מחזקת את כלובי על התמיכה במאבק הנשים!

לילית חדשה • 12 בדצמ׳ 2018

אני מסכימה שאם אני יוצרת או בונה משהו אני רוצה תוצאות מסויימות אבל אני לא מסכימה שאני בהכרח מעוניינת ורוצה את כל התוצאות האפשריות שלו-
אם המדינה למשל משפרת תשתיות כבישים- המדינה רוצה להוסיף נתיבים, להפחית מפגעים, להקטין את הפקקים אבל לא נראה לי שהיא מעוניינת להגדיל את מספר תאונות הדרכים. זו יכולה להיות תוצאה אפשרית אבל זו לא המטרה.
ככה גם פה- לצורך העניין, אני רוצה להגדיר נשיות ואני רוצה להגדיר גבריות, אני מאמינה ששני הדברים האלה לא זהים ולא יכולים להשיק או להצטלב אלא תמיד בנפרד ותמיד שונים, תוצאת הלוואי היא הגבריות הרעילה שהגברים הפכו להיות אלימים, תוקפניים או נכים רגשית
אבל זו לא היתה המטרה שלי.

לגבי יצירה או שימור, ביצירה הכוונה שלי שהחברה יצרה את ההגדרות האלה. בשימור הכוונה שלי לכמה דברים- גם להמשיך ולדרוש לאורך זמן מהפרט להתנהג כפי שמצופה ממנו, לשמר את ההתנהגות שאני רוצה(כמובן בהתאם לכל שלב בחיים) אבל גם לזה שהזמנים מתקדמים והחברה משתנה ויכולה לשמר מדדים, או חלק מהם של חברות קדומות יותר (בריטניה של 1910 היא לא כמו בריטניה של 2010).

הרתיעה שלי מהמילה קורבנות מגיעה מכך שאני לא רואה מה שכתבתי (להראות פגיעות במובן היותר רחב של המילה- להראות צער או כאב, להיות חלש, פגיע, תלוי, לבקש עזרה ) כהבעת קורבנות, לא תמיד ולא בכל מצב.
אם למשל אמא שלי נפטרה וזה גורם לי לבכות- לא משנה כמה אני בוכה וכמה הבכי עמוק/ חזק אני לא מביעה קורבנות. אני מביעה כאב, צער ופגיעות.
ההצעה היחידה לשינוי החוק שאני מכירה נוגעת לנסיבות של הרצח, כמו שהחוק מכיר בכך שיש מניעים מסויימים שהופכים עבירה לחמורה יותר או בכלל הופכים משהו לעבירה כשאחרת הוא לא היה נחשב לעבירה (בדומה להגדרה של פשע שנאה). ואם אני זוכרת נכון, הטענה היא שאם המניע של שוביניזם גברי או מיזוגני- הופך את המעשה לפשע שנאה.
אמנם לדעתי, בהחלט יכולה להיות אפשרות שהגברים יראו את עצמם כקורבנות במקרים מסויימים או תחת נסיבות מסויימות ואנחנו לא נסכים עם הטענה הזו אבל למיטב ידיעתי ארגוני הנשים בהחלט עונים לפניות של גברים ומציעים עזרה גם לגברים, מן הסתם אם הפניות נוגעת לתחום העיסוק של הארגון ואם מתאפשר לענות לפניות מה שלא תמיד אפשרי. עם זאת אני לא חושבת שבכל מקום שמדברות על נשים חייבות לדבר גם על גברים. אני לא חושבת שארגון נשים שקם למען משהו מסויים צריך להרחיב את עצמו כדי לכלול גם גברים. אם זה אפשרי זה טוב, זה מבורך אבל זה לא הכרח וזה לא תמיד אפשרי. לומר שבמקום הזה אנחנו לא מדברות על הגבר כקורבן זו לא הסביבה, זה לא המקום וזה לא הזמן, לדעתי לא אמור להיחשב כהתעלמות מהאפשרות שגם גברים יכולים להיות קורבנות או ליצירת סביבה רעילה שמונעת מהגבר להיפתח או לקבל עזרה.


בתחילת התגובה כתבת את זה "אם החלטת לסמן "גבריות רעילה" כמונח, ההסבר חייב להיות הרבה יותר שיטתי, קוהרנטי ומבוסס מבחינה מדעית ולא אוסף של דעות סובייקטיביות או במילים שלך "עניין של השקפה" – שכל אדם מפרש כרצונו ובדרכו. "
אני לא המצאתי או הגדרתי לראשונה את המונח ואני לא מגיעה מהתחום של מדעי החברה לפיכך אני לא יכולה לומר לך בוודאות האם יש או אין קריטריונים חד משמעיים אבל לדעתי יש ואני אטען שהם נמצאים במבחני התוצאה.
כשכתבתי עניין של השקפה גם התייחסתי לכך שאפשר לא לקבל את המונח הזה, וגם לכך שאפשר לקחת כל מדד ומדד ולשפוט אותו בצורה נפרדת ולספק לו הסברים שונים.
אני אשתמש שוב במה שכתבתי לדרקן- שגם אם במידה רבה מדובר בעניין של השקפה- אפשר לבחון את המדדים במבחן התוצאה ולפי זה להסיק האם מדובר בדבר רע או טוב.
ובדוגמה- גברים ככלל נמנעים מלבקש עזרה נפשית או לפחות מבקשים עזרה נפשית פחות מנשים בצורה משמעותית שזה משהו שעולה מהנתונים של ער"ן, עמותת אנו"ש וגורמים במערכת הבריאות והרווחה שעוסקים בין היתר בהתאבדות (שזה אגב, תואם לתכונות האופי של הגבר הקלאסי, לפי ג'נט זלצמן).
זה עניין של השקפה- אני יכולה לטעון שזה כי לגבר אין אפשרות חברתית להזדקק ולבקש עזרה או להביע חולשה ולכן זה רע. אתה מנגד יכול לטעון שזה כי הגבר מפתח חוסן נפשי יותר גבוה מזה של נשים ולכן נדרש לפחות סיוע. ולכן זה טוב או לפחות לא מזיק
עם זאת במבחן התוצאה אפשר לבדוק מבחינה מספרית איך גברים מתמודדים עם משברים נפשיים או רגשיים אל מול נשים-
זה יכול להיות בן היתר התאבדויות, ניסיונות התאבדות, ניסיונות חוזרים ונשנים להתאבד, עיבוד רגשות עזים ומורכבים, התקפי או התפרצויות זעם, התמוטטויות נפשיות ואישפוזים מרצון או בכפייה
ולפי זה להכריע האם מדובר בתכונה רעה/ מזיקה או לא.
ואני לא חושבת שהבנתי למה התכוונת ב"נקודה נוספת שאי אפשר להתחמק ממנה זה השימוש במילה "גבריות","
או למה הכנסת לאותה קטגוריה את מניאק, גזען, שובינסט, מטומטם.

אגב, אני לא חושבת שיש בעיה עם המצאה או הגדרה של מושגים חדשים- אם אני רוצה להתייחס או לתאר התנהגות או כל דבר אחר
מדוע שלא אייחס או אמציא עבורה מילה?

דרקן ראהל​(נשלט){מית} • 13 בדצמ׳ 2018

ובכן, חברים, wikipedia to the rescue.
מסתבר שהמונח המקורי כלל אינו גבריות רעילה.
מדעי החברה (כן, מדע,לא המצאה) הגדירו מונח של "גבריות הגמונית".
הגמוניה, בהקשר זה, משמעה האמצעים שבעזרתם קבוצה חברתית אחת תופסת ומשמרת שליטה והנהגה על היררכיה חברתית.
כלומר, גבריות הגמונית היא מתן לגיטימציה לעמדה השלטת של גברים ומצדיקה שעבוד (אולי עדיף הכפפה. במקור, subordination) של נשים וקבוצות שמציגות גבריות אחרת, שנתפסת כנשית. חשוב לציין שהגבריות ההגמונית משתנה מזמן לזמן, ממקום למקום, מחברה לחברה.
הטענה היא כי כיום הגבריות ההגמונית בארה"ב ואירופה מתבטאת בשליטה על נשים והיררכיה בין זכרים, כולל סטיגמטיזציה של הומוסקסואליות. היא קובעת לזכר הצעיר למה לשאוף - תחרותיות חסרת מעצורים, המנעות מביטוי רגשות שאינם כעס, חוסר מוכנות להודות בחולשה או תלות, הקטנת ערכן של נשים וכל מה שנתפס כנשי אצל גברים, הומופוביה. שוב - החוקר עסק בארה"ב ובאירופה.
אז איפה הרעילות? ובכן, החוקר שטבע את המונח גבריות הגמונית טען שהיא מכילה בתוכה מנהגים רעילים, והתייחס בעיקר לאלימות פיזית. יותר מאוחר, חוקרים אחרים הוסיפו את ההדגשה שגבר חייב להיות דומיננטי, והגבלה של ביטוי רגשות לכעס, כמנהגים רעילים.

השימוש בפסיכולוגיה של המונח "רעילות" הוא עידוד של דומיננטיות, הפחתה בערכן של נשים, הומפוביה ואלימות פושעת.

ועכשיו לעניין הקריטי - גבריות רעילה, כמונח פסיכולוגי, היא ההדגשה של האלמנטים ההרסניים בגבריות הגמונית (שנאת נשים, הומופוביה, תאוות בצע ודומיננטיות אלימה),
בניגוד לאלמנטים החיוביים של גבריות הגמונית (התגאות בהישגים ספורטיביים, סולידריות עם חברים, הצלחה בעבודה והבאת פרנסה למשפחה)

כלומר - גבריות רעילה היא החלקים הרעים בהגדרת הגבריות השלטת, שמכילה בתוכה גם אלמנטים חיוביים. המונחים האלה מוגדרים ונחקרים בסוציולוגיה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה ועוד. ובפירוש יש רצון לשמר את האלמנטים החיוביים של גבריות.
מקווה שעזרתי

אופטימיזם ושלום .

Sm Art{☆Sm} • 13 בדצמ׳ 2018

או היי,אתם פה מה לדבר הרבה הרבה בנושא מה ויילנס
מה גבר עושה מה לאישה .
יש תמיד איפה גודל פRחים ,גם תמיד יש גודל קוצים.
יש מה הRבה פרובליים בעולם .
זה חבל הRבה ,אתם יותר צRיך מה שמייח .מה פחות עצובים או מה פחות כועסים.
אתם צריך אופטימיזם בכול נושא .ואז אני ואתם מה מקווה כולם ביחד מה יש הRבה מה פחות ווילנס בעולם .
אני בחוR טוב מה מכבד הRבה הRבה אישה .
אישה זה הRבה מותק , גבר צריך מה הRהנ מכבד אוהב אישה
Shalom

עוץ הגדול​(נשלט) • 13 בדצמ׳ 2018

לא אצליח לגעת בכל הסוגיות, אז בקצרה:

בשום מקום בטקסט לא ציינתי שיש להחרים מילה. מה שעשיתי זה להסיר את הקסם מן צמד המילים "גבריות רעילה". להראות שהוא נשען על יסודות רעועים, פשטני ודיכוטומי באופן מגוחך. ההסבר המלא של דרקן להיווצרות המונח בהחלט תרם להוכחת טענתי. למה המילה עצמה היא בעייתית? כי יש כאן תיאור של קבוצה מסוימת של בני אדם באמצעות מושג הלקוח מעולם הביולוגיה. זה חזרה למאות ה-19 והמאה ה-20 שם היה נפוץ לתאר גזעים מסוימים כמו שחורים, יהודים, אסייתים באמצעות מונחים כמו חיידקים, הפצת מחלות וזיהום. למעשה, הביטוי "תרבות יהודית רעילה/יהדות רעילה" ואופנים שונים של השורש רעל נעשה בהם שימוש רב באותם ימים בנאומים ובאמצעי תעמולה אחרים. תראי איזה רעש עשו כשמירי רגב ויצחק רבין כינו כל אחד מהם קבוצה אחרת כסרטן. וכאן יש מונח הנקרא "גבריות רעילה" אפילו לא "סוגים של גבריות רעילה" או "אגרסיביות גברית רעילה" מה שמרמז לכך שהגבריות כולה, שהיא חלק מהותי מכל זכר, היא רעילה.

לא במקרה אותם אנשים שמשתמשים במונח הזה נמנעים לעיתים קרובות לאמץ מונח דומה בשם "נשיות רעילה". ראשית כל, מכיוון שהנחת המוצא שלהם היא שמדובר במשטר גברי (ולא בחברה באופן כללי כפי שטענת קודם ואז באופן בלתי נמנע צריך ליצור מונח דומה); שנית, התפיסה שלהם, ברוח המרקסיזם, היא דיכוטומית, כלומר הנשיות מייצגת את הצד השני של המטבע - הטהור, הטוב והלא רעיל; שלישית, החלוקה למדוכאים ולא מדוכאים, ולכן שנאת גברים למשל היא לא רעילה. כי ה"מדוכאים" הם הצד החלש ולכן אינם מסוגלים להיות גזענים (כמו שאמרה כאן מישהי בעבר בדיון אחר). ושיש כבר התייחסות לקבוצה אחרת כמו "הומוסקסואליות רעילה" (כן יש דבר כזה) גם שם המשטר הגברי הלבן ההטרוסקסואלי הוא זה שכופה על ההומוסקסואל לשנוא נשים; רביעית, זה פשוט כינוי מרושע. כמו שאמרתי קודם מדובר בסופו של יום בסוג של גידוף.

כל רצח הוא פשע שנאה אבל זה נושא אחר. הכרה בקורבנות היא לא הנצחת הקורבנות. לתת ביטוי לקורבן הוא חלק חיוני בטיפול בו. אי אפשר להתעלם מכך שהשתקה של תופעות מסוימות או אי הכרה בהם רק מחריפים את התופעה וגורמים לאדם להסתגר (ראי ניצולי שואה). שתי הדוגמאות שהבאתי מחזקות את הטענה שלי, בעיקר הניסיון למנוע שיח העוסק באלימות נגד גברים. "גבריות רעילה" נשענת על הגמוניה והיררכיה גברית דמיונית והנה כאן שתי המחשות לקבוצות נשיות למהדרין המשמרות את הסטריאוטיפים נגד גברים.
ודרך אגב היה לך "פליטת פה" פרוידיאנית שאמרת "אנחנו לא נסכים".

לסיום, וארחיב על שתי הנקודות הבאות בהמשך, מכיוון שמדובר לדעתי סה"כ בשאלה "מהי התנהגות ראויה?" לדעתי הביטוי היותר מדויק הוא "אנושיות רעילה". שנית, אותם תכונות ואלמנטים המוגדרים כ"רעילים" כמו אגרסיביות, גאוותנות ואי בקשת עזרה, עשויים להיות חיובים ולא רק שליליים.

israelislave • 13 בדצמ׳ 2018

"עוץ הגדול"

שאפו.

ובקיצור , ה ס ת ה נגד כל המין הגברי וכמובן הנשים שדוחות מכל וכל את התאוריה הזו ופמיניזם דור 3 בכלל. וכאלה יש יותר ויותר מדי יום.

אי אפשר באמת להתווכח עם פמיניסטיות, הן בדיוק כמו כת, לא מעניינת אותן המציאות כל עוד תנופנף להן מול העיניים "דרמה טובה"

מספיק לראות מה לומדים בלימודי המגדר כדי להבין עם מי יש לנו עסק

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%98_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%90%D7%94

וכמובן, ההקשר הפוליטי

https://meretz.org.il/005092/

וה"פרשנות" המזעזעת של הכותבת:

"מניפסט החלאה" הוא טקסט משעשע, מעורר מחשבה ונוגע ללב. יש בו משפטים מדליקים, כאלה שהייתי מדפיסה על טי שרט"

והסבר קוהרנטי ופשוט של המציאות

https://www.youtube.com/watch?v=VdPhObYMxiU

דרקן ראהל​(נשלט){מית} • 13 בדצמ׳ 2018

טוב, אני חייב לומר שאני לא מבין מה קראתם.
גבריות הגמונית וגבריות רעילה הם מושגים שנולדו בסוציולוגיה, לא לימודי מגדר. הם הוטבעו על ידי חוקר זכר, גבר, ולא על ידי אף פמיניסטית, משום גל.
החוקר שטבע את המונח מציין אלמנטים חיוביים בהגדרת הגבר ואלמנטים שליליים, אותם הוא מכנה רעילים.
האם אפשרי שאנשים, מתוך בורות, אימצו גרסאות פופוליסטיות של המונחים האלה ומדברים שטויות? ברור. האם יש מי שמנצל אותם לצרכים פוליטיים? ברור.
אל תחזרו על אותן טעויות. תלמדו לעומק את המושגים, נסו להבין על מה דיברו החוקרים המקוריים. אחרת, אתם מרדדים את השיח בדיוק כמו אלה שאתם מתנגדים להם.
דווקא אם תבינו עד הסוף את המונחים יהיה לכם מענה ליריבים שלכם, מענה עמוק ואמיתי.

עוץ הגדול​(נשלט) • 13 בדצמ׳ 2018

מסכים slave שיש הקצנה מסוכנת בקרב זרמים מסוימים בפמיניזם, שבאים לידי ביטוי בין היתר במונחים (ובאופן השימוש בהם) כמו "הסגברה" ו"גבריות רעילה". אחת הראיות לכך שמדובר במודל חד צדדי היא העובדה שאין מקבילות לשני המונחים בדמות "הסנשה" ו"נשיות רעילה". אחזור שנית על מה שאמרתי קודם, מדובר בקללות יותר מאשר מונח תקף (הסגברה אפילו יותר קל להוכחה).

עם זאת אני נגד הגישה שלך של "לא לדבר" ולא לנהל דו שיח, בעבר היה לנו שיח משולש: לילית, אתה ואני, שכן הצלחנו להגיע לכמה הסכמות לפחות לגבי הנחות המוצא של הדיון. לדעתי כן ניתן לשנות צורת חשיבה, למשל, בדיון הנוכחי, לילית אימצה את אחד העקרונות המרכזיים שלי: שדנים בתופעה אחת לא חייבים לדבר על השנייה. בדיון קודם היא התווכחה איתי על הנושא הזה. כאן היא אמנם טעתה בהקשר אבל העיקר הכוונה. בכל מקרה, משהו בדינמיקה של הדיון לא עובד ששניכם מתווכחים אחד עם השנייה.

עם זאת אני חייב לומר לך slave שרמת הדיון שלך כאן בפורום הספציפי ובדיון אחר הייתה ברמה מאוד נמוכה והיית עסוק בעיקר בהעלבות ושיח אישי ולא ענייני. בדיון אחר הגדרת ניסיונות התאבדות של נשים כ"צומי" - זה דבר איום ונורא לומר. הכעס כלפי ההתעלמות המחפירה כלפי תופעת התאבדות גברים, לא אומר שצריך לזלזל ב"צד השני". נערה בת 16 הן שניסתה להתאבד והן שהיה מדובר בקריאה לעזרה, לא אשמה בכך שהגבר היחיד שהתאבד וזאבה גלאון גילתה כלפיו חמלה היה האסיר X. אין שום הצדקה לזלזל במצב של אותן נשים. צריך לדעת להפריד בין ארגונים ואידיאולוגיות לבני אדם, אם אתה לא עושה את זה, אתה מתנהג בדיוק כמוהם. זכותם של כל אחד מהצדדים לקלל ולהסית (במסגרת גבולות הסביר) כמה שהם רוצים, זה חלק מחופש הביטוי, אני פשוט לא מתכוון לשחק באותו מגרש.

עוץ הגדול​(נשלט) • 13 בדצמ׳ 2018

לא חושב שדנו בנושא מינו של החוקר או הפקולטה ממנה הגיע. כל זה המעטפת ולא התיאוריה עצמה.
העובדה שהחוקר הפריד בין אלמנטים טובים לרעים הדגשתי את זה קודם והעברתי על זה ביקורת.
אם צמד המילים המדויק הגיע יותר מאוחר או היה במקור, זה לא משנה כי הוא קיים, וזו עובדה, ולא רק בשיח אלא במחקר.

עוץ הגדול​(נשלט) • 13 בדצמ׳ 2018

אפרופו גברים נשים ודיוק במחקר.
אותו חוקר עליו דרקן מדבר הוא אמנם גבר אבל רק מבחינה ביולוגית.
רוברט קונל נולד בשנת 1944 אך הוא מעולם לא הרגיש נוח בגופו, לכן בשנת 2012 עבר ניתוח לשינוי מין.

סתם מידע מעניין.

israelislave • 14 בדצמ׳ 2018

אם הורגש על פניו שאני מזלזל, אז לא, אני לא מזלזל, יש ביננו המון המון נפשות פגועות שצריכות עזרה שהן לא מקבלות, נפשות גבריות ונשיות כאחד.

אבל, כקוריוז, במלחמה המטופשת שהפמיניסטיות מעוררות נשמעת לא אחת הטענה (הלא נכונה) שנשים וגברים יכולים לעשות הכל אותו הדבר, והנה, אפשר לומר שאפילו בלהתאבד גברים מצליחים יותר.

וברצינות.

ממרומי גילי, עד לפני עשור כלל לא ידעתי שיש בכלל דבר כזה אפליה, אמתית או לכאורית, גדלתי בבית בו האשה (אמי ז"ל) הרוויחה יותר מהגבר (אבי ז"ל) על אף שברמה המקצועית הוא היה הרבה יותר גבוה ממנה בהתמקצעותו (שניהם היו רופאים - היא רופאת משפחה בכללית והוא מנהל הפתולוגיה בביה"ח תל השומר), והסיבה שהוא הרוויח פחות ממנה נבעה מ >בחירה שלו< לאקדמיה במקום כסף במחוזות פרטיים בארץ ובחו"ל.

באופן כמעט טבעי רוב החברה של הורי הייתה ממעמד סוציאואקונומי חברתי מקצועי דומה... ראיתי שם נשים וגברים במקצועות שונים, מרוויחים שונה, עושים בחירות שונות והכל בהרמוניה זוגית, מתחלקים ביניהם בגידול הילדים, במטלות הבית... עשרות שנים חייתי בקרבם, קרוב קרוב ולא ראיתי את כל המלחמות שהופיעו בעשורים האחרונים.

עצם העובדה שאמי יכלה להגיע ללימוד רפואה בשנות ה40 של המאה הקודמת מוכיחה לי שהכל תלוי ברצון והתמדה. חברתה בת גילה ממדינת מקור אחרת, דוקטורט בביוכימיה, והיו שם פסיכולוגית, ומורה, ועקרת בית אשת יהלומן עשיר, ומנהלת בית ספר, וגננת...

ואז התגרשתי. למעשה, התגרשנו, בטוב, בסבבה, בחברות, וניסחנו ביחד הסכם שירד לרמת ה"חוט מאריך", והיה לנו עו"ד אחד שייצג את שתינו, והכל היה טוב עד שקיבלתי בומבה לפנים בבית המשפט למשפחה משופטת שפעלה נגדי רק בגלל שאני גבר.

היום, עשור ומשהו אחרי, אני אבא מנוכר, בדיוק כמו בתוכנית של צופית גרנט, ניכור הורי קשה ביותר (ברמה של MSD5), ואחרי שבמשך 8 שנים גידלתי עם גרושתי את בני כמעט חצי חצי איבדתי אותו, אולי לנצח, ואני אבא שכול לילד חי. אני "קיים" אבל לא חי קילומטר ממנו, למדו אותו לשונא אותי שנאת מוות על אף שלא עשיתי לו שום דבר רע (נבדק ע"י כל העולם ואחותו, ניערו אותי ובחשו בחיי בתקווה למצא סיבה במה אני אשם כי הרי "לא יתכן שאימא תזיק ככה לבן שלה")

דפקו לו את החיים, הוא חשוף הרבה יותר מילדים אחרים לעבריינות, סמים, אלכוהול, בעיות התנהגותיות, חברתיות, זוגיות, אני לא אזכה לעולם להיות סבא, לא יהי מי שיגיד קדיש על קברי, שם משפחתי וה"שושלת" הדי מפוארת יעלמו לעד כי הוא לא ירצה להחזיק את השם... והכל כי היא אישה, אני גבר, ואני לא שווה צדק, ולו לא מגיע צדק או חיים נורמליים בגלל שהשיח הפמיניסטי שולט לגמרי במערכות הרווחה והמשפט.

שלוש שנים בבתי משפט, שלוש שנים של מוות איטי, שלוש שנים של יסורים, הוצאות מטורפות, והכל למה? כי אני גבר. וגבר במדינת ישראל הוא אזרח סוג ז' ברגע שזה מגיע לזכויות הוריות.

ומאז שנחשפתי לרוע הצרוף הזה וניסיתי להבין למה זה קורה לי וירדתי ב"חור הארנבת" הבנתי כמה רוע ושנאה פתולוגיים יש מאחורי הפמיניסטיות של היום, כמה הן לא מבינות או שגרוע מכך, לא מעניין אותן כמה נזק הן גורמות לילדים, לאחרים ובטווח הארוך גם לכל מי שאולי, אם בכלל, יקר להם, משפחה וחברים.

גבר שלא עבר גרושים בישראל לא יכול להבין את זה. גבר שלא עבר גרושים מאישה שהבינה פתאום כמה חוסר שוויון יש במערכת ובאחת הפכה למפלצת, גם לא יבין את זה. גבר שלא נמצא במשמורת משותפת ולמרות זאת מחויב בתשלום של אלפי שקלים של מזונות, לא יבין את זה, גבר שלא נעצר בגלל תלונת שווא כטקטיקה בגרושים מכוערים, לא יבין את זה.

ואז באות פלספניות כאלה כמו הלילית ודומות לה, מלאות בשנאה, טעונות הסתה תחת מעטה של אקדמיה, מקבלות מאות מליוני שקלים בשנה מכיסי ומכיסך כדי לקדם אג'נדות פוגעניות מוסרית וחברתית, ביולוגית ועובדתית והן אפילו מטומטמות מכדי להבין שהן רק בובה על חוטים כחלק ממשהו הרבה יותר גדול, הרס התא המשפחתי, השתלטות המדינה על הילדים, והרס כולל של החברה המערבית.

שני דברים לסיום.

1) שוויון מלא לכולם. חובות וזכויות. אני בטוח שמי שיתנגד לכך תהיינה הנשים.

2) בעיניי הפמיניסטיות והתנועה שהן חלק ממנה מסוכנות לי,למשפחתי וחבריי, למדינה, למערב ולכל מה שאני מחזיק כנכון יותר מכל מחבל, חמסניק או חיזבלון, איראן או דא"עש וכך אני רואה אותן ואנהג בכל דרך חוקית לעצור את הטירוף הזה.

זהו, אמרתי את שלי, אין לי להוסיף לדיון, זה יפה מאד לדבר תאוריות ואקדמיה אבל להתעלם מהנזקים שהדברים הללו גורמים בחוץ, ביום יום, להמוני אמוני אנשים שבחיים לא פגעו בזבוב... בלי להזכיר פרנסה שהחרא הזה נותן לעשרות אלפי עלוקות שלא מייצרים שום דבר, תארים אקדמיים בשנאה, כנסים, כוח פוליטי, התנהגות של ארגון טרור, השחתת רכוש, הכפשה פומבית של אנשים טובים שמעזים להביע עמדה עצמאית..

תפתחו את העיניים ותראו מה קורה בעולם האמיתי... מי פתאום "השותפים הטבעיים" של הפמיניסטיות.... על מי מותר לדבר ועל מי אסור, מה השפה שמכתיבים לנו.... תראו את התמונה הגדולה ותבינו כמה נזק אתם עושים בתמיכה במשהו כל כך מסוכן ורעיל.