שאלה...לנשים

מי מעוניינית ???

eric. d​(אחר) • 12 בספט׳ 2005

בקיצור כתבתם על זה מספיק..
מי שחושבת שיכולה לדבר על זה או לא יודע מה מוזמנת לכתוב לי הודעה פרטית ..

מיתוסית​(שולטת) • 12 בספט׳ 2005

בחברה ובכללה בפסיכולוגיה, פעמים רבות מגדירים אדם ואת הנורמליות שלו ביחס לחברה.

כלומר, נורמלי הוא ממוצע, או בטווח הקרוב שלו.

זה למה אנחנו לא נורמלים, למה הומואים הם לא נורמלים ולמה זיאופילים לא נורמלים.

לפעמים הנורמלי משתנה בהתאם לחברה (הנורמלי בקהילת בדסמ שונה לחלוטין מהנורמלי של כלל האוכלוסיה), לתקופה, לתרבות ועוד כמה פרמטרים.

שפיות לעומת זאת, לרוב היא אבסולוטית, אבל גם זה לא תמיד. הרי הכל בעיניי המתבונן: בעיניי הוא יכול להיות לא-שפוי ובעיניו אני יכולה להיות הלא- שפויה.

ואריק, נראה לי שאתה יכול להתייאש קצת בינתיים, לקהילה הזאת קשה נכון לרגע זה לקבל אובר- חריגים ואת רצונותיהם. השרשור הזה מוכיח זאת (ואת זה אני אומרת כמובן מבלי לתת לדיעה האישית שלי להשפיע).

Tame • 12 בספט׳ 2005

רפאל,

לא מדובר באנלוגיה.
הדוגמה של אדם המוגבל בשכלו היא הדוגמה הכי קרובה שאפשר לבעל חיים.

תאמר לי אתה כיצד אתה יכול להיות בטוח כל כך שבעל החיים אינו נפגע בשום דרך?

רפאל • 13 בספט׳ 2005

Tame,

מין הוא מין, ואונס הוא אונס. מגע מיני עם כלב הוא דבר אחד, ואונס של כלב הוא דבר אחר. ואתה מתעקש לטשטש את ההבדל. אונס אינו מעשה שיש עמו ספק. אין בהגדרה שלו מינוח מהסוג של "יש ספק - אין ספק". כשאדם אונס - הוא יודע טוב מאוד מה הוא עושה. זה לא נושא לפלפולים. ובדרך כלל ברור לו שהוא אונס גם בלי שנאמר "לא" בלשון תקינה. (ואינני מדבר על הצד המשפטי של הדבר, אלא על הצד האמוציונלי.)

כאשר שניים מסוגלים להתקשר באופן מיני, הרי שהם מסוגלים לתקשורת כלשהי. תקשורת שהיא למעלה מן המילה. וכמו שהדבר נכון בין איש לאשה, הוא גם נכון, במידה מסויימת, בין אדם לכלב. אני יכול ללטף כלב, ואני יכול לדעת אם המעשה ערב לו או מטריד אותו. ולמרות שאפשר להתפלפל ולטעון שהכלב מפרש את הליטוף כטרדה מינית, ושאין הוכחה נגדית, ויש ספק, ולפיכך גם אין ספק... בכל זאת, האמוציונליות הבסיסית שלי אומרת שניתן, בעקרון, לדעת מה הכלב מרגיש.

אם אדם נמשך לכלב, אני מאמין שהוא ניחן ביכולת לזהות כלב במצוקה וכלב שנהנה. הוא מסוגל להבחין בין האחד לבין האחר. הוא יודע להבחין בין כלב שמיילל, כלב שנאבק, וכלב שמבקש להימלט, לבין כלב שמתרגש מינית ומקשקש בזנב.

ואני מאמין שהמפתח לעניין הזה (ולעניינים הדומים לו) הוא אמוציונליות בסיסית, ולא התביעה לידיעה וודאית או הוכחה מדעית. אין וודאות ביחס למשמעותן של מילים. אין הוכחה מדעית ביחס לקיומן של רגשות. מילים הם כלי מגושם מאוד ביחס לרגשות. הוכחות נדרשות בבית-משפט, כלומר - בדיוק באותו המקום שבו היכול הרגשית והאמפתית מפסיקה לתפקד. והעובדה שאתה, השוטרת, ואחרים שכתבו כאן, מתעלמים ממציאותה של אותה אמוציונליות בסיסית המסוגלת להבחין בין מצבים שונים, מפחידה אותי. מפחידים אותי אנשים המסרסים את הרגש, ומבטלים את הפתרון המובן מאליו - היכולת להרגיש מצבים.

אני גם יכול להעיד על עצמי - לא הייתי רוצה להימצא בחברתו של אדם שינהג בי בדרך של "יש ספק - אין ספק". הייתי רוצה אדם שלפני הכל יהיה רגיש. לא רק בין אדם לכלב, גם בין אדם לאדם התקשורת המילולית היא מוגבלת. אבל אפשר לנצל אותה עד כמה שאפשר כדי להרגיש. לא בשביל לדעת. אלו שיודעים תמיד, ואלו שתופסים אותך במילה כאילו היה לה מעמד מוחלט, נוטים לטעות ביחס לרגש. ולי, האנשים שהסבו כאב יותר מכל, היו תמיד אנשים מהסוג הזה.

הרבה דברים הם מורכבים. אולי גם בזואופיליה ישנו תחום נרחב שהוא אפור. הרגישות נועדה להתמודד עם המורכבות ועם האפור, כלומר - להימע עד כמה שאפשר מן השלילי ולקיים את החיובי. הפסיקות הנחרצות שאתה ואחרים השמעתם, ה"לאו" המוחלט שחרצתם, הם מבע לחדלונו של הרגש. והם ביטוי לשלטונו של הטאבו. שלטונו של הדבר שהוא מוחלט, אין פשרות בעניינו, אין דיון ואין שיח.

הגישה הפטאלית שמסרסת את הרגש מביאה, בסופו של דבר, כאב רב לעולם. זה תמיד כך. אבל תמיד. היא מחזיקה בעמדה פטרונית ופרדוכסלית האומרת: אין לנו רשות להתיר מגע מיני שבין אדם לבין כלב, אבל יש לנו רשות לאסור אותו. כאילו בהיתר טמון פוטנציאל הרסני, אבל האיסור הוא ניטראלי, ולעולם אינו מסב כאב. או שזהו כאב מינורי וזניח. בשם היפותיזה של אונס מופרך היא מרשה לעצמה להשמיד צורה של מיניות. הגישה הזו אדישה מאוד לעובדה שמיניות, בראש ובראשונה, אינה רק פוטנציאל של אונס, אלא תשוקה עמוקה המבקשת להתממש. והמניעה ממיניות כלשהי להתממש היא אכזרית מאוד. לא תמיד היא צבעונית כמו אונס, אבל היא אכזרית מאוד.


דוגמה טובה. דוגמה טובה לפטרוניות. לדרך שבה לוקחים פרטים שבחברה, ובשמו של איזשהו טאבו עושים להם ד-סקסואליזציה. ולא רק שחיים חברתיים רגילים נשללים מן האוכלוסיה הזו, גם מן המעגל המיני מוציאים אותם. עושים אותם לאובייקט אסור. לכל היותר מרשים להם פעילות מינית שבינם לבין עצמם, וזאת לאחר שמנעו מהם אפשרות של התרבות. ממש כאילו היו מין אחר. וכל זה בשמו של איזשהו טיעון מופרך - שחסרה להם אינטליגנציה. ושכאילו שאינטליגנציה היא תנאי למיניות, ובהעדרה הזכות להתממשות מינית נשללת מאדם. ולטיעון הזה גם מוסיפים טיעון פטרוני ומניפולטיבי: הדאגה לשלומם. --- אסור לגעת בהם, כי איננו יודעים מה טוב להם. אבל מותר לאסור את המגע, כי אנחנו יודעים מה טוב להם. איננו רשאים לומר "הן" בשמם, אבל אנחנו רשאים לומר "לאו" בשמם.

מלכה כחולה, לא רק השרשור

לבנה​(נשלטת) • 13 בספט׳ 2005

מוכיח זאת, אלא גם ההודעה שלו, ממש מעליך, שמראה שאף לא אחת יצרה איתו קשר, אפילו לא רק לשם שיחה.
כנראה שממש אין פתיחות לנושא.

סליחה ??????????

הנמרונת • 13 בספט׳ 2005

עם תגובות כמו של רובכם כאן ...
קצת מפחיד להגיב בצורה חיובית לנושא .
אז לא פלא שהוא לא קיבל כאן תגובות חיוביות

אנשים ! על טעם וריח .... בלה בלה בלה

דיי לקטול !

עדיף לא לומר מילה , מאשר לומר מילה רעה !
(לפחות בעיניי)

כל אחד שיעשה מה שטוב לו בלי לפגוע בנפש חיה או בכלל בחיה

NEEEEEEEEEEEEEEEEEEXT !

איש באמונתו יחיה.

אליאס​(אחרת) • 13 בספט׳ 2005

יש משהו מקומם בתגובות בשרשור הנוכחי. הגיע אדם, חשף את הפנטזיה הכמוסה ביותר שלו, במקום היחיד שראה כהגיוני לחשיפה זו - וכל שקבל היה ארס, רוע, נסיון לאשפוז כפוי וכל מיני רעות חולות. מקומם אף יותר, שכרגע מעיק עליי לחשוב שהמקום הזה, שראיתי בו בית לכל אדם שאינו מתנהל על פי הנורמה המקובלת (להלן וניל) - יחוש בחברת אנשים הנחשבים כלפי חוץ ל"חריגים" כאחד מהחבר'ה, לא תופעה בלתי נתפשת על הדעת.

מיותר לציין שהתגובות המתנגדות מלאות בצדקנות והתחסדות שמזה זמן רב לא קראתי כדוגמתן בכלוב. המשולש "הקדוש" שפוי-בטוח-בהסכמה מקומו בסיסמא בלבד. מה שנראה שפוי לאחדים, נתפס כבלתי ראוי בעיניי ולהפך, כנ"ל לגבי בטוח. אין ססטוס-קוו על השניים הנ"ל. החלק הבעייתי לכאורה קיים בהסכמה, אבל בדיוק שם הוא מסתיים - בלכאורה בעיה.

אני מאמינה אדוקה בחופש הביטוי, חופש הפנטזיה והחרות להוציאה לפועל. זכותו של כל אדם לבטא במלים שאט-נפש, תיעוב ואף סלידה מכל דבר שאינו לרוחו, אך אם נניח לרגע את החינוך הפסבדו-נורמטיבי ונשב עם עצמנו לחשבון נפש, נבין שאנחנו לא שונים מאריק. אני לא מכירה הרבה אנשים מחוץ לקהילה שיקבלו בזרועות פתוחות סאדיסטית מובהקת כמותי (ואני מכירה כמה בקהילה שמזועזעים מהגישה שלי לבדס"מ) או אדון שפתח לעצמו הרמון עם שלוש שפחות קבועות ודוגל בחינוך, ענישה ופוליגמיה. מותר רגע קט לצאת מהפוזה של "זה דוחה וזה מבעית" ולהביט בראי: מחוץ לקהילה הפנטזיונרית הזאת - כולנו ללא יוצא מן הכלל - סוטים ש"צריך לאשפז אותם-לסמם אותם-להרדים אותם-להוקיע אותם מהחברה-לבעוט להם בתחת-ובעיקר אסור שיהיו להם ילדים, מסכנים הילדים שיצאו למופרעים הללו".

תהנו ותתרווחו (מוקדש לך אריק) http://www.heberotic.co.il/st1/yahoo02.html

Re: איש באמונתו יחיה.

eric. d​(אחר) • 16 בספט׳ 2005

תודה אליאס....

Re: נו אז???

תחת השמש​(נשלט) • 16 בספט׳ 2005

אריק כתב:

מה הוחלט בסוף ??
נורמלי או לא ???

_________________________-
הכלב נורמלי- אתה לא!!!!
עכשיו המדענים עובדים על הכדורים שאולי ירגיעו אותך....

"תחת השמש"

שוטרת* • 16 בספט׳ 2005

גועל נפש. כל מי שנותן לזה יד ולו רק בהסכמה ולא בביצוע - חוטא וצריך להענש.
זוועה!