עינבר |
לפני 18 שנים •
15 בינו׳ 2006
מההתחלה
לפני 18 שנים •
15 בינו׳ 2006
עינבר • 15 בינו׳ 2006
1. הציות לחוק:
הוא הבסיס לסדר חברתי. במדינה דמוקרטית, העם קובע את החוקים באמצעות נציגיו בכנסת. שאני אומרת סדר חברתי, אני מתכוונת לאמנה של חיים משותפים. ישמספר עקרונות שמנחים חקיקה, לאפשר חיים משותפים, בלי פגיעה הדדית, לבטא ערכים חברתיים משותפים, לקבוע הסדרים טכניים לחיים משותפים ועוד. 2. אי ציות לחוק: המשמעות היא להגיד אני לא מקבל את החיים במסגרת אמנה חברתית, אני עושה דין לעצמי. יש הרבה סיבות שאנשים לא מצייתים לחוק. בדרך כלל העוני שמוביל לאי ציות הוא שילוב של מחסור אמיתי, עם תחושה של חוסר שייכות חברתית. אני לא שייך לחברה, (אני מתחתיה) ועל כן אינני מחוייב לחוקיה. אנשים שמעודדים עישון גראס באונ' ת"א, כמו חלק מפושעי צווארון לבן, רואים את עצמם מעל החברה. הם מאמינים, שיש להם איזה נעלות, שמאפשרת אותם לא לציית לחוק. קראתי את התפיסה הזאת כאן, במשך שנים חטאתי בה בעצמי, עד שהגיע יום המבחן שלי. הסיבות שנותנים לאי ציות לחוק, לתפיסת עולמי, לרוב אינן מצדיקות את הפעולה. מי שאינו מציית לחוק מטעמי מצפון, צריך לשאול את עצמו גם לגבי המחיר האישי וגם לגבי המחיר של פגיעה בסדר החברתי שהוא משלם. אני הגעתי ביני לביני להבנה שרק מקרים קיצוניים של סכנה לחיי אדם או לזכויות שקשורות לעצם החיים הדמוקרטיים, מצדיקות פעולה קיצונית כמו אי ציות לחוק שמשעותה הערכית היא התעמתות אלימה עם החברה. להגיד החוק לא מתאים לי, כי הוא מטומטם, לא הוגן ועל כן אני לא מציית לו, מגוחך ויומרני בעיני. אין להסיק מדבריי, אלא שאני מעודדת מבט ביקורתי על החוק הקיים, ופעולות לשינויו, מתוך ההכרה שיש משמעות לחוק החדש ויצייתו לו. 3. חקיקה ב BDSM , יש לי הרבה מה לאמר, אני אכתוב על זה בהמשך... בוקר טוב ותודה ליוספוס על השרשורים החדשים |
|