מיתוסית(שולטת) |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
מיתוסית(שולטת) • 26 בספט׳ 2008
מורטישה-
"אבל מצד שני, יש בחינת גבולות מחשבתית ושעשוע ויש אובססיה ואובדן שליטה עצמי בתוך התודעה אדם שכל חייו הם אוננות על תמונות של ילדים קטנים ערומים הוא פוטנציאלית מסוכן לחברה וגם אני אומרת כאן משהו שהוא פוטנציאלי מסוכן אבל בכל זאת... " בדיוק לזה התכוונתי. חבל שלא השתמשתי עד עכשיו במילה "פוטנציאל", אולי זה היה עוזר להעביר טוב יותר את הכוונה שלי. "נכון שמגיע עונש אבל אל תשכח שעונש מגיע אחרי שכבר נגבה קורבן וזה החלק המסוכן...." גם אני מסכימה. הרבה פעמים אנחנו מתחרטים שלא עשינו כלום כי "הכתובת הייתה על הקיר". לפעמים כבר מאוחר מידי. בנאדם "רק" מדבר, "רק" חושב על זה או מתכנן את זה, ובסוף הוא עושה את זה. כמו אותו נער פיני שהלך וריסס אנשים בבית ספר שלו עם רובה והוא כתב שמגיל 16 הוא כבר חושב לרצוח אנשים כי הוא שונא את המין האנושי. אלה רק מחשבות והן היו אצלו בראש במשך שנים, אבל האם הן היו "רק" מחשבות?.. האם אתם לא חושבים שאם אדם חושב על משהו שיודע שיפגע בו או באחרים אם הוא עלול לעשות את זה בלי לשלוט בזה, ומשדר מצוקה או הולך באופן אקטיבי לבקש עזרה עשוי לחסוך הרבה סבל וכאב לאחרים? האם לא רוב רוצח סדרתי מתחיל ב"רק" לפגוע בחתולים או להתעמר בילדים אחרים כשהיה קטן? האם לא קורה שעבריינים גדולים התחילו "רק" בלסחוב סוכרייה במכולת? האם כל מי שסחב סוכרייה במכולת ישדוד בנק? לא. אבל רוב הסיכויים שמי שעשה פשעים גדולים ומתוכננים, התחיל בעבר כפושע קטן. דברים לא צצים סתם. כמו שאנשים שיש להם מחלות או הפרעות נפשיות, לא הייתה להם ילדות נורמלית ובריאה ומלאה באהבה. סתם ככה לא מגיעים למקומות הלא נורמלים האלה (במובן של שכיח, כמו שאמרתי בעבר). "ולי אישית כסוטת פילוסופיה של הלשון יש בעיה כללית עם השימוש במילה אונס בהשאלה למשחק תפקידים מוסכם בין גבר ואישה. " כן, גם לי. אולי מה שחורה לי כל כך זה להשתמש במילה הקשה הזאת כל כך על משחק תפקידים פשוט, שאולי ברוב המקרים הוא באמת בטיזינג ובטוח והכל. בדיוק כמו שחורה לי לשמוע אנשים משתמשים במילה "שואה" על כל דבר כמו: "היה לי מבחן שואה ויש לי מרצה נאצי". "ואף עונש בעולם לא יציל את הילדים של אמא טאליבן {סתם בשביל החרוז... היא עשתה את זה בכוונה טובה ואהבה גדולה.... המממ... המממ....}" וגם זה קלע בול מבחינתי, כי לא סתם אומרים שלפעמים הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. אם המבחן היחיד שלנו הוא התוצאה, אז גם תוצאה רעה שנעשתה בכוונה טובה לא צריכה לגרור אחריה עונש? |
|
Morticia |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
Morticia • 26 בספט׳ 2008
כחולית כתב/ה: *לדעתי* יש הבדל בין זה שרוצה לפגוע באחר לבין זה שרוצה שיפגעו בו, כמו שיש הבדל בין זה שרוצה להתאבד לבין זה שרוצה לרצוח, למרות שהתוצאה- מוות- היא זהה.
כאן אמרת הכל וזו השאלה באמת ... אז יש מי שרוצה שישפילו אותו ויכאיבו לו ויבזו אותו ויעשו לו .... אבל מיהם שרוצים לעשות כל זאת לאחרים? תשובות יש לרוב ומהי אמת בכלל? עד כמה עלינו להיות שיפוטיים? לגיטימי להיות סקרנים ולהעלות דיונים {לעניות דעתי} חואן, חופשי הזכרת לי את "דו"ח מיוחד" של ספילברג, עם טום קרוז, ראית? מוסר זה תחום בהחלט מרתק בקרב החברה האנושית ונדמה שזו בדרך הנכונה לכל הסרטים ההוליוודיים הגדולים... http://de.youtube.com/watch?v=I8qINbzsmDY&feature=related |
|
נוריתE |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
נוריתE • 26 בספט׳ 2008
את שואלת על אונס על פנטסיות אונס והאם האם האם
ואז את דוחפת את הפראפיליות ואת הפדופיליה ואת הדיכאון ועושה מזה סלט שלם בתכלס אם את רוצה לדעת אם מחשבות אובססיביות על אונס מביאות לכלל מעשה אני בטוחה שיש המון מחקרים רפואיים בנושא ואולי אפילו סוציולוגיים או מחקרי התנהגות כלשהם או של חוקרי מישטרה גם את באה לכא דווקא,ן לפורום שליטה גברית ומעלה כזה נושא שואלת אותנו הלא מומחים לשענתו ואנחנו עונים כמיטב יכולתנו ואת ממשיכה לחרוש כאילו דווקא מכולם אנחנו השולטים ונישלטות ושולטות/נישלטים גם מסוגלים למצא את התשובות שאת מחפשת וכמיספר העונים כן מספר התושובות כשהקונסנזוס כאן כמו בקהילה בכללה הוא שאונס זה דבר שלילי שראוי לעונש חמור. וכן ישנה סבירות שמי שמפנטז וחולם גם ילך ויבצע. ובכן אנחנו כניראה לא נימצא לך את התשובותשאת מחפשת כי לכל אחד יש לך מה להגיד את רוצה שכל אחד שמפנטז יהיה אנס סידרתי מסוכן? גם אם הוא בבידיסמ את רוצה להראות שכל מי שמפנטזת היא קצת לא בסדר במוח? מה? שגם בבידיסמ אסור לפנטז ולהגשים פנטסיות אונס?כי בעולם האמיתי זה רע? מה? הנה הכל על אונס http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=68&a=68990&c=6119&sc=0&ssc=0 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94 http://www.reader.co.il/article/14596/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9F-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%96%D7%A8-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%94 קיצור אם את תחליטי גם שהשמיים אדומים ותשאלי אותנו למה??????????? בחיים לא נצליח לשכנע אותך שבעצם, הם כחולים וגם אם נפרט את הסיבות לזה את לא תשתכנעי כי כבר היחלטת שהם אדומים כשתחליטי מה בדיוק את רוצה להבין או להוכיח ותתמרכזי קצת אולי אשר יהיה לנסות לתת לך תשובות כחולית כתב/ה: נורית-
-אם אני מבלבלת מישהו עם המושגים שלי, הוא מוזמן לשאול ואני אענה בכיף. -ה-DSM לא מושפע מחוקים, כלומר הוא לא יקבע אם הפרעה מסויימת היא כזאת רק כי היא גורמת לעבירה על החוק. רוב ההפרעות לא עוברות על החוק וגם אם כן, אז לא בגלל זה הן מוגדרות כהפרעות. אמת הדבר שהDSM מאוד תלוי תרבות, זמן ואף פוליטיקה (למרבה הצער). -כמו שציינתי בשירשור שפתחו בכלוב (לא קשור או בדסמיה נראה לי) על ההרצאה בנושא פאראפיליות- זה לא אמור לשנות לנו בכלל שסדיזם ומזוכיזם רשומים כפאראפיליות/סטיות מין בלשון העם (ואני משתמשת במונח הזה לא כי אני אוהבת אותו, אלא כי זה המונח לאותה הפרעה), כי רובינו בכלל לא עונים על הקריטריונים שהעיקרי בינהם זה שהפאראפיליה גורמת למצוקה שלנו או של האחר (כמו במקרה של פדופיל או סדיסט). -לא טענתי מעולם שאנס הוא בעל מופרעות, אפילו ציינתי שיש כאלה שאנסו באופן חד פעמי ולא מתוך מרכיב אישיותי. גם מגלה עריות לא רשום בDSM, ואם את שואלת אותי אז חבל, כי לעניות דעתי אדם שפוגע בקרוב משפחה שלו כמו הורה כלפי ילד, הוא לא בדיוק בנאדם בריא בנפשו ובטוח הרבה יותר חולה מפטישיסט, לדוגמה. אנסים לא מוגדרים כסוציומטים ולא כפסיכופטים בשום מקום בספרות הפסיכיאטרית. יש אנסים שהם פסיכופטים/סוציופטים/ (אגב, לא כתוב פסיכופט או סוציופט בDSM, הם שייכים להפרעת אישיות אנטי סוציאלית)בעלי הפרעות אישיות, אבל יש גם אנסים שהם בריאים מבחינה פסיכיאטרית. זה שאדם אונס או רוצח עוד לא אומר שהוא לא שפוי או חולה נפש. -אדם בדיכאון בד"כ לא פוגע באחרים. הוא בד"כ מסוכן רק לעצמו. -ההשוואה לאדם בדיכאון קליני היא לא בגלל שההפרעה (לכאורה) דומה אלא רק כדי להראות שיש הפרעות פסיכיאטריות שיש להן סימפטומים גם פיזיים וגם קוגניטיביים. באותה מידה יכולתי לבחור סכיזופרן או בעל אישיות אנטי סוציאלית או הפרעה פוסט טראומטית. -"אם החוק יתיר להגדיר אותם כבעלי הפרעה נפשית מוכרת,הרי שהם יהיו פטורים,על פי חוק מאחריות על מעשייהם ואי לכך לא יענשו בכלל או יוכנסו למוסד סגור עד ש"ירפאו" אותם" לא!!! זו טעות נפוצה למי שלא מבין במשפטים. ישנם אנשים רבים, ואפילו בשכיחות גבוהה, שהורשעו בגין עבירות שביצעו ושיש להם הפרעות אישיות ואפילו הוכח שבגין אותה הפרעה ביצעו את הפשע- הם עדיין ברי אחריות פלילית!!!! החוק מגדיר באופן מאוד מאוד ספציפי בגין איזה מחלות נפש אפשר לקבל פטור מאחריות פלילית ואפשר לומר שרק סכיזופרניה ומחלות נפשיות דומות שבהן האדם לא יודע להבחין בין טוב לרע או לא יכול לשלוט במעשיו או שבוחן המציאות שלו לקוי, עומדות בקריטריונים האלה!!! הפרעה נפשית ועבר של התעללות וכו' (שעבריינים אוהבים להשתמש בזה) יכולים לתת הקלות בעונש, אבל לא למלט מעונש!!! אחוז הפסיכופטים ובעלי הפרעות אישיות אנטי סוציאליות בכלא הוא גבוה באופן משמעותי מהשכיחות באוכלוסיה, והם יכולים לבצע את הפשעים החמורים והמחרידים ביותר- אך הם יעמדו לדין, פשוט בגלל שהם תיכננו, שלטו במעשיהם ובחרו בהם מתוך מודעות מלאה. -אם אדם רק מספר על פנטזיות, המטפל שלו לא יסגיר אותו. יחד עם זאת, אם למטפל יש חשש שהמטופל שלו עומד לבצע פשע או שביצע פשע או שמעורב בעניין קטין שמתקיימת פגיעה כלפיו- חל עליו חוק חובת דיווח. המטפל צריך לדעת ולאבחן כמה כוונותיו של אותו אדם רציניות. -נכון, מאשפזים אדם רק אם הוא מסוכן לעצמו (ובתנאי שבוחן המציאות שלו לקוי. אם אני רוצה להתאבד ואני שפויה ובוחן המציאות שלי תקין, איש לא יוכל לאשפז אותי בכפייה) או לסביבה ורק באופן מיידי. גם חולי נפש מוכרים אי אפשר לאשפז בכפייה. החוקים מאוד נוקשים ומצריכים ועדות שונות והארכות כל כמה זמן וכו'.... -פאראפיליה היא לא הפרעה נפשית ולא דיסאורדר!!!! היא פאראפיליה. -גם לדעתי יכול להיות שאם שולט ממשיך למרות שהנשלט ביקש להפסיק, יכול להיות שהוא תפס טרמפ על הבדסמ, אבל גם יכול להיות שהוא סתם לא שלט בעצמו בלהט הרגע או לא הבין נכון וכו' -לא כל פושע מין הוא סוטה מין ולא כל סוטה מין הוא פושע מין. אנס הוא פושע מין, אבל לא סוטה מין. סרסור הוא סוג של פושע מין, אבל לא סוטה מין ובמקומות מסויימים גם זונות ולקוחות. פטישיסט ומזוכיסט הם סוטי מין אבל לא עברייני מין. כמו שאמרתי, פדופיל הוא לא תמיד מסוכן לסביבה כי הרבה פעמים הם מסתפקים בפנטזיות או בצפייה בסרטים (שזה פגיעה שניונית ולא ראשונית), והוא עדיין פדופיל. חוצמזה שאי אפשר להכריח פדופיל לקחת טיפול פסיכולוגי או תרופתי. שני המשפטים האחרונים נכונים, למעט המשפט: "כאשר התנהגות זו נוגעת לילדים או למתבגרים בטרם הגיעו לגיל כשירות משפטית", בגלל שמבחינת החוק עד גיל 14 אסור לקיים יחסים עם ילד גם לא בהסכמה, ומעל גיל 12 זה כבר נחשב מתבגר, אבל מבחינה פסיכאטרית פדופיל הוא מי שנמשך לילדים שטרם התפתחו מתחת לגיל 12 (למרות שעם ההתפתחות המוקדמת של היום...). |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
זאלופון(שולט) • 26 בספט׳ 2008
כחולית, את מניחה הנחות לא מבוססות שאת מקבלת כאקסיומות, ומכאן נוצרת בעייתיות מסוימת במסקנות שלך.
למשל "המחשבות משפיעות על המעשים, אבל המעשים פחות משפיעים על המחשבות". ראשית, את ודאי יודעת שיש תיאוריות די מכובדות שמייחסות השפעה ניכרת של מעשים על מחשבות (מי אמר דיסוננס קוגניטיבי ולא קיבל?). אבל מעבר לכך, הקשר הסיבתי בין מחשבות למעשים הוא לא יותר מאשר מחשבה בפני עצמו, היסק ותו לא. אם חשבנו על אכילת עוגת שוקולד, ורגע אחרי זה אנחנו מוצאים את עצמנו אוכלים עוגת שוקולד, נסיק שבגלל שחשבנו לאכול עוגת שוקולד הלכנו ועשינו זאת. אבל אנחנו לא באמת יודעים מה קורה אצלנו בקופסה. העובדה ששני דברים קורים בסמיכות זה לזה לעתים קרובות אינה אומרת שאחד מהם גורם לאחר. יכול להיות, למשל, שאותו "דבר" שיצר את המחשבה יוצר גם את ההתנהגות, והקשר בין מחשבה להתנהגות הוא נסיבתי בלבד. או למשל: "גבר אמור להמשך לאשה... האם אני פוסלת בזאת הומוסקסואליות? לא. למה? אומנם הם לא יכולים להביא ילדים לעולם, שזו תכלית קיומנו בעולם כאורגניזמים". מי קבע שתכלית קיומנו כאורגניזמים היא הבאת ילדים לעולם? בהחלט לגיטימי להניח שמה שמנחה את פעולותינו הוא הרצון של הגן להעביר עצמו הלאה, אבל מכאן ועד לקבוע עובדתית שזוהי תכלית הקיום המרחק רב. בתור התחלה, מי בכלל אמר שיש תכלית לקיום? תעשיית ניו-אייג' אדירה מבוססת בדיוק על כך שאף אחד לא יודע מאיזו סיבה, אם קיימת בכלל, אנחנו כאן ומה אנחנו אמורים לעשות עכשיו שהגענו. לשאלתך "האם חשיבה על אונס יכולה להוביל לאונס שזה דבר שהוא רע בעיניי": תלוי לאיזו חשיבה את מתכוונת. יש הבדל בין מי שחושב שאונס זה מחרמן רצח ונהנה לצפות בסרטונים של נשים נאנסות, אבל מבין שזה לא מוסרי לממש את הפנטזיה הזו ואין לו מחשבות ריאליסטיות על ביצוע, לבין מי שחושב שזה מחרמן בפנטזיה, אבל שגם יכול להיות מקסים לעשות את זה במציאות, והוא טווה לעצמו תרחישי אונס ספציפיים ומפורטים שאינם בגדר פנטזיה גרידא אלא בגדר תכנון אופציונלי. במילים אחרות, לא הפנטזיה היא שעושה את ההבדל לדעתי, אלא היחס של המפנטז אל הפנטזיה שלו. |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
מיתוסית(שולטת) • 26 בספט׳ 2008
huan כתב/ה: ציטוט: במובן מסויים מחשבות יוצרות מציאות: אני חושבת על אוכל כי אני רעבה->אני הולכת לאכול. אני חרמנית ובא לי סשן->אני אבקש מהחבר שלי לעשות את זה. אני חושבת על זה שאני לא רוצה שהכלב שלי ישתין בבית->אני מוציאה אותו לטיול. אני חושבת שלא טוב לי בעבודה->אני מבקשת להתפטר או מדברת על זה עם הבוס. לרוב המעשים אני חושבת שיש מחשבות שקודמות אליהם, אין הרבה פעמים שאנחנו עושים פעולה כלשהי בלי לחשוב עליה בכלל לפני כן, אלא אם כן היא דורשת תגובה מהירה.
פה את כבר נכנסת לתאוריות של קבלת החלטות, תחום שנעשה בו מחקר אמפירי מסויים. אני רחוק מלהיות מומחה כלשהו בתחום זה אך עם זאת במקום השערות ספקולטיביות אני מציע לך לקרוא את החומר הרלוונטי לגבי למה - הדוגמאות שהבאת הן פשטניות להחריד ואינן משקפות כלל ועיקר את הסיטואציה, אני משער שאת עצמך הצגת אותם על דרך הקיצוניות. את תתפלאי עד כמה קטנה מנת המחשבה מאחורי הרוב המוחלט של החלטות אילו. מילת המפתח בכל הדברים שכתבת היא בסופו של דבר שאותן פנטזיות ומחשבות אינן עומדות בפני עצמן והאדם שחושב אותם סבבה איתם אלה ההפך - מדובר במחשבות המטרידות את האדם המדובר ומפריעות לו. תוכן המחשבות הללו איננו משנה כלל ועיקר, המחשבות יכולות להיות "שליליות" בדמות פנטזיות אונס מפורטות, פנטזיות על גלידה או פנטזיות מגלומניות - אלה רק ההשפעה השלילית של פנטזיות אילו על האדם. אמרת שיתכן ומבנה האישיות והפנטזיות של האדם יכולים להוביל למעשים בפועל. הדבר אכן יתכן אך ללא כלי כלשהו שיוכל לחזות בדיוק סביר את הסיבתיות עצם הטיעון איננו תקף שכן זהירות יתרה מזיקה באותה מידה, עם לא יותר, כמו חוסר זהירות ויותר מכך - ללא קיומו של כלי מהסג שציינתי ניתן גם לטעון שאנשים ללא פנטזיות אילו הם המועדים לפורעות בשל אלף ואחד גורמים ולכן ככל שהפנטזיה "סוטה" יותר כך האדם פחות מסוכן לעצמו ולחברה. ברור שהבאתי דוגמאות פשטניות מהחיים כדי לחדד. גם למשל עמדות, רעיונות, דיעות וכו' הן מחשבות, אבל הן מחשבות מגובשות שבאו לאחר חשיבה ממושכת. נכון שהתכוונתי לכך שהמחשבות לא מופרדות מהאדם, יחד עם זאת לא התכוונתי רק למחשבות שהן מפריעות לאדם מעצם חזרתן או זה שהן כפייתיות וכו', אלא גם התוכן שלהן. ישנם מקרים שהתוכן לא מפריע לאותו אדם דווקא בגלל שהוא חושב שזה נורמלי. למשל אותה פנטזיית אונס יכולה להופיע אצל אדם שמבחינה אישיותית מסוגל ואולי רוצה לאנוס והוא לא יחשוב שזה רע לאנוס (או שהוא יודע את זה ולא אכפת לו) ויכולה להופיע אצל אדם מוסרי שבמובן מסויים מפריע לו שהוא חושב על זה. אני חושבת שגם הרבה אנשים בבדסמ נתקלים בדואליות הזו שמצד אחד יש להם חשק או דחף לסשנים ומצד שני הם חושבים שאולי זה לא בסדר לרצות להכאיב ולהשפיל או שיכאיבו וישפילו אותם (אני די בטוחה שכולנו עברנו את זה בשלב כלשהו ויש כאלה שבטח עדיין נמצאים שם). לגבי חיזוי הסיבתיות אני מסכימה ואני חושבת שהיה מעניין לו היו עושים מחקר כזה. לא ידוע לי אם כן או לא ולכן אני שואלת לדעתם של אנשים. אני לא מסתכלת על זה כמדגם מייצג וכו' אני כן מסכימה על הצד השני של המטבע שהבאת, שיכול להיות שאצל אנשים נורמלים ונורמטיבים משחקי התפקידים והפנטזיות החריגות הן דווקא סוג של סובלימציה לדחפים תוקפניים אלימים יותר, שהפנטזיות האלה מספיקות להם והם לא יחושו צורך לבצע אותן, לעומת אנשים שכל כך ידחיקו את זה עד שזה עשוי להתפרץ. |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
מיתוסית(שולטת) • 26 בספט׳ 2008
נורית, הדוגמאות של הפאראפיליה והדיכאון זה רק דוגמאות להבעת רעיון מסויים.
אין להן שום קשר לנושא האונס. אני גם לא אומרת שלהגשים פנטזיית אונס כל עוד שני הצדדים מסכימים ורוצים ונוקטים באמצעי בטיחות הוא לא בסדר. אני מדברת על פנטזיות שעשויות להוביל לאונס אמיתי. פתחתי את השרשור לא כי יש לי את התשובה, אלא כי אני מחפשת תשובה והתשובות של האנשים פה מעניינות אותי ואני משיבה להם וכך מתפתח דיון. זה לא שאלה- תשובה, זה דיון. לא קבעתי פה חלק גדול מהדברים, אלא הבעתי עמדות ודיעות וכן, גם הבאתי ידע שרלוונטי לנושא. ברור שאני אל אקבל כל דבר שכל אחד אומר, אנחנו אנשים שונים עם דיעות שונות. גם את תשאלי שאלה ותקבלי את כל התשובות שאנשים יתנו לך, כולל המנוגדות לדעתך או לדעותיהם אחד של השני? אבל לפעמים תשובות מסויימות של אנשים מסויימים גורמים לך לחשוב על הדיעה שלך ולתהות האם היא נכונה ורלבנטית עדיין או שיש צורך בלשנות אותה, כך שיווצר תהליך למידה. "את רוצה שכל אחד שמפנטז יהיה אנס סידרתי מסוכן? גם אם הוא בבידיסמ את רוצה להראות שכל מי שמפנטזת היא קצת לא בסדר במוח? " שוב את מכלילה ואני לאורך כל הדרך לא הכללתי. אני דווקא מחפשת *הבדלים* בין סוגים שונים של אנשים שמפנטזים על זה, כי אני מניחה שלא כל מי שמפנטז על זה ולא משנה מאיזה צד, זהה במניעים שלו וכו' |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
מיתוסית(שולטת) • 26 בספט׳ 2008
זאלופון כתב/ה: כחולית, את מניחה הנחות לא מבוססות שאת מקבלת כאקסיומות, ומכאן נוצרת בעייתיות מסוימת במסקנות שלך.
למשל "המחשבות משפיעות על המעשים, אבל המעשים פחות משפיעים על המחשבות". ראשית, את ודאי יודעת שיש תיאוריות די מכובדות שמייחסות השפעה ניכרת של מעשים על מחשבות (מי אמר דיסוננס קוגניטיבי ולא קיבל?). דיסוננס קוגניטיבי הוא דווקא לא תמיד דוגמה טובה- בד"כ מדובר בקונפליקט בין דיעות שונות ולא בין התנהגות לעמדה. אם יש קונפליקט בין התנהגות לעמדה, זה בגלל שאותה התנהגות היא נגזרת ישירה של עמדה מסויימת. אני בטוחה שיש מצבים שאני עושה משהו ורק אז חושבת, אבל זה לא קורה יותר מידי. אבל מעבר לכך, הקשר הסיבתי בין מחשבות למעשים הוא לא יותר מאשר מחשבה בפני עצמו, היסק ותו לא. אם חשבנו על אכילת עוגת שוקולד, ורגע אחרי זה אנחנו מוצאים את עצמנו אוכלים עוגת שוקולד, נסיק שבגלל שחשבנו לאכול עוגת שוקולד הלכנו ועשינו זאת. אבל אנחנו לא באמת יודעים מה קורה אצלנו בקופסה. העובדה ששני דברים קורים בסמיכות זה לזה לעתים קרובות אינה אומרת שאחד מהם גורם לאחר. יכול להיות, למשל, שאותו "דבר" שיצר את המחשבה יוצר גם את ההתנהגות, והקשר בין מחשבה להתנהגות הוא נסיבתי בלבד. לא מדוייק. זה לא "העובדה ששני דברים מתרחשים בסמיכות אחד לשני", אלא שני דברים שקורים אחד *אחרי* השני. באותה מידה אתה יכול להטיל ספק בכל עובדה שאנחנו יודעים על קיומה ועל קיום הסיבתיות בכלל- אם אני דופקת על השולחן עם היד ואני שומעת צליל של דפיקה על השולחן, אולי זה לא בגלל דפיקת היד שלי על השולחן אלא בגלל משהו אחר שגרם במקרה לצליל הזה להישמע, גם אם זה נשמע בכל אחת מהפעמים שעשיתי זאת, כי אולי מתוך אינספור מקרים שאעשה את זה, תהיה פעם אחת שזה לא יקרה ואז אין באמת סיבתיות אלא מיקריות. אני לא מקבלת את הרעיון הפילוסופי הזה שמוכר לי, ואני מוכנה לקבל גורם שלישי שאולי משפיע על השניים רק אם יש לי מידע לגביו. כל עוד אין לך הוכחה ישירה או עקיפה לאפשרות ממשית של קיום גורם שלישי, מבחינתי הוא לא רלבנטי. או למשל: "גבר אמור להמשך לאשה... האם אני פוסלת בזאת הומוסקסואליות? לא. למה? אומנם הם לא יכולים להביא ילדים לעולם, שזו תכלית קיומנו בעולם כאורגניזמים". מי קבע שתכלית קיומנו כאורגניזמים היא הבאת ילדים לעולם? בהחלט לגיטימי להניח שמה שמנחה את פעולותינו הוא הרצון של הגן להעביר עצמו הלאה, אבל מכאן ועד לקבוע עובדתית שזוהי תכלית הקיום המרחק רב. בתור התחלה, מי בכלל אמר שיש תכלית לקיום? תעשיית ניו-אייג' אדירה מבוססת בדיוק על כך שאף אחד לא יודע מאיזו סיבה, אם קיימת בכלל, אנחנו כאן ומה אנחנו אמורים לעשות עכשיו שהגענו. ובכן, אני מסיקה שאם אני יצור חי שנולד ומת ובאמצע אני מביאה לעולם צאצאים כדי שימשיכו את הגן שלי וכך עושה כל יצור חי על פני כדור הארץ, ברמה כזאת שיצר ההורות גדול עד כדי כך שהורים מקריבים את חייהם על מנת שצאציהם ישרדו, כנראה שיש פה כוח גדול מאוד שמנווט אותנו לכיוון הזה. יכול להיות שיש תכלית מסויימת, בין השאר לבני האדם שהם מורכבים יותר, אבל זו תהיה כנראה תכלית נוספת או משנית, לדעתי כמו "הגשמה עצמית" וכו'. על פי פירמידת הצרכים הצרכים ההישרדותיים והקיומיים נמצאים בתחתית ועליהם נבנים כל השאר. לשאלתך "האם חשיבה על אונס יכולה להוביל לאונס שזה דבר שהוא רע בעיניי": תלוי לאיזו חשיבה את מתכוונת. יש הבדל בין מי שחושב שאונס זה מחרמן רצח ונהנה לצפות בסרטונים של נשים נאנסות, אבל מבין שזה לא מוסרי לממש את הפנטזיה הזו ואין לו מחשבות ריאליסטיות על ביצוע, לבין מי שחושב שזה מחרמן בפנטזיה, אבל שגם יכול להיות מקסים לעשות את זה במציאות, והוא טווה לעצמו תרחישי אונס ספציפיים ומפורטים שאינם בגדר פנטזיה גרידא אלא בגדר תכנון אופציונלי. במילים אחרות, לא הפנטזיה היא שעושה את ההבדל לדעתי, אלא היחס של המפנטז אל הפנטזיה שלו. נכון וזה גם מה שאני אמרתי. רק שיש פה אנשים שמכלילים את כל פנטזיות האונס ואומרים שלא משנה תוכנן או הכוונה מאחוריהן, כל עוד הם לא ביצעו את מה שהם חשבו עליו. |
|
BAHNG(שולט){כלבלבית - } |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
BAHNG(שולט){כלבלבית - } • 26 בספט׳ 2008
אני מגנה מוקיע וסולד מאנסים וכל אלה שמחללים כבודו של אדם וחושב שלהם מגיע העונש הגרוע מכל ולא משנה עם הם חולים , בעלי מאפיינים אישיותים אנטי סוציאלים וכו .
אני מסכים עם חואן (הואן ?) ומוסיף כי פנטזיית אונס היא בין הנפוצות ביותר . אולם לא כל אחד שמתגרה ממשחק אונס (בינו לבין השותפה שלו שנקבעים בו גבולות ברורים) הוא אנס בפוטנציה מחוץ למשחק ויש להוקיעו על העמוד הקרוב לבית מגוריכם . |
|
huan |
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
26 בספט׳ 2008
huan • 26 בספט׳ 2008
כחולה השלה היא מאוד פשוטה, האם את יכולה לקבוע סיבתיות בין פנטזיות לבין מעשים בפועל. במידה ולא הרי שהטיעון שלך ש"מי שפנטז על אונס, יוציא/יתכן ויוצא אותו לפועל" ריק מתוכן. את גם מוזמנת להביא טיעונים בזכות הדרך בה את רואה את תהליך קבלת ההחלטות והקשר בין התנהגות לעמדה, אני רק אתקן טעות שעשית ואומר שלפי תאוריית הדיסוננס הקוגנטיבי (אשר לפי מה שאני יודע היא כבר לא מקובלת וזאת מכיוון שניתן להכליל אותה כמעט על כל מצב) ההתנהגות של האדם היא הקובעת את עמדתו והדוגמא הקלאסית שמובאת בסיפרי הלימוד היא זאת של אדם שקונה מכונית בלי לחשוב ואז מתחיל לדבר בשבח הקניה בכדי להצדיק בפני עצמו את הקניה בצורה רטרואקטיבית וזאת כפועל יוצא מעמדתו כלפי עצמו ולא כלפי ההתנהגות שהוא עשה.
ובאשר ל"טיעון הפילוספי" של זאלו לגבי סיבתיות - הרי שלא מדובר בהסבר פילוסופי כלל ועיקר אלה הסבר היכול להגזר ישירות מהמתודה המדעית ועיקרון התער של אוקהם לפיו הדרך "הפשוטה" עדיפה על הדרך ה"מסובכת" יותר רק כאשר שניהם מסוגלים להסביר תופעה במידה מסםקת - אחרת הדרך ה"מסובכת" יותר על כל חוסר האלגנטיות/נוחות שבה היא זאת שתהיה עדיפה דוגמא עכשיות לכך הן החומר האפל והבוזון היגס. שניהם רכיבים "שלישיים" לא ידועים או מוכחים אך שניהם הם חלק מתאוריות מקובלות (כמובן שיש להם מתחרים) העדיפות על תאוריות קודמות שלא הצליחו לתת הסבר לתופעות הנידונות. במידה ואת מתחילה לדבר על המוסריות של פנטזיות אילו ואחרות הרי שזה תחום אחר לחלוטין - את מוזמנת לנמק מדוע הדבר איננו מוסרי בעיניך ואת הנתון המבדיל בין פנטזיה מוסרית לכזאת שהיא איננה מוסרית. כאשר תעשי את זה אולי כולנו נהיה קרובים יותר להבנה אחד של השני ויתכן והדיון ישוב להיות פרודוקטיבי במקום החזרה על אותן עמדות במילים שונות כפי שקורה כרגע. |
|
שפיץ רציני |
לפני 16 שנים •
27 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
27 בספט׳ 2008
שפיץ רציני • 27 בספט׳ 2008
Kinky: What I do. Perverted: What you do that I won't. |
|