likeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeee:שרשור שיתעדכן ממעת לעת.

המלט • 18 באוק׳ 2014

כדי לאזן קצת את התמונה, ראוי לציין שהחפצת הרחם הנשי כמכשיר ילודה בדת היהודית יש לה תמונת ראי מושלמת בהחפצת איבר המין הגברי כמכשיר הפריית הרחם הנשי, ולא - השם ישמור - לשום מטרה אחרת.


זכורה לי שיחה עם חברה קרובה לפני כמה שנים. היא היתה אז שניה לפני גיל ארבעים, רווקה תל-אביבית מבוקשת, שלא רצתה ילדים כי הבינה שמיד עם כניסתה להריון סגנון החיים שלה ישתנה מהקצה אל הקצה.
אמרתי שאני מכבד את בחירותיה משום שאני מכבד את האוטונומיה שלה כאדם בכלל, וכאשה בפרט. עם זאת, הבעתי את תחושתי האישית - כך לפחות סברתי אז - שאילו אני הייתי אישה לא נראה לי שהייתי מוותר על ההזדמנות להשתמש בגופי כדי להביא בן-אדם חדש לעולם. לא סברתי אז שבהבעת דעה זו יש משום החפצת נשים, כפי שלא חשבתי אז שיש החפצת גברים בדעה שאומרת שגבר שלא מזיין הוא לא גבר.

כמה שנים מאוחר יותר, היא אמא לפעוטה קטנה וחמודה. סגנון החיים שלה אכן השתנה מהקצה אל הקצה, וניכרים בה הגעגועים לשנות השלושים העליזות שלה.

the rain song • 18 באוק׳ 2014

כן, תפקיד הגבר ותפקיד האשה בילודה - בהחלט אותו דבר.

והצורך והרצון של אנשים בילדים לא סותר את מה שאמרתי

מזל טוב לידידתך להולדת בתה.

בכוח המוח​(שולטת) • 18 באוק׳ 2014

אולי אני לא מבינה את המושג החפצה. אם אני מבינה נכון, ההתייחסות לאדם מלא ומרובד ככלי או חפץ לשימוש ספציפי בלבד, מבלי לראות את כל המגוון האנושי שהוא, היא החפצה.

כך, דרישה לכוס מגולח למשל או מראה מסויים יכול שתהיה החפצה ויכול שלא.
עצם העובדה שמישהו מתגרה מויזואל מסויים, לא מראה בהכרח על החפצה.
הפרשנות, הסיבה והשימוש הספציפי הם אלה שיקבעו אם מדובר בהחפצה או לא.

המחשבה על שימושים של אברי הרביה שלנו כאברי רביה, הם לא החפצה במקרה הזה: המנגנון המורכב של גירויים מסויימים, הורמונים ורצון לסקס וכו', הוא חלק מהמנגנון העוד יותר מורכב של אברי הרביה.

זה נכון שהרוב המוחלט חושב שרביה היא אחד המימושים הגדולים שלנו, אבל זה לא בהכרח אומר שאנחנו מחפיצים אובייקט, כל עוד ברור לנו שמדובר באדם מלא ושלם עם כל מיני תחומי עניין, תשוקות ורצונות, שלא קשורים לרביה/הורות.

עידוד ילודה לא מחפיץ יותר מלעודד אנשים לפתח קריירה למשל. זה מקדם אג'נדה חברתית שמדברת באיך רצוי שאדם יפעל במארג החברתי, ולא החפצה.

אני מסכימה עם רייני שאג'נדה חברתית שמאתגרת עד כדי כך את זכות הבחירה שלנו על חיינו וגופנו היא פשוט לא ראויה, ואפילו חצופה מאוד.

בלי קשר, הגיע הזמן להתבונן באומץ ולשאול האם באמת מימוש הורי/פיתוח קריירה תובענית/ווטאבר גורמים לנו לסיפוק גדול כל כך. האם מה שמטמיעים בנו כמייצרי סיפוק ומימוש הם בכלל בעלי ניבוי אופטימלי לעשות אותנו מסופקים ומאושרים כפרט, או שהם אמורים לכונן סדר חברתי ויכולת שליטה על המארג החברתי במחיר של סיפוק, חופש ואושר.
אבל נדמה לי שגלשתי מאוד מנושא הפוסט.

ההחפצה שהבנתי שריין מדברת עליה היא

בלוסום​(לא בעסק) • 18 באוק׳ 2014

שאם את בת שלושים פלוס ועדין אין לך צאצא אז יסתכלו עליך בעין עקומה וישאלו מה עם השעון הביולוגי שלך
בעיני זו החפצה..

Re: ההחפצה שהבנתי שריין מדברת עליה היא

בכוח המוח​(שולטת) • 18 באוק׳ 2014

ואם בגיל 30 פלוס תהיי בלי עבודה? או בלי שלמדת? או בלי מקצוע? או בלי ילדים? או בלי זוגיות? או בלי כסף? או בלי דירה? או בלי ווטאבר? לא יסתכלו עליך בעין עקומה וישאלו שאלות?

אנשים חושבים שהם יודעים מה אחרים צריכים בחיים שלהם, ושיש רק דרך אחת לממש את עצמנו, לפי קודים חברתיים קבועים.

אם זו החפצה, אז הכל החפצה, ונראה לי שזה יאבד את התוכן האמיתי של המושג.
זה לא אומר שתכתיבים חברתיים הם יופי טופי, כמו שכתבתי כבר. אני רק אומרת שהבעיה היא עמוקה הרבה יותר מאיזו החפצה רגעית.

עבד משועבד{עבד} • 18 באוק׳ 2014

לפי המאמר אלוהים בירך את האדם פרו ורבו ומילאו את הארץ
וחז"ל הפכו את הברכה למצווה שמחויבים בה רק הגברים.
בכך שחזל חייבו את הגבר בלבד, למעשה הם החפיצו אותו
כי מאותו רגע אין לו שיקול דעת והוא הופך למכונה ליצור זרע והבאתו לאשה.
לעומת זאת האשה מחליטה אם לקבל אותו או לא. זה מותר לה כי המצווה לא חלה עליה.
ואז בית הלל קבעו גבול שצריך לעשות בן ובת לפחות, ז"א שגם על האשה חלה המצווה.
אחרי שיש לאשה בן ובת היא יכולה להפעיל שיקול דעת ולהפסיק להכנס להריון.
אבל הגבר לא. הוא ממשיך ליצר זרע ולתת אותו לאשה כמו רובוט.

the rain song • 19 באוק׳ 2014

בסך הכל העברית נורא פשוטה עם המילה הזאת - החפצה. להתייחס לאדם כאל חפץ.
כפי שאף אחד לא מצפה שלכסא יהיו טענות אם יושבים עליו הרבה או מעט, גם אם לא מנקים אותו ואפילו אם משתמשים בו מידי פעם כשולחן זמני, כך בדיוק להתייחס לאדם בשר ודם.

סחר בבני אדם למשל זו החפצה איומה ואכזרית. האם רק במקרה יש סחר בנשים יותר מאשר בגברים? לא אכנס לזה עכשיו כי זה לא כל כך משנה לדעתי. זה שפעם זה היה חוקי לא הופך את זה ל-לא החפצה.
לגזול מבני אדם את זכות החירה שלהם (בכל דרך שהיא. מנטלית או פיזית), להתעלם מהרצון שלהם ולהשתמש בהם כפי שמתייחסים ל... כמובן, חפץ. זו החפצה.

העיניים העקומות של האנשים לא מטרידות אותי בשיט. כפי שבגין אמר - הם מעקמים את הפרצוף? אז יהיה להם פרצוף עקום.
הבעיה כשמקפלים את כל מהות וישות האדם למטרה אחת והיא הולדת ילדים. ולא, בחייכם, איך אפשר להשוות לתפקיד הגבר בעניין?
הריון זו מעמסה אדירה על הגוף וכשהוא מתרחש כל שנה בערך הגוף מתמוטט, אפילו שהוא בעצם בנוי לעניין. ובל נשכח שכל הריון תקין מסתיים בלידה ויש אדם קטן וחסר אונים לחלוטין שצריך לטפל בו יומם ולילה והטיפול הזה נמשך כמה שנים טובות, זה לא משהו זמני וקצר. וזה יפה שיש גברים ש"עוזרים" (באמת יפה מצידכם שאתם עוזרים), בדרך כלל רוב המעמסה נופלת על האשה.
זה הכל נהדר כשזה מגיע מרצון אבל כשלוקחים ממך את זכות הבחירה ואין לך שום ברירות אלא ללדת ילדים כל עוד הגוף שלך נכנס להריון, אסור להפיל כי זה רצח, ואמצעי מניעה זה רק באישור של מישהו אחר (גבר בדרך כלל) זה הופך להחפצה. לפי דעתי כמובן.
אני לא חיה בחברה חרדית ויש לי ים של אפשרויות בחירה. גם דאגתי להיות עצמאית כמה שאפשר כדי שהבחירות שלי יהיו אמיתיות עד כמה שאצליח וזה לא סותר שאנשים זרים שלא באמת אכפת להם מהחיים שלי נכנסו לי לרחם במשך הרבה שנים.
שום הישג בחיים שלי לא באמת נחשב עד שלא אכנס להריון ואלד ילדים. לפחות שלושה כי אחד זה התעללות בילד המסכן שיהיה בודד ושניים זה גם לא מספיק כי... לא יודעת למה - זה פשוט לא מספיק לאותם אנשים עם פרצוף עקום.
ובמשך שנים משכנעים אותנו שזו מהות הנשיות ותכלית קיומנו כנשים. אם את לא אמא את לא מבינה כלום. אם את אפילו לא נשואה? אין לך באמת זכות קיום.
הנדנוד, ההפחדות, ההסברים המלומדים שחס וחלילה לא אפספס את הרכבת - כל אלו הם סוג של החפצה. ברמה נמוכה יחסית, לגבי לפחות, כי כאמור, לי תמיד היה את אפשרות הבחירה.
גם אנשים ש"מכבדים את בחירתי" מחפיצים לטעמי כי בתכלס אף אחד לא שאל אתכם וזה לא מעניין אותי אם מכבדים או לא. זה לא עסק של אף אחד. נורא פשוט.

אם ניקח לדוגמה מילת נשים. אני משערת ומקווה שכולם מסכימים שזה אקט נוראי ומחפיץ ביותר.
ועדיין, אם אקלע לחברה בה כולם מלים את הנשים ואצליח לשכנע אשה אחת שלא למול את ביתה מבלי להעניק לה אפשרויות בחירה אחרות הרי שבסך הכל אני דנה את אותה אשה לחיי בדידות. אף גבר לא יתחתן איתה והיא תהיה מנודה על ידי החברה בה היא חיה. היא עדיין תהיה מוחפצת וגרוע מכך, היא תהיה חפץ פגום.
רק אם אקח אותה משם ואתן לה מקום מגורים אחר, השכלה, מקור פרנסה ושלל גברים לבחור מבלי שהמילה שלה תהיה עקרונית, רק אז אפשר יהיה להגיד שלבחורה הזאת יש סיכוי לא רע לחיים אחרים, טובים יותר או פחות. היא לא מוחפצת.

הנפנוף במושג החפצה הפך לשכיח וקל קצת יותר מידי בעיני. אז גברים אוהבים אותנו חלקות (נשים בדרך כלל חלקות מגברים, גם הטבע רצה שנהיה חלקות) וגברים נמשכים ליופי (והרי הטבע התכוון שגברים ונשים ימשכו זה לזו ויתחברו. המשכיות החיים, כמובן)
כל המאמצים להיות יפים ונחשקים יותר זו לא החפצה בעיני. זה הדבר הכי טבעי בעולם, הכי בסיסי.

לאותה קוסמטיקאית שמסרבת להוריד שיער מהמפשעה אני יכולה להגיד שתעשה מה שהיא רוצה ושתפסיק לזיין את השכל. הכי פשוט.

לילית חדשה • 19 באוק׳ 2014

מתהפך, למרות קביעת בית הילל שקיון המצווה אומר להביא בן ובת
נשים לא חייבות במצוות פרו ורבו. אך ורק גברים חייבים במצווה.
בגלל זה לאחר 10 שנים ללא ילדים הגבר חייב להתגרש מאישתו, בהנחה והבעיה נמצאת אצלה,
אבל אם הבעיה נמצאת אצלו- לא ניתן לחייב אותו בגט שכן האישה אינה חייבת במצווה.


ריין, אנחנו חלקות באופן טבעי? נכון שלא?
הטבע לא כיוון שנהיה חלקות, אחרת היינו חלקות.

אם יש שלל ניתוחים בשביל לעמוד בסטנדרט היופי וכדי להיות יפה מספיק (כולל ניתוחים למראה של הפות)
ואםם נשים ונערות שונאות את הגוף שלהן כי הוא לא עומד בסנטדרט היופי ולא יפה מספיק, אז זה לא טבעי ולא בסיסי.

the rain song • 19 באוק׳ 2014

יחסית לגברים, רוב הנשים חלקות יותר. לא התכוונתי שאנחנו חלקות למשעי. כן, אנחנו עוזרות לעצמנו להיות חלקות קצת יותר. מסכימה.
העניין הוא שאשה שעושה את זה לא יכולה להאשים אף אחד בבחירה שלה. היא לא רוצה - שלא תוריד אף שערה.
ואם נשים ונערות שונאות את הגוף שלהן שילכו לטפל בזה ולא יאשימו את על העולם בתסביכים שלהן.
ואני לא מתכוונת לטיפולים קוסמטיים ו/או ניתוחים חס וחלילה.
שילכו לטיפול פסיכולוגי.
בני אדם, בראש ובראשונה צריכים לאהוב את עצמם וזה בדרך כלל מגיע מבפנים ושום צורה חיצונית לא תעזור.

לילית חדשה • 19 באוק׳ 2014

נכון, אם משהי לא רוצה היא לא חייבת להוריד שיערות, היא רק צריכה להיות מוכנה להתמודד עם ההשלכות של הבחירה הזו- הערות, ביקורת ושיפוט נוספים מכל כיוון אפשרי.
משום מה הרבה יותר קל להיכנע ולהוריד שיער למרות שאת לא באמת רוצה.

אם נערה גדלה במציאות בה הגוף שלה לא מספיק טוב וזה הפידבק שהיא מקבלת מהסביבה- היא תחשוב שהגוף שלה לא מספיק טוב. טיפול פסיכולוגי יעזור לה, זה נכון
אבל בעולם בו רוב הנערות מפתחות את תסביכי הגוף האלו וחושבות שהן נמוכות/שמנות/גבוהות/ בלי חזה/ עם יותר מדי חזה/ עם תחת גדול מדי או קטן מדי או מה שזה לא יהיה
התסביך הזה לא באמת באשמתן.