעשות את זה בזהירות רבה יותר. * כן מוגשים כתבי אישום בגין הגשת תלונה כוזבת גם בעבירות אלמ"ב או מין. * ישנו קושי מאוד גדול לכמת את התופעה * הנתונים מראים שלא מדובר ברוב מוחץ של תלונות שווא. ג. תיקים שנסגרים בעילת היעדר אשמה. * היעדר אשמה =/= תלונת שווא. * כמות נמוכה של תיקים שנסגרים תחת עילה זו. * יכולה להתקיים מתוך התחשבות בחשוד ללא קשר לאמיתות התלונה ואמינות המתלוננת. --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- התייחסויות מפורטות: אריאל M כתב/ה: א. אישה שמורשעת בפדופיליה (אינוס או מעשים מגונים בילדים.) מקבלת במקסימום מאסר על תנאי ומספר חודשי עבודת שירות לעומת גברים שמקבלים את מה שמגיע לפדופיל מורשע לקבל, דבר ראשון-בחוק הישראלי אין כזה דבר פדופיליה אלא יש עבירות מין בקטין או בקטינה. בנוסף, בחוק הישראלי עבירות האינוס תקפות אך ורק לילדה/נערה. כאשר מדובר בילד/נער העבירה היא מעשה סדום או מעשה מגונה (תלוי באקט) כדי להתייחס לזה באמת מעבר להשערות, צריך לראות האם מדובר במשהו נכון? האם באמת נשים מקבלות עונשים מקלים לעומת גברים כאשר מדובר על אותן עבירות ואותן נסיבות? מאוד קשה למצוא נתונים כי קיים תת דיווח על עבירות מין גם ככה ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בתוקפת. בדיקה שערכתי ברשת הניבה 14 מקרים שאישה קיימה יחסים או מגע מיני עם קטינים/ קטינות אבל בכמחציתן לא מצאתי האם הוגש כתב אישום/ מה היה פסק הדין וגזר הדין, כלומר אין לי נתונים ממשיים. ולכן בלי נתונים ניתן לשער השערות- ונצא מנקודת הנחה שזה נכון. נשים מקבלות יחס מקל על עבירות מין בקטינים לעומת גברים. ישנן כמה וכמה סיבות לכך 1. החוק. החוק הישראלי לא מכיר באפשרות שאישה יכולה לכפות יחסי מין על גבר/נער/ילד. אלא רק כמעשים מגונים; התעללות בקטין;מעשי סדום. מעבר לכך- קטין מגיל 14 יכול להסכים לקיים יחסים עם אישה בגירה. כלומר בהחלט ייתכן ואישה תקיים יחסים ללא כפייה ועם הסכמתו עם נער בן 14 ויום ולא תועמד לדין כי אין פה עבירה פלילית. 2. החברה. בין היתר- *בעולם בכלל ובישראל בפרט מאוד קשה לחברה לקבל נשים כמתעללות כי זה נתפס כמנוגד לסטריאוטיפים חברתיים מגדריים. *פגיעה מנשים תיתפס כפחות משמעותית מאשר פגיעה מגברים. *קשה חברתית לתפוס את הזכר כקורבן של נקבה. *תפיסות סטריאוטיפיות כלפי גברים ונערים- גברים תמיד רוצים סקס ולא יסרבו לו ובכלל לא אמורים להיות מסוגלים לסרב לו. לכן ההסתכלות על נערים היא גם כזו. מתוך כך החברה לא מתייחסת ברצינות לתלונות על נשים פוגעות מינית בקטינות וקטינים ומתוך כך ככה גם הרשויות. 3. הרקע של נשים פוגעות מינית בקטינות וקטינים לעומת הרקע של גברים פוגעים מינית בקטינות וקטינים. לרוב לנשים שפוגעות מינית בקטינים יהיה רקע בעייתי. כך למשל האישה מקריית גת שקיימה יחסים עם עשרות ומאות נערים, היתה מוכרת לרשויות, מעורערת בנפשה והילדה שלה הוצאה מחזקתה. בנוסף היא פנתה מיוזמתה לרשויות הרווחה וסיפרה בעצמה שהיא מקיימת יחסים עם נערים וביקשה עזרה ולא קיבלה אותה. היא הואשמה והורשעה בביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום תחת הסדר טיעון ונשלחה לשנה וחצי מאסר. כך למשל האישה מנתיבות שקיימה יחסים עם 2 מבניה היתה מוכרת לרווחה, יש לה בעיות נפשיות והיא הוגדרה כלא מסוגלת השתלט ולטפל בילדיה והם הוצאו מחזקתה. היא הורשעה בהסדר טיעון ונשלחה ל-8 שנות מאסר. כאשר למרבית הגברים המורשעים בעבירות מין בקטינית ובקטינות אין רקע נפשי או רקע בעייתי אחר ובנוסף בלא מעט מקרים- מדובר בסדרתיים או בנסיבות שהופכות את היחסים ללא חוקיים גם אם לא היה את עניין הגיל. 4. שיעורי רצידיביזם בקרב עברייניות מין נמוכים משיעורי הרצידיביזם של עברייני המין בכלל ובתחום עבירות המין בפרט. כל אלה כמובן לא מחייבים שמערכת המשפט תקל על אישה שפגעה מינית בקטינים לעומת גבר וייתכן שההשערה הזו לא נכונה- יש לא מעט מיקרים ששופטים, מתוך שיקולים שונים, הקלו עם נאשמים גברים בין אם במהלך ההליכים ובין אם בגזר הדין כך למשל השופט קאפח החליט לשחרר את הנאשם למעצר בית במהלך ההליכים כי לילדה בת 9 לדבריו יש אופי מתירני (החלטה שנהפכה בעירעור). כך למשל גבר שאנס את אחיותיו (בנות 6 ו-12 בעת המעשה) נידון בתחילת ל-2.5 שנות מאסר אך לאחר עירעור העונש הומר לחצי שנת עבודות שירות ושנת מאסר על תנאי (מאסר שאכן הופעל כי כ-3 שנים לאחר המשפט הגבר אנס את בת זוגו ואז נשלח ל6+1 שנות מאסר) כך למשל גבר שאנס ילדה בת 13 קיבל במסגרת עיסקת טיעון חצי שנת עבודות שירות+ פיצוי כספי של 20,000 שקל למתלוננת. כך למשל גבר שהואשם ב-9 סעיפים של תקיפות מיניות של ילדות קיבל חצי שנת עבודות שירות (במקום חצי שנת מאסר) ובמהלך תקופת עבודות השירות היא תקף עוד 2 ילדות. ובנוסף יש הבדלי ניראות- כמות התיקים נגד גברים שפגעו מינית בקטינות/ים גדולה משמעותית מכמות התיקים נגד נשים אז ניתן להניח שנראה יותר גזרי דין המחמירים עם גברים מאשר עם נשים. הנסיבות בכל תיק יכולות ליצור פער בענישה ולכן יש לשים לב אליהן- למשל מספר נפגעים, או גיל הנפגעים. אריאל M כתב/ה: ב. הייחס הסלחני של הפמיניזם לעבריניות מכל סוג שהוא (קמפיין לסגור את נווה תרצה... באופן כללי ישנה תפיסה חברתית (שיכולה להיות חלק מפמיניזם אבל לא נמצאת רק בפמיניזם) שאומרת שכליאה (גם של עבריינים וגם של עברייניות) היא כלי ענישה לא נכון, לא מתאים ושצריך לנסות כיוונים אחרים וכלי ענישה אחרים. ולכן פמיניסט ות שמחזיקות בתפיסה הזו טוענות שצריך לסגור את כל בתי הכלא ולא רק את אלו של הנשים. ונחזור חזרה ספציפית לנווה תרצה. אני אומר את זה כבר מההתחלה- נווה תרצה חייב להיסגר. בלי קשר לפמיניזם ולפמיניסטיות (מעבר לכך שבעיקר הן קוראות ופועלות למען הסגירה). נושא הכליאה הוא למעשה אחד התחומים בהם נשים מופלות לרעה בישראל. ברמות מטורפות. לשב"ס יש כמעט 35 מתקני כליאה. מתוכם רק אחד מיועד לנשים ולנערות וזהו נווה תרצה ( יש לציין שבבתי כלא נוספים ישנו אגף המוקצה לנשים- בעיקר לאסירות ביטחוניות, שב"חיות, מסתננות ומבקשות מקלט). נווה תרצה מיועד ל- 230 אסירות שישוכנו בצפיפות יתר, ומעבר לכך הוא מתקן כליאה מיושן, לא מונגש, ולא מותאם לשיכונן של אסירות נשים כמתחייב בחוק וזאת מעבר לכך שהמבנה עצמו לא במצב טוב והתחזוקה שלו מתחת לכל ביקורת. מבחינה תקציבית, הכספים המיועדים לנווה תרצה מצטצמים משנה לשנה (הן מבחינת הסכום עצמו והן מבחינת ה-% מהתקציב הכולל של מתקני הכליאה), יש שם אפשרויות פנאי, תעסוקה ושיקום מוגבלות בצורה משמעותית מאשר במתקני כליאה אחרים (כך למשל 75% מהאסירות הזקוקות לגמילה לא מקבלות מענה, ל-55% מהאסירות אין מענה תעסוקתי). בנוסף גם היכולת של שב"ס לספק טיפול רפואי נפשי וגופני לאסירות מוגבלת (אסירה שנדרש לה טיפול רפואי ואיישפוז ארוך מועברת לבית חולים אזרחי; אסירה עם בעיות נפשיות או מחלות נפשיות לא מועברת למב"ן אלא נשארת בנווה תרצה כאשר משרת הפסיכיאטר של הכלא צומצמה ועומדת על 50% משרה). רמת האבטחה בו ודרגת הביטחון שלו הן המקסימליות והגבוהות ביותר. כאשר 2/3 מהאסירות (וזה רק לפי התחשבות בסוג העבירה) לא באמת אמורות להיות בכלא עם רמת אבטחה שכזו. לשם ההשוואה נדמיין חייל שיורק על המב"ס שלו ונכלא באותו הכלא כמו האנס בני סלע או משתתפי הלינץ' ברמאללה. נראה הגיוני? היות והוא מתקן הכליאה היחידה שמיועד לנשים- השב"ס בפועל לא יכול למלא אחר הוראות החוק ופקודות השב"ס בדבר טיפול ושיבוץ אסירים, כלומר ישראל מפירה את החוק של עצמה ואת פסיקות בג"ץ בדבר זכויות אדם ואסירים. ולכן נווה תרצה חייב להיסגר. מעבר לכך-ולמעשה ישראל למעשה התחייבה לסגור את נווה תרצה ולהקים מתקן כליאה חדש עבור נשים- מתקן חדשני, מונגש ומותאם לנשים, שיוכל לשכן כ-300 אסירות ויענה על כל צרכי האסירות ויפעל לפי החוק ופסיקות בג"ץ בדבר זכויות אסירים ואסירות. ב-2010 היא בנתה תוכנית והקציאה תקציבים ומשאבים לנושא (כ-150 מיליון שקל). מסיבותיו שלו השר לביטחון פנים הקפיא ב-2016 את הפרוייקט וביטל זמנית את תקצובו. נכון למועד אישור התקציב הדו שנתי לשנים 2017-2018 הפרויקט עדיין לא מתוקצב- כאן עליי לומר שייתכן וטעיתי בקריאת והבנת סעיפי התקציב הדו שנתי והנושא כן תוקצב מחדש. כלל הגורמים הקשורים למתקני הכליאה- הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, משרדי עריכת דין פרטיים, לשכת עורכי הדין ושב"ס עצמו- אומרים שנווה תרצה לא ראוי למגורי אדם ובתוך זה, לשמש כמתקן כליאה. לא ניתן להצדיק כליאת בני ובנות אדם חווה או לילית במתקן שאינו ראוי ומתאים לכך וכאשר יש תמיד הפרת הזכויות שלהן כאסירות. כרגע אין מה לדבר על מתקן הכליאה החדש- הוא לא מתוקצב אפילו ולכן יש למצוא פיתרון אחר. ולכן בהחלט ראוי ויאה להפעיל לחץ על המדינה לעמוד בהתחייבות שלה- תקצב מחדש את הכלא החדש לנשים ולסגור את נווה תרצה. אריאל M כתב/ה: ב. הייחס הסלחני של הפמיניזם לעבריניות מכל סוג שהוא מאבק להקל בעונשן של עברייניות מסוגים שונים פמיניזם זו בין היתר ראייה ביקורתית .ובכל הקשור לפשיעה, לנתח את הרקע לפשע, לראות האם יש נסיבות מקלות ולשאול האם העונש מוצדק או שאולי חלופה שיקומית כלשהי עדיפה- גם לאסירה וגם לחברה? ולנתח את הסוגיה הזו גם מבחינת היקף הפשיעה- מה יותר עדיף לחברה, כליאה או שיקום של האסירות? וכמובן לבחון את המצב לעומת הגברים הכלואים בארץ והכלואים והכלואות במדינות אחרות בעולם המערבי. נכון לפברואר 2017 היו בישראל 271 אסירות- 125 עצורות ל(פני/במהלך משפט); 146 שפוטות (לאחר משפט). מהן 169 כלואות פליליות (55 עצורות, 114 שפוטות). 70 מהן עם בעיות נפשיות ופסיכיאטריות. 70 מהן עם בעיות סמים ואלכוהול. והן לא מקבלות טיפול ראוי או מספק. מחקר שפורסם באוניברסיטת בר אילן בתחילת שנות ה-2000 מצא שכ80% מהאסירות סבלו מהתעללות לפני הכליאה, כשרובן פיתחו PTSD. כשאישה מוכה (וההתעללות מוכחת) הורגת את בן זוגה המתעלל, עומדות לרשותה הגנות משפטיות מצומצמות בהשוואה לעולם המערבי, למשל ישראל לא מכירה בסינדרום האישה המוכה או בהגנה עצמית כאשר מדובר בהתעללות ואלימות ארוכת טווח. התקציבים המופנים לאסירות קטנים משנה לשנה. גם בתוכניות בכלא ובגם בתוכניות השיקום של אסירות משוחררות. מתוך 44 נשים הכלואות בגין 'עבירות חיי אדם' כ-15 נשים הינן קורבנות להתעללות שהרגו את בן הזוג המתעלל- כשהמדינה ידעה על ההתעללות לפני ההריגה. כך למשל נור, היתה נערה כאשר נמכרה לנישואים פעמיים. בפעם השנייה לאחר שנאנסה על ידיו מספר פעמים דקרה את הגבר שקנה אותה מאביה. היא נידונה ל-11 שנה בכלא. נכון לעכשיו מתנהל מאבק להכרה בה כקורבן לסחר בנשים ולהשיג לה חנינה. שיעור הרצידיביזם של נשים נמוך משמעותית מזה של גברים-52% מהאסירות בישראל הינן אסירות חוזרות- מאסר שני ומעלה לעומת 78% מהאסירים בישראל. 114 מהכלואות הינן אימהות, ברוב המקרים האבא לא מעורב. לחלקן הילד נלקח על ידי מערכת הרווחה מיד עם כניסתן לכלא או לאחר הלידה וחלקן מגדלות את הילד בתוך כותלי הכלא עד לגיל שנתיים (כמותר בחוק/ פקודת השב"ס) ואז הילד נלקח מהן. כשהילד נלקח מהאמא הוא לרוב מוצא גם מחזקת משפחתה ומועבר לאומנה ואף לאימוץ. לנוכח כל אלה, במיוחד בהתחשב במספר הנמוך של הכלואות (הפליליות ובכלל), ייתכן ויש להעדיף שיקום על פני ענישה. אריאל M כתב/ה: ב. הייחס הסלחני של הפמיניזם לעבריניות מכל סוג שהוא במניעת הגשת תלונות נגד תלונות שווא.) כאשר משטרת ישראל חושדת שתלונה כלשהי היא תלונת כוזבת באפשרותה ועליה לפתוח תיק ולחקור האם באמת מדובר בתלונה כוזבת. הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה לא מונעות הגשת כתב אישום בגין תלונה כוזבת בכלל. גם לא לאחר השינוי של עדנה ארבל. השינוי של עדנה ארבל להנחייה מתייחס לעבירות אלימות (על כלל סוגיה, לא רק אלמ"ב) ומין ואומר-כאשר מתלונן או עד חוזר בו מעדותו/ תלונתו המקורית, באופן כללי, יש לקחת את מצבו הנפשי והרגשי בחשבון ובפרט כאשר יש חשש וחשד שהעדות המקורית של המתלוננ/ת או העד/ה היא האמת, והשינוי בעדות או החזרה בה היא השקר. ולכן יש לנהוג במשנה זהירות בשאלה האם מדובה בתלונה כוזבת או לא ולנהל בדיקה מדוע העדות שונתה. נחלק לכמה סעיפים- אלמ"ב על פי משרד המשפטים והמשטרה- בשנת 2011 25 תלונות אלמ"ב הוכרו כתלונות כוזבות- 12 הוגשו על ידי גברים, 13 הוגשו על ידי נשים. בשנת 2012 22 תלונות הוכרו כתלונות כוזבות- 11 הוגשו על ידי גברים, 11 הוגשו על ידי נשים. לא נמסר כמה הבשילו לידי כתב אישום. בפרסומו "תלונות שווא בגין עבירות מין ואלימות במשפחה." משנת 2016 יואב מזא"ה מביא נתונים שונים: בין השנים 2000-2006 נפתחו בממוצע 86 תיקים בשנה נגד נשים על הגשת תלונה כוזבת (78-101 תיקים בשנה). בממוצע הוגשו 24 כתבי אישום נגד נשים בגין הגשת תלונה כוזבת (18-26 כתבי אישום בשנה). כלומר 28% מהתיקים הגיעו לידי כתב אישום. ובנוסף, קיים קושי בכימות התופעה עם זאת המחקרים מצאו שגם גברים וגם נשים מגישים בתלונות שווא ובחלקם במסגרת סיכסוכי גירושין כמות התלונות שגברים מגישים נגד נשים, בעיקר בגין פגיעות שונות בילדים (החל מהזנחה וכלה בהתעללות מינית) עולה על כמות התלונות שנשים מגישות. המחקרים מראים אחוזים הנעים מ-6% תלונות שווא ועד ל-41% תלונות שווא בעבירות מין ואלמ"ב על פי דבריו של יואב מזא"ה בישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשיוויון חברתי משנת 2007 ואילך נפתחו בממוצע 180 תיקים בגין הגשת תלונה כוזבת. כאשר מספר כתבי האישום הממוצע עומד על 22 בשנה. כלומר 13% מהתיקים הגיעו לידי כתב אישום. כאן יש לציין שני דברים: 1. בפרסומו "תלונות שווא בגין עבירות מין ואלימות במשפחה." משנת 2016 יואב מזא"ה מביא נתונים שונים: בין השנים 2000-2006 נפתחו בממוצע 86 תיקים בשנה נגד נשים על הגשת תלונה כוזבת (78-101 תיקים בשנה). בממוצע הוגשו 24 כתבי אישום נגד נשים בגין הגשת תלונה כוזבת (18-26 כתבי אישום בשנה). כלומר 28% מהתיקים הגיעו לידי כתב אישום. משנת 2007 ואילך נפתחו בממוצע 172 תיקים בשנה נגד נשים על הגשת תלונה כוזבת (164-200 תיקים בשנה). בממוצע הוגשו 22 כתבי אישום נגד נשים בגין הגשת תלונה כוזבת. כלומר בפרסומו הוא מדגיש שמדובר בתיקים וכתבי אישום נגד נשים ומתלוננות שווא ובוועדה הוא אומר "הם לא פילחו את זה לפי מגדר, אז אני לא יודע מתוך ה-22, כמה זה נגד גברים וכמה זה נגד נשים." 2. אותם 180 תיקים אלו התיקים שהמשטרה חושדת שמדובר בתלונה כוזבת. כשזה הולך ככה: בשנה מוגשות בממוצע כ- 20,000 תלונות אלמ"ב (גם של גברים וגם של נשים) כאשר כ- 12,000 (כ-60%) לא מועברות לפרקליטות ונסגרות. מתוך ה- 12,000 הללו המשטרה חוקרת כ-180 בשנה בגין חשד שיש תלונה כוזבת. כלומר בכ-1.5% מהתיקים הנסגרים המשטרה חושדת שמדובר בתלונה כוזבת ובפחות מ-1% מכלל המקרים. אריאל M כתב/ה: ג. התעלמות מהתלונות שנסגרות ב"חוסר אשמה" שזה ההגדרה הכי ברורה לתלונות שווא (הנתון הכי נמוך שראיתי היה 10 אחוז. והיו גם 20 אחוז.) וכל זה בלי להזכיר עוד את התלונות שנסגרות מחוסר ראיות (שאפילו את יכולה להסכים שלפחות 20 אחוז מהן נסגרו בעקבות העובדה שאין כלום כי לא היה כלום.) בישראל 9 עילות אפשריות לסגירת תיק כאשר אין קשר מחייב בין עילת סגירת התיק לבין השאלה האם מדובר בתלונה כוזבת (או תלונת שווא). כל אחת מהעילות יכולה להתקיים כשהתלונה אמיתית וכשהתלונה כוזבת. כלומר בניגוד למה שהרוב יחשבו, סגירות תיק תחת עילת היעדר אשמה לא בהכרח אומרת שהתלונה עצמה היא תלונה כוזבת או תלונת שווא. עילת היעדר אשמה מתקיימת כאשר אין שמץ של ראייה לביצוע עבירה; כאשר העבירה התבצעה ובפתיחת התיק יש חשוד המוזכר בשם ואין שמץ של ראייה הקושרת את החשוד האמור לביצוע העבירה; לאחר עירעור (אחד או יותר) עקב סגירת התיק תחת עילה אחרת. למשל, דנה מתלוננת על כך שנשדדה במהלך הליכה ל חוף הים. רק שדנה לא נשדדה ובכלל לא יצאה להליכה על החוף- הסיטואציה לא התרחשה מעולם. למשל, הכלב של רון נדרס ולדעתו אייל (השכן שמעולם לא אהב את הכלב) הוא הדורס, לכן בהגשת התלונה רון מציין את שמו של אייל כדורס הכלב. אבל אין משהו שבאמת קושר את אייל לדריסה. למשל ענת מגישה תלונה נגד תומר על תקיפה מינית. התיק נסגר מחוסר ראיות מספקות. תומר מגיש ערר (אחד או יותר) ומנמק את בקשתו בכך שמעמדו ואפיקי קידומו ייפגעו. המשטרה מחליטה להתחשב בתומר ולשנות את עילת הסגירה. מתוך מחקרה של עו"ד עדי עזוז- לפי נתוני המשטרה לשנים 2014-2010 מתוך 3,608 תיקים שנפתחו במשטרה בגין אונס 0.8%- נסגרו מחוסר אשמה לפי נתוני המשטרה לשנים 2014-2010 מתוך 3,347 תיקים שנפתחו בפרקליטות בגין אונס 11.6%- נסגרו מחוסר אשמה מתוך 231 פסקי דין שניתנו ב-20 השנים האחרונות לא כולל הסדרי טיעון ב-10% נרשמו זיכויים כלומר 23 תיקים. מתוכם רק ב-10 מהם נאמר בצורה כזו או אחרת שהמתלוננת לא אמרה אמת. מתוך דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2016 בין החודשים ינואר אוקטובר נפתחו 12447 תיקי אלמ"ב בגין תלונות נשים. מתוכם רק 587 תיקים נסגרו תחת עילה שאינה חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור שזה 4.72% מכלל התיקים. (59% מהתלונות נגנזו- 7344 תלונות. עילות הגניזה השכיחות ביותר היו חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור 72% ו-20% בהתאמה מהתיקים הגנוזים.) |
|
לילית חדשה |
לפני 6 שנים •
21 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
21 ביוני 2018
לילית חדשה • 21 ביוני 2018
Gabi Daniel כתב/ה: לילית חדשה.
לגבי הדיון כאן אין לי שום בעיה עם כל מה שאמרת ובמיוחד בגלל שציינת שאת לא דוברת הפמיניזם. הפמיניזם והשוביניזם שניהם רעים בעיני. יתרה מזאת, את מבססת היטב את כל הטענות שלך וגם זה ראוי לציון. מה שמבאס (אותי) זה שאת כל היכולת הזאת את משקיעה על צד אחד בלבד של המאבק החשוב הזה. אני תמה... למה? האם זה בגלל שאת אישה? או שבאופן אובייקטיבי את חושבת שהעוול נעשה לנשים בלבד ואילו הגברים רק נהנים מכל הבט של הסדר החברתי הנוכחי? אני אמנם לא דוברת הפמיניזם אבל אני אכן פמיניסטית. כתשובה כללית לשאלה שלך- לא. המצב הנוכחי (אני אקרא לו פטריארכיה, אתה יכול לבחור מונח אחר), פוגע גם בגברים וגם בנשים, אבל בצורות שונות. פגיעות חברתיות, מערכתיות וחוקיות. עם זאת יש הבדלים בתחומי, רמת, מידת והיקפי הפגיעה בין גברים לנשים. ולתפיסתי נשים נפגעות יותר בשלל צורות ודרכים. מטבע הדברים פמיניזם מתמקד בעיקר בנשים- בפגיעות שנשים חוות, במצבן של נשים ובשיפורו, או בכלל בקידום של נשים ברמה הכללית והחברתית.- ולא בגברים. וכן זה אומר שיהיו דברים שישונו לרעת גברים כחלק מהתהליך והדרך לשוויון. כשרוב הפמיניסטיות אומרת שהן נגד הפטריארכיה ונגד המצב החברתי הקיים אנחנו לא אומרות שאנחנו בעד נשים ונגד גברים או שאנחנו בעד פגיעה בגברים אלא שאנחנו בעד א.נשים. אנחנו מכירות בדיכוי הגברי, בכך שהגבריות של היום היא בעייתית, אלימה וכן, חלקנו משתמשות במונח 'גבריות רעילה' . כשאנחנו פועלות למען נשים זה לא תמיד רק למען נשים אלא למען החברה. כולל למען הגברים. גם אם זה אומר שאנחנו ניתקל בשנאה. שינוי הסדר החברתי תמיד מציק למי שמרוויח יותר ממנו. |
|
עוץ הגדול(נשלט) |
לפני 6 שנים •
22 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
22 ביוני 2018
עוץ הגדול(נשלט) • 22 ביוני 2018
ArchAngel כתב/ה: israelislave כתב/ה: אני חושב שצריך לעשות סדר בין פמיניזם לבין דרישה לשוויון.
לא חושב שתמצא כאן באתר ולו אחד או אחת שלא מעוניים לקדם ולשמר שוויון בין המינים. אבל, ה"פמיניזם פנים רבות לו. דור 1 ודור 2 היו בעד השוויון.. עידוד האשה לצאת מהבית ללימודים ועבודה (יש שאומרים שהכל היה מזימה של משפחת רוקפלר וה CIA להכפיל את מספר העובדים לצורך הגדלת הכנסות המדינה ממיסוי ושליטה על חינוך הילדים (הסללה) מגיל מאד צעיר ) ודומה שיש הסכמה כללית וגורפת על כך. ממש כשם שיש הסכמה גורמת ששום אלימות, אבל שום אלימות, בין נשים וגברים, בוגרים וחסרי ישע, שום אלימות שאינה חוקית אינה מקובלת, שלכאורה, לכאורה שום אפליה אינה מקובלת ושכולם בלי יוצאים מהכלל צריכים להיות שווים בפני החוק. אבל מה כאשר המדינה, הריבון, היא היא הראשונה לייצר אפליות? ועוד בחקיקה? חרדים פטורים משרות צבאי - בחקיקה. חזקת הגיל הרך - בחקיקה שרות חובה בצה"ל - שנתים לנשים, שלוש לגברים- ערבים פטורים - בחקיקה. גיל פרישה - נשים 62 - גברים 67 - בחקיקה הטבות ל "אם יחידנית" בלבד - בחקיקה תשלום מזונות- לאם בלבד - בחקיקה יש עוד אבל בגדול זה הרעיון. אז יש אפליות מתועבות שנקבעו בגלל צרכים פוליטיים מגעילים, אבל אינם מענייננו כרגע אבל יש גם אפליות על רקע מגדרי, וזה נושא הדיון. למה יש אפליה נגד גברים? למה משתוללים בישראל קמפיינים נגד גברים בהכללות גסות? למה מוסתרים מהציבור נתוני אמת על אלימות "אינטימית" כי ה"פמיניזם דור 3 " אינו עוד בעניין שוויון. הוא חותר לשליטה, מלובה ע"י תפיסות עולם מרקסיסטיות, חלק ממלחמה נגד התא המשפחתי, הגבריות "הרעילה"?, האשמת האדם הלבן בכל צרות העולם, יצירת הפרדה ותסיסה בין אוכלוסיות שונות שמנסות\חייבות להתקיים זו לצד זו. הרק מקרה הוא שאותן "פמיניסטיות" נאלמות ונאלמות נוכח האלימות נגד נשים במגזר? וברמה הבינלאומית שתיקה רמה נוכח מצבן של הנשים בעולם המוסלמי? האך מקרה הוא שאותה קבוצת שמות מובילים בארגוני הנשים צצים חדשות לבקרים בהקשרים לארגונים פרו ערביים, פרו מסתננים, אנטי ישראליים בארץ ובחו"ל? מה הסיכוי שהכל מקרי? אפס. בחסות ואצטלה של קידמה ושוויון מתנהלת מלחמה על פני העולם המערבי. פמיניסטיות הן הכי לא סובלניות כלפי מי שלא מיישר איתן קו והן נוקטות בשיטות טרור כדי להכניע את המעזים להתמרד. מספיק לראות את היחס שלהן לכל הנשים, וכמובן הגברים בעניין הזנות. הן תקבענה לנשים אחרות מה טוב בשבילן. הן מחזיקות יחידות במפתח הקוד המוסרי האבסולוטי וכל מי שלא מסכימה עמן - היאורה תשלכנה אותו. לא יודע אם אתם זוכרים את ריקוד השמחה של הח"כיות הפמיניסטיות כאשר "הצליחו" להפיל בכנסת את השינויים הכל כך מתבקשים ב"חזקת הגיל הרך"... העיקר שגברים לא יוכלו להיות שווים בגידול ילדיהם. הכל טוב ויפה עד אשר מגיע רגע המשבר, אז פתאום נשים הופכות להיות קטנות וחלשות... למה כאשר ספינה טובעת "נשים וגברים קודם"? למה רוצות שוויון בהכל אבל לא מוכנות לעבוד עבודות מסוכנות אבל משתלמות? למה רוב מוחלט של תאונות עבודה הם גברים? בקיצור... יש המון צביעות בפמיניזם דור 3 וזו הסיבה שבעולם המערבי רק מיעוט קטן של נשים מתיימר להיות "פמיניסטי" נשים מבינות שגופים אינטרסנטיים עושים בהן שימוש לקדם מטרות שלהן ושוויון אין דבר וחצי דבר. "שדולת הנשים". את מי הן באמת מייצגות? אמר פעם מישהו, כל דבר בעל חשיבות שילד בן 10 לא יכול להבין, מוטב שינוסח מחדש. את ה"פמיניזם דור 3 " אף אחד לא מסוגל להבין. * מוטיב חוזר ונשנה של המתנגדים לפמיניזם הוא להגיד שהם לא נגד פמיניזם אלא רק נגד "הקיצוניות" או רק נגד הדור השלישי, כי הדור הראשון והשני דאגו לדברים "מתונים" ולגיטימיים כמו זכות הצבעה ועצמאות כלכלית. העניין הוא שבתקופה שהדור הראשון והשני נאבקו על כך, זה בדיוק מה שהיה נחשב מטורף, קיצוני ומערער על סדרי עולם. כל מה שנאמר על דור שלישי ההו-כה-מסוכן נאמר בזמנו על הדור הראשון והשני. גם להן קראו שונאות גברים, טרוריסטיות (מתי אי פעם התרחש פיגוע בשם הפמיניזם? כי בשם הפטרארכיה והאנטי-פמיניזם התרחשו כמה רק בשנים האחרונות: תעשה גוגל על הטבח באקול פוליטכניק, אליוט רוג'ר ואלק מיניסיאן. רצח נשים שיטתי ולא כפיגוע מזדמן בשם הפטרארכיה הקיצונית זאת מסורת במקומות מסוימים בעולם. "רצח על כבוד המשפחה" בעולם הערבי ובחברות שמרניות אחרות, השמדת עובריות ממין נקבה באופן שיטתי בסין, ציד המכשפות שכוון כלפי נשים ורצח אלפים מביניהן) והביעו כל מיני נבואות זעם שלקוחות מתוך "הפרוטוקלים של זקני ציון" רק בלשון נקבה. עוד כמה שנים כשיהיה פמיניזם דור רביעי, מתנגדיו יגידו שהם רק נגדו, וחבל שפמיניסטיות בתקופה הזו לא מתונות כמו בדור הקודם. * חרדים פטורים משירות צבאי זה לא משהו שקשור לפמיניזם, זה קשור להסדר הסטטוס קוו. אבל אם כבר העלת את זה: לשלב אותם בצה"ל נכון להיום יעלה למערכת הביטחון הרבה כסף שיכל להיות מושקע בלהכשיר חיילים שבאמת מוכנים לתרום ולהשקיע, ובמקום זה יבזובז על אנשים שיעשו את השירות הכי לא משמעותי, עם הכי הרבה התנגדות ובעיות משמעת ועם "צרכים מיוחדים" שיכשירו עבורם על מרחב שהם ימצאו בו וממש לא "בקטנה". אז בשביל מה? רק בשביל להגיד "יש שיווין גם החרדים עושים צבא"? * בנוגע לערבים מוסלמים (כי דרוזים, צ'רקסים ובדואים כן והם מקבלים צו גיוס חובה) שלא עושים צבא, זה משיקולים ביטחוניים ולא בשביל ליצור איזו אפליה נגד יהודים. כשיש עם שברובו לא מכיר בזכות קיום לישראל, שמתנגד לזכותה לריבונות, שמזדהה עם הצד שבו אנו נלחמים, לא יהיה ניתן לסמוך עליו עם נשק, בחשיפה לחומרים מסווגים, שלא יפגעו בשלום החיילים שאיתם ישרתו. השירות שלהם לא רק שלא יהיה משמעותי אלא גם יסכן את ביטחון המדינה, בטח שאם הוא יכפה עליהם. לא שווה לעשות את זה רק בשביל להגיד "יש שיווין!" אגב, ערבים מוסלמים שכן מזדהים כישראלים, מתנדבים מרצונם לשירות לאומי ויש מביניהם שגם מתגייסים או מתנדבים לצבא, והשירות שלהם יותר משמעותי משל יהודים שזה נכפה עליהם ורק סופרים את הימים עד תום השירות. * עוד לגבי צה"ל: השירות קוצר לגברים לשנתיים ושמונה חודשים, ולנשים הוא הוארך לשנתיים וארבעה חודשים. בהמשך זה עוד יגיע לשיווין מלא. כמו כן, נשים שבוחרות/משובצות בתפקידי לחימה ותפקידים מסוימים של תומכות לחימה משרתות כמו גברים. נשים שרוצות זאת (הנה דוגמא לנשים שכן בוחרות בעבודה מסוכנת) זוכות לזלזול, לכל הנאומים בתקופה האחרונה שאין לנשים מקום בתפקידים אלו (מה קרה לצרחות של "זה לא פייר שהן עושות פחות בשירות?"), והרבה תפקידים חסומים בפניהן רק בגלל האיבר שיש להן בין הרגליים, גם אם הן ממש רוצות בהן. * חזקת גיל הרך ועוד "אפליות" לטובת האם זה כתוצאה מחשיבה פאטריאכלית שהאמא היא זאת שאחראית לטפל בילדים. החשיבה הזו היא בדיוק שהוביל לכך שברוב הפעמים האמא היא זאת שמגדלת אותם יותר מהאבא, בעוד תפקידו הוא לפרנס אותם וזה למה מצפים ממנו להמשיך לעשות כך גם בגירושין. זה מעניין שאותם האבות (לא כולם, ברור לי) בעת שהיו נשואים היו סבבה לגמרי שנטל הגידול הוא על האם. שהיא זאת שרואה את הילדים הרבה יותר מהם כי הם מעדיפים להישאר עוד קצת במשרד בשביל לחזור בערב בשלב שבו הילדים אכלו, התקלחו ועוד רגע נרדמים. בימי הורים בבית הספר, בימי הולדת וחגים בגן, במשחקיות, בתור לטיפת חלב ולרופאי ילדים אתה רואה רוב של אמהות, לכל היותר זוגות. אתה אף פעם לא תראה רוב של אבות. יציאות מהעבודה בשביל הילדים, צמצום משרה בשביל הילדים, לקיחת חופשת מחלה בשביל הילדים זאת כמעט תמיד מנת חלקם של הנשים שגם גורמת להן להרוויח פחות. אבל כשמגיעים לגירושין פתאום הילדים הופכים למרכז עולמם של אותם גברים, פתאום "סתם כך" כשיש מזונות בתמונה. המזונות שהם משלמים הם בשביל הילדים, לא בשביל האם, שהרי אין תשלום מזונות מהאב לאם במקרים של ילדים שנמצאים בחזקת האב כשהוכח שהוא מתפקד יותר מהאם, וזה בדיוק מה שהם טוענים לפתע שהם עשו כל השנים במשפט גירושין ולרוב מוכח ככזב כשמסתכלים על דברים כמו חופשות שהאם לקחה עבור הילדים ומעורבותה באירועים שונים בחיים הילדים, לעומת האב. ההתרגשות הזו מהמזונות לא ברורה שהרי זה המשך ישיר למה שהם עשו בחיי הנישואין: תורמתם לגידול הילדים הסתכמה בפרנסתם. בנוסף הסכום שניתן במזונות, גבוהה ככל שיהיה עבור האדם הפרטי, הוא לרוב לא מספיק לגידול 3 ילדים (הממוצע בישראל). * הסיבה לשונות בגיל הפרישה היא כי מעסיקים נוטים להעסיק פחות נשים בנות 60+ מאשר גברים, וכמובן הבדלים פיזיולוגים בין המינים. יש דיונים חוזרים ונשנים על השוואת גיל הפרישה, כאשר האחרון שבהם נערך לפני שנה. * קמפיינים נגד גברים? אילו בדיוק? אני מכירה קמפיינים נגד תקיפות מיניות, נגד זנות וסרסרות. לטעון שלתקוף מינית, לצרוך זנות או לסרסר זה חלק בלתי נפרד מלהיות גבר ולכן זה קמפיין נגד גברים, זאת שנאת גברים אמיתית ולא מה שעושות אותן הפמינסטיות שיוצאות נגד עבריינים ולא נגד גברים. * לא מוסתרים מהציבור נתונים על אלימות במשפחה, גם כשהגבר הוא הקורבן. ניתן למצוא אותם באתר משרד הרווחה. יש קווי חירום עבור גברים שחוו תקיפות מיניות או אלימות ללא קשר למין התוקף, ותנחש מי הקים אותם? הפמיניסטיות השטניות! * כמו שדרקן כתב, כל תנועה פוליטית או חברתית טוענת שדרכה היא הצודקת. הפמיניסטיות לא המציאו את הגלגל. לא רק פמיניסטיות שמחות כשחוקים שהן תמכו בהם או יזמו אותם אושרו. וגם אתם, הפטריאכלים/שוביניסטים סבורים שהאמת אצלכם ומי שיוצא נגד דעתכם הוא טרוריסט, קיצוני, לא מוסרי ושונא גברים. אז תסתכלו על הדבשת של עצמכם. * פמיניסטיות לא שותקות לגבי מצבן של נשים במדינות מוסלמיות. פשוט זה קטע מוזר כזה שעניות עירך קודמות, ונשים בישראל יתעסקו במצב של נשים בישראל ולא של נשים בערב הסעודית. אבל לא תמצא פמיניסטית אחת שתגיד שזה בסדר שלא נותנים לנשים במדינות האלו לנהוג, להצביע או להיות אדוניות לגורלן. יש פמיניסטיות ערביות והן באופן חד משמעי עוסקות באלימות במגזרן, כי הן מכירות את מגזרן וצריכהן יותר טוב מכל יהודיה שתתיימר לעשות זאת. או שלדעתך יהודיות צריכות להתערב ולהחליט בשבילן? כי לפני רגע כתבת שפמיניסטיות משתמשות בנשים אחרות בשביל לקדם את צרכי עצמן, וזאת למשל דוגמא לכך שפמיניסטיות כן נותנות לאוכלוסיות נשים שונות להחליט איך לנהל את מאבקן האישי בהתאם למה שמתאים להן. * יש מלא זרמים לפמיניזם. לא כולן נכנסות לתבנית ה"שמאלמנית, מרקסיסטית, רדיקלית". יש פמיניסטיות ימניות, יש פמינסטיות ליברליות... יש אינספור דרכים להיות פמיניסטית. * גם גברים לא מוכנים לעבוד בעבודות מסוכנות ולא היו נלחמים על זה, זה פשוט משהו שהם עושים מתוך כורח כשאין להם השכלה לעבוד במשהו אחר. רוב המעסיקים לא ירצו להעסיק אישה במקצועות כאלו, זאת הסיבה שאותן נשים לא מועסקות שם. ואלו שמקבלים שירות של בעלי מקצועות אלו, כמו המעסיקים עצמם, רואים באישה בתחומים האלו מחזה ביזארי, תופסים אותה כלא מקצועית, שברירית ויעדיפו שלא לקבל ממנה שירות. זאת הסיבה שנשים לא יתסערו לעבוד שם. אבל אל דאגה, יש מספיק נשים בעבודות לא רווחיות שהגברים ממש לא נלחמים להחלף איתן בהן. אולי אם הם היו מתעקשים לעבוד ב"עבודות של נשים" פחות מהם היו נהרגים בתאונות עבודה. * להתרגז ששודלת הנשים פאקינג מייצגת נשים, כאילו שזה לא הוגן, זה כמו להתרגז שאגודות להט"ביות לא נלחמות על זכויות סטרייטים, ואגודות שחורים לא נלחמות למען זכויות לבנים. אני רוצה להתייחס לדבריה של ארצ' על האבות כי "שם בדיוק קבור הכלב". בדרך כלל ארצ', גם שאת טועה (כמו עכשיו), תפיסת המציאות שלך הרבה יותר מורכבת ולא חד ממדית ושטחית. למשל בדיונים על זוגיות שליטה, שם לעיתים קרובות את עוסקת בשאלות מוסריות הנוגעות לשני המינים ולא בתיאור בוטה וחד מגדרי של מין אחד השולט על השני. האופן שבו את מתארת אבות היא לא סתם הכללה - שבה תמכת באחד הפוסטים שלך - (ומשום מה נעלבת שהזכירו את הקשר הברור בין השמאל הלא ציוני לפמיניזם הרדיקלי-מרקסיסטי) אלא נקודת מוצא (והערה שלך "לא כולם" לא מרככת את הרושם הכללי) וזה מה שהופך אותו למסוכן. מבחינתך, קודם כל צריך להתייחס לאב בחשדנות, כי בניגוד לאם לאבא בדרך כלל יש מניע נסתר. אני, בניגוד אליך, לא מוכן להכפיש את האם הישראלית בשביל להוכיח את טענתי. רק אציין שגירושים הם מערכת מלאת יצרים ושני בני הזוג עשויים להתנהג באופן פוגעני ולשניהם עשויים להיות מניעים שונים וזו צריכה להיות נקודת המוצא - דהיינו חסרת פניות. שזו צורת השיח לא מפתיע שאפליה הופכת ל"אפליה". כי בתכלס, אין דרך להצדיק חוקים כמו חזקת הגיל הרך ומזונות מופרזים (ורק לצד אחד). ממש כמו שאין דרך להצדיק חוק שהילד צריך לעבור במקרה של גירושין אוטומטי למשפחה יהודית ולא ערבית כי האלימות במגזר הערבי היא שכיחה יותר. יהיה מה שיהיה הסטטיסטיקה של הורה 'מועדף', יש את בית המשפט שתפקידו לקבל החלטות, כל מקרה לגופו ולא צריך לקבוע לו או לה מראש את פסק הדין. הדרך היחידה להכשיר חוק כזה, הוא באמצעות פופוליזם, דמגוגיה ולעשות דה-לגיטימציה לאחד הצדדים ובד בבד לצייר את הצד השני כטהור במהותו - פוליטיקה של מלאכים ושדים (לכן, הוספת את השוביניסטים כתואר לארגוני אבות) . כי שום הסבר אחר ערכי, חוקתי או מערכתי לא עובד. העובדה שזה ממש אחד לאחד הצידוק של ארגונים מסוימים זה אומר דרשנו. נו באמת, מכיוון שיש אבות שלא באמת רוצים את הילדים אז בואו נקבע שכל האימהות גם כאלה שלא היינו נותנים להן לגדל ביצה לקבל את הילדים. העובדה שההסברים הילדותים האלה ממש תופסים אחיזה בקרב אנשים, שהם בדרך כלל רציונאלים, מצביע על תהליך של התבהמות שעוברת התנועה הפמיניסטית בישראל. עכשיו בואי נעבור שלב, בואי נדמיין עולם שהמטפלת הרוצחת מפ"ת (כן רוצחת, פרקליטות מטומטמת) לא נתפסת ומתחתנת ויש לה ילד, את יכולה לומר לי עם יד על הלב, שהיא לא הייתה מקבלת אותו במקרה של גירושין? במילים אחרות, חוק חזקת הגיל הרך הוא קודם כל התעללות בילדים. את יודעת הם קצת יותר חשובים ממך וממני, מגברים ונשים. אני אזרום איתך לגבי אבות "שפתאום נזכרו בילדים" ואציע דבר כזה. בואי נלך לקראת ההורה שלא היה מעורב ורוצה לראות את הילדים, הרי אם אותה הורה לא באמת מתעניין בהם, מהר מאוד ה"תרמית" הזו תתגלה ואם התברר שלא כך הדבר הילד ירוויח עוד הורה מעורב ואוהב. יש הורים שפתאום נזכרו מה הם מפסידים ברגע שהם מתגרשים. אני אומר מעולה, במקום להעניש אותם ובד בבד להעניש את הילד. אני אומר ללכת לקראתם. לפחות משהו אחד טוב יצא מפירוק התא המשפחתי - הילד ירוויח עוד הורה. זו גישה הרבה יותר ערכית, מוסרית ומכילה ולא ילדותית, אינטרסנטית, מכוונת עבר וחסרת תועלת. והכי חשוב שמה את הילד במרכז. מסכים איתך שחוק חזקת הגיל הרך הוא שוביניסטי ועולה השאלה מדוע ארגוני הנשים תומכים בחוק? האם ייתכן, ואני יודע שזה נשמע "מטורף", שיש כאן גם עניין כספי? או שתאבי בצע זה רק קטע של ארגוני אבות? (את יודעת כמו שאמרו על הציונות והיהודים..). העובדה שאת מצדדת בחוק, היא תמוהה. זה מראה שאני יותר פמיניסט ממך (ולא רק בסוגיה הזאת). להיות פמיניסט זה לא לומר "אמן" לכל דבר שארגוני נשים עושות או אומרות - בעיקר שהפעולות שלהם הן אנטי-פמיניסטיות בעליל. |
|
petka11(שולט) |
לפני 6 שנים •
22 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
22 ביוני 2018
petka11(שולט) • 22 ביוני 2018
איפה קראתי שאם מישהו משוכנע במשהו, אז מאוד מאוד קשה לשנות את דעתו ולא משנה כמה "עובדות" או עובדות יביאו לו...
|
|