ספין אוף קטן

newoldone • 23 בינו׳ 2010

אני גם לא מתייחסת לכאב כתחושה נייטראלית. אני לא במיוחד אוהבת כאב (פיזי או נפשי) אני אוהבת את ההרגשה שמישהו - מסוים, כחלק מהקשר בינינו - מכאיב לי. המישהו הזה הוא סאדיסט. כשהוא מכאיב לי הוא עושה את זה כי הוא שואב הנאה מלראות את הפנים המתעוותות שלי ולשמוע אותי נאנקת. אילו הוא היה רוצה לראות על הפנים שלי חיוך שמיימי הוא היה עושה לי נעים בגב. וכשאני מסתכלת עליו תוך כדי אני רואה על הפנים שלו הבעה של חיית טרף, ומרגישה שאני הטרף. וכל זה הוא חלק מהריגוש. אבל כשהוא מרגיש שהוא פוגע בי הוא עוצר. לא כי המצפון שלו עוצר אותו, אלא כי זה לא הדבר שהוא רוצה. זה ההסבר המאד לא מדויק אבל הכי טוב שאני יכולה כרגע לתת להבחנה בין כוונה להכאיב לכוונה לפגוע.


לא היצרים נהיים בלתי אלימים, היצרים הם אותם יצרים. היצרים מניעים התנהגות, וכשהם באינטגרציה עם מניעים אחרים, התוצר ההתנהגותי שלהם יכול להיות משהו שאיננו אלימות.

בסיבוב הקודם שלנו בדיון הזה כתבתי שאני לא בטוחה אם הוויכוח בינינו הוא סמנטי או מהותי. השאלה הזו נשארה עדיין פתוחה אצלי.

הדורבנים​(נשלט) • 23 בינו׳ 2010

הערה: זה שהתנהגות אנושית כלשהי נובעת ישירות מדחפים ויצרים אלימים, לא הופך אותה להתנהגות אלימה. לשבת בחושך על הספה ולראות סרט ישן של ון-דאם, נובע ישירות מייצרים אלימים. וזו לא התנהגות אלימה כלל.

הבדס"ם נובע כמעט ישירות מדחפים אלימים. יותר נכון, הוא נובע מחיבור לא נורמלי בין היצר המיני ליצרים האלימים, או ליצרים של הרס העצמי. זה לא אומר שמהותו אלימות או הרס עצמי. מסכים עם מה שניואולדוון אמרה.
מצד שני, לדעתי רפאל צודק בזה שצריך לקחת החלק הזה בבדס"ם בחשבון, ולהתייחס אליו, בניגוד למה שToothfairy חושבת.

Here And There​(נשלטת) • 23 בינו׳ 2010

סמכימה עם קטסטרופה ורפאל.
קטסטרופה העלה 2 נק' חשובות בעיניי שנוגעות לדיון (ורפאל הרחיב בהמשך):

1. הסכמה. ("גם אלימות ב"הסכמה" זו אלימות לכל דבר").
2. ועניין המניע לעסוק בתחום (" אדם לא יסכים לאלימות אלא אם הוא מונע מצרכים נפשיים").

דיברו כאן על ההבדל בין התעללות לבין בדס"מ ועל כך שכיוון שזה בעצם בהסכמה זה לא יכול להיות אלימות, אני לא חושבת שזה קשור, אלימות זה ביטוי של אגרסיות וכעסים, זה שזה בהסכמה, בעיניי לא משנה את ההגדרה, אלא פשוט הופך את זה לבדיוק זה- בסהכמה (כמובן שניתן גם להתכווח על ההגדרה של הסכמה, אבל זה כבר ויכוח אחר לגמרי).

בנוגע למניע, רפאל הגדיר את זה בצורה מאוד יפה כשאמר שבסופו של דבר מה שמביא אותנו לכאן זה האגרסיות והנטיות האלימות שלנו (במילים אחרות).
ואני מסכימה, רוב אנשים לא עוסקים בבדס"מ, ומי שכן מתחבר לזה לא מתחבר לזה במקרה (כל אחד וסיבותיו, לרוב קשור לחויות ילדות), אבל כפי שרפאל אמר, כדי שנוכל לבקר את האלימות הזו, ואני מוסיפה, שגם ע"מ שנוכל להכיר את עצמנו יותר, ללמוד ולהתפתח מזה (בכל תחום) צריך להיות מודעים למניעים הללו ולהכיר בהם.

רפאל

הוא​(שולט) • 23 בינו׳ 2010

מה זה מובן פשוט ומה זה דקדקני? נשמע כמו חידון התנ"ך של לול

מה זה מסביב, האם על סמך מסיבות או רכילויות

אולי זה מסביר מדוע אנשים רבים שנרשמו לכאן ב2004-3 אינם פעילים כאן יותר
מי נהנה מלשמע את האג'נדות הוניליות האלה.

יש לך אולי קשר לבדסמ אבל הבנת המהות מעט מוגבלת לדעתי

מה זה דברים שונים מאד?

אין לך כלים ויכולת לכמת אף סוג

נשאר חלוקים ואני מאחל לך לראות להבין וחוות בדסמ באופן אחר

מקבי​(מתחלף) • 24 בינו׳ 2010

(1מה פתאום פשע? היא נהנית מזה וזה בהסכמה. כלומר, זה סוג של אוקסימורון - היא נהנית מזה שהסאדיסט לא נהנה (בהכרח) מזה שהיא נהנית מזה. כמובן, לסאדיסט לא אכפת אם הצד השני נהנה או לא, הוא בעיקר רוצה לגרום כאב.

2) מרמור אחו-שילינג מסוכן, אבל רק בשילוב עם כעס, נקמנות ויוזמה. ככה, באופן רגיל, טמטום הורס עולמות.

3) איפה אני, באתר 'הכלוב'? כן, אני נכנס לפה מדי-פעם. מה זה אומר? צריך קוד מיוחד, בודקים שאני באמת סוטה ולא סתם ווניל-פצפוצים? האתר הזה לא פתוח בפני כולם?

אין קהילה. יש קבוצות של אנשים שרוצים קהילה, שהקימו קליקות, שמתאגדים ביחד... אבל אין באמת קהילה. גם לא צריכה להיות. אני לא מרגיש חלק משום קהילה, ולא רוצה להיות 'בקהילה' עם קבוצת האנשים שכל המשותף לי איתם הוא שכולנו אוהבים לכפכף ו\או להיות מכופכפים - ואפילו על איך, כמה, למה ואיפה אנחנו לא מצליחים להסכים.

Morticia • 24 בינו׳ 2010

איך אפשר להסכים עם אדם שאומר שבדס"מ בלי אלימות זה כמו הומו בלי תחת?


אני מוכנה להסכים שאחותה התאומה של האלימות היא הבורות...
גזענות, גאווה ודעות קדומות הן בנות הדודות

כאילו שאי אפשר לשלוט בנעימים ובחיוך
כאילו שאי אפשר להשיג ככה כלום

למה באלימות לעזעזל???

לדעתי זה רלוונטי רק מנקודת מבט מזוכיסטית

בהקשר הזה כלומר

אבוי לנו אם נקח בחשבון סדיסט אלים כיוון שמעבר לסבירות הגבוהה שהוא מזוכיסט הארד-קור עמוק בפנים, הוא גם האחרון שיתעניין בהסכמה
תבוא היא מה-RACK, תבוא היא מה-SSC...

Here And There​(נשלטת) • 24 בינו׳ 2010

אם הצורך לעסוק בבדס"מ לא בא מצורך לבטא אגרסיות, אז מאיפה זה בא?
איך את מסבירה את זה?

לא אמרתי ששליטה לא יכולה להתבצע מתוך אמפתיה ודאגה, להפך, לרוב זה קיים, (גם כי המוסריות החברתית מחייבת אותנו לזה במקום מסויים) אבל זה לא סותר את העובדה שאלו רק חלק ממגון רגשות שאנו מרגשים וכי קיים עוד רגש מאוד חזק, שקיים בכלל האוכלוסיה ושאצל מי שעוסק בתחום קיים אולי בצורה יותר חזקה, והיא היא הסיבה למשיכה לתחום.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 24 בינו׳ 2010

קצת קשה להסביר את זה. אבל נראה לי שאת מדברת על ה- SM. אבל יש גם DS. כניעה לא חייבת לכלול סבל. שליטה לא חייבת להיות אלימה. היא לא חייבת בכלל לכלול סאדומזוכיזם. זה יותר רחב מזה. לפעמים יש דחפים אלימים, אבל לא בכל מי שעוסק ב- DS מדובר בביטוי לדחפים כאלה.

וכבר קרה לי שהייתי שפחה למופת מבלי שקיבלתי אפילו מכה אחת קטנה. ולא, גם מניפולציות רגשיות לא היו. פשוט, כניעה מצידי, הובלה מצידו. ורק כשהגעתי לכלוב פתאום כולם חושבים שחייבים להכאיב לאנשים.

אפשר גם זה, כמובן, אם זה מה שעושה לך את זה, אבל זה בוודאי שלא הכרחי ובוודאי שלא חלק אינהרנטי מיחסי שליטה וכניעה.

AngelFire​(שולט) • 24 בינו׳ 2010

Here And There​(נשלטת) • 24 בינו׳ 2010

יולי, אגרסיביות יכולה להתבטא בהרבה מאוד צורות, לאו דווקא הצפלות או מכות.
זה יכול להתבטא במבטים, במילים, בצורך לקשור אדם ולתת לו להרגיש חוסר אונים, ההגדרה הרחבה יותר של אגרסיביות זה בעצם כל ביטוי של תוקפנות/צורך "לדרוס" אדם אחר.

אגב יולי, אני גם לא אוהבת שמכאיבים לי.
אני נמשכת בעיקר למנטלי.