| RIS |
לפני 16 שנים •
11 במאי 2008
Brave Dwarf כתב/ה: עכשיו, רק אסייג: "כאן ההקשר הוא במפורש בדס"מי" כתב ריס. פה ריס, אני לא מסכים. IMHO, כמובן, כמעט בכל מערכת יחסים יש את המוביל ואת המובל את המנוסה יותר ואת הפחות ואם היא מושתתת על אמון, כבוד הדדי ועל רצון ליצור יחידה אחת, גם אם לתקופה מוגבלת (למרות שאני מעדיף לחשוב במרחבים הרבה יותר בולעניים) זאת זוגיות. וזהו. אולי אפילו עדיף להסתכל על זה כך ואת ארבעת האותיות להשאיר לזאלופון. בחיי. חוסר ההסכמה הוא רק לכאורה ואני אסביר. אני כתבתי כך: RIS כתב/ה: הסוג השני של תלות - וכאן ההקשר הוא במפורש בדסמי - הוא בעצם הקולר האמיתי: כאשר מתוך סיבותיה שלה ובהתאם לרצונו היא בוחרת להיות תלויה במוצא פיו - לפחות בחלק מהזמן ובחלק מהמוקדים המהותיים של חייה. מה היקף התלות ה ז א ת, טווח החלות שלה ומשכה - אלה מתמצקים ומושתים על פי טעמם ונטיות ליבם בתוך מיתווה השליטה שנוצר במהלך הקשר. אני מתייחס כאן לתלות שהיא אמנם אפיינית ליחסי שליטה ומובנית בהם מעצם ההגדרה שלהם אבל אין זה אומר שאי אפשר לראות סימנים שלה גם במערכות יחסים שאינן מערכות שליטה מובהקות בדיוק כמו שאפשר לראות סממנים בדסמיים (קרי = של יחסי שליטה) אחרים במערכות יחסים שאינן מערכות שליטה מובהקות. למען הסר ספק אוסיף ואזכיר שוב שמערכת יחסי שליטה היא ביי דפינשן מערכת יחסים. ככל מערכת יחסים אחרת מתקיימים בה -מעבר לייחוד של הפן הבדסמי - גם כל האיזונים האחרים שישנם במערכת יחסים כולל ההגדרות של תפקיד כל אחד מבני הזוג. איש חכם מאוד ואחד ממוריי היה נוהג לספר שבכל קבוצה, אפילו של שניים, ישנו מי שמוביל ומי שמובל. ולא תמיד זהו אותו אחד. אפשר לקחת למשל אדון קשוח שבחיי היומיום הוא חנון עם שתי ידיים שמאליות ואילו שפחתו היא דווקא מהנדסת חשמל עם טונה של נסיון מעשי. כשיהיה קצר בבית היא זו שתעמוד על סולם ותתן לו הוראות – תביא את הקאטר, קח את זה תביא את זה וכו'. במצב עניינים כזה – היה מורי המנוח מוסיף ומסביר – ידעתי תמיד להפוך את עצמי לטוב שבשוליות שבנמצא. כי המטרה (המשותפת) היא לתקן את הקלקול ולא לדאוג מי נותן את ההוראות ר"ל... ונדמה שמוסר ההשכל כאן הוא שכשלא משחקים בקקה אפשר לפתח משהו טוב ואמיתי בכל סוג של קשר. גם בונילה הכי שכיחה וגם בהיררכיה הכי קשוחה. . |
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
11 במאי 2008
[quote="אנימה"][quote="רוקדת בגשם"][quote="אנימה"]
רוקדת בגשם כתב/ה: כמובן ששלא אדונך לא היה קורה כלום. אהבה היא דרייב מאוד חזק. אבל כל מה שהוא קילף היה שם במילא. אני בטוחה שהוא בחר בך בעיקר בגלל מה שאת כן. אני אמנם לא מכירה אותך, אבל אני יכולה לומר לך שבזמנו שקראתי את הבלוג שלך, מאוד התרשמתי מהדברים שכתבת שם, הם היו דברים מאוד לא פשוטים, ואכן יש בך משאבים פנימיים גדולים מאוד, ואם אני שלא מכירה אותך ראיתי את זה, על אחת כמה וכמה מי שכן מכיר אותך. ואני שמחה שאת יודעת להעריך את זה בתוכך. ריס- במערכת שליטה יש נשלט, ויש שולט. השולט מנכיח את הצורך של הנשלט להשלט. אבל זו לא אמירה גורפת על שאר הדברים. באופן טבעי קשר טוב הוא קשר שמוביל להתפתחות אישית, ואכן לא רק קשר בדסמי הוא כזה, כל קשר טוב הוא כזה. בקשר שליטה יש שתי אופציות: לדחוף לדברים אבל לזמזם כל הזמן ברקע זה אני, זה אני ובגללי. או לתת לנשלט להבין שזה הוא הוא הוא, ואתה שם כדי לתמוך. כי בסופו של דבר, אתה אולי המוביל, אבל מי עושה את העבודה באמת, למי באמת מגיעות כפות הידיים? אני גם חושבת שעלול להיות כאן מסר סמוי כפול: כי אם אומרים סאביות הן נשים חזקות, לא יכול להיות מצב שדום יגיד- אבל אני זה שעושה אותך יותר טובה, כי אם אתה הופך צד אחד ליותר טוב, אתה באופן אוטומטי מחליש את הצד האחר.ולא ברמה של השליטה. המילה יותר טוב היא לפי דעתי לא נכונה, גם בהקשר בדסמי של שולט נשלט. ביחסי שליטה סאבית בוחרת לתת שליטה בידיו של הדום כי היא רוצה, לא בגלל שהיא חלשה. לכן אם הסאבית חזקה, היא תמשיך להיות חזקה גם בהמשך. לא יכול להיות מצב שהיא חזקה חזקה, ופתאום היא נהפכת לחלשה כי מישהו שולט עליה, והוא מעצם שליטתו עושה אותה יותר טובה כאדם. האמירה את יותר טובה כי את איתי, מחלישה את הצד האחר שהוא כביכול פחות טוב, לא ברמה של שולט נשלט, אלא ברמה הכללית כאדם. לכן לפי דעתי דום לא בוחרים כי הוא יותר טוב ממך, דום בוחרים לפי כימייה, התאמה, והכיף שזה עושה לכם הביחד. אין חיה כזו אתה יותר טוב ממני, או אני יותר טובה ממך. יש גבר,יש אישה ויש את יחסי השליטה, ואת הכימייה אחד עם השני. מעולם לא אמרתי שהוא נטע בי איזושהי מחשבה שהוא יותר טוב ממני [quote="רוקדת בגשם"] לא, אני לא אומרת שאני חושבת שגברים נעלים יותר מנשים או שנשים הן נחותות אני פשוט חושבת שהם שונים, ובמקום לנסות לעשות את כולם שווים. אנחנו צריכים לחגוג את השינוי וליהנות אחד מעוצמתו של השני. שלא יתקבל כאן הרושם שאדוני אמר לי שהוא טוב ממני, זה שהוא פרק אותי ממסגרות זה שלו, ברור שידע מה יש בפנים, אבל עדין, הם היו מאחורי חומות... |
|
|
| RIS |
לפני 16 שנים •
11 במאי 2008
Re: זכר צדיק לברכה ג'ונס כתב/ה: פארמנידס אומנם גרס כי "היש ישנו והאין איננו" אלא שלדידו כל הגירויים החושיים אשליה ולא חשוב אם אנחנו סכיזופרניםכן או לא קצת או הרבה. כך שלא ברור טענתו של מי מחוזקת כתוצאה מאזכורו.. למעשה הוא נראה לא שייך לדיון כלל. אני לא מבין את ההערה הזו לא מתודולוגית ולא קונטקסטואלית. מישהו כאן מתבלבל בין הסטטוס של האמירה "היש ישנו והאין איננו" שהוא סטטוס אונטולוגי, לבין טענה אחרת של פארמנידס - אפיסטימולוגית דווקא - (טענה שחולצה בקושי משרידי הפרגמנטים המיוחסים לו) והיא הטענה שההניתנים החושניים (SENSUAL DATA) אינם ייצוג של המציאות אלא סוג של אשליה. אונטולוגיה היא החקירה ששואלת מהו האינוונטר הבסיסי של העולם. במילים אחרות - ממה העולם מורכב. אפיסטימולוגיה היא החקירה שעוסקת בדרך שבה דברים נודעים לנו. במילים אחרות - איך אנחנו יודעים מה שאנחנו יודעים. בכל שיעור מבוא למטאפיזיקה מלמדים שאין לערבב בין שתי החקירות הללו. כשבודקים "מה יש" לא עוסקים בשאלה "איך זה נודע לנו" וההיפך. לכן אין שום משמעות לאיזכור שמובא כאן בדבר הספקנות האפיסטימולוגית של פארמנידס. ולעצם ההקשר של ענייננו כאן ההערה מובנת עוד פחות. זאלופון אמר: "יש את מה שקיים ואת מה שלא. נקודה." ואני הסבתי את תשומת ליבו לכך שזהו ניסוח הסותר את עצמו (כי לא ייתכן שיש את מה שלא קיים) והנחתי שהוא מתכוון לומר שמה שישנו ישנו ומה שאיננו איננו. ומכאן ההפניה לפארמנידס. כשלעצמה ההפניה הזו איננה טיעון בעד או נגד עמדה כזו או אחרת של זאלופון או שלי. ואולם, כאנקדוטה בלבד, אני רושם לפני את הרמז שלך, ג'ונס, שהעמדה שלי, דווקא היא שנחלשת נוכח העובדה שפארמנידס גרס שכל הניתנים החושניים הם סוג של אשליה. למעשה, ההיפך הוא הנכון...LOL מאחר והטענה שלי איננה נסובה על חוויה שתלויה בניתנים חיצונים (אמפיריים) אלא דווקא בחוויה פנימית, יוצא שרק עמדה (כמו של זאלופון, למשל) המתבססת, בין השאר, על עדות של חוויה פומבית יכולה להתערער כתוצאה מהתקפה על תקפות הנסיון החושי ואילו דווקא עמדה המדווחת על התנסות פנימית נותרת אדישה לגמרי לכל טענה פארמנידית/בודהיסטית/קרטזיאנית בדבר חוסר נפקותן של עדויות החושים. כדאי גם לציין שהויכוח עם זאלופון ברמה המטאפיזית הוא שולי לחלוטין. אין שום חשיבות לשאלה איך הוא מנסח את הדוקטרינה שלו שהרי לא קוץ כזה או אחר בניסוח הוא מה שמפריע לי באמת. אבל הנושא ההוא מוצה, לבינתיים, כך נראה לי. לפחות כאן, בשרשור הזה. |
|
|
פסט
|
לפני 16 שנים •
11 במאי 2008
דת ואקדמיה
רציתי לכתוב:
פרמנידס בערך 400 לפני הספירה (יתכן שיבוש בנוסח אך לא במהות, כותב מהזיכרון..) אם היש ישנו הרי שאין בו אין ומכאן שהוא מלא באותה מידה בכל מקום. היש הוא הממשות היחידה ולכן אין לו התחלה או סיום מרחביים. היש לא יכול להיווצר מהאין ולכן תמיד היה, היש גם לא יכול להפוך לאין ולכן תמיד יהיה. הרב אשלג בראשית המאה העשרים פותח כך את תלמוד עשר ספירות "דע כי טרם שנאלצו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור פשוט ממלא את כל המציאות. ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא היה הכול ממולא מן אור אס פשוט ההוא, ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בבחינת סוף, אלא הכול היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת, והוא הנקרא אור א"ס " (הדיכוטומיה המוכרת בין אפיסטמולוגיה לאונטולוגיה נכונה לגוף ידע אחד אלא שיש יותר מאחד) כתבת אתה: זה איכשהו עצוב לראות שוב ושוב את הגישה היבשה וחסרת הדמיון הזאת שבמקום להודות בשקט שנבצר ממנה לחוות חוויות מסוימות היא מכחישה את קיומן או את אמיתותן. שואל אני: אי אפשר להשתמש בטיעונך שלך בשביל להפריך את עמדתך? אולי אתה אינך מסוגל לחוות את החוויות שהיא חווה ולכן אתה מכחיש את קיומן ואמיתותן. – אם הטיעון תקף, הוא תקף לכל כיוון שתפנה אותו. מזכיר לי את הסיפור על זוג הניצים שבאו לרב לפתור סכסוך. הראשון נכנס לחדר בו יושב הרב, שוטח את טיעוניו והרב פוסק כי הוא צודק וכך רושם שמשו של הרב. השני נכנס לחדר בו יושב הרב, שוטח את טיעוניו והרב פוסק כי הוא צודק וכך רושם שמשו של הרב. בצאת השני מהחדר פונה שמשו של הרב לרב ושואל "נכנס הראשון ופסקת כי הוא צודק, נכנס השני ופסקת כי הוא צודק. אני לא מבין הרי או שהראשון צודק או שהשני צודק?" ענה לו הרב "גם אתה צודק". אבל בסוף החלטתי לכתוב רק- אני (באמת) חושב שאתה חכם ממני, ואם כך אלה האפשרויות: אתה מבין טוב ממני את פארמנידס. אתה מבין טוב ממני את זאלופון. אתה מבין טוב ממני אותך. אתה מבין טוב ממני אותי. אני מוכן לתת לך עד שלוש מהארבע, תבחר. |
|
|
| RIS |
לפני 16 שנים •
13 במאי 2008
Re: דת ואקדמיה ג'ונס כתב/ה: שואל אני: אי אפשר להשתמש בטיעונך שלך בשביל להפריך את עמדתך? אולי אתה אינך מסוגל לחוות את החוויות שהיא חווה ולכן אתה מכחיש את קיומן ואמיתותן. – אם הטיעון תקף, הוא תקף לכל כיוון שתפנה אותו. דמגוגיה כל כך זולה, אח שלו? איזו חוויה בדיוק הוא חווה? איפה דובר על החוויה שלו? ואיפה ראית שהכחשתי משהו שהוא חווה?? הרי אין כאן לא סימטריה ולא הדדיות. הוא מכחיש משהו שאחרים חווים. לטענתי - חובת ההוכחה עליו. עד לרגע זה לא ראיתי שהוא הרים את נטל ההוכחה. וזה בסדר. לא קל להוכיח שמשהו שכלל אינך מכיר מנסיונך איננו נכון או איננו קיים. מנגד - אני לא הכחשתי דבר. עלי לא חלה חובת הוכחה של אף בדל טענה. מעולם לא עסקתי בחוויות שזאלופון חוה. קל וחומר שלא הכחשתי את קיומן. (שלא לדבר על אמיתותן....). אבל לך אין בעיה להתנסח בנוסח שממנו עולה שכביכול אכן כך בדיוק עשיתי. מוזר. |
|
|
|
פסט
|
לפני 16 שנים •
13 במאי 2008
מי יעזור לבן האלמנה?
אני חושב שזאלופון הוא "הוא" ולא "היא". קרא אותי שוב.
נהנתי לקרוא את הבלוג שלך. אח של מי? |
|
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
13 במאי 2008
את הבלוג של מי ג'ונס?
|
|
|
|
פסט
|
לפני 16 שנים •
13 במאי 2008
מכתבים
RIS
כדאי לקרוא את שלך? |
|
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
13 במאי 2008
ברור...
מה לא? לאיזה בלוג התכוונת? |
|
|
|
פסט
|
לפני 16 שנים •
13 במאי 2008
מכתבים בשנית
מכתבים לקורדליה
הבלוג של RIS אקרא את שלך, תודה. |
|
|