האם תיתכן השפלה אמיתית בזוגיות ארוכה ואינטנסיבית?

Brave Dwarf • 20 באוק׳ 2010

רפאל, אני חושב שהדגש כאן על מה שיולי אמרה לגבי זה שהיא לא מנהלת אורח חיים של כנועה 24/7 ולכן היא זקוקה לכלים מסוימים כדי להיכנס לאווירה. זה כמו שניקח לדוגמא פלוגה של חיילים שעוברת סדרה של אימונים אינטנסיביים טרם משימה מורכבת או מבצע. אימונים שהשפעתם אינה בהכרח פיזית (לא רק את הגוף מכינים למשימה) אלא בעיקר פסיכולוגית. וזה לא שביומיום הם לובשים שמלות ורודות עם מלמלה, מדלגים מעל שדות פרחים וצדים פרפרים צבעוניים, גם מחוץ לאימון/משימה/מבצע מדובר בחיילים, אבל הדריכות והמוכנות שלהם אינן נמצאות בטופ הרצוי ולכן הם זקוקים לאותם האימונים המדוברים. האימונים לא נועדו לשלוף מהם משהו שאינם, אלא "להשחיז" את מה שקיים.

וכך גם יולי (אם הבנתי נכון) זקוקה להיכנס ל"משחק", לעבור פאזה או מה שלא יהיה, כדי להגיע למירב התפוקה (output), המימוש, הסיפוק וכד'. דהיינו: לשלוף את הפן הכנוע שקיים בה.

Brave Dwarf • 20 באוק׳ 2010

יולי,

אני יכול לשאול שאלה בבקשה? מכיוון שכתוב לך בסוגרים שאת מתחלפת, הסתקרנתי לדעת אם גם כאשר את בתפקיד שולטת, את מעבירה את עצמך את התהליך הזה מויקיפדיה שהבאת לכאן. ומה קל יותר? או שאין הבדל והכל תלוי בהלך רוח שלך באותו זמן.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 20 באוק׳ 2010

רפאל, הגמד די קלע בתשובה שלו.
מה שאני לוקחת מהשיטה שהבאתי הוא לא עצם העקרון של לשחק דמות שבהכרח שונה ממני, אלא *המתודה*. בשביל להשיג את האפקט שעליו אנחנו מדברים כאן, להרגיש משהו שאני רוצה להרגיש כלפי מישהו מסויים, שבאופן מסויים סותר את אופי היחסים בינינו - למשל, לחוש כניעות למרות שאנו שווים, לחוש השפלה למרות שאני נאהבת וכו' - בשביל לחוות את זה היטב ו*לא להרגיש שאני סתם משחקת משהו מבלי לחוש אותו ממש בתוכי* - השיטה מאד דומה לאותה שיטת משחק. קראת את הערך?

גמד, בוודאי שאפשר לשאול.
וכן, התהליך דומה. אמנם, לא מדובר ממש בתהליך, אלא יותר בסוויץ'. מדובר בדמויות, או מצבי תודעה למען הדיוק - שמוכרים לי היטב, עד כדי כך שאני יכולה לפעמים להגיע לשם בנקישת אצבעות. לפעמים צריך יותר זמן - תלוי במצב הרוח ובנסיבות. יש דברים שהוא עושה שישר זורקים אותי לתוך התחושה הזו, לכאן או לכאן.

מבחינת השיטה - נראה לי שהכניעות קלה יותר. היא קלה יותר מהבחינה הזו שבשביל לשלוט, אני צריכה שזה יבוא ממני. שיהיה לי החשק. יותר קשה לי לייצר את זה כתגובה לרצון של מישהו אחר, אם כי זה יכול לקרות - אך לא מובטח. מצד שני להכניע אותי, עבור בן זוג קבוע, זה קל מאד. מספיק שהוא יעשה משהו לדחוף אותי ואני כבר שם.
אני חושבת שההבדל הוא בגלל אופי התפקידים. הובלה כוללת בהכרח יוזמה, ולכן היא דורשת מוטיבציה עצמאית מצידי וקשה לעורר אותה בכח. ואילו כניעה מכילה הובלה של הפרטנר בקלות רבה - אני לא צריכה ליזום שום דבר בשביל לממש את זה - אז קל לי להגיב לטריגרים שמסופקים לי על ידו.

אבל שניהם די קלים. ההסבר גורם לזה להישמע מאולץ אבל למעשה מדובר במהלך מאד טבעי וקל ומהיר. ההסבר פשוט מפרק את זה לגורמים, אבל זה לא ארוך כמו שזה נשמע, אלא יותר קצר מהטקסט המתאר את זה. ההבדלים קיימים אך הם אינם עמוקים.
כשזה פרטנר זמני זה יותר מלאכותי אז גם התהליך קצת ארוך יותר. אבל כשזה מישהו שאני אוהבת וכבר עברתי איתו את כל הדברים האלה - הרי אני באמת מרגישה כלפיו את כל זה. אני באמת מרגישה שהוא שלי ואני באמת מרגישה שאני שלו - אז אין לי שום בעיה בכל רגע, איתו, לשלוף את הרגש המתאים ולהשתמש בו כרגש מוביל.

רפאל, היכולת האנושית *באמת* להרגיש משהו בעודנו יודעים שהוא לא לגמרי מסתדר עם המציאות, כמעט בלתי מוגבלת. אם כי אני מאמינה שהיא מפותחת ברמות שונות מאדם לאדם, ויכולה להיות מאד לא חיובית.

Brave Dwarf • 21 באוק׳ 2010

יולי, תודה רבה לך. קראתי בפה פעור. וברור שאני מבין שהתהליך לא כזה ארוך כפי שהוא משתמע מההסבר. אם אני אנסה להסביר חמש דקות מחיי, לכלובי ייגמר הדיו.

אז מה שאת אומרת בעצם, שלדידך להיות נשלטת קל יותר מאשר להיות שולטת. או יותר נכון, המעבר מיולי של יומיום ליולי שולטת מורכב יותר ממעבר מיולי של יומיום ליולי נשלטת. היוזמה נתפסת בעיניך כמעמסה. אני מבין נכון? (מעמסה רצויה במקרים מסויימים ומעמסה לא רצויה במקרים אחרים).

את יודעת שזה סופר מעניין? לפחות בעיניי. כי בעיניי שהנשלטוּת היא זו שתמיד נתפסה כמורכבת יותר, כזו שמצריכה יותר משאבים נפשיים ורגשיים וגם כזו הכרוכה ביותר דילמות אישיות. וזאת כמובן להבדיל משליטה המצ'ופרת והמוערכת מבחינה חברתית, המוגנת מבחינה אישית (השולט אינו חייב להפתח עד האמא של נשמתו כדי לנהל יחסי שליטה) והאגוטיסתית (כזו שסבה סביב האגו של השולט).

ולכן אני תמיד נופל אפיים נוכח כניעה שמורגשת לי כאמיתית. כל כך אפיים עד שאני עצמי לועג לי על הכמעט פולחן הערצה הזה שאני מקיים כאשר פוגש בה פנים אל פנים. (-;

תודה לך שוב.

רפאל • 22 באוק׳ 2010

יולי,

קראתי את הערך, ואני גם מכיר את הדבר. גם קראתי את התגובה שלך ואת התגובה של הגמד. אני חושב שאני מבין למה את מתכוונת, רק שבאופן אישי זה מוזר לי מאוד.

אין לי שום צורך לעבור טירונות בשביל שאהיה כשיר לבדס"מ. איני מתאמן בשביל בדס"מ ולא מכניס את עצמי לאווירה, בדיוק כפי שאיני עושה שום דבר כזה בשביל החיים ה"ווניליים" שלי, או החיים הרגילים שלי. זה פשוט מי שאני.

זה נכון שישנה סתירה מסוימת בין לאהוב מישהי לבין להשפיל מישהי. אבל משמעות הדבר היא פשוט שישן סתירות בעולם הרגשי שלי. איני צריך להכניס את עצמי לאווירה של השפלה בדיוק כפי שאיני צריך להכניס את עצמי לאווירה של אהבה. שניהם יוצאים לאור, פשוט כי שניהם שם.

אני מבין את הערך שיש לטכניקות של משחק, כאשר חווים קונפליקט משמעותי בין אהבה למישהו לבין הרצון להשפיל אותו. רק שבאופן אישי מעולם לא חוויתי קונפליקט משמעותי מן הסוג הזה. ואני חושב שאם הייתי חווה לא הייתי מתאמץ במיוחד בשביל שבכל זאת אהיה מסוגל להשפיל מישהי.

Brave Dwarf • 23 באוק׳ 2010

יכול להיות שכאן טמון ההבדל בין 24/7 לבין לא 24/7?
כי למשל אם לשפוט לפי כתיבה, הייתי אומר שכל הכנועות בכלוב המעידות על עצמן כי אינן מעוניינות ב BDsM LS אינן מתאימות לי בתור בנות זוג לעומת זאת עם אלו שהעידו שהן כן, כמעט תמיד הייתה לי כימיה, ולולי החוק שהצבתי "לא להפגש עם אנשי הכלוב" הייתי בהחלט מנסה לבנות עמן מערכת יחסים.

בכל אופן גם אם זר לי, נדמה לי שבמהלך השנים האחרונות התחלתי להבין קצת יותר את ההבדל (כמובן הרבה מאוד הודות לנשים כמו יולי שטרחו להסביר לי אם בפרטי ואם ע"ג דפי הכלוב) ובעיקר איך המנגנון הזה של החלוקה פועל. זה מרתק ומכיוון שאני לא יכול ככה, נדמה לי שההפסד כולו שלי.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 2 בנוב׳ 2010

סורי שלקח לי מלא זמן... כן, הבנת נכון. בערך. זה לא שהמעבר יותר מורכב - הוא פשוט צריך טריגרים אחרים. יולי שולטת צריך להיות יוזמה של יולי. יולי נשלטת עובד יותר טוב כיוזמה של טדי. זה הכל.
זו לא מעמסה - זה פשוט משהו שמאד קשה לכפות. בצד אחד נורא חשוב מה אני רוצה, ובצד שני נורא חשוב מה הוא רוצה. אז הכניסה לתפקיד מושפעת מזה.

יש משהו בדברים שלך, אבל אני חושבת שיש כל מיני נשלטות וכל מיני שליטה. יש נשלטות אגואיסטית ויש שליטה שמוותרת על אגו. יש גם להפך. יש כל מיני. ואפשר לעשות את זה מורכב ואפשר לעשות את זה פשוט. זה בעיקר תלוי במורכבות של הסובייקט.

נורא מקסים איך שאתה מוקסם ממנה

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 2 בנוב׳ 2010

דבר אחד הבהרת: שמה שאמרתי מאד מוזר לך
זה קצת מצחיק אותי - להתאמץ בשביל להיות מסוגל להשפיל מישהי. למה שמישהו יתאמץ בשביל זה? מה הטעם אם זה לא מרגיש טבעי?
לא דובר פה על התאמצות. נורא קל לי להבין את עצמי - אבל בנסיון להסביר איזו תופעה נפשית שלי אני מסתבכת. שיטת המשחק היא לא שיטה להפוך לשולטת - הרי זה לא תפקיד בתאטרון בשבילי. ניסיתי להסביר איך אפשר להחליף מצבי תודעה מבלי להרגיש שאחד מהם מזוייף.
אני חושבת שב"איש הקוביה" זה עובר יותר טוב.
מה שאמרת לא נראה לי מוזר בכלל. העניין הוא, שזה מפסיק להיות פשוט כשנכנסים לאיזורים היותר אינטנסיביים שדורשים איזו בחינה מחודשת של מה אני ומה המקום שלי במערכת היחסים.

מצבים שונים דורשים כיוונונים שונים של התודעה. אתה מגייס חלקים שונים שלך במצב של מרוץ, לעומת ראיון עבודה, לעומד סקס, לעומת ריקוד, לעומת מתן הרצאה... אנחנו עושים את זה באופן טבעי לגמרי. ההסבר שלי היה נסיון לנתח איך זה קורה, לפחות לגבי. מעין מצב של "עכשיו זה מה שממלא את הריכוז שלי".