גבולות

גבולות מבאסים אותכם, שולטים? מה אתם חושבים, כשנשלטת מציינת בפניכם גבול? "שיט, זה יוריד לי מההנאה"? מחפשים אולי נשלטת עם פחות גבולות? או אולי זה דווקא מאתגר אותכם? אולי אתם חושבים שגבולות "נועדו לשבירה" (או למתיחה, בהסכמה וכו'...)

...אני מוצאת שכשאני בזוגיות שליטה, אני רוצה לרצות- מתוך אהבה, ומתוך הגדרת התפקידים בינינו. קל מאוד להפעיל עלי לחץ ואני נוחה למניפולציות. ...יש דברים שעשיתי וגבולות ששברתי שאני מתחרטת עליהם. שבירת חלק מגבולותיי גרמה לי נזק בלתי הפיך .

להבנתי גם פה כמו ברוב הדברים בחיים תקשורת והגיון בריא הם הפיתרון לרוב הדילמות
אני לא רואה שום מניעה להתעסק עם גבולות כל עוד מתעסקים איתם בדרך משותפת
אם מדברים על הדברים ומבינים את הסיבות שאותם דברים הוגדרו כגבולות גם ניתן להבין לרוב
אם אלו גבולות שניתן להתקדם איתם או אלו גבולות שעלולים לפגוע בנשלטת אם יחצו.

יש יתרון לגבולות - שכן גם לי בתור דומיננטי, כדאי לדעת איפה אני עוצר .

אבל אני חושב שעדיף שהגבולות יהיו רק בדברים העקרוניים ביותר, כדי לאפשר חופש מחשבתי.

'רשימות מכולת' כעקרון מרגיזות אותי. זה מוריד מהאינטימיות, מהספונטניות.. זה פשוט לא משהו שמסדתר לי עם יחסים רומנטיים.

אני לא בא לספק פה שירות, ואני לא מוכן שיאמרו לי "ככה אני רוצה וככה אני לא רוצה", זה בלתי-סקסי בעיניי. שתלך לחפש מי ינענע אותה נגד כיוון השעון, במקרה כזה.

אנחנו, ואני מרשה לעצמי במקרה זה לדבר גם בשם זאלו, לא מצפים שנשלטת תסמוך עלינו אינסטנקטיבית, אלא רוצים שהיא תרגיש בטוחה לכל אורך הדרך תוך ידיעה שיש לה גבולות ומילת בטחון (שטובה למקרה ובו הסאבית רוצה להפסיק את הסשן אבל חוששת שהמילים "די, תפסיקו" וכאלה יצרו אוירה לא טובה, או שהיא מהסוג שאומר אותם במהלך הסשן ולא מתכוון ללהפסיק באמת.) אין תחליף לתקשורת וגם מילת בטחון ורשימת גבולות מפורטת לעילא לא יחליפו אותה, אבל הם יוצרים מתווה הסכמה נוח יותר בפגישות הראשונות.

כמובן, שכשהקשר מתפתח, לגבולות שנכתבו בהתחלה יש פחות משמעות משום שלעומק הקשר ולבנייה של אמון ובטחון בשולט יש השפעה על הגבולות והנטייה להגמיש אותם. אנחנו לא תופסים זאת כ"מתן שירות" אלא כאינטרקציה שחשוב לנו שכל הצדדים בה יהנו, ומנסיון - זו אינטרקציה סקסית להפליא.

לדעתי לשים גבולות שלשירטוטם הוקדשה מחשבה זה מאוד חשוב בקשר המבוסס על שליטה ובו לאנשים מסויימים יש נטייה לאבד שליטה בעצמם, "להתמסר" ולאבד את היכולת להגיד "לא" - ואז להתדרדר במדרון החלקלק של תחושת החרא והדסטרוקטיביות.
עם זאת "רשימת מכולת" במיוחד כאלה הנכנסות לפרטים קטנים וספציפיים של מה לעשות,, אחרי מה ואיך - ואינה טובה בהרבה מנוהל הפעלה לש"ג הסתום - היא פסולה שכן זה כבר לא קשר דינמי בין אנשים אלה יותר בכיוון "איך לשגר טיל כדי שהוא לא ינחת לך על הראש".

גבולות במקרה הזה נועדו להסיר חלק מהאחריות, שאנשים נוטים לאבד בזמן סשן וקשר - עם בעקבות מצבם הפיזי (קשורים, כפותים ומלאי אנדורפינים) או תווי אישיותם והפרופיל הרגשי שלהם (תלותיות, אידאליזציה של השולט , חיים בעולם של פיות,ניתוק מהמציאות ומלאי פנטזיות ומחשבות שוו דימיוניות - דפוסי מחשבה שהם לצערי מאוד נפוצים במחוזותינו) ולהעביר אותה לצד הנתפס כבעל שליטה רבה יותר במצב ושיש לאחריות כלפי הנשלטת/נשלט - דיינו השולט. כאשר גבולות הוגדרו הדבר עוזר לשולט הנבון והמחובר למציאות, שלא חושב את עצמו לאלוהים ודואג לרווחתה של השולטת, לא להזיק לנשלטת שלו לפחות לא בתחילת הדרך כאשר הוא איננו מכיר אותה כלל או מכיר בצורה שטחית יחסית.מאוחר יותר כחלק מהעמקת הקשר ניתן לדבר על הגמשת או ביטול גבולות שהוצבו בהתחל האך כל זאת תוך מיתוך תקשורת, הבנה הדדית,אמפתיה - וכאשר מניעיה של הנשלטת להסכמה על הגמשת הגבולות הובהרו וודא שאין מדובר במשהו בסיגנון "אעשה הכל רק אל תזרוק אותי" או הנובע מאשליות לגבי יכולותיו של השולט או ניתוק מהמציאות.

לגבולות כמובן יש חשיבות גם בשביל הנשלט שכן הם יכולים לתת לו את תחושת הביטחון הדרושה - לפחות בהתחלה. שהיותו נתון במצב פגיעה של חוסר אונים יחסי (עם בזמן סשן או במערכת יחסים) ששום דבר רע לא יקרה לו והוא בטוח. (עד כמה אמונה בכוחם של מילים לגרום לאדם זר לא לאנוס אותך היא רציונלית, זה כבר נושא אחר לדיון).

נוסף על כך הצבת גבולות יכול לשמש אמצעי יעיל למיון שולטים - כך שיצורים כמו "הידוע איך" ינופו ישר ואף אחת לא תצטרך לבזבז אליהם יותר מהדרוש.
האידאולוגיה בה דוגל היודע איך נקראת בשפת העם "אונס" דיינו פעולה שנעשתה על האחר ללא הסכמתו. תמיד נחמד להיות מגלומני ולחשוב שאתה יודע יותר טוב מהאחר מה הוא חושב, צריך ומרגיש (לעיתים זה יכול להתברר כנכון) אבל עדיף לאנשים כאלה ללכת לשאוף אדים צהובים מיתוך סדקים בקרקע, להתמסטל, לפרפר קצת וללכת לישון, במקום להתעסק בנשלטות. כי האורוקל מדלפי הם לא.

אני מודה שלא השלמתי לימודים גבוהים בדומולוגיה, אבל לי אין מושג איך אפשר לדעת מראש אם סאבית תחשוב שהרוק שלך הוא מתת אל או גוש של גועל נפש, אלא אם כן מדברים איתה על זה ישירות. אולי כשיש היכרות אינטימית אפשר להסיק לגבי העניין במידה גבוהה יחסית של דיוק (שעדיין נופל, מן הסתם, ממידת הדיוק של שאלה ישירה). אבל על פי רוב, קשה מאד לדעת אם היא לא אומרת.

לי נראה אלמנטרי לרצות לדעת את הדברים האלה, ולכן נראה לי אלמנטרי לשאול לגביהם. מכיוון ששיחה של "טוב, אז את אוהבת לעשות X? יופי, ומה עם Y? אה-אה, ו-Z?" היא די משמימה, בייחוד כשהיא חוזרת על עצמה פעמים רבות, הצהרה כללית של גבולות והעדפות מצד הסאבית היא מבורכת בעיניי. ממש כמו שמין ונילי משתפר כאשר המעורבים מרשים לעצמם לדבר על זה ולהגיד מה עושה להם טוב ומה לא, אני חושב שגם אצלנו כדאי לשים את הדברים האלה על השולחן, בעיקר בהתחשב בכך שגיוון הפעילויות אצלנו רב יותר ולעומת זאת מידת הסטנדרטיות שלהן נמוכה יותר.
אם הגיוני שרצוי לדעת שכשאתה נוגע פה זה נעים לה וכשאתה נוגע שם זה מעצבן אותה, על אחת כמה וכמה הגיוני לרצות לדעת שכשאתה יורק עליה זה דוחה אותה אבל אם תקרא לה "אוגר מסופלס" היא תשפריץ.

לא שחייבים לעשות תמיד בדיוק מה שהיא אוהבת, אבל טוב לדעת. למעשה, לפעמים טוב לדעת בדיוק מה היא לא אוהבת

בזמן סשן, עם האנדורפינים והלהט, לא לכל נשלטת נעים "לשבור את הכלים" ולהשאיר טעם חמוץ לכולם. אם היא מסכימה היא יכולה להרגיש אחר כך את ה"מדרון החלקלק", שחואן הזכיר ואיימי כתבה עליו.

לחלוטין... ואני חושבת שזה מסוג הדברים שרק סאבים וסאביות יבינו...

אם המטרה היא לא רק "להוכיח" שליטה, אלא לענג את הצדדים כדאי לדעת מה גבול קשיח אצל סאבית ולברר אם מתיחת הגבול תענג אותה או תכעיס אותה.

חשוב לכתוב הכל מראש. שולט שירתע מהגבולות של הסאבית לא מתאים לה וטוב שהם מנפים אחד את השני מראש.

צודקת וצודקת!

אני לא אחד שמאמין במילת ביטחון. צר לי זה לא אני. אני מאמין בלהיות קשוב כל כך לנשלט/ת שלך שאתה לא צריך מילת ביטחון. אתה פשוט מפסיק ברגע שאתה רואה שהוא כבר לא מסוגל להתמודד עם זה כרגע.

ועדיין- אתה יכול לפספס. לכן קיימת מילת הביטחון.

תיראי, אני חושב שדום ש"מבטל" נשלט ולו רק בגלל שיש לו הרבה גבולות יחסית עלול להפסיד אבל גם נשלט ששם לעצמו גבולות מפה ועד הודעה חדשה מפסיד. בחיים הכל עיניין של איזון

יאפ. צודק. אגב, הבודהה אמר: "הכל במתינות, כולל המתינות"


אה וחוץ מזה }{ + {}, אני אוהב אותך!

awwww.... גמני

אישית אני אשמח מאוד לקביעת גבולות ע"י הצייתנית.
זה פשוט יסמן לי טוב יותר היכן עליי להתמקד: בשבירת הגבולות.
משם בדיוק מגיע התענוג שלי, כל מה שמוסכם הוא חארטה אחת גדולה.

נכון אמרת מילת המפתח היא אמון (ולזה לוקח זמן להבנות) וכשיש אותו אז לא צריך לנפנף בגובולות הם שם מתוך מקום של אמון כבוד והערכה

מצד שני, הגבולות שלי מאוד ברורים - כל מה שאני לא אוהב, וכל מה שמסוכן. מעבר לזה, אפילו אם היא ממש, ממש לא אוהבת משהו, יש סיכוי (לא סביר, אם אכפת לי ממנה, אבל עדיין יש מצבי-רוח אכזריים) שבכל זאת אעשה את זה. אני יודע שזה לא מסוכן, ומצידי שתסבול קצת (או הרבה). זה חלק מהגדרות התפקיד.

על הכל אפשר להתגבר עם תקשורת. אנחנו לא בובות חרסינה פה, נשלטת לא תתפרק לי לחתיכות קטנות בגלל שהעליתי לה תחושות בלתי-נעימות מהילדות, ואם היא כן התפרקה, אז מוטב מוקדם ממאוחר, שהרי זה תמרור מעולה ל-"מצא לך מישהי יותר יציבה ותהיה בריא". מספיק שתאמר "עשיתי את זה בשבילך, אבל זה היה לי ממש רע". אני אעריך את המאמץ, ובעתיד רבים הסיכויים שלא אעמיד אותה במבחן בשנית.

מה ה "מבחן" פה בדיוק, מקבי? כן, אני עשיתי המון דברים "בשביל אדונים", והיה לי ממש רע, וחלקם עשו לי נזק בלתי הפיך, וזה מעבר לנזק של סתם לשנוא את עצמי כי פגעתי בעצמי.

וכמובן, תמיד יש לה את האפשרות פשוט ללכת. אני בונה על זה שהן לא הולכות כל-כך מהר, ושיש מספיק בשביל מה להישאר...

בדיוק, מקבי. זו בדיוק הסיבה שא ני עשיתי דברים שהיו רעים לי. כי הדום שלי אמר שאם לא טוב לי או לא מתאים לי אני יכולה פשוט ללכת, או שחששתי שהוא יעזוב אותי אם לא אפגין "התמסרות" מספקת בעיניו. זה נראה לך תקין? אתה קולט מה לא בסדר פה? אני פשוט בשוק ממך, ומצטערת לומר את זה... אתה מוגדר כמתחלף, אבל אין לי ספק שמעולם לא חווית נשלטות אמיתית (חוויה של היותך אתה הנשלט). אם היית חווה, לא חושבת שהיית אומר בכלל דברים כאלה. הכל טוב ויפה על הנייר מקבי, אולי זו "תיאוריית השליטה" הנכונה, אבל ככה לא מנהלים יחסים עם אנשים שאוהבים, וככה לא בונים שליטה.

במידה והיא כן מסוגלת לדבר - שלא תעצור את הסשן, אם היא לא רוצה שהוא ייעצר. שלא תצעק "די די, תפסיק" אם איננה רוצה שאפסיק. לא צריך מילים מופלצות ל"די", יש כבר מספיק בשפה העברית וגם באחרות. אם איננה רוצה שייפסק הסשן, שלא תאמר אותן. ואם אני רואה שהיא בכל זאת צועקת "די די, תפסיק" על כל צעד ושעל, אז פשוט אומר לה לסתום את הפה (או שאסתום לה אותו), ואמשיך ע"פ שיקול דעתי, שהוא כאמור המחוון העליון מבחינתי.

הא??? אני מבינה שאתה נביא ויודע- כל, וחש את הסאבית יותר טוב משהיא חשה את עצמה???

יהיה ראוי לציין שאני לא כל-כך אקסטרימי. אני לא מצית, לא שובר, לא מטביע, לא תולש איברים, לא מחורר ובדרך-כלל גם לא מוציא מעיים דרך הפופיק.. אז ככה שלא ממש יצא לי להיתקל במצבים קשים במיוחד. מצד שני, גרימת סבל נפשי קשה אפשרית גם על-ידי סטירה שמזכירה התעללות, או כל אקט אחר שמעורר נשכחות (או סתם גורם להרגשת גועל). במקרה כזה, חשוב לומר בכדי להסיק מסקנות לגבי ההמשך.

ואלו מסקנות בדיוק תסיק? אמרת הרי שגם אם אתה יודע שאקט שלך מעלה בסאבית רגשות שליליים, אתה עשוי לעשות אותו בכל זאת ב "מצבי רוח אכזריים" (יפה לך להשלט ע"י מצבי הרוח שלך...). וואלה, אם אני הייתי סאבית שלך, הייתי שותקת, כדי לא לתת לך בידיים משהו שתוכל להשתמש בו באותם מצבי רוח שלך. וזה לא משנה שאתה לא אקסטרימי בפעולותיך, לדעתך. הדיעות שלך הן אקסטרימיות.

לגבי החלק השני של הנזקים שגרמת לעצמך ניתן רק להצטער על כך שבשם הרצון לרצות הבאת את עצמך למצב שכזה. ושמי שעמד מולך לא ידעת לזהות את זה ולעצור.
אני באופן אישי רואה לחומרה מקרים בהם נעשו נזקים בלתי הפיכים, נפשיים או גופניים. ומאמין שהם מעידים בד"כ (למעט מקרים חריגים) על מי שגרם אותם וחוסר האחריות שלו או זלזלו במי שאיתו.

אלעד, נכון שהייתי עם דום או שנים הידועים כ "מסוכנים" ומנייקים לא קטנים, אבל מה שחשוב לי להדגיש הוא שכמעט כל אחד יכול ליפול שם. באיחור מה, אני מתחילה להעריך דווקא נשלטים שעברו להיות שולטים, או מתחלפים שחוו באמת מה זה להיות נשלט. מי שלא היה שם לא יבין.
תחשוב- צד אחד רוצה לרצות ולהתמסר. צד אחר רוצה להשתלט ולהגיע כמה שיותר רחוק. בעצם, שני הצדדים כנראה- כל אחד מהכיוון שלו. זה מתכון לסכנה.
אותי מפחידים בעיקר דומים (וסאביות), עם כל מיני מתכונים של איך שליטה "צריכה להראות". אלו ששוכחים שלפני הכל אנחנו בני אדם. אבל כמו שאמרתי- כולם יכולים ליפול. לכן חשובה כל כך המודעות...

ציטוט: מקבי, נכון שזה מוריד מהספונטניות, אבל זה לא אומר שלא צריך, בעיקר בתחילת הקשר (אבל לא רק).

ציטוט: אנחנו מדברים פה על סאדו- מאזו, זכותו של הצד ה "חוטף" להגדיר איך ועד כמה מתאים לו לחטוף. זכות אלמנטרית של האדם על גופו (ונפשו).

ציטוט: אני עשיתי המון דברים "בשביל אדונים", והיה לי ממש רע, וחלקם עשו לי נזק בלתי הפיך, וזה מעבר לנזק של סתם לשנוא את עצמי כי פגעתי בעצמי.

ציטוט: זו בדיוק הסיבה שא ני עשיתי דברים שהיו רעים לי. כי הדום שלי אמר שאם לא טוב לי או לא מתאים לי אני יכולה פשוט ללכת,

ציטוט: אני פשוט בשוק ממך, ומצטערת לומר את זה...

ציטוט: אתה מוגדר כמתחלף, אבל אין לי ספק שמעולם לא חווית נשלטות אמיתית (חוויה של היותך אתה הנשלט).

ציטוט: הכל טוב ויפה על הנייר מקבי, אולי זו "תיאוריית השליטה" הנכונה, אבל ככה לא מנהלים יחסים עם אנשים שאוהבים, וככה לא בונים שליטה.

ציטוט: הא??? אני מבינה שאתה נביא ויודע- כל, וחש את הסאבית יותר טוב משהיא חשה את עצמה???

ציטוט: אמרת הרי שגם אם אתה יודע שאקט שלך מעלה בסאבית רגשות שליליים, אתה עשוי לעשות אותו בכל זאת ב "מצבי רוח אכזריים" (יפה לך להשלט ע"י מצבי הרוח שלך...)

ציטוט: וואלה, אם אני הייתי סאבית שלך, הייתי שותקת, כדי לא לתת לך בידיים משהו שתוכל להשתמש בו באותם מצבי רוח שלך.

ציטוט: וזה לא משנה שאתה לא אקסטרימי בפעולותיך, לדעתך. הדיעות שלך הן אקסטרימיות.

גבולות עבורי זה משהו שיכול להיות מאוד ראשוני, מאוד משתנה.
עם הזמן עם בן הזוג שלי למדתי אותו והוא אותי, התקרבנו ובנינו אמון אחד בשני, שעדיין נבנה ועדיים מתגבש בכל יום מחדש. עם כל הקרבה הזו והאמון גם גבולות משתנים, ויש בדיקה ונסיון למתוח גבולות כל פעם קצת יותר וכמובן בקשב מלא.
אם הגבולות מבאסים או מונעים מאיתנו אני לא חושבת, בסופו של דבר, הרצון שיהיה טוב ביותר לצד השני ולהיפך הוא מה שמוביל את היחסים ביננו באם אני שולטת או נשלטת.. .
כך שגבולות הם מה שמשאיר אותנו על הקרקע אולי בסופו של דבר...
למרות ששוב, לנסות לשנות ולמתוח גבולות, תמיד גורם לתענוג גדול.
וכשמתחלפים, לפעמים זה אפילו מעניין מסובך וכיף עוד יותר.. אבל זה כבר נושא אחר