כל הדברים שרציתם לדעת על שליטה ולא מצאתם באלפוני

מUחדת • 24 ביוני 2006

זאלופון כתב:



אם לאיזו עלמה דחוף יותר למצוא אדון שתי דקות אחרי שנרשמה לכאן או לכל אתר אחר ולהפגש איתו לסשן בלי שיהיה לה מושג מי האדם העומד מולה {בשם ההתמסרות הבדס"מית הנדרשת ממנה, כמובן}, ובוחרת להתנסות לפני שהיא תרחרח את השטח בעצמה, בלי לעשות חיפוש מינימאלי באינטרנט או בכל מקור מידע אחר- לאחת כזו, חואן, גם סדנאות בדס"מיות מרוכזות לא יועילו.
כשאתה מעוניין להגיע למידע אתה תגיע אליו ובעידן האינטרנט לא נורא מסובך למצוא הכל על הכל.
הכלוב אינו האתר היחיד ביקום שעוסק בשליטה ולא רק לאנשיו הידע הנחוץ.

בלק-לוטוס העלתה שאלה מצויינת: "מה קורה בפמדום? הרי גם שם יש התמסרות, איך זה שהיא לא כזו מסוכנת? איך זה שלא שמענו על סאבים ששברו אותם נפשית והם זורקים את האשמה על הדומית הכה מניפולטיבית שלהם? המסקנה היא שסאבים חזקים מסאביות מבחינה נפשית או שדומים מתוחכמים יותר מדומיות..?"

ועל זה אף אחד לא ממש טרח להשיב לה.

ועדיין- בחורה יכולה להכיל במוחה את כל פיסות המידע האפשריות ועדיין להפגע.

זאלופון​(שולט) • 24 ביוני 2006

קיחוטה ידידי,
ראשית, אני חושב שחלק מהדברים שכתבת בתגובה האחרונה, הם בדיוק המסרים שאותם ניסינו להעביר. אם אין עליהם ויכוח, זה כבר טוב

אשר לנושאים שיש עליהם ויכוח:


אם אני רוצה להרע למישהי ואני מצליח להגיע למצב שבו היא לבד איתי, אני לא צריך את הבדסמ כדי להרע לה. נכון, אם היא תהיה קשורה זה יהיה אפילו יותר קל, אבל רובן המוחלט של הנשים, בוודאי רובן המוחלט של הנשים שאהיה מוכן לגעת בהן, כלומר הן אינן נראות כמו אתלטיות מזרח גרמניות, לא יוכלו למנוע ממני להרע להן גם אם ידיהן חופשיות לחלוטין, ולא כי אני גבר חזק באופן מיוחד. זו בדיוק הנקודה - מי שרוצה להרע ימצא את הדרך. אם לא באמצעות קשירה, אז באמצעות ידיו החזקות. ואם הוא גמד צנום וחולני, הוא יכול להשתמש בסכין. זה לא הבדסמ שמסוכן, אלה האנשים, והם אותם אנשים גם מחוץ לבדסמ.

אשר לנקודות שהעלית:
1. מי שלא באה הנה במחשבה צלולה ורציונלית, ספק גדול, גדול מאד, אם היא תלמד, תפנים ותיישם את העצות הנבונות, וספק גדול אם הן יעזרו לה. אי אפשר להזהיר מפני כל מצב, אי אפשר להכריח אדם ליישם אזהרות ואי אפשר לעזור למי שלא בשל, מוכן ורוצה להעזר. לא בטוח שבשביל הסיכוי הקטן שאחת מאותן סאביות לא צלולות, שאגב, אני לא סבור שמספרן רב כל כך, תינצל מאירוע א' (רק כדי ליפול באירוע ב' שמפניו לא ניתנה אזהרה ספציפית) - שווה לספוג את החסרונות שנמנו בשרשור הזה.

2. נכון, טעות בשיקול הדעת יכולה לקרות לכל אחד. אצלנו בבדסמ וגם מחוצה לו. זה לא הופך את הבדסמ למסוכן יותר. והפגיעה, אם תהיה, תיגרם כתוצאה מטעות בשיקול הדעת ולא כתוצאה מהסיכון המוגבר בבדסמ.


יש כאן שלוש שאלות ושלוש תשובות. לתשובה האמצעית אני מסכים, אבל בהתאם למה שכתבתי לעיל, הייתי מוסיף לה "אבל במידה מעטה". לשתי התשובות האחרות אני לא מסכים.


ברשותך אתן דוגמה אחרת - הסברה על סמים.
אין לי שום התנגדות שיסבירו על סמים. למעשה, אני חושב שזה חשוב. כמו שאין לי שום התנגדות שיסבירו על הסכנות בבדסמ. למעשה, אני חושב שגם זה חשוב, ואם יוצא לי - אני עושה כך בעצמי. השאלה היא לא "האם" אלא "איך". וכאן הדוגמה של הסמים היא מצוינת בעיניי ולכן אני משתמש בה.
בישראל נעשית לכאורה הסברה די מקיפה בנושא סמים. היו פרסומות בטלוויזיה וברדיו. אל-סם משמיעה קולה. המשטרה פועלת בנושא. בתיכון כמעט בכל אחד משיעורי חברה דיברנו על סמים. סבבה, לא?
אז זהו, שלא. כי לא באמת נעשתה הסברה. מה שנעשה הוא שטיפת מוח. כל ההסברה הזו ניתנת לתמצות במשפט כמו: "סמים רע, הכי רע בעולם, עושה רע מאד, אסור". והמשפט הזה נאמר באלף דרכים שונות ובצורה חזרתית, שוב ושוב ושוב. זה יוצר בדיוק את האפקט ההפוך - ראשית, אנטי נגד האזהרות, שנית, חוסר אמון, שלישית, סקרנות בנוגע לדבר שמפניו מזהירים. התוצאה ידועה לכולנו.
כנ"ל תקף בעיניי גם לבדסמ: זה טוב שיהיה מידע זמין. זה בסדר להסביר. מותר להזהיר. השאלה היא כמה, למה, מתי ובעיקר - איך.

huan • 24 ביוני 2006

מיוחדת אני אל יודע עם קראת את הפוסטים שלי או לא אבל אני חושב שציינתי באופן ברור בהחלט שצריך לעשות את אותו הדבר גם לסאבים דומים דומיות ומתחלפים.כי בסופו של דבר צריך 2 לטנגו ולא מספיק שסאב ידע מה הוא עושה אלא גם הדום צריך לדעת את זה.
האם נוכל למנוע את כל המקרים? ברור שלא...אבל מספיק סאבית אחת שלא תיפגע בכדי לעשות את העניין למישתלם.
אם העולם הוונילי היה הולך בגישה שלך של "אנשים הם הגיוניים,חכמים,זהירים וכו...ומי שלא שום דבר לא יעזור לו ושילך לעזעזל" אז לא היו שיעורי חינוך מיני ואז לך תדע כמה בחורות היו נכנסות להריון,ומקבלות איידס כי אין להם מושג איך באים ילדים לעולם,יש להם אשליות לגבי כך או ביכלל לא מודעות למחלות מין (יקפצו החכמים ויגידו "אבל כולם יודעים את זה" אבל מספיק שתכנסו לפורום סקס לנוער בתפוז כדי שתבינו עד כמה הבורות חוגגת)
זאלו אני לא יודע מה היעילות של חינוך מיני...אני לא יודע מה היה קורה אילו לא היה את זה. אבל מספיק שבת 14 אחת לא תיכנס להריון או בן 18 לא ידבק באיידס בכדי שכל הפרוייקט יהיה שווה את זה וזה בדיוק מה שאתם לא מסוגלים כנראה להבין.
וכמו שקיחוט ציין....מישום מה אתם מניחים שכל הסאביות הם תמצית הנורמאליות החוכמה וההיגיון אבל לא כול כאלה יש באתר גם סאביות וסאבים אשר באים לפה מיתוך מצוקה,מיתוך אשליות ומיתוך אלף ואחד דברים האם אנחנו צריכים פשוט להגיד לאותם אנחנו לא סופרים?
גם בחורות בנות 16 עם 150 איקיו לא תמיד יודעות שהימים הבטוחים וליגמור בחוץ זה בלוף אם לא אומרים להם אחרת
גם סאביות סופר חכמות לא תמיד יודעות שאסור להצליף בכליות,ולהינכס למכוניות עם זרים ביגלל שאין להם ניסיון או ידע שאומר אחרת או שהן סתם תמימות.
מספיק שבן אדם אחד שלא יפגע כדי להצדיק את הפרוייקט. בכל מקרה הוא לא יזיק לאף אחד חוץ מאותם דומים דומיות המחפשים ומחשפות להרע (דום או דומית שעלולים להזיק מיתוך חוסר ניסיון או ידע ישמחו שהסאב או הסאבית יסבירות להם את העניין)

שובר שוויון

Dom_Quixote • 24 ביוני 2006

דיברתי פה הרבה על הנסיבות המיוחדות של בדסמ והשוני ביניהן ובין הווניל, ומשום מה עדיין אנשים מתעקשים להתעלם מהפרטים הכי טכניים ופשוטים ובסיסיים של עניין ה"שליטה" (ושוב - לאו דווקא בבדסמ).

אז נכון שכתבתי רק לפני שתי תגובות ועוד לא היתה לאף אחד ממש הזדמנות לענות, אבל פתאום עלו בדעתי כמה דוגמאות שאולי ימחישו יותר טוב מהכל למה אני מתכוון.


להלן 4 דוגמאות - מקרים שהיו באמת. על שלושה מהם אני יודע אישית, כלומר - הייתי שם או שמעתי מהבחורה המעורבת, ואחד מקרה מחו"ל, עליו שמעתי מטיצ'ר לפני זמן רב.

תקראו, ונראה מה תחשבו על זה.



ראשית, שתי דוגמאות בעניין המנטלי.



1.

בחורה בקהילה הזו. חכמה באופן יוצא דופן, אתם יכולים לקחת את המילה שלי על זה. היתה במצב של תקיעות כרונית בחיים שלה.

פנתה אלי, רצתה שאהיה דום שלה. דיברנו. אמרתי לה מה לדעתי היא צריכה לעשות - לא בעניינים בדסמים, אלא כדי לצאת מהמצב שהיא נמצאת בו בחייה.

היא עשתה זאת. כלומר, החלה לנסות לעשות דברים בכיוונים שיעצתי לה (מגורים, לימודים, עבודה, כאלה).

כל זה קרה עדיין בשעה שלא באמת היינו בקשר, בטח לא של שפחה ואדון, אלא רק ברמת השיחות. כלומר, אמרתי לה את דעתי בתור חבר, בתור אדם ששומע אותה ומשיא עצה.

בסופו של דבר, לאחר כמה ימים הוחלט מסיבות אחרות, שלא נהיה ביחד.

באותו הרגע היא הפסיקה לחלוטין לנסות וליישם את מה שיעצתי לה.

עכשיו, אני לא טוען שהיא היתה צריכה לנהוג כפי שיעצתי, אני רק מסב את תשומת לבכם לעצם העובדה - כל עוד אמרתי לה את מה שאמרתי כ"דום" - היא עשתה זאת. ברגע שאמרתי את מה שאמרתי כאדם שאין לו "שליטה" עליה - היא לא עשתה זאת. אני מדבר על דברים רציניים בחיים שלה! - כפי שאמרתי - עבודה, מגורים, לא עניין של מה בכך. אם היא חושבת שזה נכון לה, הדעת נותנת שהיא צריכה לעשות זאת. אם היא חושבת שזה לא נכון לה, הדעת נותנת שהיא לא צריכה לעשות זאת (ושוב אני מדגיש - לא ציוויתי ולא פקדתי עליה, זו היתה שיחה חברית). אבל לא. ברגע שזו הוראה - היא עשתה. וכשזו עצה - היא לא עשתה.

מדובר בבחורה יוצאת מן הכלל, חכמה מאוד, לא דפוקה בשכל, לא כלום. אשרי הבחור שמוצא בת זוג כזו. רק מה? בחורה בדסמית, שפחה. תראו את ההבדל בין מצב של שליטה למצב ונילי.


2.

מקרה הרבה יותר קטן. סאבית בקהילה הזו שעישנה הרבה.

שאלתי אותה למה היא לא מפסיקה לעשן.

היא אמרה "אין לי סיבה מספיק טובה".

שאלתי "ואם אדון שלך היה אומר לך?"

היא אמרה: "זו סיבה מספיק טובה".


אתם יכולים לטעון שלא מדובר בגאונות יוצאת דופן מצדה, וכנראה בצדק. אבל לא מדובר בבחורה פסיכוטית, לא מדובר בבחורה דבילית, מדובר בבחורה בסדר גמור, רגילה לחלוטין - לא מבריקה באופן יוצא דופן שמנסיוני מייצגת בעניין הזה מה שהרבה סאביות באתר היו עושות - דהיינו, נוהגות כמוה.

והנה לכם ההבדל בין אדון לבין חבר, פעם שניה. והרבה פחות קיצונית.



ועכשיו שתי דוגמאות בעניין הסכנות הפיזיות בבדסמ, שאני מקווה שיבהירו אחת ולתמיד את כוונתי. עד עכשיו אמרתי שגם נשים נבונות וצלולות יכולות לעשות טעות בשיקול הדעת, וללכת למיטה עם גבר זדוני (או אפילו גבר חביב, שלא מצליח להתאפק). הנה לכם דוגמה אפילו יותר "עדינה", שטעות כזו אפילו לא נעשתה, ובכל זאת העניין נגמר רע. אולי זה יבהיר למה בדסמ מסוכן יותר מווניל, אפילו כשהוא נעשה כמו שצריך.



1.

סאבית פה בקהילה, קיימה סשן עם דום. הוא לא היה בן זוג לטווח ארוך שלה, והיא אפילו תכננה להיפרד ממנו או משהו, אם אני זוכר נכון את הסיפור (היא סיפרה לי אותו אישית, אבל די מזמן). עם זאת, הכל היה בהסכמה, בשפיות ותוך הקפדה על בטיחות. כמו שצריך.

באיזשהו שלב הוא החליט להעניש אותה, והחל להצליף בה בחוזקה.

בשלב מסויים היא לא יכלה לספוג יותר.

רק מה, היא שכחה את הסייפוורד.

כמו שאתם יודעים (אני מניח), סאביות צועקות ואומרות הרבה דברים במהלך סשן. בשביל זה יש סייפוורד, כדי שנדע - אנחנו הדומים המהוללים - ממה להתעלם ולמה להתייחס ברצינות.

והיא שכחה.

והוא המשיך והמשיך והמשיך, ובצדק. כי היא אמרה הרבה דברים שראוי לא להגיב אליהם, כמו שתמיד קורה בסשן.

וכך קרה שהיא חטפה הרבה מעבר למה שיכלה לקבל באותו רגע, פשוט בגלל שכחה רגעית. בווניל זה יכול לקרות?


2.

והנה הדוגמה הכי קיצונית מכולן, אבל כזו שממחישה למה בדסמ מסוכן יותר מווניל אפילו כשהכל נעשה בדיוק כמו שצריך.

מקרה שקרה בחו"ל, ששמעתי מטיצ'ר לפני זמן מה.

אדם עושה סשן עם שפחתו. היא עומדת על קצות האצבעות, קשורה בסספנשן עם הידיים לתקרה. גאג בפיה.

הוא מצליף בה.

מדובר באדם מבוגר.

באמצע הסשן, הוא חוטף התקף לב, או משהו בסגנון.

אם אני לא מדייק בפרטים טיצ'ר ודאי יתקן אותי, אבל למיטב זכרוני, הוא נשאר שם לשכב על הרצפה (אם אני זוכר נכון הוא מת), והיא נשארה שם קשורה, בקושי עומדת על קצות האצבעות, וגאג בפיה, עוד הרבה זמן.


****


אתם יודעים מה? לא יודע מה הם היו יכולים בכלל לעשות בנדון. הרי לבקש ממישהו שיבוא לבדוק כל שעתיים שהכל בסדר בסשן זה לא משהו שעושים.

אבל זה ממחיש לכם, אפילו שבמקרה קיצוני, למה בדסמ מסוכן יותר מווניל. כשאמרתי "מצב של להיות קשורה מסוכן יותר ממצב של לא להיות קשורה" אף אחד מכם לא התייחס, כי הדיון הזה, לדעתכם, עוסק אך ורק בהשלכות הפסיכו-רגישות על התת-מודע של הקורטקס של המוח לטווח ארוך. לא. בדסמ מסוכן יותר מווניל, ממש כשם שריצה בחושך מסוכנת יותר מריצה באור. זה לא אומר שלא נרוץ בחושך, ריצה בחושך זה ממש נהדר, אבל בואו ננקוט באמצעי הזהירות המתאימים. ובואו לא נגיד למי שטורח להזכיר לרצים לקחת מחזירי אור ופנס, שהם מפחידים שלא צורך.

מUחדת • 24 ביוני 2006

חואן:


משום מה אנחנו מניחים שלא כל סאבית היא בהכרח קורבן פוטנציאלי העומדת בפני מצבים פסיכוטיים.

והניסיון להציג אותי כמי שאומרת- "או שתהיי נבונה או שתלכי לחפש מי ינצל אותך" הוא לגמרי הוצאת דבריי מהקשרם.

צ'יטה​(שולט) • 24 ביוני 2006

מתוך תרדמתי ההזוייה, התעוררתי לקולות נפץ עזים, שלהפתעתי, הגיעו מהשירשור הזה. עיון קצר בנסיבות הקולות הרמים, הביאני לתצפית מרתקת ואפילו הזוייה בתפיסתי, עד לאותו רגע.

לתדהמתי, אני קורא, את רפאל, מדור המייסדים של שירשור זה, והרבה מעבר לכך, המהווה עמוד תווך חשוב, בגישה הנגדית לשלי, שאני כה יוצא נגדה.

ולתדהמתי, אצטט.

רפאל:


ולתדהמתי הלא פחותה, אני מוצא את זאולופון, המתעמת איתי כמעט תמיד, בכל מה שאני נוטה לומר. אומר:


כל שכל, אני מוצא את עצמי שמח ביותר, שיש לי ולו שותף אחד, להוציא גליתאה, לדעה שלי פה.

למיוחדת: במיוחד בשבילך, אשיב לבלאק לוטוס, שהמצב סימטרי, לא ממש לחלוטין, אבל יש מקרים כאלה, גם במקרה של שליטה נשית, לא עלינו, חמסה חמסה.
ולגבי הזמינות של המידע, והתאבדות השיעיות. וואללה, אי אפשר להציל מתאבדות שיעיות, אפילו אם ניתן להן, לא עלינו, סשן דוגמא, על ידי גליתאה, בכדי שתבין את חומרת המציאות הלא מסוכנת, אליה היא מגיעה.

ומתוך הפתעתי הרבה, אני מגלה, לפתע פתאום, שבעצם, אין פה בכלל מחלוקת על העובדה שאין גובה עיניים, ושבדסם זה בכלל לא עלינו, יותר מסוכן מוונילי.

אין טעם פה להכנס, להתנצחויות אישיות. בכלל לא. הם לא מוסיפות כבוד, לאף אחד פה. ובחיי, שיש לי ים של כבוד, לאנשים שמקיימים פה דיון, ברמה, מהמשובחות שנתקלתי בהם. בטח ובטח שרפאל, מצטייר בעיני, כדמות בעלת שיעור קומה, שאשמח להכיר ולהתידד עימו. אין בכך כדי לומר שעם האחרים לא, אבל עם חלקם, כבר נפגשתי, לפחות.

אבל, ויש אבל. רפאל. אני פונה אלייך, בתור ראש מסדר הישועים פה. אתה מייצג בעיני משהו, שאני מתכוון, לעמוד מולו, בכל מקום. לא מפאת חלילה שאינך ראוי, נהפוך הוא, דווקא בזכות העובדה שכן. זה מה שעושה אותך מטרה עבורי, לדיון פולמוסני, עד כדי עקירת עיניים ידידותית כמובן.

תקשיב בבקשה רפאל, ואני קורא לך פה, בכל לשון של בקשה, לא לנסות להיות צודק פה. זה חשוב מדי.

יש פה סכנה מיוחדת ביחס לוונילי, ואין פה גובה עיניים. כולנו מסכימים על כך, לשימחתי הגלוייה.
יש גם סכנה, בלהפוך את השירשורים פה, למדמנה של סיפורים מסמרי שיער. להגיד לך, שזה לא כך במידה רבה ? וואללה כן. ישנה פה הקצנה לגמרי. לקחו את העניין הזה עד לקצה. ממש לגמרי. ואני מסכים איתך אפילו שאתה יוצא נגד העניין הזה.

אבל תשמע איש, אתה גם נסחפת פה, לדעתי לפחות, לקיצוניות מעברו השני של המתרס. ולכן בכלל אני רואה כמטרה לשכנע אותך פה, בדעתי הצודקת כמובן.

יש סאביות שבאות לסצינה תמימות. ויש הרבה מאד תורה, ורובה היא בגדר בעל פה, של ההבדל בין טוב ורע. זה לא כזה חד הגבול הזה. ואפילו אומר, שעדיין יוצא מהנחה של אנשים שלא מתכוונים להרע בכלל. הם פשוט שוגים. גם אני, ואפילו יש תיעוד על כך.

אז מה, זה עושה אותי בעל כוונות זדון ? וואללה לא.

יש פה מקרים, שקורים, אפילו בלי כוונת זדון, אפילו עם סאביות אחלה. והן קורים בגלל חוסר במידע, בידע. אי אפשר להאשים אותי שלא קראתי. כי קראתי והרבה. אפילו התייעצתי רבות, במנוסים ממני וטעיתי. אז מה בכך ? לומר שיש פה פסול בקהילה שאינינה, זה גובל בטיפשות. אבל אני סבור שצריך להדגיש את ההבדל בין ראוי ללא ראוי. אני משוכנע, שעד עצם היום הזה, יש כאלה שאפול בהם. אז זה עושה אותי דום דפוק ? זה עושה אןתה סאבית חולת נפש ? מה פיתאום. זה עושה את הסיטואציה הזו, דורשת הבהרות.

וכאשר אנחנו גולשים, ולו לרגע, למקרה של אנשים, שלא פועלים ממקום טוב כלל וכלל. וואי וואי וואי. ולדרוש במפגיע, מכל סאבית, מדהימה אפילו, לזהות אותם בדיוק נמרץ, את אותם נבלות, זו תמימות. הן יפספסו פה ושם. אבל מה קורה בשם הזה. אלוהים ישמור.

ולך מיוחדת, שאת ממש מיוחדת בעיני, וחכמה, ולמרות שאני לא מכיר אותך, אני חווה אותך כאישה מאד עוצמתית. את רוצה להגיד לי, את, שלא תפספסי ? וואללה, לא קונה.

אז מה בעצם אני רוצה מכל העניין, בואו ניפגש כולם, איפשהו במרכז, עדיין נשמור על ריחוק מסויים אחד מהשני, שלא נואשם חלילה, בתמימות דעים.

אבל רפאל, ולא רק. אתם לא יכולים, דווקא בזכות אותם יכולות שלכם, בהתנסחות, והגיית דעות, לעמוד שם בשירשורים, שנודף מהם סירחון עז, של חוסר כוונות טהורות, ולהשתלח באותן סאביות אומללות, או אפילו שליחהם, ולעצור אותם, מלהעמיד את הבנזונה אל הקיר. זה גובל בפשע לדעתי.

ולכן אני פה עכשיו, משקיע את זמני בדיון הזה. כי הוא חשוב, ממש חשוב.

אני קורא לכם, לא להסכים איתי, אבל, תתמתנו קצת, בהלימה שמה, באותן סאביות, שקוראות בקול גדול, נגד עוול שנעשה להן. ויש מקרים שהן בכלל לא צודקות, אבל יש כאלה שכן. וזה מקום קשה, עבורה, לעמוד ככה מול מעשה עוול שנעשה לה. כל מה שאני מבקש ממך, ממכם, זה להיות יותר עדינים, ולו במעט, בעצירה של תלונות כאלה.
היות וכדרכו של עולם, כל אחד יוצא רק עם יצי תאוותו בידו. תגיד לי רפאל, מה היית רוצה, מהצד שנוקט בעברו השני של המתרס פה, כדי שתתקומם פחות.

Re: שובר שוויון

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 24 ביוני 2006

מקרים 1-2 הם לא מה שהייתי מגדירה כמנטלי אלא כהעדר משמעת עצמית וצורך במישהו שלא משקרים לו על מנת להצליח במשימה. יש דברים שאתה יודע שאתה צריך לעשות אבל בגלל שקשה להתחיל או להתמיד בהם מתוך יוזמה אישית בלי להחליק לעצמך מדי פעם, נוח מאד להסתמך על אחרים. בדיוק על הקונספט הזה פועלים גם שומרי משקל.

במקרה 3 אם המילה סייפוורד היתה נאמרת אני מניחה שהיא היתה מפסיקה את הסשן.
ומה בדיוק בא ללמד אותנו הקטע הזה? שגם אם היא היתה משננת את האלפוני וכל מידע הקיים באינטרנט על בטיחות זה לא היה עוזר לה?

ומקרה 4 הוא מקרה קלאסי. הוא מסוג המקרים שאוהבים נורא להזכיר, סוג של אגדות אורבניות כאלו שעושות רושם, אבל מדי פעם תוכל למצוא בעיתון מודעות על אנשים שמתו במהלך סקס (ואז גם כשבת הזוג היתה לא כבולה היא היתה חסרת אונים נוכח הסיטואציה. בכל זאת, לא נעים...)
אז כן, מקרים כאלו יכולים לקרות אבל שוב, מה הסבירות לכך?

אף אחד בשום מקום לא מוגן מטעויות, אבל ראבאק, אנחנו לא עוסקים כאן בפצצות אטום.

התנשאות וניהול סיכונים

צ'יקיטה • 24 ביוני 2006

קיחוט, אני בדרך כלל בצד שלך והשרשור לקראת סיכום ובכל זאת משהו.
בפוסט האחרון שלך גרמת לי להבין סוף סוף את כוונתן של לוטוס ומיוחדת כאשר הן דיברו על התנשאות כלפי הסאביות.

אתה כותב נפלא ואני מעריכה אותך שאתה נמצא שם עבור הסאביות שנפגעות והן פונות אליך כשהן נפגעות.
אתה עוסק בהדרכת סאביות חדשות ועוזר להן.
אני מעריכה אותך ואת כל מי שנמצא שם עבורן.

אל תטעה לרגע ותחשוב שמי שלא מכירה את עולם הבדס"מ וטועה בהערכת הסיכונים שלה או בוחרת בדרך אחרת לא שייכת לאותם " אנשים הגיוניים, נבונים, ואחראיים למעשיהם" שאליהם אתה שייך, זאלופון, לוטוס, מיוחדת, חואן, ורפאל.
לא אכתוב מה שכתבת עליהן.

בוא ואזכיר לך מודל אקדמי ידוע שטיצ'ר הזכיר אותו ונלמד באוניברסיטאות.
קוראים לו "ניהול סיכונים" ומשקללים שם את הסיכון לעומת התועלת.

אני טוענת שגם הסאבית שבוחרת להסתכן, לחוות, להרגיש היא לא תמיד הטפשה בעלת יצר ההרס העצמי והבעיות הנפשיות שאתה חושב שאתה מציל אותה מפני עצמה.
היא מממשת את הפנטזיה שלה בדרך הזאת ואני לא בטוחה שאני, הזהירה, יותר "חכמה".
במודל האקדמי אין שיפוט כזה.

אני רוצה לתת כדוגמא את הסאבית מהסיפור הקודם שלי שבחרה בשליטה טוטלית של האדון שלה24/7 ומוכנה שהוא יהיה עם אחרות ומי שהוא ירצה תבוא לצפות בסשן שלה.
לא הייתי בטוחה בהערכה הראשונית שלי ושאלתי.
תשובתו של זאלופון התאימה למה שחשבתי (תודה זאלופון על התשובה).
היא רוצה לחוות, להרגיש, היא תחוש בגבהים כי היא מאוהבת וממצה את הפנטזיות שלה ובוחרת במודל ניהול סיכונים של בחירה באפשרות של maxmax, מודל רציונלי שמוכר ומי שבוחר בו נחשב למסתכן אבל לא טיפש.
אני הזהירה שתבחר במודל אחר של ניהול סיכונים ומחפשת קשר מונוגמי יציב אבל לא אעבור את החוויות שלה.
יש לה סיכוי להפגע ואז אני מצפה שגם מהקהילה יעזרו לה אבל אין מה להתנשא.
אותו דבר תאמר על אלה שצונחים בצניחה חופשית ונהנים ואלה שקופצים באנג'י.

אתה מכיר את עולם הבדס"מ ויכול לתת מידע על דומים שאתה מכיר, על הקודים בקהילה, על התנהגות שבעולם הוונילי תעביר מסר אחד ובעולם הבדס"מי מסר אחר.
(כמו אותה כניסה למכונית בתום שיחה ידידותית
עדיין בעולם הוונילי עם חברי אני נכנסת בלי בעיות למכונית של ידיד.
הסיכוי להעליב ידיד והנוחות שהוא יהיה הנהג(תועלת) לעומת הסיכוי האפסי שיבין מסר לא נכון משקלל את ההתנהגות הזאת(סיכון).
עם מישהו מהעולם הבדס"מי קיבלתי את העיצה שלכם-לא אכנס כי הוא יבין לא נכון..)

כשדן קאפ כתב לי במסר פרטי על דום שהם חושדים שהוא מסוכן וידע שהוא כתב לי לא הרגשתי מצידו התנשאות.
בפוסט שלך הועבר מה שלוטוס כתבה קודם:
הצורך להציל את הסאבית הטפשה מעצמה.
זהו שלא. סאבית שבוחרת בריגוש מסתכנות יותר אבל קרא מה שכתבה ליילה על חייה עם המרקיז.
מעולם היא לא היתה מאושרת יותר אבל לא היתה חוזרת על החוויה.

תעזרו, תציעו מידע ותתמכו במידת הצורך אבל ההתנשאות מיותרת.

וצ'יטה,
בגישה הפטרונית הזאת שהופיעה בסוף השרשור הזה כשמחליטים החלטות על הסאביות הטפשות אני חושדת שאף חדשה לא תטרח לשאול אתכם שאלות.

צ'יקיטה

בקצרה, כי צריך להכין אוכל :-)

זאלופון​(שולט) • 24 ביוני 2006

כפי שציין קיחוטה, גם אני חושב שהשרשור הזה קרוב למצות עצמו ושני הצדדים בעיקר חוזרים על טיעוניהם בנקודות המחלוקת ומגלים שבעצם הם פחות חלוקים ממה שחשבו. על כן אגיב בקצרה לחלקי תגובות שטרם נאמרו דברים בעניינן, ועם כותבי התגובות המושקעות הסליחה:

חואן,

גם כאן אנחנו חלוקים
אני חושב שבכל דבר צריך להסתכל לא רק על התועלת אלא גם על העלות. בשיעורי חינוך מיני, לדוגמה, מושקעים משאבים רבים שיכלו לממן לא מעט הפלות או דברים מועילים אחרים. אם התועלת מסתכמת בבחורה אחת שלא נכנסה להריון, ספק אם זה שווה את זה. אותו כנ"ל תקף גם פה. צוינו חסרונות ועלויות של שיטת האזהרות וראיית הבדסמ כמסוכן, ולא בטוח שהתועלת שלהן שווה זאת.

קיחוטה,
נוסף על הדברים שכתבה זוגתי הנבונה, אוסיף ואומר שאני כן מאמין שהאופן בו אנשים מבנים לעצמם את העולם ואת הקשרים שלהם בתוכו משפיע על האופן בו הם מתנהגים. בהתאם, אני מסכים שמי שמבנה לעצמה את הקשר עם אחר כקשר של ציות, תיטה יותר לציית לו מאשר מי שלא מבנה לעצמה את הקשר ככזה. ועדיין, אני חושב שמדובר בכלי. ואני חושב גם שהדוגמאות שנתת מדגימות גם את מה שאנחנו אומרים על הפעלת שיקול דעת. בשתיהן מדובר לא על פגיעה בסאבית, על על שימוש בכלי הבדסמי כדי לעזור לה. אם היא נתרמת או לא, זה שיקול שהסאבית עצמה צריכה לעשות ובהתאם להחליט אם מתאים לה לציית או להשאר בקשר. כפי שסאביות רבות עשויות להחליט שאת הרגלי העישון שלהן משאירים מחוץ לקשר הבדסמי, הייתי מצפה מהן גם להחליט בנושאים אחרים, לקחת אחריות על החלטותיהן ולא להאשים את הבדסמ.

צ'יטה,

אם הבנתי נכון את דבריך, אבקש לתקן את הרושם:
אנחנו באותו צד, כולנו. כולנו חושבים שמי שפגע בזדון צריך לשלם על כך ומי שנפגעה, יש לסייע לה. אין בינינו כאלה שעניינם רדיפת סאביות והגנה על בני זונות. אנחנו באותו צד - אבל חלוקים על הדרך.

20% שהם 100

Dom_Quixote • 24 ביוני 2006

זאלו, על זה בדיוק אני מדבר, על העלמת העין הבלתי מכוונת הזו, על הנסיון להשוות שני דברים שונים לחלוטין. קודם כל, התגובה הזו שלך נכתבה לפני הדוגמאות שהבאתי ממש עכשיו, ואני מציע לך לקרוא אותן ולומר לי האם גם זה יכול לקרות בווניל. אבל מעבר לכך - כן! יש הבדל של שמיים וארץ! אני מסכים איתך - רוב הנשים לא יכולות למנוע מרוב הגברים להרע להן בצורה פיזית. כי רוב הגברים חזקים יותר פיזית מרוב הנשים. אבל זאלו, זה עדייו הבדל של שמיים וארץ.

בחורה חופשית תיאבק, תכה, תשרוט, תנשוך, תבעט לביצים, תצרח, תזעיק עזרה, תרסס גז מדמיע, תתפוס ארגטל, תקים שערורייה רבתי בבניין ובשכונה וברחוב, תעשה כל שביכולתה. אולי זה לא יספיק כדי להתגבר עליך. אולי תצליח לסתום לה את הפה. אולי תצליח לתפוס אותה ולהכניע אותה.

אבל אולי לא. אולי היא תצליח להשתחרר. אולי הצעקה שלה תזעיק מישהו. אולי בבעיטה אחת היא תצליח להשאיר אותך על הרצפה ולהימלט ולחזור עם כמה אנשים שגם להם יש אזיקים.

להשוות בין שני המצבים האלה - פשוט לא. אין דין מצב שבו הבחורה חופשית, כדין מצב שבו היא קשורה. אפילו אם כשהיא חופשית יש לה רק 20% סיכוי להתגבר עליך - מדובר בעולם ומלואו ביחס ל-0% שיש לה כשהיא קשורה. צר לי, אבל האמירה "בכל זאת הייתי מתגבר עליה", פשוט לא רלוונטית בעיניי.