הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
תודה על המחמאות טרנסקסית וליידי תמרה. איזה בוסט לאגו.... זה ממש מסוכן!
בהתחלה נורא התעצבנתי מההודעה של טרנסקסית (גם אחרי המחמאה. הרבה אחרי), שמבטלת ומזלזלת בכל המיניות שלי והופכת אותה לבדיחה. רציתי להראות לה! שגם אפשר לזלזל במיניות שלה! וזה חוסר סובלונות! וככה... אז לקח לי קצת זמן להרגע, ולהבין את מה שהיא כתבה. ואחכ קראתי את ההודעה שלך, תמרה, וקצת נוכחתי לדעת במבוכה שגם אני אולי הייתי בורח במקרה האמבטיה, מן הסתם. ההודעה גם התקשרה לי איכשהו למה שהיית כותבת פעם על עצמך - על המקום ממנו נובע הצורך שלך להשפיל את הגבר, להוריד אותו ולהרים אותו, ודברים כאלו. ומשני הקצוות האלו, של מה הנשלט רוצה ועושה, ומה השולטת צריכה ועושה, ניסיתי לחשוב מה זה בכל זאת פמדום, ולמה לדעתי הוא לא פלקט בכלל בשבילי. וזה גם תשובה יותר טובה שלי לפרחונית, ואלי: אז נכון שצריך לסנן עבדים, וזה מעצבן, וזה קצת כמו רכבת הרים נפשית. אבל ברגע שמוצאים זה את זו, יש פה הזדמנות פז בזוגיות פמדומית, לדעתי, שאין במקומות אחרים, לנגוע ברובדים הכי עמוקים ומטרידים של האישיות, ובקשר שלהם אל המציאות. נקח סתם לדוגמא את מקרה האמבטיה הקל: היא רוצה להיות מלכה. מלכה זאת אומרת גם לחזור מעוצבנת ממשהו אחד, ולהוציא את זה על העבד במשהו אחר. לפרוק, ושיהיה מי שיספוג בשקט ויבין אותה. יראה את המלכות הברורה שלה בכל זאת, מבעד לרגע. הוא: רוצה להיות האביר/ העבד/ המושפל במיטה, ולשרת בנאמנות את גבירתו. אבל גבירתו השתגעה! היא פתאום בת אדם - צועקת על דברים שהוא לא עשה. מזלזלת בו סתם, הוא חושב (בצדק) שאף אחד לא מתייחס אליו ככה. לא אמא. לא בעבודה. אה! היא כנראה *רעה*. מי עושה דבר כזה?? למה זה מגיע לו? איך היא לא רואה אותו, ואיך שהוא משרת אותה בנאמנות?!? וקל לפספס פה, בשלב הזה, ולהתקע. הכי קל לו להגיד "היא רעה, אני הטוב המסכן", והכי קל לה להגיד "הוא לא עבד טוב. הוא לא *באמת* רוצה להתמסר. הוא שקרן, מבטיח הבטחות ובורח מהם כשקצת קשה". הזדמנות נדירה בפמדום: ואם נשנה נקודת השקפה, ונניח שזאת לא היא שהשתגעה, אלא הוא שהשתגע, אבל *רגעית*? שמה שמדריך את מחשבותיו זה רק האגו שלו באותו הרגע, שמפריע לו להיות מי ש*הוא באמת רוצה להיות* - אדם תומך במלכתו תמיד? ואם ננסה להבין איך האגו הזה עובד, בלי דיעות קדומות? ננסה להמיס אותו, ביחד? לנטרל אותו, לחשוב איך לעקוף אותו, לרווחת כולם, בהקשבה, ובנכונות?" דרוש לזה סבלנות, אבל זה משהו מאוד עמוק, לדעתי. זה משהו שבשבילה יבטל את הפחד מלהיות *רעה* בעיניו, ואת נקיפות המצפון, שלא מאפשרות לה להיות מי שהיא. אבל אנא מכן, רק להתנצל, כשצריך  וכשפוגעים באמת.
ובשבילו זה ימוסס את התסכול המתמשך בכשלון של ההתמסרות, וייתן לו את מה שהוא צריך באמת, קצת מעבר לפנטזייה, ובצידה. לראות אחד את השני, כאנשים עם רצונות כנים, אבל עם עכבות, ולהבין. |
|
|
| IN YOUR MIND |
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
חומר מתוק למחשבה מרירה...(או להפך : )
אז ככה, בעולם ההומוסקסואלי ידועה הבעייה הבאה - עולם שבו החלוקה הראשונית, ומהותית ביותר, היא בין העמדה הפאסיבית והאקטיבית - ו"הבעייה" היא, שקיימת א-סימטריה מוחלטת בין מספרם הרב( לאין-שיעור) של ההומואים הפאסיביים, לבין מספרם הפעוט בהרבה של ההומואים האקטיביים.
המיס-מאצ' הזה הוא סיטואציה אנושית "עליזה" למדי (  ) . אני עוד זוכר איך הייתי קורא בעניין ובהשתאות את מדור ההכרויות המיתולוגי של ההומואים בעיתון העיר. הסטאטיסטייקה צעקה "הצילו". על כל 20 הומואים פאסיביים, נניח, היה אחד אקטיבי ( וגם סביבו היו סימני שאלה: )
כלומר, היינו אולי רוצים להאמין שמישהו כבר "דאג" מראש לסדר את זה "פייר" ( שעל כל הומו פאסיבי, יהיה הומו אקטיבי ) אבל מה לעשות - המציאות היא ממש הפוכה. בדיוק באותו האופן, על כל "מאה" עבדים, או עבדים-בהתהוות, או עבדים-וונא-בי, נניח, ישנה מלכה אחת, שגם היא בדרך כלל "על-הפנים" : ) יוצא שהטרנסקסית צודקת - פאדום, בגדול, היא פנטזיה גברית. ומפה-לשם, ומכל מיני סיבות, נמצאות נשים ש"משאילות" את עצמן למימוש הפנטזיה. אין עוררין על כך שחלק מהן גם ישאבו עונג ממילוי הפנטזיה ( איך לא? ) , וחלק מהן גם תהיינה יצירתיות, ושהיא אכן מאפשרת לכך לחקור את האישיות שלך ברבדים היותר עמוקים והמטרידים שלה וכו'.. אבל המספרים, כרגיל, לא משקרים. בקיצר - אחושרמוטה מיס-מאצ' יש לנו בעולם האנושי, וחתיכת דיס-הארמוניה קוקו-לוקו... ממש אי-התאמה פסיכית ברמת הפנטזיה... אז כל הכבוד לאמא טבע על כך, והללויה ליושב במרומים. נו שויין... ( ואת השאלה - אז האם מייל-דום היא פנטזיה נשית? ..נו, אותה יש לברר בפורום אחר : ) |
|
|
Red Leaf
|
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
[quote="fog"]תודה על המחמאות טרנסקסית וליידי תמרה. איזה בוסט לאגו.... זה ממש מסוכן!
בהתחלה נורא התעצבנתי מההודעה של טרנסקסית (גם אחרי המחמאה. הרבה אחרי), שמבטלת ומזלזלת בכל המיניות שלי והופכת אותה לבדיחה. רציתי להראות לה! שגם אפשר לזלזל במיניות שלה! וזה חוסר סובלונות! וככה... אז לקח לי קצת זמן להרגע, ולהבין את מה שהיא כתבה. ואחכ קראתי את ההודעה שלך, תמרה, וקצת נוכחתי לדעת במבוכה שגם אני אולי הייתי בורח במקרה האמבטיה, מן הסתם. ההודעה גם התקשרה לי איכשהו למה שהיית כותבת פעם על עצמך - על המקום ממנו נובע הצורך שלך להשפיל את הגבר, להוריד אותו ולהרים אותו, ודברים כאלו. ומשני הקצוות האלו, של מה הנשלט רוצה ועושה, ומה השולטת צריכה ועושה, ניסיתי לחשוב מה זה בכל זאת פמדום, ולמה לדעתי הוא לא פלקט בכלל בשבילי. וזה גם תשובה יותר טובה שלי לפרחונית, ואלי: אז נכון שצריך לסנן עבדים, וזה מעצבן, וזה קצת כמו רכבת הרים נפשית. אבל ברגע שמוצאים זה את זו, יש פה הזדמנות פז בזוגיות פמדומית, לדעתי, שאין במקומות אחרים, לנגוע ברובדים הכי עמוקים ומטרידים של האישיות, ובקשר שלהם אל המציאות. נקח סתם לדוגמא את מקרה האמבטיה הקל: היא רוצה להיות מלכה. מלכה זאת אומרת גם לחזור מעוצבנת ממשהו אחד, ולהוציא את זה על העבד במשהו אחר. לפרוק, ושיהיה מי שיספוג בשקט ויבין אותה. יראה את המלכות הברורה שלה בכל זאת, מבעד לרגע. הוא: רוצה להיות האביר/ העבד/ המושפל במיטה, ולשרת בנאמנות את גבירתו. אבל גבירתו השתגעה! היא פתאום בת אדם - צועקת על דברים שהוא לא עשה. מזלזלת בו סתם, הוא חושב (בצדק) שאף אחד לא מתייחס אליו ככה. לא אמא. לא בעבודה. אה! היא כנראה *רעה*. מי עושה דבר כזה?? למה זה מגיע לו? איך היא לא רואה אותו, ואיך שהוא משרת אותה בנאמנות?!? וקל לפספס פה, בשלב הזה, ולהתקע. הכי קל לו להגיד "היא רעה, אני הטוב המסכן", והכי קל לה להגיד "הוא לא עבד טוב. הוא לא *באמת* רוצה להתמסר. הוא שקרן, מבטיח הבטחות ובורח מהם כשקצת קשה". הזדמנות נדירה בפמדום: ואם נשנה נקודת השקפה, ונניח שזאת לא היא שהשתגעה, אלא הוא שהשתגע, אבל *רגעית*? שמה שמדריך את מחשבותיו זה רק האגו שלו באותו הרגע, שמפריע לו להיות מי ש*הוא באמת רוצה להיות* - אדם תומך במלכתו תמיד? ואם ננסה להבין איך האגו הזה עובד, בלי דיעות קדומות? ננסה להמיס אותו, ביחד? לנטרל אותו, לחשוב איך לעקוף אותו, לרווחת כולם, בהקשבה, ובנכונות?" דרוש לזה סבלנות, אבל זה משהו מאוד עמוק, לדעתי. זה משהו שבשבילה יבטל את הפחד מלהיות *רעה* בעיניו, ואת נקיפות המצפון, שלא מאפשרות לה להיות מי שהיא. אבל אנא מכן, רק להתנצל, כשצריך וכשפוגעים באמת.
ובשבילו זה ימוסס את התסכול המתמשך בכשלון של ההתמסרות, וייתן לו את מה שהוא צריך באמת, קצת מעבר לפנטזייה, ובצידה. לראות אחד את השני, כאנשים עם רצונות כנים, אבל עם עכבות, ולהבין.[/quote] בוא נשנה את נקודת ההשקפה לשניה - אתה דביל. נשלט הוא לא בובת סמרטוטים שעליו המלכה מוציאה את העצבים, סתם ככה - ויותר מזה, מערכת יחסים, גם בדסמית, היא מערכת יחסים לכל דבר. דהיינו,יש עליות ומורדות, אבל זה שיש מורדות, לא אומר שבכל פעם שהמלכה תתקל בכאלו, הנשלט שלה יהפוך לשק איגרוף - זה לא עובד ככה, זה מתכון לאסון, זה מסוכן ולא אחראי. יתרה מכך, כצד הדומיננטי, המוביל והאחראי, עליה לדעת להבדיל בין החיים הנורמליים ומה שקורה מבחוץ לבין מה שקורה בתוך המערכת, ובסשנים בפרט. ואם היא לא מספיק חזקה בשביל ליצור את ההפרדה ולדאוג לבטיחותו של הנשלט, הרי ששליטה, (ייתכן ועדיין), לא בשבילה. לעולם לא פוגעים בצד השני - לא משנה מה קורה תוך כדי!! לגבי הצד הפסיבי: הוא, כמו כל בן זוג, בלי קשר לבדסמ כרגע, צריך להיות שם בשביל זוגתו, לתמוך בה, לעודד אותה ולעזור לה. זה התפקיד שלו, זה מה שהוא עושה - ולא כי הוא צריך, אלא כי הוא אוהב ותומך, וזה מגיע ממקום של רצון ובחירה. ולכן, בבדסמ זה אמור לקרות על אחת כמה וכמה - אבל, שוב, הוא לא צריך לסכן את עצמו או "להקריב" את גופו בגלל יום רע שלה. אם זו מערכת יחסים בדסמית, אני יוצא מנקודת הנחה שהיא זו שמובילה גם מחוץ לסשנים, ולכן זה תפקידה לדעת מה לעשות, מה לא לעשות, ואיך עושים את ההפרדה הזו. סתם לשם דוגמא, נניח ולא הייתי ונילי, והייתי חוזר מיום ממש ממש ממש מחורבן. ובשביל ההנחה, הייתה לי גם נשלטת חסודה שהייתה עושה כל דבר שאני אומר לה, ולא הייתה מטילה ולו שבריר של דופי בדרישותי. לשם ההנחה, יש לי גם שברולט קאמארו, V8, SS2. לשם ההנחה(וכואב לי לכתוב את זה!) - מישהו הפיל דבר מה כבד על הרכב שלמענו עמלתי כל כך קשה. אני רותח מעצבים, ואני, כדבריך, יוצא מנקודת הנחה שהיא שם בשבילי וזה תפקידה ומחליט - היום אני עושה לה סשן קאטינג, מפרק לה את הישבן, נותן לה להשפריץ לעצמה על הפרצוף ומשאיר אותה כל הלילה ככה. למה? כי זה עושה לי טוב, וזה תפקידה - לא? וזה תפקידי - הרי היא לא יותר מפיסת בשר שמוכנה להקריב את עצמה למעני, כדי שלי יהיה טוב. נכון? זה הופך לגרוע יותר אחרי הפעם הראשונה, כי שם אתה כבר נותן לעצמך מעין "לגיטימציה" ואחרי זה, כבר קשה להפסיק - ומשם הכל מדרדר. זו עלולה להפוך להתמכרות והרגל מגונה, מסוכן ולא אחראי. ולכן -- נשלט/ת, הם ל-א שק איגרוף. לא לא לא. |
|
|
nomorenomore
|
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
רובכם הלכתם רחוק מידי.
בחיי, השרשור הזה... בכלל, לאנשים יש נטייה (גם לי... גם לי....[אני מודה... ראיתם מה זה! התהפך העולם !] ) לקחת את המובן מאליו ולחפור עליו. תהיו בריאים. תעשו מה שטוב לכם, ואל תתעללו בצד השני. וזהו. לה דולצ'ה ויטה. |
|
|
| IN YOUR MIND |
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
אבל רד - -...
הכל נכון רד, אבל בשביל מה ה"דביל"?
למה שלא נניח לפוג לחיות את חייו "אדון" לעצמו, ולבחור כאוות נפשו את סגנון השליטה הרצוי בעיניו ( וגם לשלם על כך את מלוא המחיר, שהרי בעולמנו אין מנוס מכך ) שמע רד - ורק ביננו, ולגמרי בצחוק - גם מי שעמל כל-כך קשה בשביל שברולט קאמארו, לעניות דעתי, הוא טיפה "דביל ".... שברולט קאמרו?? נו בחיאת...
|
|
|
daniel222
|
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
לא חושב שיש בכלל עבדים אמיתיים, אולי מספר מאד מאד קטן שלהם.
גם לא מקובלת עלי ההגדרה של אם אתה לא עבד רציני אז אתה לא איכותי (צואה) מה לא בסדר בגבר רגיל עם העדפות מיניות חריגות יותר מהממוצע ? אני לא מדבר על אלו שמגדירים את עצמם כעבדים רציניים אבל הם ממש לא, זו רמאות. ישנם הרבה אנשים שאין להם נסיון אמיתי בלחיות בדס"מ 24/7 אבל זו הפנטזיה שלהם, חושבים שזה מתאים להם אבל ברגע שזה מתחיל אז המציאות טופחת להם בפנים וההבנה שזה לא מתאים להם מגיעה. לא חושב שיש כאן הרבה שמחפשים זוגיות עם יחסי שליטה 24/7, הרוב מחפשים זוגיות רגילה שבה אפשר מדי פעם להגשים פנטזיות של שני הצדדים. כמובן שכל אחד מהצדדים מחפש להגשים את הפנטזיות שלו. אם רוב הפנטזיות משותפות לשני הצדדים אז זה עובד מצויין, אם לא אז מתחילות הבעיות. אני חושב שרוב הבעיה כאן לא קשורה בכלל לבדס"מ, רוב מה שמדובר בשרשור הזה קשור לבעיות בזוגיות רגילה. כאשר מוסיפים למשוואה הזו גם חוסר התאמה בדסאמי אז הבעיות מוקצנות הרבה יותר. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
רד ליף. איבדת אותי כבר ב"אתה אידיוט". (או טמבל?) וחבל, אני בטוחה שזה היה יכול להיות מעניין לקרוא את מה שאתה כותב.
סתם, רציתי לציין שאני לא מתכוונת לקרוא תגובות תוקפניות יותר. זו ההחלטה שלי לשנה החדשה. אז תודה שעזרת לי לסנן אותך כבר על ההתחלה. ברוח המהפכה, ברוח השנה החדשה ובלי שום קשר לנושא עצמו - יש לי הצעה מהפכנית. בואו נהפוך את ה"כלוב" למקום שיש בו דרך ארץ! זה מעניין, חדשני, שערורייתי, מפתיע. ובעיקר - כיף. זו היתה פינת הצדקנות שלי להיום, כי אם כבר פרלין, אז צדקת. |
|
|
| IN YOUR MIND |
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
שיר קטן לעידוד רוחו של פוג...
השיר הבא מוקדש באהבה( ובצחוק ) לפוג. והוא מאת ( מי אם לא? ) חנוך לוין -
אהובה שלי, אמרי, היכן את ______________________ אהובה שלי, אמרי, היכן את מול מי נפשק כעת פי הטבעת, ולא שלא אהבתי בך את הנשמה אבל החור ההוא מציק לי משום-מה.
|
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
[quote="פרלין"]
ברוח המהפכה, ברוח השנה החדשה ובלי שום קשר לנושא עצמו - יש לי הצעה מהפכנית. בואו נהפוך את ה"כלוב" למקום שיש בו דרך ארץ! זה מעניין, חדשני, שערורייתי, מפתיע. ובעיקר - כיף. [/quote] יי, בעיקר כיף!! תודה רבה רבה (: |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
2 באוק׳ 2011
ל - fog:
רציתי רק לשתף אותך באיפה - זה - תופס - אותי (: ודרך אגב אני לגמרי מסכימה איתך - יש פה ראיה מאוד טהורה של בן הזוג שאיתך.
לפעמים לא צריך סיבה, פשוט רוצים לתת ליצר הסדיסטי שלו להיות, להתפרץ, בלי חשבון - מבחינתי זה שיא השפחתיות ושיא הזוגיות ובשביל *זה* אני שם. נכון, אני לא מסוגלת לעשות את זה תמיד, אני לא מסוגלת שהכאב שהוא מעניק לי לא יענג אותי רוב הזמן, אני רוב הזמן שם עבורי, אבל יש רגעים, שאני *רוצה* להיות שם עבורו. לא רוצה לדפוק חשבון לא לי ובטח לא לו. אני לא מסוגלת לזה כל הזמן, אבל בחלקים שאני כן מסוגלת לזה, זה שווה את זה (: אז תודה לך שהקשבת, ותודה לך על ההבטה פנימה איך זה נראה אצל גבר, בכל זאת נראה לי שאצלכם זה די שונה.. (: (נ.ב. ביקשת כל כך יפה שאעתיק את זה מההודעה הפרטית ושזה לגמרי לגמרי לא אופ-טופיק כמו שחשבתי, אז here it is... )
|
|
|