בדס"מ כדרך חיים

Re: בדס"מ כדרך חיים

aka BODYGUARD • 10 בנוב׳ 2007

בוקר טוב אייבורי ולשאר מתדייני השירשור.

אתה יודע היכן הבעיה ,אייב?

בדיוק במקום שמנסים להבין מקומות שכיהודים ,אנו יודעים מראש שאין סיכוי

של ממש שנסכים על משהו.

אצלי באופן אישי זה מקצין יותר מאחר ואני בכלל לא מנסה לתת הגדרות למקומות

האפלים הללו שעולים לפני השטח...ונשבע לך שכל הטיעונים המישפטיים(כרגיל)

וכעת סיפורי הטלקינזיס ושאר מרקי ירקות שנכתבים באורך עמוד וחצי לא שווים את

הזמן שהושקע בהם.

אני מכיר אדם שחי בדס''מ,לכאורה, שעה ביום..והוא יותר בדס''מי מכולם יחד כאן

לתפיסת ה-24/7.

מעצם השאלה שהעלת, והיא שאלה מצויינת ,עולה כי לפני הגדרת דרך חיים עליך

להגדיר את הבדס''מ שלך וכמה הוא מהווה כדומיננט בחייך,כולל היום-יום.

אם כבודו מתנהל בשליטה על צעדיו,עבודתו,מעשיו,החלטותיו,התנהגותו- הרי שאתה 24/7

אם כבודו נותן לאחרים לנהל את עולמו ונותן לעצמו הפסקה בלקיחת אותן דקות

כהפסקה הרי שהוא אינו 24/7. כל כך פשוט לכאורה...

אז זהו - שלא...

מאסטר צ'יטה העלה ובצורה נכונה את נושא השירשור של הגמירה ב-10. כמות הלעג

הנצפית היתה שקופה עד צלילות ומראש, ונכון..צריך לחוות כדי להבין, אין כאן אקסיומות

וגם לא אמירות חכמים. ככה זה.

אם הגדרת לעצמך את חייך הבדסמיים עד מהר תגלה ולבד כמה הם ממך וכמה לא.

שפחות,שוטים,סשנים וכיו'''ב- לא קשורים לזה.



המשך שבת נעימה.

במיוחד לאלה שיודעים הכל ולא טועים לעולם...

IvoryDom • 10 בנוב׳ 2007

האמת אני לא הבנתי

אני רק רציתי לדעת למה הם מתכוונים שהם אומרים

אצלי בדס"מ זאת דרך חיים

וזאת בצורה מאד רצינית

newoldone • 10 בנוב׳ 2007

אני מניחה שאנשים שונים מתכוונים לדברים שונים.

אני ניסיתי לתת תשובה, שמדובר בתשתית תודעתית שמעצבת את הקשר.

לא אנשים שעסוקים יומם ולילה בשוטים, חבלים וקעריות אוכל של כלבים, לא אנשים שעולמם מצומצם ואין להם תחומי עניין ועיסוקים רבים ומגוונים, ולא אנשים שחומר הקריאה היחיד שלהם הוא הכלוב ומקום הבילוי היחיד שלהם הוא הדאנג'ן.
אלא אנשים שחיים את חייהם בתודעה שהיא שלו ולרשותו, והוא אדונה (או להפך). שהקשר שלהם מעוצב כשליטה. אם להתבטא בצורה קצת ציורית - שהאהבה שלהם זורמת, דו-סטרית, באפיק השליטה.

לאחרים פה היו תשובות אחרות.

IvoryDom • 10 בנוב׳ 2007

אהבתי מאד את התשובה שלך

בעיני ולמרות שבהוויה שלי הבדס"מ סובב אותה <חברים בילויים ועוד>

הרי שחיי מורכבים מרבדים נוספים החשובים לי לא פחות

לכן קשה לי לראות בבדס"מ דרך חיים אלא חלק מהחיים.

אבל זאת דעתי שמתאימה עבורי.

זאלופון​(שולט) • 10 בנוב׳ 2007

newoldone, אני בדיוק כן יכול להגיד לאדם דתי שהחוויה שלו שקרית (במידה ויעלה בידי להוכיח כי אין אלוהים). היא עשויה להיות נכונה עבורו, אך זה לא אומר שהיא נכונה במציאות. לדעתי הסתירה הפנימית שציינת בדברייך, ואחרות כמוה, הן לב לבו של העניין. פירושן הוא שבדסמ לא יכול להיות אלא משחק, גם אם אנשים משכנעים עצמם אחרת. נכון שקיימות סתירות כאלה גם בתחומים נוספים. זה רק אומר שגם החוויות בתחומים אלו הן אשליות, במידה מסוימת. לבני אדם יש יכולת עלובה במידה מצערת להבין למה הם באמת עושים ומרגישים וחושבים כל מיני דברים.

מוקדם יותר בשרשור הזה כתבתי שבדסמ יכול לדעתי להיות גם דרך חיים (מבחינה סובייקטיבית) וגם משחק (מבחינה אובייקטיבית, לדעתי, ונא לחשוב מה זה אומר לפני שמעירים לי על הסתירה). אין לי טענות בנוגע לחוויה הסובייקטיבית, ואם "שליטה" מבחינתכם קשורה אך ורק אליה, אפשר לעצור את הדיון כאן. אנחנו באותו צד.

הושמעה פה גם הטענה הדי-מגוחכת שפתאום קפץ לי "בדסמ אמיתי" למרות שלא על כך דובר. ברור מאד שהדברים חופפים זה לזה במידה רבה. מי שעושה "בדסמ כבד" כ"דרך חיים" נוטה לראות בבדסמ שלו משהו "אמיתי". מי שלא, לא. מה גם שאם תבדקו את השרשור הזה אחורה, תראו שאינני הראשון שעשה את ההקבלה הזו.

טענה נוספת שהושמעה היא כי אי אפשר לנסות להסביר מה הם "יחסי שליטה אמיתיים" למי שלא מסוגל להבין, כשם שלא כל אחד יבין כיצד פועל עגורן. זה לא סותר את שאמרתי. ראשית, זה כלל לא נכון: אם יסבירו לי כמו שצריך, אני בהחלט אבין איך עובד עגורן, והייתי מבין גם אם לא הייתי יודע במקרה קצת פיזיקה. שנית, עמדתי היתה כי הטענה "אתם לא מסוגלים להבין" היא נוחה מדי. לעתים היא נכונה - לא כל אחד יכול להבין את תורת היחסות, למשל. במקרים רבים אחרים, היא משמשת כסות מניפולטיבית למי שפשוט לא מסוגל או לא רוצה להסביר. אל תטיל ספק, אומרים הללו, קבל כמובן מאליו.
אני יודע ששתי האלטרנטיבות אפשריות, וכפי שאמרתי - יבחר כל אחד להאמין במה שהוא רוצה. זכותכם המלאה להאמין בראשונה מביניהן. אני מאמין בשניה, וזאת מבלי לטעון שהראשונה איננה אפשרית כלל.

שני דברים אחרונים:
ראשית - ריס, דעתי היא שאדם שמחזיק בעמדה או אמונה מסוימת חייב להיות בטוח בצדקתה במידה זו או אחרת, לפחות יותר מכפי שהוא בטוח כי היא לא נכונה. שהרי אלמלא כן, לא היה מחזיק בה. לכן זה נראה כאילו "אתם" בטוחים שהצדק עמכם ו"אנחנו" פשוט לא מסוגלים להבין/לחוות, ואילו "אנחנו" בטוחים שהצדק אתנו ו"אתם" פשוט משלים את עצמכם.
אלא שאדם נבון, לדעתי, ישאיר בכל זאת פתח לאפשרות שהוא טועה, וכאן אני מסכים איתך בהחלט. אם אתה מחזיק בעמדה כלשהי, האמן בה, הגן עליה והיה בטוח בצדקתך - אך השאר רווח דרכו יכולים לחדור טיעונים שימוטטו את התיאוריה שלך.
עד כמה זה קורה אצלי? אני מקווה שבמידה רבה, ושאם יוצגו לי טיעונים משכנעים בזכות כוחות על טבעיים או בדסמ אמיתי, אדע לקבל אותם. אבל אולי החוויה שלי שקרית ואני משלה את עצמם.

ודבר אחרון בהחלט: לי דווקא נראה שמי שמאויים יותר מעמדת הצד השני בויכוח הזה הם אנשי דרך-החיים והשליטה-האמיתית. אין לי טענות בנוגע לכך, אבל שווה לציין שאין כאן דרך ביניים. כל טענה העושה מגניפיקציה לבדסמ היא בניגוד לאופן שבו אני רואה בדסמ, ממש כפי שכל טענה נשוכה מצדי היא בניגוד לאופן שבו אתם רואים בדסמ. אין פה צד אחד שתוקף את האחר, אלא שני צדדים שלכל אחד מהם עמדה הפוכה לזו של האחר וכל אחד מציג את עמדתו. הצגה אחרת של פני הדברים היא דמגוגית.

RIS • 10 בנוב׳ 2007

אני חושב שבפיסקה האחרונה אפשר למנות את כל שערות זנבו של הכלב הקבור.
זאת, הודות לניסוח שהוא כל כך מדוייק וחד שקל מאוד לנעוץ בו שיניים ולהפריך אותו. מראשית ועד סיום.

אין דבר רחוק יותר מהמציאות מאשר לראות כאן שני צדדים עם עמדה הפוכה.
אין כאן שני צדדים עם עמדות הפוכות.

הנה מה שאני רואה כאן בדרכי הפרובוקטיבית:
שחייני המים העמוקים מדווחים על מה שהם רואים במצולות.
שחייני מי האפסיים לא רק שאינם מקבלים את הדיווח כדיווח מהימן או אובייקטיבי, חלקם אפילו לא מכיר בעובדה שהללו שוחים יותר לעומק.
וישנם אפילו אלה החצופים אשר מטיפים לשחייני העומק מוסר על היומרה שלהם, כביכול, על האשליה שלהם שהם בכלל התרחקו מהחוף.
כמו בבדיחה על זה שמאמין בשמועה כוזבת שמגדל אייפל פּוּצץ ודבק כל כך באמונה הזאת עד כי איננו מוכן לגשת לחלון ולהיווכח שהמגדל במקומו עומד.

זה כמו בויכוח על שליטה מנטלית ושליטה פיזית. מי שלא חווה שליטה מנטלית, מי שלא עובר מפגשים עם העוצמה והחשמל שנולדים ממקומות שאינם פיזיים בעליל - מכחיש את קיומם ואת האפשרות שיתקיימו.

דיברו כאן על שידור מזלזל של אנשי הגישה המרחיבה לאנשי הגישה המצמצת כאילו הם נחותים.
אני אינני רואה בקיום קשרי בדסם חלקיים שום דבר נחות. אלא מה? מבחינתי מדובר באנשים שמחמיצים הרבה ממה שיש שם, שמחמיצים, אולי, את העיקר. זה לא עושה אותה נחותים בעיני (לבד מאלה שמרצים את תורתם כאילו היו משה במעמד הר סיני). זה עושה אותם בעיני.....כן. עיוורי צבעים.

מה שאיש עדיין לא הראה לי הוא איך יכול אדם לפסול מצב שלא התנסה בו.
איך יכול אדם לחוות דיעה על נוף שלא ראה, לומר על פיסגה שאיננה קיימת רק מפני שרגליו שלו לא דרכו בה.
ומכאן שאני חולק גם על הטענה שדווקא המרחיבים הם המרגישים מאויימים. זו טענה מנוגדת למציאות ולטבע האנושי - עובדי האלילים הם שהיו מאויימים על ידי המונותיאסטים שאת האלוהים שלהם לא יכלו לראות.
אנשי ההשקפה הגיאוצנטרית (השמש מסתובת מסביב לארץ) רדפו, הגלו ואף שרפו את ההליוצנטריסטיים (הארץ מסתובבת סביב לשמש) מפני שלא יכלו להשיג בשכלם שקיים משהו המנוגד למערכת שהם מאמינים בה.

ולבסוף - אין שום פסול במגניפיקציה (שאיננה אלא רומנטיזציה) של הבדסם.
מה לעשות ויש בעולמנו אנשים שונים עם יכולות שונות וספיקות שונות. לאנשים בלי חוש הומור צריך להסביר כל בדיחה ולאנשים שנולדו בלי איברי הרומנטיקה צריך להסביר את אנקת גבהים או את גאווה ודיעה קדומה.

אכן, אין כאן שני מחנות עם מודלים מנוגדים.
מה שיש כאן הוא אנשים שיש להם מודל שבמקרה הטוב הוא מודל חלקי של המודל האחר.
במקרה הרע זהו מודל נכה וחד-מימדי שמהווה מודל חלקי של המודל האחר.

.

newoldone • 10 בנוב׳ 2007

טענתי שבמצב כזה אתה יכול בהחלט לטעון שהדתי חי בדלוזיה, דהיינו שהחוויה שלו מבוססת על שקר. מה שאתה לא יכול לטעון זה שהוא לא באמת דתי. חשבתי שתסכים עם זה, כתבת משהו מאד דומה באחת התגובות הקודמות שלך.
הטענה שלי הייתה שהמצב בדיון על הבדסמ הוא שונה, כי בו אין מציאות חיצונית (יש או אין אלוהים) שמולה ניתן להעמיד את החיים הבדסמיים ועל פיה לקבוע אם הם אמיתיים או שקריים.


אשליה מתקיימת רק מול מציאות. אדם חושב שהוא רואה X כשלמעשה יש שם Y. אדם חושב שהוא פעל מתוך מניע X כשלמעשה מה שהפעיל אותו היה Y. מהי המציאות שמולה החוויה של שפחה שהיא שייכת לאדונה היא אשליה? העובדה שהיא לא רשומה בטאבו? או (בלית ברירה...) העובדה שחלק ממכלול החוויה שלה הוא הידיעה שלה שהשייכות הזו היא פרי בחירה ויכולה גם להיפסק מבחירה שלה? האם הידיעה שאהבה עלולה להיפסק בעתיד שוללת את אמיתיותה ומוחלטותה של האהבה בהווה?


אין לי בעיה עם הסתירה לכאורה, יש לי בעיה להבין למה הכוונה "מבחינה אובייקטיבית" כשמדובר על קשר, דבר שכל קיומו הוא בתודעה של המעורבים בו.
ואגב, אני מייצגת כאן את עצמי בלבד. אני בטוחה שרבים אחרים "מהצד שלי" חולקים עלי בלא מעט דברים. כמו למשל בדבר הבא:


פה אני דוקא בצד שלך. גם אני לא אוהבת את ההאדרה של הבדסמ. אני לא חושבת שיחסים בדסמיים הם ממהותם יותר עמוקים או כנים או עצמתיים או מקודשים או כל סופרלטיב אחר, מיחסים שאינם בדסמיים. אני כן חושבת שיש אנשים שעבורם הנגיעה הבדסמית היא יותר עמוקה מהנגיעה ה"ונילית". בזה אין לי שום אמירה על הבדסמ ככלל או על הוניל ככלל.

נוריתE • 10 בנוב׳ 2007

זאת, הנקודה, בדיוק,לאלו שהגיבו לי.
האלגוריה הזאת של "שורשים" ,אלו היו החיים האמיתיים.
של עבדות ושפחות ועבדים והאדונים שלהם.
אנחנו לא באמת אדונים ושפחות או מלכות ועבדים,

דרך חיים מבעד למשקפיים שלי

כובש יצרה​(שולט) • 10 בנוב׳ 2007

הויכוח המתנהל כאן אם בדסם זה משחק או דרך חיים גולש לויכוח פילוסופי ולכן אין סיכוי שצד אחד ישכנע את הצד האחר. במידה רבה זה כמו ויכוח אם יש אלוהים או לא כאשר גם שם כל אחד מתבצר בעמדה שלו ונעזר בטיעונים לוגיים להוכיח את צדקתו.

כאחד שמביט על הבדסמ כדרך חיים ולא כמשחק (בלי כמובן לפסול את החושבים אחרת) אנסה להסביר מה זה אומר עבורי שבדסמ זה דרך חיים ולא משחק.

מבחינתי כשולט אני אחראי על כל מה שקורה לשפחה שלי ולא רק ביחסיים איתי ובטח שלא רק במהלך הסשן אלא בכל דבר וענין בחייה. מבחינתי אני אחראי לגרום לכך שהשפחה תפיק מעצמה את המיטב והמירב בכל תחום שהיא עוסקת בו או שיש לה כשרון אליו.

אם השפחה שאיתי לומדת ארצה שהיא תצליח כמה שיותר בלימודים, אדחוף ואעודד אותה ואם צריך גם אעניש אותה על מנת שתצליח בהם כמה שיותר.

במידה והשפחה שאיתי עובדת אעשה הכל על מנת שתתקדם בעבודה כמה שיותר גבוה, שתצליח בעבודתה, תתפתח ותפרח.

אם אחשוב שהיא לא מנצלת את כישוריה במידה מספקת, אין מצב שאשלים עם כך ואעשה הכל על מנת שתפיק מעצמה כמה שיותר.

מנקודת ראותי כל אלו שטוענים שבדסמ אינו אלא משחק מתיחסיים לבדסמ כגיוון לזיון ולא מעבר לכך. שליטה לפי ראות עיני היא אחריות וככל שההאחריות גדולה יותר כך השליטה חזקה יותר.

Re: דרך חיים מבעד למשקפיים שלי - כמה שאלות לכובש

IvoryDom • 10 בנוב׳ 2007

אתה לא חושב שזה פטרוני לגמרי ???

מדוע אתה בעצם טוב יותר להחליט עבורה בנוגע לעבודתה או להפקת המקסימום מהחיים שלה?

האם החלטה שלך בנוגע לנושא מחייבת לגמרי או שיש לה זכות וטו ?

בעצם מה ההבדל בין זוגיות רגילה שאתה עוזר לבת זוג לממש את עצמה ולבין בדס"מ מבחינתך ?


נ.ב.

תודה על התשובה המפורטת.