ידידי העבדים,נשלטים,כלבים וכל היתר כנסו..

אין לי בעיה עם הבדסמ, השלמתי עם זה - פה טמונה בעיה מסויימת, במיוחד כאשר אפשר די בקלות להבין משאר הקטעים שיש כאן בעיה קשה עם הבדסמ ואיך שהוא מתשלב, או יותר נכון משתלט, על החיים. למה בכלל להשלים עם דבר כזה? מה זו, גזירת גורל, גנטיקה, עונש משמיים?
הצעד הראשון בלקחת אחריות על המצב (יש הבדל בין אחריות לאשמה) הוא לומר - יש לי בעיה קשה עם הבדסמ, אני בוכה אחרי כל סשן וחולם להיות במערכת יחסים נורמלית עם אישה איתה אוכל לעשות אהבה, אני לא מוכן להשלים עם המצב הקיים.

אין טיפול קסם בהפרעות מין, זה קצת כמו סיגריות, קודם כל האדם צריך להחליט שהוא כבר לא חבר של הדבר הזה ורק אז הוא יכול לנסות ולקבל עזרה חיצונית. אין קוויק-פיקס במצבים כאלו משום שלא מדובר בסתם הרגל מגונה, מדובר פה במיניות (פרוורסית) שהיא עסק עם שרשים עמוקים בנפשו של אדם.


כולם אומרים שהם משלימים עם זה כי להשלים עם איך שאתה זה אידיאל פוסט-מודרני ממעלה ראשונה. אבל יש הבדל בין השלמה שמהותה לא לכעוס על עצמך ולא להרגיש אשמה לבין קבלה עצמית שמובילה להזנחה.