newoldone |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
newoldone • 22 בינו׳ 2009
Lordpain כתב/ה: מה זה כבר יכול להיות אם לא הטוב בהתגלמותו .
הוא יכל להישאר לבד באושר שלא נגמר, אבל בחר לחלוק עם מתנת הקיום איתנו ועם כל אשר מסביבנו, זה בעיני מעשה טוב ומלא אהבה . אתה יוצא מהנחה שהקיום הוא מתנה ואושר. יבוא הבודהיסט ויצא מהנחה הפוכה - שהקיום הוא סבל, ושהמטרה היא להשתחרר מהקיום ולהתאיין. מהנחה כזו - אילו היה בה גם בורא - המסקנה על טיבו של הבורא הייתה בדיוק הפוכה. |
|
Lordpain(שולט) |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
Lordpain(שולט) • 22 בינו׳ 2009
הקיום הוא אכן מתנה, האם באמת יש את הצורך להסביר למה ?
|
|
Tame |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
Tame • 22 בינו׳ 2009
לורדפיין, מאוד אהבתי את התשובה שלך (זה כבר 2 מתוך 2) אתה אפילו מקדים את המאוחר ונוגע במשהו שחשבתי שנגיע אליו רק בעוד כמה עמודים
ואגב גם הבודהיסט צודק, אבל הבודהיסט גם מבין, כמו שמבין הקבליסט שהסבל אינו נעוץ בעצם הקיום אלא בתפיסה שלנו. מה שביהדות נקרא "הסתר פניו" הבודהיסט מנסה לחזור למצב האוטופי (נירוונה) ע"י התנתקות מהרצונות שלנו (לפעמים זה יופיע בתור התנתקות מהמיינד) והקבליסט מנסה לחתור למצב אוטופי חדש ("העולם הבא" או "התדבקות בבורא") ע"י תיקון הרצונות הללו לפי מידת ההשפעה בדרך של "שיווי צורה" לבורא. אגב זאלופון, אתה תרצה שאני אמצא לך כמה הרצאות מעניינות בyoutube שעוסקות בסופרסטרינג, בקוואנטים וביחסות? (הסופרסטרינג באה כדי לפתור בדיוק את הסתירה שיהואש מדבר עליה שמתרחשת בתנאים של תחילת היקום, נאנו שניות אחרי המפץ הגדול. בנקודה הזו התיאוריות לא משתלבות, אחר כך כבר כן). זה יותר נחמד מלקרוא אבל גם לוקח קצת יותר זמן... אבל לדעתי זה ממש ממש שווה כי יש גם המחשות ויזואליות וזה תמיד עוזר |
|
Yeoash1 |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
סיבתיות
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
Yeoash1 • 22 בינו׳ 2009
היי זאלופון, לבקשתך מספר מאמרים, ספרים יחסית פשוטים בנושא סיבתיות, תורת הקוונטים, וכד'.
למרבה הצער כמעט כל הספרים הפופולריים לקהל הרחב בנושא, למשל אלו שקושרים תודעה עם קוונטים, בודהיזם, אלוהים, ומעוותים את הפיסיקה לצרכיהם. גישתי שלי לשאלת האל (והתורה!!) היא שונה אבל אולי אקדיש לכך פוסט אחר. ניסיתי אם כן להביא מספר מאמרים מדוייקים ויחסית פשוטים (בסוגריים מרובעים אני מוסיף את רמת הקושי להערכתי (מ-0 עד 2). כדאי להתחיל בפשוטים שנכתבו לקהל הרחב (קושי 0): 1. (קושי 1) הראשית להכל הוא איינשטיין בביקורת שלו על תורת הקוונטים: Einstein A., Podolsky B., and Rosen N., (1935): “Can Quantum Mechanical Description of Reality Be Considered Complete?” Physical Review, 47, 777-780 מאמר זה מראה שתורת הקוונטים אינה (לטענת איינשטיין) שלמה, משום שיש דברים שקורים במציאות שהיא אינה יכולה לנבא (מה שבמהלך הדיון קראנו: "שהיא לא דטרמיניסטית") 2. (קושי 1-2) מאמרו הפנומנלי של בל, עם התוצאה החשובה אולי ביותר בחצי השני של המאה הקודמת: Bell (1987), Speakable and Unspeakable in Quantum Mechanics, Cambridge University Press, Cambridge 3. (קושי 2) תוצאה פשוטה יותר ויפה מאד: Greenberger, D.M., Horne, M.A. and Zeilinger, A. (1989) “Going Beyond Bell’s Theorem” in M. Kafatos (ed.) Bell’s Theorem, Quantum Theory, and Conceptions of the Universe. Dordrecht: Kluwer Academic Press, pp. 69-72 4. (קושי 0) כאן דווקא המאמר הפשוט ביותר שנכתב לקהל הרחב: Mermin, N. D. (1990a), “What’s Wrong With These Elements of Reality?” Physics Today 43, 9-11 הייתי בכנות ממליץ להתחיל איתו. באופן כללי Mermin הוא אמין, מדוייק, וחכם. 5. (קושי 0) כאן כבר עירוב של דיונים מטאפיסיים יותר: "Maudlin, T. (1994) Quantum Non-Locality and Relativity: Metaphysical Intimations of Modern Physics. Oxford: Blackwell." 6. (קושי 0): Moundlin, T. "What Could Be Objective About Probabilities?" Studies in the History and Philosophy of Modern Physics 38, 275-91, 7.(קושי 1): Redhead, M. L. G. (1989), “Nonfactorizability, Stochastic Causality, and Passion-at-a-distance” in J.T.Cusing and E.McMullin (eds.) Philosophical Consequences of Quantum Theory. Notre Dame: Notre Dame University Press, pp. 145-153 בכבוד אני |
|
Tame |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
Tame • 22 בינו׳ 2009
יהואש,
אני כבר מצפה לקרוא את הפוסט שלך, גם אני לא בעד ניסיונות להסביר אלוהות בעזרת צידוקים פיזיקליים, זה מוכר את האלוהות בעבור נזיד עדשים אגב נתת רשימה בבליוגרפית ארוכה אבל זה דיי בעייתי לעקוב אחריה, עד שזאלו יסיים לקרוא את הספר המאמר הראשון כבר נעבור הלאה בנושאים בנוסף אני לא בטוח שניתן להשיג אותם בכל מקום - אולי בספריות של אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאים אחרים.. |
|
Yeoash1 |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
שאלה קטנה
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
Yeoash1 • 22 בינו׳ 2009
TAME, סליחה, שאלה נקודתית מאד,
כתבת בהודעה קודמת לשאלה מדוע יש רצון חופשי: "התשובה היא (לפי הרמח"ל) בכדי שהאדם יוכל לקנות בעצמו את מקומו בעולם הבא". מסיבות שונות ומשונות זה מאד מעניין אותי אם יש ציטוט כזה ממש. אני משוכנע שאמנם אצל הרמח"ל הרצון החופשי והעולם הבא קשורים בקשר הדוק אבל לא הצלחתי להזכר במשפט שמדבר על החיבור בבירור והייתי מעדיף פרשנות מעט שונה (קטנוני קצת). בספרו 'דרך השם' פרק ג' כותב רמח"ל על הבחירה החופשית: "כבר זכרנו היות האדם אותה הברייה הנבראת לידבק בו יתברך, והיא המוטלת בין השלמות והחסרונות, והיכולת בידו לקנות השלמות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו. כי אלו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלמות, לא היה נקרא באמת בעל שלמותו, כי איננו בעליו, כיון שהוכרח מאחר לקנותו, והמקנהו הוא בעל שלמותו, ולא הייתה הכוונה העליונה מתקיימת. על כן הוכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטייתו שקולה לשני הצדדין ולא מוכרחת לאחד מהם, ויהיה בו כוח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיכולת גם כן בידו לקנות איזה מהם שירצה. על כן נברא האדם ביצר טוב ויצר רע, והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצה." מיד אח"כ יש לו כמה פסוקים על המאבק בין הגוף והנשמה, ומיד אח"כ על העולם הזה והעולם הבא: "ואמנם גזר טובו יתברך, שיהיה גבול להשתדלות הזה המצטרך לאדם להשיג השלמות, וכשהשלים השתדלותו ישיג שלמותו וינוח בהנאתו לנצח נצחים. על כן הוחקו לו שני זמנים: אחד זמן העבודה, ואחד זמן קיבול השכר. ואולם מידת הטוב מרובה, שהעבודה יש לה זמן מחוקק, כמו שגזרה חכמתו יתברך היותו נאות לזה, וקיבול השכר אין לו תכלית, אלא לנצח נצחים הוא מתענג והולך בשלמות אשר קנה לו." ברור אם כן שהשניים מחוברים אבל עדיפה בעיניי פרשנות בה הבחירה החופשית ניתנה לאדם כדי לדבוק בשם. תוצאת הדבקות היא (אולי) העולם הבא. ולא לטעון חו"ח שתכלית נתינת אפשרות הבחירה לאדם היא העולם הבא. כלומר, אולי נכון יותר שהבחירה החופשית ניתנה כדי לדבוק (בלי שכר ועונש). ויש גם לשים לב שהבחירה החופשית לא נתנה לאדם כדי 'להאמין' דווקא שכן אמונה ללא עשיה וגו'... |
|
נוריתE |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
נוריתE • 22 בינו׳ 2009
יואש...לשאלה שלך...
ביהדות אומרים ש.. הכל רשום (או כתוב או צפוי)והרשות, נתונה. יש רצון חופשי. הניגוד להינדואיזם, שטוען שכל אדם, גורלו ידוע ורשום מראש והוא לא יכול לשנות אותו בימיי חייו אבל אם (וזה מאוד בפשטות)יעשה מעשים טובים ויחיה על פי הקודים הרצויים, אז בגילגול הבא, אולי..יקבל גורל אחר טוב יותר. אבל כבר מזמן סטינו ודוקא לטוב לדעתי מכל השאלה המקורית. א ל הים -קיום או איום? זה, תלוי בנקודת ההשקפה האישית,של אנשים. אבל באתי פה לרגע, להגיד משהו אחר. אני כרגע ראיתי בערוץ שמונה, סרט על סטיבן הוקינג ועל התיאוריות הפיזקליות שלו , החורים השחורים ופרדוקס הוקינג אבל לא זה,באתי להגיד (התוכן של הסרט) אלא : הוקינג אמר משפט אחד שמצא חן בעיני : המדע צריך לשאוף, לקרא ולהבין את המחשבות של א לה ים.ולמה זה מצא חן לי? זה משלים את שני התחומים, זה של האמונה באל מצד אחד וזה, של המדע. כמו מין כוח סינרגי. פעם, כשגלילאו אמר שכדור הארץ סובב את השמש האינקוזיציה רצתה לשרוף אותו או לפחות להכאיב לו , מאוד, כמו כל אחד שנגד אז או "סתר" את "דיברי האל" קרי האמונה הקתולית אליבא דאמונתם ,אז והמון זמן המדע היה מופרד בכוח מהאמונה והדת הממוסדת כשכל אחד מנסה להפריך את דיברי השני כמו שאומרים,כמו חתול ועכבר. אבל היום גם המדע ,המדענים,מתחילים להכיר באותו כוח עליון היוצר ,או הבורא הראשוני הפיזיקה והמדעים האחרים פתרו אחד אחד לאט לאט את סודות העולם שלנו וגם של היקום אפילו (אבל אולי עדיין לא את כ-ולם?) אבל, גם הם הגיעו לנקודה ,שמעבר לה ,יש רק(אולי לבנתיים) תשובה אחת שאין מעבר לה יותר שאלות שאפשר לפתור כי כמו שאמרתי ואמרו כבר חכמים ממני ,המדע מסביר את האיך לא את הלמה וברגע שנבין ונקבל את מה שהוקינג אמר אז הדברים יתחילו באמת להתחבר? אז אנשים יכולים לטעון שהם א-תאיסטים או א-גנוסטים וצריך בהחלט, לכבד ולקבל את דעתם כמו שצריך לכבד את דעת אילו שכן מאמינים בא ל הים,או בכל כוח בורא עליון או ראשוני , איך שכל מאמין בוחר לכנות ולהתייחס אליו. אבל, אני חושבת וחשבתי על זה הרבה עוד לפני שעלה הנושא פה, שמה שמפחיד אותם ומרתיע אותם,הן הדתות המוסדרות והדוקטורינות שלהן ,הפרושים שלהם לכל נושא הבריאה והעולם וכל החוקים שיצרו עם השנים,שלא תמיד מתאימים לכולם,ולכן הם בוחרים של "להאמין" בכלל מאשר להתמודד עם הדילמות האישיות שלהם בכל נושא ה"דת", כאילו , במקום לטפל בבעיה עצמה - הדת ה"ממוסדת" והכופה דעות וחוקים וכפייתית לפעמים,(תלוי בנקודת המבט)הם בוחרים להתעלם מהמוקד שלה כביכול שהוא לדעתם הא להים,אבל האמת היא שבסך הכל אנשים קבעו את זה,ובהחלט,אפשר להאמין גם בלי להתכופף לכל החוקים האלו ואפשר להתעלם מכל ההזהרות וההפחדות של הדתות המוסדרות בדיוק כמו שאפשר לציית מילה במילה ולקבל אותן כלשונן כי כמו שכבר אמרתי מקודם, וזה תופס גם לגבי זה הכל רשום והרשות, נתונה. |
|
Tame |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
Tame • 22 בינו׳ 2009
יהואש,
אני מסכים עם ההערה שלך, זה נראה באמת מוזר כשאנחנו מסתכלים בבריאה בעיניים רגילות. אבל הבריאה בעצם התרחשה מלמעלה למטה ולא מלמטה למטה כפי שזה נראה. משמע האדם לא נוצר בתחתית כדי שיוכל לעלות למעלה אלא נוצר למעלה ומכוחו שלו ירד מטה. כשהיינו כולנו אחודים בדמות האדם הראשון לא היינו נצרכים לתיקון מסובך כזה כמו שיש לנו עכשיו. התיקון היה פשוט, עץ החיים ואז נצח. כבר אז היה רצון חופשי והרצון להגיע לכתר (או לאינסוף) הכריע אותנו. כבר אז היה רצון פשוט להתדבק בבורא. ואולם עכשיו יש לנו תיקון כפול. אחרי החטא שגרם לפירוד כל הנשמות וירידה לעולם עשייה קיבלנו תיקון נוסף שהוא תיקון פרטי של כל אחד מאיתנו, משמעות התיקון הוא החזרה מחדש לצורה אחודה של אדם הראשון.. ואז נחזור לתיקון הראשון שנכשלנו בו קודם. מכיוון שאנחנו נמצאים כעת במציאות של פירוד האדם תופס את התועלת כיצור עצמאי. אבל אתה צודק, שורש הרצון הוא להתדבק בבוקר מבחינת להידמות לו. יש משל מעניין על צדיק אחד שלא זכור לי שמו שיום אחד הגיעה אליו אשה שבנה עיוור וביקשה ממנו לעזור. הוא התפלל וביקש וכמו שנאמר הצדיק גוזר והרב"ה מקיים. ואילו אז לאחר שהושב לילד מאור העיניים יצאה בת קול באחד הרקיעים ואמרה שמשום שהצדיק שינה את סדר העולם על דעת עצמו נגזר שנמנעה ממנו אפשרות לעולם הבא. הצדיק שהיה מאוד זך והצליח לשמוע את בת הקול חייך ואמר "מה טוב, עכשיו אוכל לקיים את מצוות התורה לשמה מבלי לקבל שכר". מייד צצה שוב אותה בת קול ואמרה שמקומו של הצדיק בעולם הבא מובטח לו. |
|
Tame |
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
22 בינו׳ 2009
Tame • 22 בינו׳ 2009
נורית, כפי שאמרתי קודם
לדעתי ניסיון להבין את האל בעזרת התיאוריות המדעיות הוא למכור את הבריאה כולה בעד נזיד עדשים. אולי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הרבה היום.. אבל זה כלום, זה רק נראה ככה, עוד אלף שנה נגיד שבמלניום השני אנשים לא הבינו כלום מהחיים שלהם. וגם אנשים במילניום השלישי לא יצליחו למצוא את הבורא בכלים מדעיים. במיוחד לא כלים פיזיקליים - שהם כאמור "פיזיים" והבורא מעצם טבעו אינו פיזי. בנוסף גם בדתות ובדתיות יש בעיה קשה. הן נוטות להיות דוגמטיות מידי ולא משאירות מקום לסקרנות ולמחקר, אלא באפיקים מאוד מסויימים. בסופו של דבר לא נוכל להפריד את החיים הרוחניים מהקיום הפיזי היומיומי שלנו מהחיים ה"רגילים" שלנו, להיפך אנחנו צריכים לשאוף לעשות אותם לאחד. משמע לא דתיות ולא מדעיות יעזרו לנו. הכלים שנצטרך להשתמש בהם הם כלים רוחניים. לא יעזור אם אנשי הדת יגידו לנו מה לעשות לא יעזור אם אנשי המדע יגידו לנו מה לעשות אם נסתמך על אחרים שיתווכו בינינו לבין הקיום הרוחני שלנו לא נגיע רחוק. לכל אחד יש את המסע האישי שלו אגב אל תביני לא נכון, גם בדתות יש דברים נחמדים וגם במדע יש דברים נחמדים אני אישית חובב מדע נלהב וגם אוהב מאוד את החשיבה היהודית והמטעמים הרבים שהיהדות מכילה, למרות שאני לא תופס אותה כדת "חוק" אלא כאוסף של המלצות שצריך לבחון, זה גם לא אומר שאני מגביל את עצמי רק ליהדות, אני אקלקטי מאוד |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 15 שנים •
23 בינו׳ 2009
Re: סיבתיות
לפני 15 שנים •
23 בינו׳ 2009
זאלופון(שולט) • 23 בינו׳ 2009
Yeoash1 כתב/ה: היי זאלופון, לבקשתך מספר מאמרים, ספרים יחסית פשוטים בנושא סיבתיות, תורת הקוונטים, וכד'.
למרבה הצער כמעט כל הספרים הפופולריים לקהל הרחב בנושא, למשל אלו שקושרים תודעה עם קוונטים, בודהיזם, אלוהים, ומעוותים את הפיסיקה לצרכיהם. גישתי שלי לשאלת האל (והתורה!!) היא שונה אבל אולי אקדיש לכך פוסט אחר. ניסיתי אם כן להביא מספר מאמרים מדוייקים ויחסית פשוטים (בסוגריים מרובעים אני מוסיף את רמת הקושי להערכתי (מ-0 עד 2). כדאי להתחיל בפשוטים שנכתבו לקהל הרחב (קושי 0): 1. (קושי 1) הראשית להכל הוא איינשטיין בביקורת שלו על תורת הקוונטים: Einstein A., Podolsky B., and Rosen N., (1935): “Can Quantum Mechanical Description of Reality Be Considered Complete?” Physical Review, 47, 777-780 מאמר זה מראה שתורת הקוונטים אינה (לטענת איינשטיין) שלמה, משום שיש דברים שקורים במציאות שהיא אינה יכולה לנבא (מה שבמהלך הדיון קראנו: "שהיא לא דטרמיניסטית") 2. (קושי 1-2) מאמרו הפנומנלי של בל, עם התוצאה החשובה אולי ביותר בחצי השני של המאה הקודמת: Bell (1987), Speakable and Unspeakable in Quantum Mechanics, Cambridge University Press, Cambridge 3. (קושי 2) תוצאה פשוטה יותר ויפה מאד: Greenberger, D.M., Horne, M.A. and Zeilinger, A. (1989) “Going Beyond Bell’s Theorem” in M. Kafatos (ed.) Bell’s Theorem, Quantum Theory, and Conceptions of the Universe. Dordrecht: Kluwer Academic Press, pp. 69-72 4. (קושי 0) כאן דווקא המאמר הפשוט ביותר שנכתב לקהל הרחב: Mermin, N. D. (1990a), “What’s Wrong With These Elements of Reality?” Physics Today 43, 9-11 הייתי בכנות ממליץ להתחיל איתו. באופן כללי Mermin הוא אמין, מדוייק, וחכם. 5. (קושי 0) כאן כבר עירוב של דיונים מטאפיסיים יותר: "Maudlin, T. (1994) Quantum Non-Locality and Relativity: Metaphysical Intimations of Modern Physics. Oxford: Blackwell." 6. (קושי 0): Moundlin, T. "What Could Be Objective About Probabilities?" Studies in the History and Philosophy of Modern Physics 38, 275-91, 7.(קושי 1): Redhead, M. L. G. (1989), “Nonfactorizability, Stochastic Causality, and Passion-at-a-distance” in J.T.Cusing and E.McMullin (eds.) Philosophical Consequences of Quantum Theory. Notre Dame: Notre Dame University Press, pp. 145-153 בכבוד אני וואו, תודה רבה רבה! אני מקווה שיהיה לי בקרוב זמן להתעמק בזה כמו שאני רוצה. tame, תודה גם לך על ההצעה. אני בד"כ מבין דברים טוב יותר בקריאה, אז נראה לי שאפנה למאמרים לפני שאפנה ליוטיוב. אני שומר לעצמי את הזכות לפנות אליך בנושא בעת הצורך |
|