ליידי תמרה(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
4 במרץ 2009
עוד שתי מחשבות בקשר לקו התמיכה
ראשית, אפשר אולי (אם אכן נקים את זהI) לארגן קופת התרמה קטנה במסיבות.
שנית, אולי כדאי שיהיו מתנדבים מכל מיני "סוגים", ואז יהיה יום דומית, יום דום, יום נשלטת, יום נשלט, יום סוויצ'ר ויום סוויצ'רית (בשבת נחים  - שבת היא "לא בעסק"? ) ונפרסם באתר את ימי הפעילות השונים ואז א/נשים יוכלו לפנות למי שנוח להם.
|
|
|
| היילני |
לפני 15 שנים •
4 במרץ 2009
ליידי תמרה כתב/ה: איכשהו, רק עכשיו ראיתי את השרשור הזה.
ראשית, אני חושבת שיש כאן תחושת קהילתיות, אבל היא לאו-דווקא כוללת את כ-ו-ל-ם. בתקופה האחרונה הכרתי פה הרבה א/נשים מעניינים ומעניינות, שהאינטראקציה בינינו מבוססת על תחומי עניין משותפים, ולא רק בדס"מ. יש קשרים מקצועיים, חברתיים ולימודיים. כל אחד יוצר לו את הקהילה שלו מתוך המאגר הגדול של הכרויות פוטנציאליות. אבל הפוטנציאל הקהילתי גדול יותר. מעבר למפגשים ומאנצ'ים (שאני מאוד בעדם), יש את הפונקציה החשובה של תמיכה. כשאני הייתי צריכה להתייעץ בסוגיות בדס"מיות שונות, היה לי עם מי - אנשים ונשים שפגשתי פה באתר, או שפגשתי מחוץ לאתר והתברר שגם הם "בעניין". יותר מפעם אחת קרה לי שיצרו איתי קשר אנשים מפה, שלא הכרתי קודם, למטרות ייעוץ ותמיכה. לפעמים התקשורת עברה לעזרה בטלפון. כשהייתי פעילה יותר בקהילת הלהט"ב (שאגב, גם שם יש כל הזמן תהיות ודיונים על "הקהילה מהי והאם היא בכלל קיימת") התנדבתי ב"יש עם מי לדבר". יעמ"ל הוא קו טלפוני (בעיקר) של תמיכה, מידע ועזרה, שיודע גם לאן להפנות במקרים של בעיות חמורות שלא ניתן לפתור בדיבורים. לא פעם קיבלתי לשם שיחות בנושאי בדס"ם, מאנשים שפשוט לא ידעו לאן לפנות והניחו (בצדק) שה"סוטים" יהיו טיפה יותר פתוחים ומבינים ל"סטיות" נוספות. לו הייתה דרך לאסוף תרומות בשביל לקנות איזה טוקמן (300 ש"ח, בערך) לשיחות נכנסות, לארגן הכשרה בסיסית ולהעביר את הטוקמן בתורנות בין כמה חברים וחברות בעלות ידע ורגישות, היינו יכולים בקלות להתגייס לתפקיד החשוב הזה. בקיצור, נראה לי שאני מתנדבת לנסות להקים כזה דבר. פנו אלי בפרטי, מי שמעוניינ/ת לתרום התנדבות או כסף (אולי אפילו מכשיר טוקמן פעיל.) ציינו בבקשה בכותרת שזה בקשר לקו, כדי שההודעות לא תעלמנה מעיני. רעיון מצוין. בעבר היה או שבעצם רצו להקים קו תמיכה לסאביות. אבל גם בעלות תפקידים אחרים זקוקות לעצה ותמיכה מדי פעם. אני מציעה שיהיו מכל בעלות התפקידים בקרב המתנדבים/ות ומשלל המגדרים. ולעניין אחר, מי שמעוניין/ת בכנס שיכלול סדנאות והרצאות, אנא הציעו חללים שלדעתכם/ן עשויים להתאים. |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 15 שנים •
5 במרץ 2009
אני עד היום לא כל-כך מבין על איזו 'קהילה' מדובר, ואיזו קהילה רוצים שתהיה. כלומר, מה יש לאנשים במשותף פה? שהם אוהבים סקס מסויים? שהם אוהבים להרביץ האחד לשני? סבבה. יש גם הרבה אנשים שאוהבים אוריגאמי, להטיס טיסנים, להכין סושי או לכתוב שירים. הם לא מקימים 'קהילות', מקסימום מועדוני חברים או גילדות.
כך לפחות אני רואה את זה. |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 15 שנים •
5 במרץ 2009
קשה להקים קהילה כשהרוב נמצאים בארון.
ואם אתה יוצא מהארון, זה משפיע גם על אחרים, משפחה, עבודה, וכו.. הקהילה ההומו לסבית עשתה דרך ארוכה, ועדיין יש לפניה דרך ארוכה. אני לא בטוח שאצלנו יש את הנכונות הזו, אולי כי אצל רוב האנשים שאני מכיר באתר, הבדסמ הוא לא משהו שחייבים בצורה מוחלטת(כמו להיות גיי, שאו שאתה כן או שאתה לא), ומכך גם הרצון להכרה או הנכונות להקריב יורדות פלאים. ומאחר והקהילה החשופה פה היא די קטנה (למרות מספר הניקים) ואפילו החברה שלא יצאו מהארון, הכמות שמגיעה לאירועים כלשהם היא די קטנה. אני לא בטוח שכרגע מפגשים שכרוכים בלסגור מקום על בסיס קבוע עם הוצאות וכו יהיו אפקטיבים, מאחר וכל פעם זה עלה ונפל עלה ונפל. מדי פעם לארגן מפגש, זה סבבה, ואפשר לכסות הוצאות(אני לא מדבר כרגע על אירועים שבהם המארגן מתכנן רווח וזו הפרנסה שלו או משהו) אז צריך להתחיל מחוגי בית, כמו הסדנאות קשירות וכו, או לגשש ולראות אם יש מספיק הענות כל פעם מחדש. וזה לוקח זמן והשקעה, ואומר שהקהילה או הלא קהילה צריכה להגיע בגישה שונה "מהמגיע לי הרגיל" שלה, ולהבין שאם הם לא יעשו את המינימום של להגיע, להגיב או באיזה דרך להראות נוכחות כלשהיא, שום דבר לא יוכל להתרומם. החלק הכי חשוב, זה איכשהו לגרום לשאר הניקים פה באתר(מעבר לבערך החמישים שישים שמתנהלים פה ורואים תגובות שלהם) להגיב, להראות, להחשף מעט לאו דווקא בפני אחרים אלא בפנינו, רק אז נוכל לקרוא לעצמנו קהילה, רק אם אנשים שפוחדים להחשף לא יחשיבו אותנו כהחשפות, אלא לקהילה, להבנה ולבטחון. |
|
|
kakleta(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
6 במרץ 2009
|
|
|