TV_Eye(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
לילה לבן כתב/ה: זאולופון ואחרים: השאלה לא באמת הייתה על "מינימום ספק" של משהו ערטילאי ולא ברור. זה היה שנראה לך שהדברים "יצאו מכלל שליטה", שזה ביי דפינישן מצב מסוכן. לא מצב של אקט דוחה או אקסטרימי ומן הסתם לא סשן שעומדים שם חברים שדואגים לסאבית, שמן הסתם זה לא עונה על ההגדרה של "יצא מכלל שליטה" זה לא מצב שאתה לא חושב שהקשירות של השולט הזה לא מספיק אסתטיות. זה שנראה לך שהבחור/ה בסכנה. ומי שחושב שמישהי בסכנה ולא עושה כלום -- נמושה. וזו גם דמגוגיה לומר שזה שיש אנשים שחושבים שקיים מצב שמותר להתערב בסשן (או לצורך העניין בכל מצב -- מה זה הכאילו קדושה של בדס"מ, שבשמו מותר לפשוע?) זו הסיבה שהקהילה נהייתה פטישיסטית ולא בדסמית... יותר ודאי שהיא נהייתה כזאת כי היא היום יותר מתוקשרת ומושכת "תיירים" שהם במקרה הטוב פטישיסטים, ולא בשום אופן בדסמיים. תגדירו מצב שנקרא מסוכן מספיק בשביל להפריע, ואני מדבר על משהו בגבול ההגיון. לא תרחישי אימה. |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
לילה לבן כתב/ה: Tebayes, בשתי התגובות שלי אני התייחסתי לנשלטים וזה לא זלזול בסאביות. מן הסתם בסשן מסוכן עד כדי אובדן שליטה של השולט -- בהנחה שיש דבר כזה, כי כנראה שיש פה אנשים שחושבים שזה דבר בלתי אפשרי -- הנשלט/ת הוא במצב חסר אונים. זה קורה בסשנים, לא? הרי אם היא לא קשורה, לא חסומה, לא פצועה... היא יכולה לקום וללכת. אז פשוט ברור שלא מדובר במצב כזה. אז זהו, שממש ממש לא ברור. תאמיני לי. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
לילה לבן כתב/ה: זאולופון ואחרים: השאלה לא באמת הייתה על "מינימום ספק" של משהו ערטילאי ולא ברור. זה היה שנראה לך שהדברים "יצאו מכלל שליטה", שזה ביי דפינישן מצב מסוכן. לא מצב של אקט דוחה או אקסטרימי ומן הסתם לא סשן שעומדים שם חברים שדואגים לסאבית, שמן הסתם זה לא עונה על ההגדרה של "יצא מכלל שליטה" זה לא מצב שאתה לא חושב שהקשירות של השולט הזה לא מספיק אסתטיות. זה שנראה לך שהבחור/ה בסכנה. ומי שחושב שמישהי בסכנה ולא עושה כלום -- נמושה. אמרת לא ערטילאי, אבל השארת את הדברים מאד מעורפלים. מהי ה"סכנה" הזו שעליה את מדברת ואיך את מזהה אותה? במיוחד כשמדובר בעניין פסיכולוגי ולא פיזיולוגי, אילו טראומות נפשיות את חוששת שעלולות לקרות לנשלט ומה הסימן שלך לכך שהן באמת מתרחשות ממש בזה הרגע? על זה בדיוק הויכוח. אני טוען שכמעט לעולם לא קיימת סכנה איומה כזו מחוץ למוחם הקודח של הצופים, ושכמעט אף אחד פה לא יכול לזהות סכנה כזו אצל זר גמור ולהבדיל אותה מתגובותיו הרגילות של אותו זר בשעה שמסשנים אותו. בוודאי לא במועדון חשוך אפוף אלכוהול וזימה. אם את מדברת על מצב שבו הסכנה היא קונקרטית, ברורה לכל עין ולא תלויה בפרשנות סובייקטיבית של צופה אקראי להבעת פנים של נשלט/ת שלא פגש מימיו - אז אין בינינו ויכוח. |
|
|
Rey H(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
זאלופון כתב/ה: על זה בדיוק הויכוח. אני טוען שכמעט לעולם לא קיימת סכנה איומה כזו מחוץ למוחם הקודח של הצופים, ושכמעט אף אחד פה לא יכול לזהות סכנה כזו אצל זר גמור ולהבדיל אותה מתגובותיו הרגילות של אותו זר בשעה שמסשנים אותו. בוודאי לא במועדון חשוך אפוף אלכוהול וזימה. אם את מדברת על מצב שבו הסכנה היא קונקרטית, ברורה לכל עין ולא תלויה בפרשנות סובייקטיבית של צופה אקראי להבעת פנים של נשלט/ת שלא פגש מימיו - אז אין בינינו ויכוח. כלומר, מה שאתה אומר, במידה והבנתי אותך נכון שאין צורך אפילו ב-DM באירועים שכאלו. כי אם זה משהו שהוא קונקרטי כפי שהגדרת, הרי שכשיש סכנה שכזו לנגד עינייך עדיף ורצוי, שכול אדם בעל טיפת היגיון ואיכפתיות, שיעצור את המתרחש. כנראה שאפילו ה-DM's נהיים מיותרים בטיעון הזה ככול הנראה. מעניין לאן נגיע בהמשך. |
|
|
לילה לבן
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
אז כנראה שאין בינינו באמת ויכוח. אני לא מדברת **בכלל** על דברים פסיכולוגיים, חוץ מאשר אם יש לך סיבה ממש מבוססת לחשוב שהסשן במלואו או בחלקו מתקיים ללא הסכמה. אני מדברת אך ורק על סכנה פיזית. ואני לא חושבת שזה מצב נפוץ, או אפילו בין הסבירים. אבל בהנחה שזה *אפשרי*... לדחות על הסף את אפשרות להתערב נראה לי ממש לא בסדר. |
|
|
|
TV_Eye(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
Primary כתב/ה: זאלופון כתב/ה: על זה בדיוק הויכוח. אני טוען שכמעט לעולם לא קיימת סכנה איומה כזו מחוץ למוחם הקודח של הצופים, ושכמעט אף אחד פה לא יכול לזהות סכנה כזו אצל זר גמור ולהבדיל אותה מתגובותיו הרגילות של אותו זר בשעה שמסשנים אותו. בוודאי לא במועדון חשוך אפוף אלכוהול וזימה. אם את מדברת על מצב שבו הסכנה היא קונקרטית, ברורה לכל עין ולא תלויה בפרשנות סובייקטיבית של צופה אקראי להבעת פנים של נשלט/ת שלא פגש מימיו - אז אין בינינו ויכוח. כלומר, מה שאתה אומר, במידה והבנתי אותך נכון שאין צורך אפילו ב-DM באירועים שכאלו. כי אם זה משהו שהוא קונקרטי כפי שהגדרת, הרי שכשיש סכנה שכזו לנגד עינייך עדיף ורצוי, שכול אדם בעל טיפת היגיון ואיכפתיות, שיעצור את המתרחש. כנראה שאפילו ה-DM's נהיים מיותרים בטיעון הזה ככול הנראה. מעניין לאן נגיע בהמשך. אפשר לקוות, שנגיע למקום שבו כל אחד לוקח אחריות על המעשים שלו, פועל בשיקול דעת. אך בעיקר לעולם שאנשים לא מרגישים צורך לדחוף את האף שלהם לזוגיות של אחרים. אבל זו רק מחשבה. |
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
Primary,
לא כל כך הבנתי את הטיעון שלך. אני חושב שאם אין ספק שיש סכנה, כל צופה צריך תיאורטית להתערב. אבל תמיד עדיף ש-DM יעשה את זה, כי ל"כל צופה" לא בטוח שיקשיבו ול-DM אמורים להקשיב. אם אין DM בהישג יד ויש חשש מוחשי שכל רגע שחולף עשוי להוביל לנזק חמור, אתה לא חושב שכדאי שצופה יתערב גם אם אין לו סרט של DM על הזרוע? חוץ מזה שאני חשבתי לתומי שעיקר תפקידם של ה-DMים אינו לגדוע סשנים באבם. לילה לבן - אם כך, אז ממש ממש אין בינינו ויכוח 
|
|
|
|
Rey H(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
TV_Eye כתב/ה: Primary כתב/ה: זאלופון כתב/ה: על זה בדיוק הויכוח. אני טוען שכמעט לעולם לא קיימת סכנה איומה כזו מחוץ למוחם הקודח של הצופים, ושכמעט אף אחד פה לא יכול לזהות סכנה כזו אצל זר גמור ולהבדיל אותה מתגובותיו הרגילות של אותו זר בשעה שמסשנים אותו. בוודאי לא במועדון חשוך אפוף אלכוהול וזימה. אם את מדברת על מצב שבו הסכנה היא קונקרטית, ברורה לכל עין ולא תלויה בפרשנות סובייקטיבית של צופה אקראי להבעת פנים של נשלט/ת שלא פגש מימיו - אז אין בינינו ויכוח. כלומר, מה שאתה אומר, במידה והבנתי אותך נכון שאין צורך אפילו ב-DM באירועים שכאלו. כי אם זה משהו שהוא קונקרטי כפי שהגדרת, הרי שכשיש סכנה שכזו לנגד עינייך עדיף ורצוי, שכול אדם בעל טיפת היגיון ואיכפתיות, שיעצור את המתרחש. כנראה שאפילו ה-DM's נהיים מיותרים בטיעון הזה ככול הנראה. מעניין לאן נגיע בהמשך. אפשר לקוות, שנגיע למקום שבו כל אחד לוקח אחריות על המעשים שלו, פועל בשיקול דעת. אך בעיקר לעולם שאנשים לא מרגישים צורך לדחוף את האף שלהם לזוגיות של אחרים. אבל זו רק מחשבה. צרות ראייה, בחיי שכן, במהלך כל הדיון, מתחילתו ועד סופו, נאמר בפירוש, לפחות על ידי, שאין פה שום עניין שלהעביר שיפוט, ביקורת, או לנסות להגיד לזוג, או לאחד מהצדדים בפרט מה טוב יותר, מה טוב פחות, כיצד עליהם להשתפר או שום דבר כזה. ובכול זאת, הבחירה שלקחת את זה לצד האגו, חזקה מכם יותר כנראה. הדוגמאות שלכם מקבילות לכך, שאם אדם רואה ברחוב אלמוני (ולצורך הקטנונית ללא מדים) מסתובב לו עם אקדח/סכין הרי שאין ממקומו להגיב/להתערב/לפעול בצורה מסוימת כלשהי כי זה נתון לפרשנות, מה שהוא יראה כסכנה, האחר יראה כאלמוני מקסים שמטייל לו ככה בכיף עם כלי נשק למטרת הנאה. פשוט לחכות עד שהאלמוני כן יעשה משהו שישקף סכנה דה פקטור, אחרי שהנזק כבר נגרם ורק אז לפעול. עד אז, שיצפה מהצד. יראה איך השתלשלות של אירועים מסוכנים מתרחשים לנגד עיניו, מבלי שינסה לומר כלום לפני כן, גם לא חצי מילה, כי הרי זה נתון לפרשנות. דוגמא קיצונית אומנם, אך בכול זאת, כנראה שרק ככה זה יהיה ברור לכם מה שאתם אומרים. |
|
|
|
Rey H(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
זאלופון כתב/ה: Primary,
לא כל כך הבנתי את הטיעון שלך. אני חושב שאם אין ספק שיש סכנה, כל צופה צריך תיאורטית להתערב. אבל תמיד עדיף ש-DM יעשה את זה, כי ל"כל צופה" לא בטוח שיקשיבו ול-DM אמורים להקשיב. אם אין DM בהישג יד ויש חשש מוחשי שכל רגע שחולף עשוי להוביל לנזק חמור, אתה לא חושב שכדאי שצופה יתערב גם אם אין לו סרט של DM על הזרוע? חוץ מזה שאני חשבתי לתומי שעיקר תפקידם של ה-DMים אינו לגדוע סשנים באבם. אף אחד לא דיבר כאן על לגדוע סשן, רק כי ככה מתחשק, או רק כי ככה נדמה לך. הנקודה היא, שאמרת קודם, שאם אין סכנה שכבר מתרחשת וברורה לכול עין רואה ללא שום מקום לפרשנות, אזי שיש לנקוט בעמדה. אבל אני שואל, האם יש צורך לחכות עד שזה יגיע למצב שבו הסכנה כבר התרחשה, הנזק נעשה רק בכדי שחס וחלילה לא יחטא איש קודם בכך שיתערב בסכנה שהולכת ומתרחשת לפני שמגיעה לידי הנזק עצמו? ולא, אין פה מקום להשוואה לייחס זאת לכך שבוא נקטע את הסשן עוד לפני שהתרחש, אלא אני מדייק ואומר, כשאתה רואה את הסכנה הולכת ומתממשת לנגד עינייך, וצעד צעד הופכת לסכנה של נקודת אל חזור. |
|
|
נילי ונילי
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
TV_Eye כתב/ה: תגדירו מצב שנקרא מסוכן מספיק בשביל להפריע, ואני מדבר על משהו בגבול ההגיון. לא תרחישי אימה. אני אישית התערבתי בכל מקרה שבו מי משני צדי השוט שתה לפני הסיטואציה. לא יודעת מה זה "יותר מדי" וזו ממילא אמת מידה סובייקטיבית, אבל נראה לי שלא בריא לערוך סשן שתודלק באלכוהול. בנוסף, אם מדובר היה באחת החברות שלי אז גם הרשיתי לעצמי להתערב בצורה הרבה יותר בוטה. לפעמים יצאתי מטומטמת, לפעמים כעסו עליי (טובות מחברותיי עדיין כועסות), אבל אני מחזיקה בדעתי שעדיף להתערב מאשר לקרוא פוסט כואב בבלוג של מישהי אח"כ. |
|
|