בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יש פה הרבה יותר נשלטים ושולטות מאשר נשלטות ושולטים

Shish​(שולטת)
לפני שנתיים • 12 באוק׳ 2022

Re: יאפ. שכחת את הגיימריות...

Shish​(שולטת) • 12 באוק׳ 2022
WitchFuneral כתב/ה:
Shish כתב/ה:
פרלין כתב/ה:
פרלינה כתב/ה:
לא קראתי עדיין את השרשור וכבר התעייפתי...


לאמלק לך?
יש פה מלא ונילים בהסוואה כי בעצם רוב הנשים מעדיפות מין מחוספס (מה זה מחוספס עוד נתון לדיון) והן לא באמת נשלטות ורוב השולטים פה סתם מחפשים זיון קל.
לעומת זאת, נראה שהנשלטים והשולטות הם דווקא על אמת ועברו את מבחן טוהר הבדסמ שאותו מבין רק וויטצ׳ כי זאת לוגיקה פשוטה ומה, אין לך שכל?

כמו כן, הנשים הישראליות והפוריטניות לא מספיק אוהבות ביזאר ולהשפיל עד עפר, אבל יוצאות ברית המועצות לשעבר, כן. מזל שיש אותן. הן גם נראות יותר טוב.

בנוסף, נשים אוהבות לאונן על ערפדים ואנשי זאב ונמשכות לכסף ולעוד משהו שאני לא זוכרת.

שכחתי משהו?


היה כאן גם דיון מאד סוער בין שניים מה"בנים" כמה הגיימריות הישראליות בלאי, ולא מוציאות שבעת'לפים שקל על מחשב עם כרטיס מסך רציני "אמיתי".

חשבתי להציע על זה תיאוריה שסוגרת מעגל עם הקאפאביליטיות של גברים עשירים (חננות הייטק אבל יותר מאגניבים מוויטצ' אולי?): אולי הגיימריות הרציניות בוחרות את הבנים עם הקאפאביליטי כדי שיהיה להן מחשב ששוה 15 אלף בלי שהן יוציאו עליו? אולי אותן זה יותר מושך אפילו מחיספוס* קל עד בינוני?
*לעוד מישהו כל החיספוס הזה עושה אסוציאציה של שפשפת? או שזה רק אצלי כי אני לא מספיק נורמ(טיב)ית?


אני גם אוהב את זה שטענת שאין לי טענות והצדקת עם זה אד‏־הומינם, ואז שכששמתי אותן שוב בתגובה בצורה מובנת פשוט ברחת.
בחיי, חבל שהשקעתי בתגובה.


א' כן, חבל שהשקעת בתגובות, רובן ככולן, זה לא משתלם לאף אחד.
ב' לצערי פיספסתי את השיט המוזהב ביותר כי ממש לא לצערי הלכתי לים.
ג' אי אפשר לקחת אותך ברצינות ולענות בצורה מבוססת כשאני "מוכנה" להיתמם, כש"שני" משפטים הופכים ל800, כשהאלגוריה שנתת לקפה כל כך לא מוצלחת ולא קשורה, אפילו לקפה עצמו, כשאתה מפרט את ראשי התיבות אבל משמיט שתי אותיות, כשמלכתחילה הטקסטים הארוכים שאתה כותב פה הם לצורך חשיפה וטרוליזם ולא לצורך דיון אמיתי - כי - שים לב, פה זה נהייה מסובך קצת: ה"טיעון" שלך לא מחזיק מים. אתה לא יכול ולא תוכל לדעת לעולם כמה ונילי או בדס"מי כל אחד משוהי הכלוב באמת, גם לא על פי התוכן שהאנחנו מפרסמים תחת זהות בדויה. דה. יאללה, מה עוד?
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנתיים • 12 באוק׳ 2022
WitchFuneral​(שולט) • 12 באוק׳ 2022
אני אוהב את זה שאת כותבת שיט מטומטם ובטוחה שעשית משהו שרלוונטי לטענות שהצגתי. בחיי שזה מדהים.
Bluecollar​(שולטת)
לפני שנתיים • 12 באוק׳ 2022
Bluecollar​(שולטת) • 12 באוק׳ 2022
כל כך מתעקש להיות נוקדני ומדויק. אבל מביא טענה שלא מבוססת על כלום
Shish​(שולטת)
לפני שנתיים • 12 באוק׳ 2022
Shish​(שולטת) • 12 באוק׳ 2022
אז ככה:
עד עכשיו המשכתי להאכיל את מי שהייתי משוכנעת לחלוטין שהוא טרול פרופר, ועושה את זה בכוונה. אבל עכשיו כשהבנתי שאני מעודדת אדם מן השורה לתוקפנות ואלימות מילולית ש*הוא באמת מתכוון אליה* ולא רק משחק, אני מתיישרת עם ירוקת העיניים.
Thou shall not feed the trolls and certainly rude and aggressive people.
morningdew​(שולט)
לפני שנתיים • 12 באוק׳ 2022
morningdew​(שולט) • 12 באוק׳ 2022
ויץ',

כרגיל, אתה לא מנהל דיאלוג, אלא שופך מונולוגים טרוליים על קורבנות אקראיים.

הנסיון שלך לנהל שיח על בדס"מ 'אמיתי' ובמיוחד הבלבול האישי המתמשך שלך
בין טרמינולוגיה פסיכיאטרית העוסקת בפתולוגיזציה
לחוויה האותנטית של בדס"מיים עלול לבלבל אחרים.

ולכן אנסה לאזן טיפה את הנאומים חסרי-השחר שלך עם טקסט שבעיניי יש לו ערך אמיתי.

האנתרופולגית מרגוט וייס, בספרה (המומלץ)
Techniques of pleasure - BDSM and the circuits of sexuality (2011)
מקדימה את הספר עם
a note on terminology
שמדגים יפה עד כמה קהילות בדס"מ בעולם עוסקות בתהליך הבלתי-נגמר של גיבוש ועדכון של טרמינולוגיה עקבית
ואני מצטט את ההערה:

"In bdsm, terminology matters. The community recognizes itself—its practices, its desires—in and through a shared, yet contested, language.
In this note, I do not attempt to pin down this complex and proliferating terminology with formalized definitions, but rather to give the reader a
few conceptual signposts—some bearings—within the shifting discursive field that constitutes contemporary bdsm.

The terms sm and bdsm are used interchangeably to denote a diverse community that includes aficionados of bondage, domination/
submission, pain or sensation play, power exchange, leathersex, roleplaying, and fetishes. The community embraces a wide range of practices, relationship types, and roles, ranging from the more common (for instance, rope bondage or flogging) to the less so (playing with incest
themes or playing at being a pony), yet all of these variations fit under the umbrella term bdsm.

bdsm is of relatively recent (and, many suggest, Internet) coinage. It is an amalgamation of three acronyms: b&d (bondage and discipline),
D/s (domination/submission), and sm (sadomasochism).

The use of sm (sometimes s/m or s&m) as the inclusive term predates bdsm, but bdsm is fast becoming the acronym of choice, especially in the pansexual community—the mixed bdsm community, made up of practitioners of various gender and sexual orientations. Leather, on the other
hand, is used most often in gay and, in some cases, lesbian sm communities to describe an sm community that includes leather fetishism and
motorcycle clubs (see also Kamel 1995; Rubin 1997). Some practitioners use the acronym wiitwd (for ‘‘what it is that we do’’) to encompass
the entirety of bdsm practices; another inclusive linguistic term for the community and its practices and practitioners is kinky (with its opposite, vanilla). The community is also called the scene, which refers to a network of bdsm-oriented people, organizations, meeting places, dungeons, web pages, e-mail lists, conferences, and so forth. The scene is differentiated from a scene, which refers to a particular bdsm encounter. The sm scene stresses the modern mantra of bdsm: all bdsm practices should be ssc (for ‘‘safe, sane, and consensual’’). bdsm practices are often called play, where play refers to any particular bdsm scene (‘‘Jon and I played last night’’), as well as to general categories of bdsm activities (‘‘Sara is really into hot wax play’’). bdsm gatherings that feature designated play areas are called play parties.

b&d, D/s, and sm each have their own linguistic histories. The B in b&d refers to bondage. Bondage has become an ever-more specialized
technique—a highly technical, even transnational, practice. A recent craze for ‘‘Japanese rope bondage’’ (sometimes called shibari), an elaborate, aestheticized form of bondage, is one example of this emphasis on new techniques. Practitioners specialize in rope harnesses, suspension
bondage, bondage on a budget, leather bondage, encasement bondage, and more. Classes, books, and workshops by San Francisco Bay Area
experts have proliferated, and bondage remains a typical sight at play parties and events. The D refers to discipline or spanking, an outgrowth
of the mostly heterosexual fetish-bondage-spanking communities that blossomed in the 1950s in the United States and Europe (Bienvenu II
1998). In many parts of the United States, the spanking community is separate from the bdsm community, and many spanking devotees do
not identify with the sm community or its practices. Meanwhile, many sm practitioners view spanking as ‘‘sm lite,’’ a sort of beginner activity.
Spanking communities tend to be interested in formal discipline; practitioners are often heterosexual and married; and scenes involve minimal
toys, clothes, or other sm paraphernalia, which is one reason it is considered ‘‘beginner’’ by some in the sm scene. At the same time, however,
spanking, discipline, punishment, and caning—all classics of b&d—are also very common forms of bdsm play.

D/s, for domination and submission, refers to the explicit exchange of power. The phrase power exchange emphasizes that D/s relationships are
explicitly about power (more than sensation, pain, or role play, for example), but also that they are an exchange: although dominant and submissive roles may be relatively stable, power is understood to be mobile, shared, or routed between practitioners during play (see also Langdridge
and Butt 2005). D/s practices range from long-term, live-in M/s (Master or Mistress and slave) situations (where one has ‘‘ownership’’ of another
in a variety of ways, sometimes including formal contracts of service) to short-term scenes between play partners (for example, a scene where a
‘‘naughty schoolgirl’’ has to write ‘‘I will not touch myself’’ on a chalk board, or a submissive must stand perfectly still while being tickled by
his dominant). D/s practices might be a component of a scene or an overarching relationship structure; more specialized power exchanges
include the collared slave who organizes her Master’s business schedule, the submissive who gratefully cleans his Mistress’s home, and the slave
who is an always-available demonstration model for his prodomme wife’s sm classes (prodomme is a contraction of ‘‘professional dominant,’’ a
term, like dominatrix, used to describe women who work as paid dominants. Men in this profession are called prodoms).

These scenes and relationships are primarily about symbolic power; they may or may not involve physical contact or sensation.
D/s dynamics—the consensual exchange of power—are, as many argue, the foundation of bdsm play. As the sociologists Thomas Weinberg
and G. W. Levi Kamel write, contrary to mainstream perception, ‘‘much s&m involves very little pain. Rather, many sadomasochists prefer acts
such as verbal humiliation or abuse, cross-dressing, being tied up (bondage), mild spankings where no severe discomfort is involved, and the
like. Often, it is the notion of being helpless and subject to the will of another that is sexually titillating . . . At the very core of sadomasochism is not pain but the idea of control—dominance and submission’’ (1995, 19). Practitioners and other sm researchers agree that sexual
control, power exchange, or what Pat (now Patrick) Califia calls ‘‘the power dichotomy’’ or ‘‘imbalance’’ between partners is central to all
bdsm (1994, 162; see also Alison et al. 2001; Langdridge and Barker 2007; Taylor and Ussher 2001).
In the community, sm has a double meaning: it can be used like bdsm to refer to the entire scene, and it can also be used comparatively
to refer to more explicitly physical or bodily practices, also called sensation play or pain play. Sensation play can range from very mild (being
rubbed with a rabbit fur glove) to very intense (being struck with a single-tail whip). Pain, here, is a tricky word; basic to the dictionary
definition of pain is its aversiveness, and thus no one who enjoys these activities would describe them as ‘‘painful’’ in this sense. In the scene,
practitioners differentiate between ‘‘good pain’’ in sm and ‘‘bad pain,’’ like stubbing your toe. They also use analogies to describe these sensations: the feeling that results from a flogging is like the relaxation of a deep tissue massage, the high of eating spicy food, or the cognitive
release of meditation. Common examples of sm sensation play include flogging, caning, whipping, cutting, and temperature play. Most bdsm
practitioners engage in some bondage, some sensation play, and some power play.
Although the term sadomasochism and the acronym s&m are more common in mainstream usage, within the scene, practitioners tend to
use sm (and, less often, s/m). This points to the ways contemporary practitioners position themselves vis-à-vis the pathologization of sadomasochism in sexology, psychoanalysis, and psychiatry. Coined in 1890 by the sexologist Richard von Krafft-Ebing and popularized in successive
editions of his Psychopathia Sexualis, the terms sadism (‘‘the desire to cause pain and use force’’) and masochism (‘‘the wish to suffer pain and be
subjected to force’’) were classed as paraphilias, or sexual perversions ([1886] 1999, 119). Krafft-Ebing included ‘‘lust murder,’’ the dismemberment of corpses, and what we would now call marital rape as examples of sadism; he linked masochism with flagellation, abuse, foot and shoe fetishism, and various ‘‘disgusting acts’’ (such as smelling ‘‘sweaty slippers’’ or eating excrement). This late-nineteenth-century definition remains remarkably current; the latest version of the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, the standard diagnostic guide for mental health practitioners, defines ‘‘sexual sadism’’ and ‘‘sexual masochism’’ as psychopathological paraphilias, in which individuals ‘‘use sexual fantasies, urges, or behaviors involving infliction of pain, suffering or humiliation to enhance or achieve sexual excitement’’ (American Psychiatric Association 2000).∞
This history—and contemporary reality—of pathologization is why practitioners today tend to use sm and not sadomasochism: sadomasochism embeds the eroticization of pain within a psychiatric model of pathology, whereas contemporary practitioners understand their sm to be about mutual pleasure and power exchange.

Practitioners are also less inclined to use s&m. As the National Coalition for Sexual Freedom (ncsf; an advocacy group that serves bdsm and related communities) advises, if you are talking to the press about bdsm, ‘‘try to get the reporter to write sm, not s&m—that evokes the
old stereotypes and we are trying to get around that. s&m stands for sadism & masochism while sm stands for sadomasochism; inherent in
the word is the mutual necessity for both as well as the consent involved.’’ In this logic, s&m deemphasizes the relationality of sm power
exchange; similarly, s/m still separates sadism and masochism (although it is preferred by some who see it standing for ‘‘slave/Master’’).
And, although theorists after Krafft-Ebing have debated whether sadomasochism ought to be considered a single desire or drive, or separated
into two, many practitioners feel that sm brings the S and the M together, eliminating the slash.

This definitional complexity—where sm both refers to and resists an originary pathology, and where it is both an umbrella term for all dynamics of consensual power exchange and a narrower term referring to pain play—is part of the reason why bdsm is gaining adherents: for many practitioners, it seems more encompassing, and less problematic, than sm. As this note begins to demonstrate, these linguistic terms shift over time; they refer to contested and contextual concepts used with different shades of meaning by different practitioners. This shifting discursive notations representative of the ways such terms are used in practice. Because of this, I retain the notation my interviewees or sources use (bdsm, s/m, s&m, and so on); I also retain the terms they use to describe themselves. Some of these identity terms are more common: top, for example, refers to the person on the giving end of any form of bdsm; bottom is the corresponding word for the person on the receiving end. A dominant is the top in a more explicitly power-based relationship; submissive refers to the bottom. A switch is a person whoenjoys both top and bottom, or dominant and submissive, roles. Other
terms are less common, and practitioners use creative combinations to describe their interests and practices: a pain slut (a person who enjoys particularly heavy pain play), a service top (a top who gets of on pleasuring, or otherwise servicing, a bottom), or a sam (a smartassed masochist or a bratty bottom), for example. Thus, rather than providing a full glossary of terms here—an impossible task—I ask the reader to allow these terms and their referents and contexts to accumulate over the course of this book."

אמל"ק רק בשבילך ויץ':
" This definitional complexity—where sm both refers to and resists an originary pathology, and where it is both an umbrella term for all dynamics of consensual power exchange and a narrower term referring to pain play—is part of the reason why bdsm is gaining adherents: for many practitioners, it seems more encompassing, and less problematic, than sm. As this note begins to demonstrate, these linguistic terms shift over time; they refer to contested and contextual concepts used with different shades of meaning by different practitioners. This shifting discursive notations representative of the ways such terms are used in practice."

ואידך זיל גמור.
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנתיים • 12 באוק׳ 2022
WitchFuneral​(שולט) • 12 באוק׳ 2022
Bluecollar כתב/ה:
כל כך מתעקש להיות נוקדני ומדויק. אבל מביא טענה שלא מבוססת על כלום

נחון
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנתיים • 12 באוק׳ 2022
WitchFuneral​(שולט) • 12 באוק׳ 2022
Shish כתב/ה:
אז ככה:
עד עכשיו המשכתי להאכיל את מי שהייתי משוכנעת לחלוטין שהוא טרול פרופר, ועושה את זה בכוונה. אבל עכשיו כשהבנתי שאני מעודדת אדם מן השורה לתוקפנות ואלימות מילולית ש*הוא באמת מתכוון אליה* ולא רק משחק, אני מתיישרת עם ירוקת העיניים.
Thou shall not feed the trolls and certainly rude and aggressive people.

את ידעת עוד מההתחלה שאני אותנטי, ה-"עטה תרול" סתם היה מביך
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנתיים • 12 באוק׳ 2022
WitchFuneral​(שולט) • 12 באוק׳ 2022
פרלין כתב/ה:
שגיאות כתיב והקלדה זאת הדרך של הדור שלך להביע זלזול?

מעניין.

הרגל. שוב, כמו שאמרתי מקודם - סתם תפאורה. לא אכפת לי מהדרך להעברת הרעיון, אכפת לי מהרעיון שמועבר. עוד קקה להתעסק בו?