כתבה שלילית על "המטפלת המתעללת" בYNET

יובל המנוול​(מתחלף) • 30 בדצמ׳ 2024

מסתבר שהניק ״המטפלת המתעללת״ אומר הכל 😂

תחת כנפיך • 30 בדצמ׳ 2024

לגבי השאלה האם פסיכולגיה היא מבוססת מחקרית
"הביקורת המרכזית המופנית כלפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד, במידה לא מועטה של צדק, היא שהתיאוריה המסורתית ושל ממשיכיו הפוסט-פרוידיאניים, אינה מבוססת על ראיות מחקריות"

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA.html

וזה מ gpt

שיטות טיפול כמו אלו שפיתחו וויניקוט ותיאורטיקנים פסיכואנליטיים אחרים, שייכות לגישות טיפול דינמיות, אשר שואפות להבין את חוויות המטופל דרך עולמו הפנימי, היחסים המוקדמים שלו, והקשרים הלא-מודעים שלו עם אחרים. גישות אלו פחות "מבוססות מחקר" במובן הקלאסי של ניסויים קליניים או סטנדרטים אובייקטיביים, אך הן מבוססות על תיאוריה פסיכולוגית עמוקה ונשענות על תצפיות קליניות.

גישות טיפוליות כמו זו של וויניקוט:
1. דונלד ויניקוט (Donald Winnicott)
עקרונות מרכזיים:
מושגים כמו "האם הטובה דיה" ו"המרחב המעברי" מתארים את חשיבותם של קשרים מוקדמים עם דמות המטפל ואת האופן שבו הם משפיעים על התפתחות העצמי.
התמקדות בהתפתחות הילד, באינטראקציות מוקדמות וביחסים בין המטפל למטופל כבסיס לתיקון חוויות טראומטיות.
יעילות טיפולית:
שיטת וויניקוט אינה נתמכת באותם מחקרים קליניים כמו CBT, אך יש עדויות נרטיביות וניסיון קליני המעידים על הצלחה במטופלים עם בעיות רגשיות מורכבות או טראומות מוקדמות.
2. מלני קליין (Melanie Klein)
עקרונות מרכזיים:
דגש על חיי הפנטזיה הלא-מודעת בילדות, במיוחד סביב נושאים כמו אהבה, שנאה וקנאה.
שימושים:
טיפול בגישה זו מתאים לעבודה עם ילדים או מבוגרים שמתמודדים עם קונפליקטים עמוקים שאינם מודעים.
בסיס מחקרי:
כמו במקרה של וויניקוט, הגישה מבוססת בעיקר על תצפיות קליניות ולא על מחקר כמותי.
3. הגישה הפסיכואנליטית הקלאסית
עקרונות מרכזיים:
טיפול שמתמקד בהבנת הלא-מודע דרך חקירה של חלומות, אסוציאציות חופשיות ודפוסי יחסים חוזרים.
בסיס מחקרי:
מחקר על גישות אלו מורכב יחסית, אך יש עדויות לכך שהן מסייעות בעיקר במקרים של טיפול ארוך טווח בקשיים רגשיים מורכבים.
האם גישות אלה נחשבות "מבוססות מחקר"?
גישות כמו אלו של וויניקוט, קליין או פרויד פחות נבדקות בצורה כמותית, משום שהן פועלות במסגרת תאורטית שמדגישה את הייחודיות של כל מטופל. עם זאת:

עדויות נרטיביות וקליניות:
מטפלים מדווחים על תוצאות חיוביות ושינוי בחייהם של מטופלים.

מחקר איכותני:
במקרים מסוימים, נחקרות השפעות הטיפול דרך ראיונות ותיאורי מקרה.

חקר תהליכים טיפוליים:
מחקרים בתחום הפסיכותרפיה עוסקים בשאלות על הקשר הטיפולי, תהליכי העברה והעברה נגדית, ותהליכי שינוי שאינם תלויים בשיטה אחת.

ועל השאלה האם הפילוספיה של המדע, חושבת שפסיכולגיה היא מדע? הוא ענה

1. האם פסיכולוגיה היא "מדע"?
לטובת ההכרה כמדע:

פסיכולוגיה משתמשת בשיטות אמפיריות, ניסויים, ואיסוף נתונים כדי להסיק מסקנות.
היא שואפת להכללות חוקיות ולהסברים סיבתיים על תופעות התנהגותיות ונפשיות.
תחומים מסוימים כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית ונוירופסיכולוגיה קרובים מאוד למדעים "קשים" מבחינת שיטותיהם.
כנגד ההכרה כמדע "מדויק":

חוויות ותהליכים נפשיים הם סובייקטיביים וקשה למדוד אותם באופן ישיר או חד-משמעי.
חלק גדול מהתיאוריה הפסיכולוגית (למשל, פסיכואנליזה) אינו ניתן לאימות או להפרכה, לפי עקרונות הפופריאנים של מדע.
2. בעיית ההפשטה (Reductionism)
חלק מהפילוסופים, כמו קרל פופר, דנו באפשרות לצמצם תופעות פסיכולוגיות להסברים ביולוגיים או פיזיקליים.
ביקורת נפוצה היא שגישה רדוקציוניסטית מפספסת את המורכבות של חוויה אנושית ושל הקשר תרבותי וחברתי.
לעומת זאת, יש התקדמות משמעותית בפסיכולוגיה הקוגניטיבית והנוירופסיכולוגיה, שמנסות לגשר בין מדעי המוח לפסיכולוגיה.
3. שאלת האובייקטיביות והחיזוי
בפסיכולוגיה, קיים מתח בין הרצון לחזות התנהגות באופן מדויק לבין העובדה שהתנהגות מושפעת ממגוון עצום של משתנים (ביולוגיים, חברתיים, תרבותיים, ואישיים).
פילוסופים מצביעים על כך שקשה לבסס בפסיכולוגיה חוקים אוניברסליים כפי שקיימים במדעים הטבעיים.
4. בעיית השפה והמודלים
פילוסופים כמו תומאס קון ואחרים דנים במודלים השונים של פסיכולוגיה (התנהגותי, קוגניטיבי, פסיכואנליטי) כ"פרדיגמות" שונות. יש הטוענים שהיעדר הסכמה על פרדיגמה אחת מעיד על חוסר בשלות מדעית של התחום.
אחרים מצביעים על כך שריבוי גישות משקף את המורכבות של הנפש האנושית ולאו דווקא חיסרון.
5. בעיית האימות וההפרכה
קרל פופר טען שמדע טוב מתאפיין ביכולת להפריך תיאוריות. לפי גישה זו, תיאוריות כמו הפסיכואנליזה אינן מדעיות משום שאינן ניתנות להפרכה.
עם זאת, תחומים אחרים בפסיכולוגיה, כמו ניסויים על תפיסה וזיכרון, עונים על הקריטריונים של פופר.
6. שאלת התודעה והחוויה
פילוסופים כמו גילברט רייל וג'ון סרל העלו שאלות על האופן שבו פסיכולוגיה מתמודדת עם מושגים מופשטים כמו "תודעה", "רצון חופשי", ו"עצמי".
יש הטוענים שמדעי הטבע מוגבלים בהבנת התודעה, ושפסיכולוגיה ממלאת פער חשוב.
7. פסיכולוגיה כמדע נורמטיבי
פסיכולוגיה עוסקת לא רק במה שאנשים עושים, אלא גם בשאלות כמו מה "בריא" או "נורמלי". יש לכך משמעויות פילוסופיות ואתיות, שכן זה מערב ערכים ולא רק עובדות.
סיכום:
הפילוסופיה של המדע מציבה בפני הפסיכולוגיה אתגרים רבים:

איך ניתן למדוד את הבלתי-ניתן למדידה?
האם אפשר לחזות תופעות אנושיות במידה מספקת של דיוק?
האם היא מדע "נוקשה" כמו פיזיקה, או תחום שונה באופיו?
הדיונים הללו מעשירים את החשיבה על הפסיכולוגיה ומניעים אותה להמשיך ולפתח את שיטותיה ואת הבסיס התיאורטי שלה.

פרלין​(נשלטת){ש} • 30 בדצמ׳ 2024

נו באמת, מי יכול או צריך לענות עכשיו למגילה שנוסחה על ידי צ׳אט gpt? זאת גזירה לא מידתית!

תחת כנפיך • 30 בדצמ׳ 2024

בקיצור זה אומר
"שיטת וויניקוט אינה נתמכת באותם מחקרים קליניים כמו CBT, אך יש עדויות נרטיביות וניסיון קליני המעידים על הצלחה במטופלים עם בעיות רגשיות מורכבות או טראומות מוקדמות"

בפילוספיה של המדע קרל פופר אומר שכדי שמשהו יקרא מדע הוא צריך לעמוד במבחן הפרכה

Master Bruce • 30 בדצמ׳ 2024

תשמע, לאף אחד אין מושג מה אתה מנסה לטעון כאן. שפסיכולוגיה זה לא "מדע"? אוקיי. סבבה. פסיכולוגיה אמנם נסמכת בין היתר על מחקרים מדעיים, אבל בפני עצמה היא לא מדע. נכון. אז מה? איך זה קשור לנושא? איך זה מצדיק נסיון למכור מין או בדסמ כ"טיפול"? איך זה מצדיק התחזות למטפלים ע"י אנשים שאין להם רשיון?

תחת כנפיך • 30 בדצמ׳ 2024

…..זה היה תגובה לזה

תחת כנפיך • 30 בדצמ׳ 2024

אני לא יודע מה באמת קרה שם.
אבל פה רואים שהיא לא מנסה להציג מצג שווא של פסיכולוגית מוסמכת.
יש לה ידע בנושא והיא לא מחרטת הכל מהראש שלה

אני לא מצדיק כל דבר שהיא עשתה. אבל אם היא ממציאה תאוריה משלה ואנשים נהנו מהטיפול/(שיחות או מה שזה לא היה) במה זה שונה מהתאוריות של וויניקוט?

וסתם עובדה מעניינת: שווה לך לקרוא על היסטריה נשית כאילו המקרה של דורה
מעניין מה דעתך עליו.

https://textologia.net/?p=29255

תחת כנפיך • 31 בדצמ׳ 2024

אני מנסה לסכם את דעתי בנושא הזה ובעזרת השם אשתדל לא לחפור יותר בנושא הזה

1. ממש כואב לי שאנשים נפגעים.
2. אני לא הייתי רוצה להיות אחראי על אנשים רק בגלל המקרים הללו.
3. עדיף ללכת לטיפול מוסמך כי הוא מבוסס הרבה יותר מחקרית. ויש לך גב
4. המינסטרים של הפסיכולגיה לא תמיד נותן מענה לכל הבעיות של האנשים. ולפעמים גם מחמיר בעיות במקום לפתור אותם
5. גם הפסיכולגיה שמינסטרמית היום התחילה כמשהו לא מבוסס בעליל.
5. לא בטוח שגילו את כל הדרכים לפתור את הבעיות הנפשיות של האנשים. ולכן ישנה אפשרות שהפריצות דרך הבאות יהיו ממה שהיום לא מינסטרים.
6. אין 100 אחוז הצלחה בשום טיפול
7. פה באתר זה מאוד מובן שהיא לא מציגה עצמה כמטפלת מוסמכת.

לכן: היא לא מתחזית.

יוצא אם ככה שאם היא המציאה תאוריה חדשה, לא בטוח שההגבלות האתיות של הפסיכולגים חלים עליה.

עכשיו,
1. לא יודע מה התאוריה שלה. אבל הרבה זמן אני חושב שצריך לרתום את המיניות כדרך לריפוי נפשי.
(עם הרבה מגבלות וכו)

2. לא יודע מה באמת קרה בכל מיני מקרים ספציפים. זה כנראה יתברר בבית משפט

3. יש אנשים שלא טובים עם כללים ומסגרות. ולכן זה נראה כאילו הם מזלזים באחר. אבל זה ממש לא ככה

teacher​(שולט) • 31 בדצמ׳ 2024

איך כשלו בני האדם אפילו ביצירת בינה מלאכותית חסרת פניות, שגם היא (או אולי הוא? הם? מזדהים כסוסני ים? ) כזו ניו אייג'ית שבא למות.
מלא טקסט שלא אומר כלום, מסקנות שלא שוות כלום, אפרפרות מתוחה ואין אשמים, אין מפסידים, כולם מקבלים מדליה.
לא במקרה הזה. פה יש נפגעים
פה, כמו בתאונה בצומת, כולם גם אשמים ויוצאים פח בסיפור הזה. אבל מישהי אחת היתה אמורה להיות המבוגר האחראי,
האנשים שהלכו אליה, זילזלו בעצמם ובמה שמגיע להם. לא חשבו שמגיע להם משהו קצת יותר רציני שיטפל בהם.
והיא, שזילזלה בהם בתמורה והציעה ממרכולתה שבצללים ולא לקחה אחריות אפילו לרגע. והיא זו שהתיימרה להיות המבוגר האחראי. אין פה ממש סימטריה.
אנשים שאשכרה עובדים בתחום וקוראים את זה רואים ישר כמה גסות וחוסר יכולת להכיל יש ב"מטפלת" הזו, כמה קוים אדומים נחצו.
ואתה אומר שהכל סבבה? אפשר להמשיך עם החיים?
ואללה. יכול אולי להיות שכאן אתה מזלזל קצת בסיטואציה?

מלישס​(סדיסטית) • 31 בדצמ׳ 2024

הוא מנסה להצדיק את ה"טיפול" שלה...
כי כנראה היא עשתה עליו רושם טוב.
זה שהיא עזרה להרבה אנשים,
לא אומר שאולי לא נפגעו כמה אנשים בדרך...
דווקא בזכות הרזומה של העבר,יותר קל לפגוע באחרים
ושוב.
לא משנה לי כמה מטפלת אלטרנטיבית ופורצת דרך היא מנסה להיות או הייתה ...
ברגע שאת אומרת למישהו להפסיק טיפול פסיכיאטרי בשביל לצרוך סמים ,
מבחינתי אין לך מצפון או בכלל ידע כלשהו בתחום הבריאות.
ולא.אף מטפל לא ימליץ על דבר כזה...
מבחינתי לעשות כזה דבר,
זה רשלנות וזלזול בחיי אדם.