האם כל פרסום הוא פרסום טוב?

החלטתי לא לכתוב.
כמעט לא לכתוב, כי מאוד קל לי לא להתערב ולא להיגרר ולא בכלל,
אבל מודה, הפעם, חוסר היכולת שלי להתאפק תפסה אותי עם השחלות בין הידיים.
אז כבר המון זמן שעולים לי המון דברים שאני רוצה להגיד ואני מתאפקת.
גם כי זה לא יפה, וגם כי זו לא אני וגם כי אני רוצה להיות פוליטקלי קורקט כזו.
אבל בעיקר כי ראבק, תכלס מותר לה והיא לא אשמה שהיא כזו, וזו זכותה.
אני חייבת להגיד שאני כבר חודשים מתחמקת מכל פרסום הן בבלוג והן בפורומים למיניהם של חתולונת. ויש לי עדה לכך שכל פעם שאני נתקלת בתגובות שלה בבלוגים של אחרים אני סובלת למשך דקה וחצי מתופעות לוואי, אבל אף פעם לא חשבתי על הפתרון הפשוט הזה שהיא מציעה:
לכתוב לה מסר אישי ולומר לה שמאוד קשה לי לראות את ההידחפות שלה לכל מיניי מקומות שאין לה ולו שמץ של הבנה מה קורה שם, ובטח שאין לה תגובה חכמה או בונה להעיר אבל היא כותבת, העיקר לכתוב משהו.
איך לא חשבתי על זה? הייתי יכולה לכתוב לה בפרטי שזה נורא מפריע לי ושאני מבקשת שתפסיק להגיב בכל מיניי מקומות, שתעשה את זה בבקשה רק בבלוג שלה,
כי זה מאוד יעזור לי לא לראות את הטיפשות מציצה מכל מיניי חורים.
בתומי נתקלתי בשירשור הזה, ועוד לפני שסיימתי לקרוא את ההודעה הראשונה היה ברור לי במי מדובר, כי בינינו, לא כל כך קשה לזהות למי יש בעיה חמורה כל כך עם המילה כלבה.
למרות שכלב הוא חיה מאוד חמה וחכמה, מאוד נאמנה ומתמסרת, אחראית מאוד ואסירת תודה (ההפך הגמור מחתולים).
ובכלל אני רואה שאפילו העניין של החתולה לא כל כך הסתדר.
אז חשבתי שאולי בהמה יכול לעזור קצת. כי זה לא עניין של מראה חיצוני, ובטח לא קשור לקילוגרמים עודפים, זה פשוט עניין של אופי. זה לא משהו שאפשר לשנות, ואת הגסות הזו אי אפשר לרכך, ושום שינוי חיצוני לא יעזור במקרה הזה.
גסות רוח וראיה כל כך צרת אופקים שלא לומר חוסר אינטלגנציה רגשית מינימלית, הם
ALL INCLUSIVE במקרה הזה.
אתם מבינים, לכן החלטתי לא לכתוב.
למה בכל זאת כתבתי? כדי לומר לליידי באג שגם אם לא הגבתי בפוסט עצמו, קראתי אותו
ולא התעכבתי לשניה לברר אם זו מציאות או פנטזיה. אני פשוט נהנית לקרוא אנשים שכותבים בצורה כזו על התשוקות שלהם על החוויות שלהם, על הפנטזיות שלהם. ואני מאוד מקווה שלא רק שתמשיכי לכתוב אלא שתמשיכי לפרסם את זה בדיוק שם,
לאן שזה שייך.
שלא תחשבו שאני כל כך גרועה בלהתאפק, כי יש לי עוד המון שאלות שהייתי שואלת את החתולה,
כמו למה היא לא כתבה את ההודעה שלה מלכתחילה על גבי הפורום, או למה היא רוצה עכשיו להמשיך בפרטי, אבל אני מתאפקת
לא רק כי אני טובה בלהתאפק
אלא בעיקר כי זה לא יהיה פייר מצידי מכיוון שהיא תהייה מנועה מלענות לי בפרטי
ואני לא אוהבת להיות לא פיירית.
ולא, זה לא משהו אישי נגדה (אנחנו אפילו החלפנו פעם מזמן כמה הודעות), זה סתם בכללי.

לא באלה ולא באלה.

אני נלחמת בכך שכשמישהי כותבת דבר שכזה בפורום פומבי, ואחר כך... מצפה כמו ילדה קטנה שלא יגיבו לה בתגובות שליליות?!
גם אני חטפתי על הראש ואחטוף על הראש על יצירות שכתבתי. זה חלק מהענין. אם בחרתי לפרסם משהו בפומבי אין מה לעשות - תהיינה מגוון של תגובות.

התלונה שלי היא לא רק על מה שהיא פרסמה אלא בעיקר על איפה. אם היתה מפרסמת זאת בבלוג שלה, לא היתה לי ברירה - היתי חייבת לשתוק, כי זה הבית הפרטי שלה. אבל ברגע ששמה זאת במקום פומבי? למה עלי להתעלם? איך אני אמורה להתעלם אם כל שני וחמישי היא מקפיצה את השרשור? כל יום שגלשתי פה זה עמד מול עיני, בעקבות תגובות חוזרות ונשנות שלה בנושא מה ששמר את הנושא בראש הנושאים כמעט כל יום השבוע.

שוב - כתבת משהו בפומבי? יש לצפות לתגובות מתלהמות כמו גם אוהבות. ככה זה.

מינרווה,
האינסטינקט הראשון שלי היה להתלהם (כי בכל זאת, אני טוב בזה), אבל החלטתי לנשום לפני ולנסות להסביר לך איפה לדעתי את טועה בהבנה שלך את הסיטואציה. אם תקבלי, יופי, ואם לא, אז לפחות ניסיתי.

אני לא חושב שמישהו מתווכח איתך בנוגע לכך שכאשר מישהו מפרסם משהו בפורום, שהוא מקום פומבי, הוא אינו יכול עוד לשלוט בתגובות. אני סבור גם שכולם מסכימים שלא כל התגובות חייבות להיות פוצי מוצי. מותר להביע ביקורת, אפילו חריפה, ואפשר אולי למחות על תוכן הביקורת, אבל לא על עצם השמעתה.

הדברים שעצבנו את כולם בהודעה שלך, כולל אותי, הם לא שהבעת דעה שלילית, או הדעה עצמה. ברור שרובנו לא מוצאים את המילה "כלבה" או את עצם הפומביות פוגעניים במידה שבה את מוצאת אותם, אבל זכותך לחשוב אחרת. מה שלא זכותך לעשות (או שבעצם כן זכותך, אבל זה יגרור תגובות זועמות ובצדק) הוא להשתלח ולהשתיק במסווה של ביקורת. זו הבעיה: הסגנון וההשתקה, לא עצם הביקורת.

אני בטוח שלו היית כותבת שלא נעם לך לקרוא, והיית שמחה לא להתקל בדברים כאלה, ואת מוצאת את המילה "כלבה" פוגענית - זה היה עובר הרבה יותר חלק. ברגע שאת מעליבה אישית את הכותבת ואת אדונה, מכנה אותם חולי נפש, אפסים וכדומה - את עוברת מ"העברת ביקורת" ל"השתלחות פרועה". אלה דברים אחרים לגמרי, אפילו אם הם קרובי משפחה... כשזורקים בוץ, בדרך כלל מקבלים בחזרה.

כנ"ל לגבי ההשתקה. דבר אחד הוא לציין שאת היית שמחה אם לא היית צריכה להתקל בדברים כאלה בפורום. דבר אחר הוא לבקש/לדרוש מהכותבת להמנע מלכתוב בפורומים. למה? בדיוק מאותה סיבה שבגללה כאשר מישהו מפרסם משהו בפורום, הוא לא יכול לצפות שיהיו רק תגובות שימצאו חן בעיניו: הפורום הוא מקום פומבי, הוא שייך לכולם, ואי אפשר לצפות שיהיה שם רק מה שמוצא חן בעינינו.
זו הבחירה שלנו אם לפרסם שם או לא בידיעה שיש סיכוי שיקטלו אותנו, ובאותה מידה זו הבחירה שלנו אם לקרוא שם או לא בידיעה שיש סיכוי שניתקל בדברים שיעצבנו אותנו. אין לנו זכות לנסות למנוע תגובות שאנחנו לא אוהבים או פרסומים שלא מוצאים חן בעינינו, וזה לא משנה אם אנחנו רק רוצים שהם יעברו מהפורום לבלוג. אנחנו יכולים לא לפרסם ולא לקרוא בעצמנו אם לא בא לנו, אבל לא להשתיק אחרים או לטרנספר אותם לבמה נפרדת.

מקווה שזה מאיר משהו. אם לא, בפעם הבאה אני חוזר להתלהם

אין ספק שליידיבאג כותבת בצורה מרשימה, ויכול להיות שעקב כך לקחתי אולי את הסיפור למקומות אישיים שלי ולכן הגבתי כמו שהגבתי.

ברור לי, שכל מילת כינוי שמופנית כלפי הנשלטת או הנשלט היא מילה שמסוכמת על שני הצדדים, ע"ע כ**ה. אני באופן אישי סולדת מהכינוי כ**ה ולכן השלכתי את זה על התגובה שלי בפרטי.

בנוסף, כפי שנראה, בחירת המילים שלי לא היתה נכונה ועל כך אני מתנצלת. לאחר שקראתי את כל התגובות בשרשור הזה, הבנתי ששגיתי. הפרסום של הסיפור של ליידיבאג, בין אם הוא מציאות או פנטזיה, אכן פורסם במקום הנכון (פורום הבנים על הבנות).
חבל לי שבאיזשהו מקום יצאתי השעיר לעזאזל, אבל היי, בכל דרמה חייב להיות אחד כזה... ולכן אסיים בהתנצלות נוספת כלפי ליידיבאג וחניבעל ואאחל לכל קוראי הפורום שבת שלום,

'מינרווה'

לא קל להודות בטעות, בטח לא קבל עם ופורום.

קבלי ח"ח

ושבת שלום.


שלגי המתאוששת

אין ספק שליידיבאג כותבת בצורה מרשימה, ויכול להיות שעקב כך לקחתי אולי את הסיפור למקומות אישיים שלי ולכן הגבתי כמו שהגבתי.

ברור לי, שכל מילת כינוי שמופנית כלפי הנשלטת או הנשלט היא מילה שמסוכמת על שני הצדדים, ע"ע כ**ה. אני באופן אישי סולדת מהכינוי כ**ה ולכן השלכתי את זה על התגובה שלי בפרטי.

בנוסף, כפי שנראה, בחירת המילים שלי לא היתה נכונה ועל כך אני מתנצלת. לאחר שקראתי את כל התגובות בשרשור הזה, הבנתי ששגיתי. הפרסום של הסיפור של ליידיבאג, בין אם הוא מציאות או פנטזיה, אכן פורסם במקום הנכון (פורום הבנים על הבנות).
חבל לי שבאיזשהו מקום יצאתי השעיר לעזאזל, אבל היי, בכל דרמה חייב להיות אחד כזה... ולכן אסיים בהתנצלות נוספת כלפי ליידיבאג וחניבעל ואאחל לכל קוראי הפורום שבת שלום,

'מינרווה'