סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא חרטה, קשורה לעמוד, עם גאג, וכולם במסיבה עושים בה הכל

RIS
RIS
לפני 16 שנים • 29 במרץ 2008

Re: לריס

RIS • 29 במרץ 2008
כובש יצרה כתב/ה:


...לכל אחד יש את הבדסמ שלו ואין "ספר חוקים" שאומר מה מותר ומה אסור כל עוד זה נעשה בהסכמה בין אנשים בוגרים. בטח שאין חובה לקיים את כל הפעילות הבדסמית שקיימת.

....כל עוד זה נשעה בין בוגרים בהסכגמה מלאה אין לי בעיה עם זה.

...במקרה ההיפוטתי (?) הזה זה שונה. אני מיהרתי למחות כי כאן מדובר במעשה פלילי חמור במידה ואכן דבר כזה התרחש או יתרחש בפועל.


לא הצלחתי להבין במה האירוע ההיפותטי שונה מאותם אקטים פומביים. למה, לא היתה כאן הסכמה בין אנשים בוגרים?
לא הצלחתי להבין מדוע מיהרת למחות כי "כאן מדובר במעשה פלילי חמור". שוב, הרי הוגדר בתיאור האירוע שהיתה הסכמה מצד האישה להיקשר ולהחסם ולהיבעל.
השאלה שהועלתה היתה האם ההסכמה שניתנה מראש מחייבת ואם הבחורה תרצה להפסיק איך היא תוכל להפסיק (כדאי לקרוא את הטקסט, לפעמים).

ובמה זה שונה מאקט פומבי של הצלפות או מחטים כשהיא קשורה וחסומה? ואם באמצע היא מתחרטת?
נוריתE
לפני 16 שנים • 29 במרץ 2008

ריס???

נוריתE • 29 במרץ 2008
מה שונה?
אולי עודכמה גברים בגנג בנג אלים אל מול קההל מאונן שותק
בתור התחלה?
ואלי
לא הפנמת עדיין שגם אם ונניח היא מסקשת או מסכימה מראש שלא להפסיק ולא להגיד מילת ביטחון ועוד שימנעו ממנה את זה
אזאסור לו להסכים
או לפחות שישגיח על כללללללללל אותות המצוקה שהיא הביעה
ובטח לא זייפה בכי וגניחות וצרחות אילמות דראך גאג דפוק לעזרה ולהפסקה של כל הזוועה הזאתי
וכל הגיון כול החוק אומרים שאם היא אומרת לא גם באמצא ולא משנה הסיטואציה כל המשך הוא אונס

ושבכל מי בכל האידיוט חסר האחריות שיסכים לקבל כזה תנאי או יתנהתנאי הזדוי של איסור ומניעת עצירה
שמחפש לעצמו תביעה על אונס??

אצלי ואצל רבים הוא לא נחשב לאידיוט ובטח שלא לאדון אלא לסתם נצלן חסר מצפון

היבנת??
ואל תתמם
כובש יצרה​(שולט)
לפני 16 שנים • 29 במרץ 2008

Re: לריס

כובש יצרה​(שולט) • 29 במרץ 2008
RIS כתב/ה:
כובש יצרה כתב/ה:


...לכל אחד יש את הבדסמ שלו ואין "ספר חוקים" שאומר מה מותר ומה אסור כל עוד זה נעשה בהסכמה בין אנשים בוגרים. בטח שאין חובה לקיים את כל הפעילות הבדסמית שקיימת.

....כל עוד זה נשעה בין בוגרים בהסכגמה מלאה אין לי בעיה עם זה.

...במקרה ההיפוטתי (?) הזה זה שונה. אני מיהרתי למחות כי כאן מדובר במעשה פלילי חמור במידה ואכן דבר כזה התרחש או יתרחש בפועל.


לא הצלחתי להבין במה האירוע ההיפותטי שונה מאותם אקטים פומביים. למה, לא היתה כאן הסכמה בין אנשים בוגרים?
לא הצלחתי להבין מדוע מיהרת למחות כי "כאן מדובר במעשה פלילי חמור". שוב, הרי הוגדר בתיאור האירוע שהיתה הסכמה מצד האישה להיקשר ולהחסם ולהיבעל.
השאלה שהועלתה היתה האם ההסכמה שניתנה מראש מחייבת ואם הבחורה תרצה להפסיק איך היא תוכל להפסיק (כדאי לקרוא את הטקסט, לפעמים).

ובמה זה שונה מאקט פומבי של הצלפות או מחטים כשהיא קשורה וחסומה? ואם באמצע היא מתחרטת?


כנסי לעמוד הראשון ותקראי את ההסבר שלי לגבי דעתי על מה שהתרחש ועל אותה "ההסכמה" כביכול של השפחה. אני הסברתי שם בפרוט למה המעשה ההיפוטתי (?) הזה אם אכן התרחש בדיוק כפי שתואר כאן מהווה אונס קבוצתי ולא בדסמ.
RIS
RIS
לפני 16 שנים • 29 במרץ 2008

Re: לריס

RIS • 29 במרץ 2008
כובש יצרה כתב/ה:


כנסי לעמוד הראשון ותקראי את ההסבר שלי לגבי דעתי על מה שהתרחש ועל אותה "ההסכמה" כביכול של השפחה. אני הסברתי שם בפרוט למה המעשה ההיפוטתי (?) הזה אם אכן התרחש בדיוק כפי שתואר כאן מהווה אונס קבוצתי ולא בדסמ.


המשפט היחיד בעל הטעם בכל התגובה הארוכה שלך שם הוא שאין לך השכלה משפטית. כל יתר טענותיך והשגותיך שם אינן אלא הרחבה של אותו משפט פותח.
מעבר לכך אין לי עניין לשוב ולדוש בנושא מאחר שכפי שהסברתי כבר, שאלת האונס, ההיפותטי, כמובן, היא השאלה הפחות מעניינת כאן.
Brave Dwarf
לפני 16 שנים • 29 במרץ 2008
Brave Dwarf • 29 במרץ 2008
ציטוט: אותי מעניינת הרבה יותר הדינמיקה הבין-זוגית שמאפשרת נסיון לממש תסריט כזה, פנטזיה כזאת, ומה הן הנסיבות שיולדות דינמיקה כזאת.
ואיך כל זה קשור לשליטה.
ואיך התנסות כזאת שאמורה להעמיק את הקשר ואת השעבוד באמת עומדת בציפיות.
והאם היא תורמת לקשר והאם היא באמת יולדת את העוצמות הנחפצות.
והאם עדיין ישנם שם הפרפרים ההם בבטן אחרי שהעשן מתפזר ואחרי שהכל נגמר.


החפצה. הגברות צריכות להסביר מה היא עושה להן ולמה הן מרטיבות מהמחשבה על להיות "חור" "חפץ" "לא כלום". אני לא חושב שיש לי הזכות להתערב בזה בכלל.

אני לא מסכים איתך שהניצבים תמיד זרים. אם הפנטזיה (למה פנטזיה, אגב. ומה אם מעשה כזה אינו בגדר יוצא מן הכלל?) היא של השולט, או במילים אחרות, אם השולט הוא זה שהחליט לכבד את חבריו ברכושו, אז מן הסתם יש פה גם שליטה וגם תועלת.
אחי, אם תבקש ממני למדוד את השעון שלי, זה יחמיא לי מאוד וברור שאני אתן לך ברצון כי הוא שלי ואני יכול.

לגבי שתי שאלות אחרונות, התשובות תהיינה אינדיווידואליות. לא יפתיע אותי לשמוע על זוג שהתפרק אחרי פרקטיקה כזאת, מצד שני גם ההפך היגיוני באותה מידה.

הסיפור האימפוטנטי הזה העלה אצלי שאלה אחת בלבד - מה משך ועומק ההכרות של הזוג. ואם היו שואלים אותי היכן אני מוצא את הפגם אזי מבחינתי הוא נמצא שם, בנקודה הזאת.
רודף הצללים​(שולט)
לפני 16 שנים • 30 במרץ 2008
רודף הצללים​(שולט) • 30 במרץ 2008
תודה על כל התשובות. אני רוצה לענות על השאלות שהצגתי.

בסיפור המקורי חסרים פרטים אבל השאלה של Brave Dwarf על משך הזמן שהם הכירו מביאה אותי למחשבה על הגיל הצעיר של הבחורה בסיפור.


Brave Dwarf כתב/ה:
מה משך ועומק ההכרות של הזוג. ואם היו שואלים אותי היכן אני מוצא את הפגם אזי מבחינתי הוא נמצא שם, בנקודה הזאת.


Brave Dwarf התחיל בהנחה שהמקור לפנטזיה הוא האישה ולא הגבר.

יהיה לי קל יותר להאמין שהאישה בוחרת בפנטזיה של החפצה אם תהיה מבוגרת יותר.
שמעתי פנטזיות של החפצה מנשים מבוגרות ומנוסות ולא שמעתי עליהן מנערות בגיל צעיר. Brave Dwarf שאל על הסיבות לפנטזיה כזאת ורק נשים יכולות לענות.

קשה לי לענות גם על המקור אצל הגבר כי מבחינתי פנטזיה כזאת היא גבול והנשלטת לא תוכל למלא אותה. כשולט אני קובע את הגבולות.

אנחנו מגיעים לשאלה על ההסכמה מראש ואם ניתן להסתפק בהסכמה של הנשלטת מראש.
חלמית קטנה כתב/ה:

קראתי את הסיפור הזה במקום אחר .
רק באמת מי שהיה שם יכול להעיד עד כמה הסיפור נאמן למה שקרה שם ,או לא .
לשאלותיך :
למרות זאת אני חושבת שהאדון שאיתה היה חייב לתת לה איזו דרך מילוט,לכל מקרה,כי מדובר בלקיחת אחריות עצומה,ואינני חושבת שיש מישהו שייקח על עצמו כזו אחריות .
האדון שאיתה היה חייב לתת לה איזו שהיא דרך להפסיק את הסאשן, גם אם היא וויתרה מראש והחליטה שלא להשתמש במילת בטחון.

קשה לי לקרוא לזה סאשן BDSM כל עוד נשללה ממנה האפשרות להשתמש במילה/סימן שיפסיק את הסאשן ,אם בהסכמתה או שלא בהסכמתה.
האופציה להשתמש במילת בטחון חייבת להיות קיימת ,השימוש במילת בטחון היא החלטה אישית של כל אחת מאתנו .


RIS כתב/ה:

אין זה המקרה שבו מישהו רוצה לחזור בו ורץ מהר בחזרה ומגלה ששערי החרטה נעולם בפניו.
שזו איננה נקודת האין חזור אלא נקודת פיצוץ בלון האשליה או הפנטזיה.
.


בסיפור ההיפוטתי היתה הרגשה של פיצוץ בלון האשליה והפנטזיה וההתפקחות המרה בעקבותיהם ומכאן אני מגיע לתשובה השלישית כאשר מכניסים אותנו לארוע.

אני לא יכול לקבוע לאחרים את הגבולות שלהם, אבל כאשר כופים עלינו לצפות באירוע, בלי לשאול את דעתנו, מכניסים אותנו לתוך האירוע.
כאשר לא נותנים לנשלטת אפשרות לחזור בה מבחינתי נחצה קו אדום. התשובה שלי לשאלה השניה שלי היא שאני לא רואה אפשרות לקבל הסכמה ראשונית, בלי אפשרות חזרה.

מכאן התשובה לשאלה השלישית שלי:
אני לא רואה את עצמי כחפץ להגשמת פנטזיות של נשלטת או שולט והשתתפות בסשן כזה, אפילו בהסכמה, היא קו אדום וחד משמעי אצלי.
השאלה אצלי אינה כמשתתף פעיל אלא כצופה.
השאלה היא אם המצאות שם כצופים מכניסה אותנו לאירוע. אני חושב שכן.
אני חושב שבמקרה כזה אתערב ואהיה "משבית השמחה" של האירוע.
אם יכפו עלי להיות בארוע הם לא יכולים לשלוט בהחלטות שלי ובתגובות שלי. הם לא ישאירו לי ברירה ואעצור את הארוע.

שאלה אחרת היא השאלה של RIS וBrave Dwarf
מה מימוש כזה בהסכמה ועם אפשרות חרטה גורם ליחסים ולתחושות
Brave Dwarf
לפני 16 שנים • 30 במרץ 2008
Brave Dwarf • 30 במרץ 2008
ציטוט: אנחנו מגיעים לשאלה על ההסכמה מראש ואם ניתן להסתפק בהסכמה של הנשלטת מראש


תאר לך בסיפור האמפוטנטי הזה הנחה אמפוטנטית אף יותר:
זו אינה פנטזיה אלא התנהגות רגילה. הזוג אינו רואה במעשה הזה דבר מיוחד או יוצא מן הכלל מכיוון שזאת הפעם ה- X שהם עושים את זה. השולט נוהג לחלוק את רכושו (נשלטת) עם חבריו בכל פעם שאחד מהם מבקש ממנו. אני מניח שבפעם ה- X באמת העניין של ההסכמה ייבדק בפחות קנאות.
אין אי אפשר ככה. יש בנוסחא הזאת יותר מדי נעלמים.
אנימה
לפני 16 שנים • 30 במרץ 2008
אנימה • 30 במרץ 2008
Brave Dwarf כתב/ה:
אנימה כתב/ה:
סליחה שלא עמדתי באיזה לוז מיסתורי, שבו אני אמורה לזנק מהמיטה,
ולבדוק מה חדש אצל הגמד.

זה שהגמד לא היה באותה המסיבה- לא עושה אותי יותר שמחה.
זה שהוא לא היה, מוכיח דבר אחר לא פחות חמור- וכבר כתבתי על זה,
אבל כדי שמי שלא הבין, יבין עכשיו ויותר ברור.

אם הגמד משתתף בסוג הפעילות שבה נדון השרשור בתחילתו,
הוא לכל הפחות צריך לבדוק אם יש לנשלטת אפשרות לחזור בה,
מילת בטחון, או סימן מוסכם.

אם מישהי כותבת על פעילות כזו, שבה הסאבית פרצה בבכי לאחר מה שארע זורקת את הקולר, ומחפשת מישהי שתיקח אותה הביתה, והגמד העליז
פונה אליה וחוקר אותה אם היא מכירה אותו, מגרד את ראשו במבוכה,
ואומר אולי לא- כי לא זכור לי קולר שנזרק על הרצפה- זה אומר חד וחלק
שהגמד לא בודק אם ניתנה לסאבית אפשרות להפסיק את הפעילות.
אם הגמד היה טורח לעשות את זה- אלף שירשורים שהיו נפתחים
על ארוע כזה, לא היו צריכים לגרור ממנו תגובה.
ולמה? כי שרשורים שנוגעים לסאביות שלא ניתנה להם אפשרות
להפסיק את הארוע רב המשתתפים הזה, לא היו יכולים
להיות ברזומה שלו
מאחר והוא בודק את עניין האפשרות להפסיק- לפחות עם הדום שלה
אם לא איתה.

לא רק שהוא לא טורח לבדוק אם יש כזו אפשרות, הוא מכנה את כל הסאביות
שהוא ודאי מכיר מתוך הכרות אישית, שהתחרטו על מצבים כאלו שהכניסו את עצמם
אליו כ " סינדום החרטה אח"כ "

לא בתחילת הארוע, לא באמצע שלו- אלא רק אחר כך.
אולי כי לא הייתה להם אפשרות להפסיק בהתחלה ובאמצע,
ואצל הגמד זה נחשב לסתם התנהגות ילדותית שצריך לקטלג אותה
תחת הערך " סינדרום"

ואגב- מה ההבדל הגדול בין מה שמסתבר הפעילות החביבה של הגמד-
להשתתף בארוע רב משתתפים שכזה, לבין מה שארע לאותה הבחורה?

בשניהם לא הייתה מילת בטחון.

בשניהם הובעה חרטה אחר כך- מחוסר יכולת להפסיק תוך כדי.

אז מה ההבדל? שבארוע שהגמד לא השתתף הסאבית ההיא כן בכתה,
כן זרקה קולר על הריצפה, כן העזה לעשות גלים?
וזה עושה אותו יותר נקי?
ובשאר הפעילויות של הגמד הן מפחדות לעשות גלים ומתחרטות אחר כך
בלי דרמות מיותרות כי לא נעים להם? או כי הן מתביישות?


כל סאבית שקוראת את זה- צריכה לקחת בחשבון, שגם אם נפשה יוצאת
בפנטזיה לארוע כזה, היא צריכה לדאוג שתהיה לה אפשרות להפסיק באמצע.
כי אם נלך לבעלי הנסיון- קרי הגמד, אצלו מסתבר יש לא אחת או שתיים
שמתחרטות אחר כך. יש הרבה יותר- עד שהוא נאלץ לקרוא לזה " סינדרום"
( את המילה " סינדרום של החרטה אח"כ " הוא הזכיר במקום אחר, כחלק
מהתגובה שלו שם )
וששום סאבית לא תתן לאף אחד לזלזל בתחושות שלה, או ברגשות שלה.
כי הם אולי ינסו בעתיד לגרד את הראש ולהזכר מי את. אבל את זו שתצטרך
להשאר עם התחושה והזכרון על דברים שעשית, ולא היתה לך היכולת להפסיק.

ועכשיו גמד, נו, מה לעשות, שבת. לא אוכל להשאר ולדון איתך על היכולות שלך
כדום מלא אמפטיה, או על הסינדרומים של אלו שמתחרטות אחר כך.
אבל אתה מוזמן לקפץ כאן כאוות נפשך, מהסוג של החי חה חו לול..
נראה, אולי אמצא זמן בשבילך בשבוע הבא. זה תלוי כמובן כמה תשתדל.


icon_eek.gif אני לא מכיר אותך, אנימה. פרט לכמה עובדות עליהן ביססתי את טענתי המקצועית שאת דפוקה, אין לי שמץ של מושג מי את. אבל האם אני צריך לבדוק את החלונות היטב גם כשאני מחרבן כי את עוקבת אחרי? ובכלל אני לא מכיר את "אותם סאביות" וזה נשמע לי מפחיד למדי כל העסק הזה איתם, אנימה, כי אני בטוח שהם ממש לא כוס התה שלי.

לעומת זאת לנשים יש לי חולשה.


Buttercup כתב/ה:
מי זה הגמד אנימה
לא היבנתי

גם את במתח? אנימה ספרי עוד ללא כַּחַד ורז אם כבר התחלת.



הטענות המקצועיות שלך גמד צריכות להתרכז היכן שאתה טוב- לדפוק סאביות כחלק מערימת
דומים(?) שגוהרים מעליה בלי יכולת לתת לה אפשרות להפסיק.
בזה אתה טוב. תתרכז בזה.
לא צריך להיות שרלוק הולמס ולהבין שאם אתה בודק בשרשור שמדובר על סאבית שלא
ניתנה לה אפשרות להפסיק, אם מכירים אותך, אם ראית קולר על הריצפה, ואם זו הבדיקה שלך לנוכחות שלך בסשן, ולא זכור לך שבדקת קודם אם ניתנה אפשרות לסאבית להפסיק באמצע,
ורק העובדה אם ראית קולר או לא ראית קולר זה מה שיכול לסמן לך אם היית שם
אז אתה
עושה בדיוק אותו הדבר, רק בארועים שאתה משתתף בהם, הן מעדיפות לבכות בשקט אחרי
( עיין ערך " הסינדרום של המתחרטות אח"כ ).
הפילפולים שלך לא יעזרו לך. זה לא יטשטש את העובדה שאתה לא יותר טוב מאלו שכן השתתפו
באותו ארוע שבו הסאבית ההיא בכתה. אתה אותו הדבר כמוהם.
Brave Dwarf
לפני 16 שנים • 30 במרץ 2008
Brave Dwarf • 30 במרץ 2008
אנימה, בארועים בהם אני משתתף, מציעים לשפחות נישואין ובונים עמן בית דו קומתי קטן בפרוור נחמד. רדי לי מהגב, בחיי. את עושה צחוק מעצמך, אבל זה ניחא. את מפריע למהלך השרשור שסוף סוף קיבל תפנית הגיונית.
RIS
RIS
לפני 16 שנים • 30 במרץ 2008
RIS • 30 במרץ 2008
Brave Dwarf כתב/ה:
ציטוט: אותי מעניינת הרבה יותר הדינמיקה הבין-זוגית שמאפשרת נסיון לממש תסריט כזה, פנטזיה כזאת, ומה הן הנסיבות שיולדות דינמיקה כזאת.
ואיך כל זה קשור לשליטה.
ואיך התנסות כזאת שאמורה להעמיק את הקשר ואת השעבוד באמת עומדת בציפיות.
והאם היא תורמת לקשר והאם היא באמת יולדת את העוצמות הנחפצות.
והאם עדיין ישנם שם הפרפרים ההם בבטן אחרי שהעשן מתפזר ואחרי שהכל נגמר.


החפצה. הגברות צריכות להסביר מה היא עושה להן ולמה הן מרטיבות מהמחשבה על להיות "חור" "חפץ" "לא כלום". אני לא חושב שיש לי הזכות להתערב בזה בכלל.

אני לא מסכים איתך שהניצבים תמיד זרים. אם הפנטזיה (למה פנטזיה, אגב. ומה אם מעשה כזה אינו בגדר יוצא מן הכלל?) היא של השולט, או במילים אחרות, אם השולט הוא זה שהחליט לכבד את חבריו ברכושו, אז מן הסתם יש פה גם שליטה וגם תועלת.
אחי, אם תבקש ממני למדוד את השעון שלי, זה יחמיא לי מאוד וברור שאני אתן לך ברצון כי הוא שלי ואני יכול.

לגבי שתי שאלות אחרונות, התשובות תהיינה אינדיווידואליות. לא יפתיע אותי לשמוע על זוג שהתפרק אחרי פרקטיקה כזאת, מצד שני גם ההפך היגיוני באותה מידה.

הסיפור האימפוטנטי הזה העלה אצלי שאלה אחת בלבד - מה משך ועומק ההכרות של הזוג. ואם היו שואלים אותי היכן אני מוצא את הפגם אזי מבחינתי הוא נמצא שם, בנקודה הזאת.


אתה בן זונה.
שאלות שהיו צריכות לספק פרנסה לשנתיים של חקירה - אתה פותר בשתי דקות.
רבאק, תשאיר משהו להתדיין עליו....

אגב, לא אמרתי שהניצבים תמיד זרים. בחרתי להתייחס דווקא לאופציה הזו מפני שהיא תאמה את השרשור המקורי בפורטל וגם את הדמיית חווית האונס שדיברו עליה כל כך הרבה.
כאשר הניצבים הם לא זרים - זה עולם ומלואו, אבל עולם ומלואו אחר. דינמיקות שונות - מסקרנות מאוד ומסעירות לא פחות - פועלות שם , לדעתי.

גם המילה פנטזיה מייצגת רק פן אחד ורק עבור אנשים מסויימים. אז עשיתי להם הנחה. מה אתה מתנפל?

בשורה התחתונה ולמרות שחיסלת כמות נכבדה של נושאים לבדיקה, נדמה לי שבכל זאת נשאר כאן משהו שאפשר ללמוד אותו ולהעמיק בו. (תרתי משמע, אולי...).
בשרשור אחר, בהזדמנות אחרת.

ואשר לשעון, באותה הזדמנות נעיף בו מבט. הסתקרנתי.....LOL