Shimmy(נשלט){Vents}
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
ממש לא אכפת לי מיהו הניק שמאחורי הדמות.
מה שמעציב בעיני זו התרומה של אירועים כאלו והיו גם דומים וחמורים יותר בפורומים אחרים לא בדסמים לחובר האמון ולחוסר האכפתיות כלפי האחר. פעם היו משאירים דלתות לא נעולות ואז התחילו לגנוב, פעם כשמישהו היה מבקש כמה לירות כי נתקע בלי כסף היו נותנים ואז נרקומונים וכאלו שזו פרנסתם השתלטו על התחום וניצלו את תום הלב. מה שקורה אח"כ לאנשים זו הבעיה, הם נאטמים . חכמיעם ממני סברו שמי שנכווה ברותחים נזהר גם בפושרים אפילו בקרים. כבר היה לי מקרה שמישהי ניצלה את טוב ליבי ולגמרי לגמרי לא בעניין סשנים או רצון לסשנים, סתם השתתפות חברית בצרות הכלכליות שלה על מנת לגנוב ממני את מספר כרטיס האשראי ולשלם באלפים רבים של שקלים. (זה בסדר הוצאתי את הכסף חזרה) עכשיו כשמישהו יתקשר אלי ויספר לי שהרכב שלו נגרר ושהוא חייב חייב להגיע לילד שזרוק מחוץ לבית הספר סביר להניח שאשלח אותו לקיבנימט . חלק מהדברים שנכתבים בפורומים שכאלו הם דברים שנכתבים בדם ליבם של אנשים. החלק מהמקרים הפורומים הם המקום הכמעט יחיד של אנשים להוציא את הדברים. זה שיהיה קשה להאמין ולפעמים גם לנסות לעזור לאנשים באמת -זה מה שעצוב. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
כבר עשו על זה סרט
לאיש שמאחורי צעיף אדום וכל מי שמזהה את המניפולציה הזו כאמנות,
אני ממליץ לכם לצפות בסרט: The Shape of Things הנה הטריילר: http://www.youtube.com/watch?v=cqWbrND_kqA זהירות - הסוף כואב. הסרט מומלץ לצפיה מתחילתו ועד סופו. אבל אם אתם לא הולכים לעשות את זה, אז הנה אחד מרגעי השיא שמדברים בדיוק על זה. זהירות - ספויילר: http://www.youtube.com/watch?v=NaEMwam10CE&feature=related |
|
|
|
רצסיבי(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
אמנם נתקלתי בשם בפורום, אבל לא יצא לי לקרוא שום דבר ממנה/ממנו בפרטי או בפומבי, כך שאיני מרגיש פגוע כהוא זה, ואולי קל לי יותר לראות את זה מזווית אוביקטיבית ונקייה.
המבחן לדעתי הוא פשוט. אם מישהו הולך שולל, במובן האמיתי של המילה, כלומר, נגרם לו נזק של ממש כתוצאה מאקט של רמאות, הוא תמיד יוכל להשיג את ה-IP של הרמאי, בכלים שמעניק לו החוק. אם זה לא הגיע לכלל זה - אין יכולת לקבל ממנו את הפרטים, לא האמיתים ולא הוירטואליים, וגם אין הצדק לדרוש ממנו לחשוף אותם באופן וולנטארי. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
teacher כתב/ה: לאנשים שמחזיקים בדיעות כמו של יולי ורף.
אלה שלא מבינים על מה המהומה. - אתם יוצרים אותה. בעמימות שלכם, בהסכמה שלכם שזה לא כל כך נורא, בתפיסה שלכם שהאינטרנט הוא מקום חרא וכך צריך להתרגל אליו. ההסכמה הזו לנורמות ירודות ואתיקה בתחת היא זו שמדגישה פה את הגועל. הרי אף אחד לא אמר ''היאורה השליכוהו'', אלא רצו פיתרון סביר שיסגור את הנושא וגם יאותת מה אנחנו כקבוצה חושבים על זה. ה'אנחנו' כקבוצה, הצביע ברגליים ואחרי כל כך הרבה עמודים החליט שהוא אוהב שדופקים אותו בתחת. אולי ה'אני' הקבוצתי שלנו הוא כזה, תבוסתן, רצסיבי, הולך אחרי הזרם. יכול להיות. אולי גם הנימוס היה טעות בעניין הזה, התייחסתי לצעיף בלשון נקבה כי באיזה מקום כיבדתי את הרצון ליצור משהו שונה. אבל היה לי ברור שהמקום של יצירה כזו אינו בטבע, אלא בתוך מסגרת ברורה. אדם כמו זה המסתתר מאחורי צעיף, הגם שהוא חסר עמוד שדרה, מנסה לתת הצדקה אמנותית למעשיו. כאילו באמנות כמו בפנטזיה - אין חוקים ומותר הכל. אין דבר כזה במציאות. כאן כולם מחוייבים לכללי המשחק האנושי . תרצו - הכללים בין אדם לחברו. וצעיף נפל פה בגדול. ממש לא מעניין אם הוא גבר או אישה, אם הוא יהודי או ערבי. מה שמפריע זו הפגיעה וההונאה האישית וחוסר ההבנה שזה ככה. מבחינתו הכל בסדר ואפשר להמשיך לקרבן הבא. תמיד התפלאתי למה לא זורקים אנשים כאלה מכאן - ועכשיו אני יודע - לאף אחד זה לא איכפת. אנחנו נמשיך לצבור אותם כי פשוט זורקים אותם מכל מקום אחר. רובנו מתייחסים אל המקום הזה כמו בית וירטואלי ולא מחראה. אני ממש לא חושבת שזו מחראה, טיצ'ר. להפך. ואני בהחלט שואפת להתנהל פה באופן שתואם את ההתנהלות "בחוץ". ומקווה שרבים אחרים כאן יעשו כך. ואת המעשה של צעיף הקבלתי למקרה מוחשי של אדם שנכנס למסגרת כלשהי - מוסד לימודי, קבוצת תמיכה, מה שלא יהיה - בזהות בדויה על מנת לעשות ניסוי. כשזה מתגלה כולם מרגישים מרומים, וזה באמת לא מאד מאד הוגן לנצל ככה אנשים. אבל זה נראה לי לא נורא. דווקא בקהילה שבה יש איזו אחווה בין החברים, מידה של אמון בסיסי, אחוות חברים - אקט בודד כזה לא מאיים עליה. |
|
|
ראובן
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
החופש לרצות, החופש להיות
הטעות היחידה של ''צעיף אדום מדם'' היא, האופן הספרותי בו עוצבה דמות נשית מושלמת מדי, העונה על כל הפנטזיות של הנשלטים. נחוצה עין של איש מקצוע כדי לזהות את זה, אבל בשביל זה אני כאן וכמובן - אמרתי לכם מההתחלה
 העניין הוא, שאנשים פשוט רוצים להאמין, רוצים גם ליפול בפח, וזה בסדר גמור. יחסי שליטה עוסקים בהנכחה של רצונות כמוסים ולאחר מכן גם הגשמתם. להזכירכם: אמנם אנשים חושבים שזו קהילת תמיכה עם מסיבות ומנטליות של כיתה ד', אבל למעשה - באנו לכאן בשביל הגשמה של מטרות אישיות.
לזעוק חמס ולומר שהכינוי X צריך להיסגר, זו שטות ילדותית בסגנון ''אכלו לי שתו לי'' א-לה משה קצב. רק בשביל איכות הכתיבה והמעוף, אני מוכן ללמד סניגוריה על זכותו של ''צעיף'' להמשיך ולכתוב. בהקשר זה, נהניתי לראות את מקהלת הכרוכיות מצווחת אבל הופתעתי מתגובה אחת - זו של ''רפאל'' - שאמנם הינו נשלט ענוג ורפה-שכל אבל גם אדם משכיל, נאור וחד-אבחנה. רפאל יקירי, אמרתי לך כבר מזמן - רוצה להיות נשלט על-אמת? בוא נסה להיות חיית המחמד של ליבנת. *** עד כאן בית-הלל, כעת קצת בית שמאי: אני לא סבור כי המטרה של ''צעיף'' היא ניצול כספי, אלא ניצול רגשי. גם זה בסדר כמובן, במסגרת שעשועינו (טיצ'ר: מבחינה לוגית, עצם הקריאה של תוכן מהווה הסכמה). יחד עם זאת, מצורף ניתוח קצרמר של אישיות הכותב, המזדהה בכינוי ''צעיף אדום מדם'': עיקר התוכן הרגשי הינו חרדת נטישה: האופן בו ''צעיף'' רוצה לגרום לתלות מתמשכת אצל הנשלט, על מנת שלא יוכל לעזוב. הדבר מלמד על חוויית נטישה חזקה מצד האמא ובהתאמה - הזדהות וצורך עצום בהוויה נשית, כמו גם הצורך ב''כבילה'' של מושא אהבה, כדי למנוע אפשרות בריחה. ניכרת גם תחושה חזקה של קינאת-פות, באופן בו ''צעיף'' בעצם אומר - אני יכול להיות אישה יותר טובה מכל הנשים כולן. בכך, ''צעיף'' רומז לנו על האופנים בהם אמו גרמה לו להתאהב בה ולסגוד לנשיותה ושכלה, ואז כמובן נטשה אותו רגשית פעם אחר פעם. ההזדהות של ''צעיף'' עם הדמות התוקפנית (האישה החזקה יותר, חכמה יותר, יצירתית יותר) היא שלמה ומושלמת - כולל שגיאות הכתיב, המרמזות אף הן על נסיגה מתרפקת למצב תודעה ילדי. מבחינה אנליטית וסדיסטית, היה זה עונג טהור לקרוא בין השיטין את האופנים המגונים בהם אמו של ''צעיף'' התעללה בו בילדותו. *** הצורך בזהות בדויה נובעת מתהליך נפשי הנקרא ''פיצול והשלכה'' ויש לו ערך תראפויטי רב. אולי גם אני אנסה ידי בכך - על פי דרכי - ואכתוב על ארחותיה של האישה הקטנה המושלמת. R |
|
|
Mary Jane
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
Re: החופש לרצות, החופש להיות ראובן כתב/ה: ... בהקשר זה, נהניתי לראות את מקהלת הכרוכיות מצווחת אבל הופתעתי מתגובה אחת - זו של ''רפאל'' - שאמנם הינו נשלט ענוג ורפה-שכל אבל גם אדם משכיל, נאור וחד-אבחנה. רפאל יקירי, אמרתי לך כבר מזמן - רוצה להיות נשלט על-אמת? בוא נסה להיות חיית המחמד של ליבנת.
.... R חחח.. ראובן, הפכת אובססיבי לרפאל, או להנכחה והגשמה של פנטזיות נשלטות שהמעמד יאפשר לך ? ; ) |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
Re: החופש לרצות, החופש להיות Mary Jane כתב/ה: ראובן כתב/ה: ... בהקשר זה, נהניתי לראות את מקהלת הכרוכיות מצווחת אבל הופתעתי מתגובה אחת - זו של ''רפאל'' - שאמנם הינו נשלט ענוג ורפה-שכל אבל גם אדם משכיל, נאור וחד-אבחנה. רפאל יקירי, אמרתי לך כבר מזמן - רוצה להיות נשלט על-אמת? בוא נסה להיות חיית המחמד של ליבנת.
.... R חחח.. ראובן, הפכת אובססיבי לרפאל, או להנכחה והגשמה של פנטזיות נשלטות שהמעמד יאפשר לך ? ; ) את גדולה (: |
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
לא, את גדולה. מתי אנחנו מתמזמזות ?
|
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
Mary Jane כתב/ה: לא, את גדולה. מתי אנחנו מתמזמזות ?
זה בדיוק מה שהתכוונתי להציע לך בפרטי
אני לא כזו קלה להשגה, בואי נצא לשתות משהו לפני (: |
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
לא צריך לצאת, אני אתן לך לשתות מים בין לבין...
|
|
|