חוק איסור העישון במקומות ציבוריים כולל מקומות בילוי

never • 8 בנוב׳ 2007

[quote="ללא גבולות"][quote="never"]

רוצה רק לומר עוד דבר אחד (או שניים).
לא התכוונתי שבזה שאחרים אוכלים זבל את תפגעי אלא שנמנע ממך ללכת לשם מידי יום.
זה גם סוג של מניעה והגבלה על רקע בריאותי ובכל זאת הוא לגיטימי בעינייך.

ולגבי החציצה, ניתן לחצוץ באופן שלא יאפשר לעשן לטייל בין האיזורים ועדיין לשמור על רמה נאותה של איזור המעשנים.

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 8 בנוב׳ 2007

זה אגב יכול להוכיח את העובדה שלא מעשנים רבים מדירים את רגליהם ממקומות בילוי דווקא בגלל המעשנים.



ובכל זאת אם מסתכלים מעשית - בכל פעם שאנחנו מגיעים לדנג'ן (וזה לא הרבה וחלק מהסיבה זה הסרחון). אני נאלצת לצאת החוצה לאוויר הצח על מנת לא לאבד את מאור עיניי (ואת יכולת השמיעה, אבל זה כבר סיפור אחר).



קשה לי להאמין שאת לא הולכת יותר אל הרופא רק כי אסור לעשן בחדרי ההמתנה, שאת לא טסה במטוסים כי גם שם אסור לעשן ושהפסקת לעבוד רק כי ברוב המקומות אסור לעשן בתוך הבנין. לעומת זאת לא מעשנים רבים דווקא כן מדירים את רגליהם ממקומות אפופי עשן כמו פאבים ומועדונים. מבחינתי לא מדובר בתיקו בכלל.

ים_yam​(לא בעסק) • 8 בנוב׳ 2007

מאמר מתוך האתר של עמותת "אוויר נקי":

עישון כפוי במקומות ציבוריים


בישראל, כיום, פחות מרבע מהאוכלוסייה מעשנת. יחד עם זאת, הרוב המוחלט של האזרחים, שאינם מעשנים, חשוף לעישון כפוי ועקב כך למחלות ולנזקים. מחקרים שבדקו השפעת החלת חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים במדינות שונות בעולם מראים בבירור כי אכיפה יעילה של החוק מביאה לירידה בתחלואה ובתמותה עקב נזקי עישון וירידה בכמות המעשנים.

נזקי העישון הכפוי:
את הנזקים הנגרמים עקב העישון הכפוי במקומות ציבוריים ניתן להסביר על ידי הזיהום החמור הנוצר על ידי העישון לאוויר אותו אנו נושמים במקומות ציבוריים. תושבי ישראל מעשנים מידי שנה כ-10 מיליארד (!!) סיגריות. אלו פולטות לחלל האוויר כמויות אדירות של מזהמים. עשרות טונות של זפת, ניקוטין, פחמן חד חמצני, אמוניה ועוד חומרים מסוכנים נפלטים בכל שנה לאוויר עקב עישון. הבעיה היא שרוב העישון מתבצע באזורים מאוכלסים ולרוב במקומות סגורים (מסעדות, בתי קפה, קניונים, פאבים, מקומות עבודה וכדו'). אנשים הנמצאים במקומות אלו שואפים לקרבם אוויר הספוג במאות חומרים מסוכנים ומסרטנים הגורמים לנזקים עצומים לגוף האדם.
מחקר שהתפרסם בשנת 2006 הראה כי זיהום האוויר במקומות בילוי גבוה בשיעורים מדהימים מאשר זיהום האוויר בכביש סואן. בממוצע, נמצא בפאבים זיהום אוויר הגבוה פי 10 מאשר בכביש סואן. בפאבים מסוימים נמצא זיהום אוויר הגבוה פי 40 !על מנת לסבר את האוזן עם מספרים, משקל החלקיקים המזהמים באוויר שנמדד בממוצע בפאבים עמד על 285 מיקרוגרם למטר מעוקב, לעומת רמה של 25 מיקרוגרם שנמדדה ליד כביש סואן. לצורך השוואה, המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי הגדיר את הרמה של 150 כמאוד לא בריאה ואת הרמה שמעל 250 כמסוכנת.
מחקר דומה, בארצות הברית, בדק מקומות בילוי – פאבים, קזינו, מועדון ביליארד. הממצאים מדהימים:
זיהום האוויר בתוך המבנים היה גבוה פי 20 לעומת הזיהום בחוץ.
כמות החלקיקים באוויר הייתה גבוהה פי 2.6 מאשר זו שנמדדה ברחוב וליד כביש ראשי.
עשן הסיגריות מהווה כ-90 אחוז מזיהום האוויר, וכ-90 אחוז מכמות החומרים המסרטנים באוויר.
לאחר כניסת חוק הגבלת העישון לתוקף נבדקו המקומות שוב. הממצאים מראים כי זיהום האוויר ירד ב-90 אחוז לעומת המצב לפני כניסת החוק לתוקף. הממצאים הראו כי אוורור או אמצעים לטיהור האוויר אינם יעילים והדרך היחידה להגן על העובדים והמבלים היא איסור העישון במקומות אלו.

העיר הלנה כדוגמא לנזקי העישון הכפוי
העיר הלנה אשר במונטנה, ארצות הברית, היא דוגמא טובה ליעילות איסור העישון במקומות ציבוריים. הלנה נבחרה מכיוון שהיא עיר קטנה (כ-70 אלף תושבים), ובה בית חולים אחד בלבד. בעיר הזו נכנסו לתוקף, בשנת 2002, חוקים האוסרים איסור מוחלט על עישון במקומות ציבוריים, חוקים שנאכפו ביתר קפדנות. כחצי שנה לאחר מכן הצליחו המתנגדים לאיסור להוציא צו בית משפט המבטל זמנית את החוקים עד להכרעה בבית המשפט. כך, נוצר חלון זמנים של כחצי שנה בו נאכף חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים.
חוקרים ניצלו את המצב הייחודי בעיר הלנה ובדקו את יעילות איסור העישון במקומות ציבוריים בתחום התקפי הלב. המחקר עקב אחר אשפוזים בבית החולים עקב התקף לב במשך כחמש שנים לפני כניסת החוק לתוקף, בתקופה בה החוק נאכף ובשנה בה החוק הוקפא. התוצאות מרשימות:
· בחצי שנה בה נאסר העישון במקומות ציבוריים חלה ירידה של 40 אחוז במספר התקפי הלב בקרב תושבי הלנה.
· בפריפריה של העיר הלנה, שם התושבים טופלו באותו בית חולים אך החוק לא הוחל באזור זה, כמות התקפי הלב לא השתנתה באופן משמעותי.
· בשנה שחלפה מאז הוקפא החוק עלה מספר התקפי הלב בקרב תושבי הלנה בחזרה כמעט עד לרמת התקפי הלב המקורית.

קיראו מאמר של פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, על המחקר שנעשה בהלנה.

סיכום

כ-10,000 איש מתים בכל שנה מנזקי עישון בישראל. מדובר במספר הגדול מסך התמותה מתאונות דרכים, פעולות טרור ומלחמות יחד מאז קום המדינה. וזה בכל שנה ושנה. מתוכם, כ-1,500 מתים מנזקי עישון כפוי, קרי עקב עישון של אנשים אחרים. מדובר במספר הגדול פי 3 מסך ההרוגים בתאונות דרכים בכל שנה.
במדינות רבות בעולם נחקקו חוקים האוסרים את העישון במקומות ציבוריים. במדינות בהן החוק נאכף באופן יעיל ניתן לראות ירידה ברורה בתחלואה ותמותה עקב נזקים הנגרמים מעישון ועישון כפוי, נזקים כסרטן ומחלות לב. לרוב, אכיפת החוק להגבלת העישון הביאה גם לירידה במספר המעשנים, דבר המבורך לכשעצמו.


אין שום סיבה שאנו, הלא מעשנים, נסבול בגלל אותם חסרי התחשבות שכן מעשנים, שנחלה במחלות בגללם או שנממן את הטיפול בהם מכיסנו כמשלמי מיסים!
זכותנו לנשום אויר נקי במקומות העבודה והבילוי שלנו כאחד, זכותנו להלחם בזיהום האוויר ולנסות לצמצם את הנזק לעצמנו כבני אדם ולכדור הארץ, כי אי אפשר להקים פלנטה אחת למזהמים ואחרת המיועדת להשמדה עצמית מהירה לאלו שלא אכפת להם.

הרבה יותר פשוט

aka BODYGUARD • 8 בנוב׳ 2007

לשים שלט "סגור" בפתח הדנג', או לחילופין:

"פשטנו את הרגל".

ולכל השמחים בשמחת האפליה הרעה הזו-

כשתתקלו בשלט , או לפחות באחד מהם, בפתח המועדון החביב לכם-

תזכרו שהכל התחיל מחוק דרקוני ,מטופש, ובלתי ניתן ליישום.

כשדלתות מקומות הבילוי יסגרו תתחילו לבכות על כך שאין לכם מקומות ייעודיים

לסטיה "הקטנה" שלכם.

החוק הנפלא, כדברי ים, מצויין למסעדות,בתי קולנוע,אבל למועדונים?

זמנים יגידו ועוד נזכור בהם את הביטוי : "החרב המתהפכת".

טימטום לשמו.

never • 8 בנוב׳ 2007

קשה לי להאמין שאת לא הולכת יותר אל הרופא רק כי אסור לעשן בחדרי ההמתנה, שאת לא טסה במטוסים כי גם שם אסור לעשן ושהפסקת לעבוד רק כי ברוב המקומות אסור לעשן בתוך הבנין. לעומת זאת לא מעשנים רבים דווקא כן מדירים את רגליהם ממקומות אפופי עשן כמו פאבים ומועדונים. מבחינתי לא מדובר בתיקו בכלל. [/quote]

למה..? אתה מדיר עצמך מכל אלו שציינת? (בנוגע לרופאים, מטוסים וכו')
לעומת זאת, אני כן נמנעת מלהכנס למקומות בילוי בהם אין איזור עישון. ולידיעתך, יש הרבה בתי קפה כאלו.
אז התיקו הוא שאני מנועה מללכת לבתי קפה ומסעדות רבות (ושוות!!) ואתה מנוע מללכת לרוב הפאבים.
באופן אישי הייתי מעדיפה מצב הפוך, לא אוהבת פאבים בכלל!

אבל כל זה לא משנה.
מה שכן משנה הוא העובדה שיש בעיה וראוי לפתור אותה באופן שיתאים לשני הצדדים. לשם כך יש צורך להכיר בבעייתיות וברצון להתחשב בשני הצדדים.
ועכשיו אלך לעבוד (כן, במקום שבו אין איזור עישון )

שמפניה • 8 בנוב׳ 2007

אני לא מקבלת את ההנחה שכולם חייבים להגיע לכל מקום וכל מקום בילוי חייב להיות פתוח לכל אחד. מועדון ספורט פתוח לאנשים שרוצים לעסוק בספורט ואם יש מסעדה בשרית היא פתוחה למי שמזמין בשר כשהוא מריח את ריחות הסטייקים.
אני חושבת שמותר למעשנים לבלות במקומות משלהם ואם לא מעשן רוצה להגיע הוא יקבל את כללי המקום. הלא מעשנים יכולים להגיע למקומות משלהם. צריך שיהיו להם מקומות משלהם.
בעלי מעשן, אבל אני יכולה להעביר ימים שלמים בלי סיגריה. כשאנחנו יוצאים לבילוי אני אוהבת לחלוק עם בעלי את הסיגריה והמשקה. כל עוד יש רבים כמונו, הלא מעשנים יכולים לקבל שיהיו מקומות בילוי שלא מיועדים להם. הביקוש וההיצע יסדרו את מקומות הבילוי של המעשנים והלא מעשנים.

עקרונית אני לא מקבלת שלא יכולים להיות מקומות בילוי שלא מיועדים לכולם.
במועדונים בדסמים יש ערבים סגורים לחברים. לפי הכלל הזה צריך לפתוח את כל הערבים הסגורים לכולם כי הם רוצים להציץ ולהגיע. אולי הפתרון יהיה מועדון חברים סגור, עם ערבים סגורים למעשנים, אבל צריך לבדוק מבחינת החוק. יכולים להפעיל במקביל משהו כללי כמו בית קפה או מסעדה כדי לעמוד בדרישות החוק של 3/4 ו1/4. החוק לא אומר שהפעילות בשטח הציבורי של ה3/4 חייבת להיות זהה לפעילות בשטח של הרבע. החוק הזה מרגיז אותי בעקרון, ולא בגלל שאני ובעלי מעשנים כבדים.
החוק הזה פטרוני ולא מאוזן בגלל הדרישה של 1/4 3/4 כי אחרת היה אפשר לחיות איתו. הוא מצטרף לחוקים אחרים שרוצים לסדר לנו את החיים.

Re: הרבה יותר פשוט

ים_yam​(לא בעסק) • 8 בנוב׳ 2007

סליחה בודי????
מה מטומטם בלרצות לצאת ולרקוד, להנות מסשנים כצופה או באופן פעיל, מבלי לספוג כמות מטורפת של רעל לגוף וסרחון לבגדים?
מה פשעה אושה ושאר הנשים הבדס"מיות, הקינקיות, הפטישיות והוניליות ההריוניות שרוצות להגן על ילדיהן שטרם נולדו שנאלצות להדיר רגליהן וכרסן מאותם מקומות בילוי? הריון זו לא מחלה ואישה בהריון לא צריכה לסבול מעוצר בילויים 9 חודשים!
ומה עם הסובלים מבעיות בריאותיות שהעשן ממש מזיק להם? גם להם יש בעיה?
זכות כולנו, בדס"מים, פטישיסטים, קינקים וונילים כאחד לנשום אויר צלול ונטול רעלים.
העובדות ידועות - העישון הורג! לא רק מסריח את הבגדים וצורב בעיניים אלא הורג!
זה לא בטוח, זה לא שפוי וזה בטח לא בהסכמה!

Re: הרבה יותר פשוט

aka BODYGUARD • 8 בנוב׳ 2007

הולד יור הורסס,ים.

הפיתרון לא מצוי באפליה זו או אחרת, ולכל צד זו אפליה.

הפיתרון מצוי בחיוב בתי עסק במערכות יניקה וסינון אויר המתאימים לנפח חלל האויר

המצוי בהם.

אני יותר מאשמח שאת,אושונת,וכל מי שאינו חוטא בעישון סיגריות (חוקיות) שתבואו,

תבלו ותהנו.

דבריי נבעו מראיה של מצב קיים היום ,קרי- עלות ותועלת.

בדנג' ובמועדון השני יש כמות מסויימת של בליינים, המספרים לא משתנים ממש,

אם חצי מהאנשים יפסיקו להגיע בשל החוק הנפלא הלז, לא תהיה הצדקה לקיומו הכלכלי

של המועדון. וראי פלא- לא יהיה מועדון. ומה אז?

אז יהיה חוק, תהיה אכיפה (חחח...) ויהיו לא מעשנים שיביטו על השער הסגור

וישירו בלב שמח ,כי החוק הוא נפלא !

אגב, המילים לשיר, וניתן לשנן אותן כבר כעת:

"זה לא כל כך נעים לראות גן (גנון, בלשון ונוס..) סגור..

אבל זה לא מה שחשוב.

החוק הנפלא באויר.

ים_yam​(לא בעסק) • 8 בנוב׳ 2007

בודי,
מחקרים הוכיחו שמערכת היניקה לא ממש מונעת את הנזק.
ואתה בעצמך יודע כמה מעט אני יוצאת לבלות במועדונים, לא כי אני לא אוהבת לצאת לשם, אלא כי אני ממש סובלת מהעשן.
בפעם האחרונה שהייתי בדאנג'ן וחלקנו מגשי סושי עתירי וואסבי יחד, סבלתי שלושה ימים אחר כך מבחילות וסחרחורות. זה לא היה מהסושי, זה היה מהעשן, וזה קרה לי במשך שנים בכל פעם שיצאתי לדאנג'ן. אז הפסקתי ללכת לשם.
גם אושה מצמצמת ביקורים בגלל ההריון וכמוה עשו עוד נשים הריוניות רבות במהלך השנים.
לך תדע כמה אחרים דוממים ישנם שאינם מגיעים למועדונים בגלל העשן ויתחילו להגיע ברגע שיאכפו את החוק... את זה נדע רק במידה ואכן יקפידו לספק לנו אויר נקי במקומות הבילוי שלנו.
העשן הוא רעיל, לפזר אותו הצידה זה לא פתרון!
החוק הזה נועד להגן על כולנו, כולל עליך בודי, למרות שאתה מעדיף להמשיך ולהרעיל את עצמך ביודעין.
זכותך המלאה אבל לא על חשבון אלו שרוצים לחיות חיים בריאים.
לבקש ממך ומעוד כמה מעשנים לצאת לכמה דקות החוצה לעשן זו לא אפליה, זו הגנה עצמית!

ימושה...

aka BODYGUARD • 8 בנוב׳ 2007

למענך ולמען אושה ולמען הריוניות ולמען כולם אני אדיר רגליי מהדנג',

ובלבד שזכותך תישמר לחיות את חייך כרצונך. ואני רחוק מציניות.

שאלתי שאלת בסיס עניינית, עליה לא קיבלתי תשובה הולמת:

אני נמצא בדנג',לצורך הענין ,כל שבוע. כמה כמוני לדעתך יש?

כמה מהם יחליטו שזכותך היא הקדש וידירו רגליהם?

כמה זמן המועדון ישאר פתוח?

אשמח לתשובה ישירה בנושא.